במלאת 68 (‘חיים’) שנים לנשיאותו של הרבי מלך המשיח, מוגשים 68 סיפורים קצרים משנות
במלאת 68 (‘חיים’) שנים לנשיאותו של הרבי מלך המשיח, מוגשים 68 סיפורים קצרים משנות הנהגתו של הרבי את עדת החסידים ואת עם ישראל בכלל
במלאת 68 (‘חיים’) שנים לנשיאותו של הרבי מלך המשיח, מוגשים 68 סיפורים קצרים משנות הנהגתו של הרבי את עדת החסידים ואת עם ישראל בכלל
1
לכל קושיה יש זמן מתאים
סיפר הרב זעליג פסח אוריץ:
בתקופה מסוימת (בשנות הכ”ף) לימדתי סטודנטים מהקולג’ים את סידור התפילה. מכיוון שרציתי שיהיה בעת הלימוד גם איזה טעם מתוק, הכנסתי אפוא בשיעור גם ‘קישוטים’, כמו ביאורים על קטעים שונים בתפילה. בהמשך השיעור היו גם כאלה ששאלו שאלות רציניות בענייני אמונה.
באותה עת זכיתי להיכנס ל’יחידות’ ואחד הנושאים שהעליתי הייתה השאלה הבאה: אחד המשתתפים בשיעורים הנ”ל, כיון שהוא מבוגר מכולם והיה בחיל האוויר האמריקני, יש לו יכולת להעלות במהלך השיעור שאלות פילוסופיות, ואף שעניתי לו, השיחות איתו לא מתאימות למסגרת השיעורים לסטודנטים צעירים. שאלתי את הרבי כיצד עלי לנהוג במצב זה?
הרבי ענה תשובה חד משמעית: למרות שיש לך תשובות מתאימות בשבילו, אל תרשה לו לשאול במהלך השיעורים. זאת משום שהקושיה תמיד חזקה יותר מהתירוץ. יתירה מזו: עצם הצגת השאלה תוכל לעורר ספקות. לכן תציע לו שישאל את שאלותיו אחר השיעור, כדי שהאחרים לא ישמעו אותן, ואז תענה עליהן.
2
להתרחק מלימוד באוניברסיטה
בקשר לפעילותו בקולג’ים, הוסיף וסיפר הרב אוריץ: באותה יחידות אמר לי הרבי: “צריכים ליזהר מהקולג’ים שעושים חורבן מהכול… הצד השווה של האוניברסיטאות הוא, כיליונו של כלל ישראל”. כאן הבהיר הרבי במאמר המוסגר: “ואל תקשו מכך שאני למדתי בשלוש אוניברסיטאות”, זכור לי שכאן הזכיר הרבי את שמות האוניברסיטאות סורבון וברלין.
“וטעם הדברים”, המשיך הרבי והסביר, “שאם תלמיד שומע דבר חכמה, קונים בזה את התלמיד, והתלמיד מתפתה לחשוב שיש חכמה גם אצל אחרים, וממילא הוא נעשה משועבד לזה כיוון שראה דבר חכמה - שכך הוא טבע הדברים. יתרה מזו, בהמשך לכך התלמידים יבואו לביתו (של הפרופסור), יישבו ויתוועדו שם וישתו כוס תה, וכך ייווצר ביניהם קשר, וממילא גם דרך ארץ מיוחדת לאותו פרופסור, דבר שיסתעפו ממנו תוצאות חמורות. במקום ‘ויהיו עניים בני ביתך’, שכפירוש המפרשים הכוונה לתלמידי חכמים, הרי שבני ביתך יהיו כימאים ופיזיקאים… ממילא גם בשידוכין, כשיחפשו שידוך, יחפשו כימאי ופיזיקאי ולא בן תורה - וכל זה נגרם מהשפעת הפרופסורים בקולג’ים.
“אכן”, הטעים הרבי, “חושבים שהפרופסורים אנשים עם ראשים גדולים, אבל אני עצמי הכרתי כמה גדולי תורה, שעמקותם הגיעה כדי פי עשרה מעמקותו של איינשטיין - ואינני מתכוון דווקא לראש ישיבה כמו ר’ שמעון שקאפ, אלא אפילו לראשי ישיבות פשוטים… אבל [הפרופסורים] הללו חושבים שהכול נמצא אצלם באוניברסיטה”.
3
אתכפיא של ימינו
באחת הפעמים שהמשפיע הרב ניסן נעמנוב ע”ה נכנס ליחידות אצל הרבי, הוסב הדיבור על דבר “אתכפיא”. על כך הגיב הרבי (תוכן הדברים): אתכפיא היום היא שבחור אוכל את מה שנותנים לו במטבח הישיבה…
(מפי הרב אלימלך צוויבל ע”ה)
4
שיחה על המשיח במרפאת עיניים
סיפר המזכיר הרב יהודה לייב גרונר:
בשנת תשנ”ב אמר לי הרבי שאיננו רואה ברור את “האותיות הקטנות שבגמרא”. הזמנתי רופא עיניים, ולאחר בדיקה שנערכה בחדרו הק’, הוגדל מספר הראיה במשקפיים.
