כ”ק אדמו”ר הזקן:

מדוע נכפלה המילה “מאד”?

כ”ק אדמו”ר הזקן: בעוד המרגלים סבורים שאין העולם הגשמי יכול לקבל את האור האלוקי הנשגב שיימשך על ידי המצוות המעשיות, שיתקיימו בעלות ישראל לארץ ישראל, ידעו יהושע וכלב כי “טובה הארץ מאד מאד”. לאמור: שדווקא על ידי ארץ ישראל שלמטה, בחינת מצוות מעשיות דווקא, יומשך אור אין סוף ברוך הוא, בחינת “מאד”, שהיא “בלי גבול”. אדרבה האור העליון הזה יאיר גם בעולמות הסתומים מאיתנו וגם בעולמות הגלויים. לפיכך נכפלה המילה “מאד”. וזהו שהאור האלוקי העליון ביותר, בכוחו להתגלות במטה ביותר.                  

(לקוטי תורה פרשת שלח, לז, א)

אור בלתי מוגבל

כ”ק אדמו”ר האמצעי: כה גדול הוא הגילוי האלוקי שמאיר בארץ ישראל על ידי קיום המצוות המעשיות, עד שנאמר על כך על ידי יהושע וכלב: “טובה הארץ מאד מאד”. והנה “מאד” פירושו הוא: בלי גבול. וכיוון שלאחר שצויין שגילוי האור הוא בבחינת “מאד” בלי גבול, ושוב כפלו את המילה “מאד”, הרי שבא הדבר ללמד, שהגלוי האלוקי הנוסף בביטוי שחזר “מאד” - בא להורות שאפילו הביטוי “מאד” שנאמר לפני כן, המורה על אור בלי גבול, כמוגבל יחשב לעומת בחינת מאד השניה…

(מאמר ד”ה להבין שרש ענין המרגלים. מאמרי אדמו”ר האמצעי, הנחות תקע”ז, עמ’ קמב)

מזככת ומעלה את הכלי

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: כוחה של הארת אין סוף ברוך הוא, הבלתי מוגבלת (מאד) הנמשכת לעולם הזה ובכל העולמות על ידי עשיית המצוות בפועל ממש, כאן למטה, הוא כה גדול, עד שהארה זו מזככת את הכלי לאור, ומעלה את ה”כלי” לדרגה שהיא מכילה את האור בלתי מוגבל.

(אור התורה במדבר כרך ב, עמ’ סח)

כמשל הרמיזה

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: מפני מה דווקא על ידי קיום המצוות המעשיות בארץ, רק כך ייתכן להמשיך בעולמות את בחינת מוחין דגדלות?

אלא שטעם הדבר הוא, שנעוץ סופן בתחילתן, וסוף מעשה עלה במחשבה תחילה, וכנודע שכל דבר שהוא יותר גבוה ומרומם בעצם, הוא יותר מלובש בדבר היותר נמוך דווקא. משל למה הדבר דומה?

לתוכן האמרה “די לחכם ברמיזה”. כלומר, כשישנו תוכן שכלי עמוק מאד אשר אי אפשר להסבירו לזולת, על ידי הדיבור, שכן מגודל עמקותו לא יכילו אותו אותיות הדיבור. במקרה כזה, יצליח לגרום לזולת הבנה בדבר על ידי רמיזה בתנועה גשמית, שמכך מובן שברמיזה ישנו יתרון על הדיבור. וכמו כן יובן למעלה:

שכיוון שההמשכה העליונה שמגלה את בחינת מוחין דגדלות, אשר אורותיה בוקעים את הגבלת הכלי, הרי שכדי לעורר המשכה עליונה כזו, אי אפשר לעורר כי אם על ידי מעשה דווקא (כעניין הרמיזה), ולא על ידי המחשבה, משום ש”נעוץ סופן (המעשה) בתחילתן (מוחין דגדלות) דווקא. לכן כה רצה משה להיכנס לארץ ולקיים בה את המצוות המעשיות בגשמיות.

(תורת שמואל תרל”ב ח”ב, עמ’ תקל)

כנען - לשון כניעה

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: ארץ כנען - “כנען” מלשון כניעה. כי תכלית כוונת הבריאה היא העשיה בפועל ממש, שעל ידה מתגלה האור האלוקי הנעלה ביותר למטה. משה רבינו רצה להביא את המרגלים למעלה זו ולכן שלחם לתור את ארץ כנען - שתכלית הכוונה היא הכניעה בקיום המצוות בפועל ממש דווקא.

(המשך תער”ב, חלק ראשון, ש”פ שלח תער”ב, עמ’ לב)

העבודה בארץ

כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: העבודה כאן למטה בארץ, עבודת התחתונים בבירור הניצוצות, היא המביאה לכך שיקויים “ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ”.

(ספר המאמרים תרצ”ב, עמ’ שעא)

עבודת הבירורים

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: על יעקב אבינו נאמר “ויפרוץ האיש מאד מאד” - שני פעמים “מאד”, וזאת על שום עיסוקו המיוחד בעבודת הבירורים. וזהו גם מה שנאמר על ידי יהושע וכלב: “טובה הארץ מאד מאד”, שזהו מצד זה שבארץ שבעה האומות, יעסקו ישראל בעבודת הבירורים, לעשות ממנה “ארץ ישראל” - ארץ הקדושה בגלוי.

(תורת מנחם, כרך כד, שנת תשי”ט, חלק ראשון, עמ’ 233)