לאחר זמן אמר לי הרבי, שעדיין אינו רואה בבירור כל כך. הזמנתי את הרופא פעם נוספת, אך הרופא אמר שצריכים לערוך בדיקה במכשיר משוכלל יותר שנמצא בקליניקה ולא שייך להביא אותו לחדרו של הרבי. הרופא הוסיף כי הוא מוכן לערוך את הבדיקה אצלו בקליניקה בשעה שלא יהיה נוכח שם אף אחד.
כך אכן היה: הרבי נסע לקליניקה שלו, וכנהוג לפני בדיקות מעין אלו, טפטף הרופא טיפות עיניים להרחבת האישונים. לאחר מכן היה צריך להמתין כרבע שעה עד להשפעת הטיפות. הרופא ניצל את ההזדמנות וביקש רשות מהרבי לשאול שאלה, והרבי נתן את הסכמתו.
שאל הרופא את הרבי: “הייתכן שאחרי כל הפעילות הגדולה של חב”ד בעולם, כפי שראיתי אני בנסיעותיי (הרופא, בין יתר תפקידיו, הוא גם עסקן ציבורי גדול ומזדמן לעיתים תכופות למדינות רבות בעולם), ועדיין לא בא משיח?”
הרבי חייך לעברו חיוך רחב ואמר: “זוהי שאלה גם אצלי, אבל כנראה שעדיין נותר קצת - כאן עשה סימן בשתי אצבעותיו הק’ - למלא את הכוס, ולכן בכל הזדמנות שאני מדבר לחסידים, אני מעוררם לעשות עוד משהו”.
הרבי התבטא אז: “אינני מניח לחסידים שלי לישון”.
5
על מה הרבי לא מוותר?
פעם נכנס ליחידות לרבי אחד מראשי הישיבות החשובות בניו יורק. בין השאר שאל את הרבי - ידוע שאחרי כל ירידה שהייתה לעם ישראל במשך הדורות, באה אחר כך עלייה; אם כן, לדעת הרבי, מה הייתה העלייה שהייתה אחרי השואה?
השיב לו הרבי בשאלה: “איזו עליה אתה מייחס לתקופה שלאחר השואה”?
הלה השיב: “את הקמת מדינת ישראל”.
ענה לו הרבי שאין זו עליה, כיון שהשואה גרמה לירידה ב’אידישקייט’ ומדינת ישראל לא גרמה לעליה ב’אידישקייט’. המשיך הרבי ואמר כי הוא בטוח שהעלייה הגדולה שאמורה להיות לאחר השואה, היא ביאת משיח - ועל כך לא יוותר!
(מפי המזכיר הרב גרונר)
6
כמה חשוב לשמור על בריאות הגוף
סיפר הרב שניאור זלמן גפני: ביחידות הראשונה שלי אצל הרבי שאלתי בקשר למצב בריאותי (שבאותה שעה היה חלש והתלבטתי כיצד לנהוג בנושא מסוים).
התשובה של הרבי הייתה באריכות ובפרטיות. הרבי התחיל בציטוט מהמכתב המפורסם של הרבי הריי”צ נ”ע (שנדפס ב”קובץ מכתבים” בהוספות לתהילים אהל יוסף יצחק) בו נאמר שיהודי חייב להיות בריא, מאחר שהוא צריך לפעול עניינים שונים בעולם הזה, ולשם כך עליו להיות בריא וחזק, כלשון הרמב”ם ש”היות הגוף בריא ושלם - מדרכי השם הוא”.
אחר כך המשיך הרבי וביאר עניין שלם ב”אגרת התשובה”, שם שולל אדמו”ר הזקן את עניין התעניות בדורותינו.
אמנם לא עסקתי באותם ימים בתעניות, נהגתי בדברים שונים בעבודת ה’ שנראה כי חלק מהם השפיעו על מצב בריאותי. הרבי התייחס לכך והוכיח מדברי אדמו”ר הזקן האמורים, שכל עניין שהוא נגד הבריאות “לא זו בלבד שאינו מועיל לעבודת ה’, אלא שאינו בגדר של עבודה כלל, וממילא הרי זה היפך הרצון והיפך הכוונה והתכלית”, כך התבטא הרבי.
הרבי אמר בין היתר שכל העניינים אפילו הרוחניים, צריכים להיות משועבדים לעניין בריאות הגוף, ונתן דוגמה: “בדיוק כשם שאדם מניח תפילין, עליו להקפיד על כל פרטי ההלכות שבזה, כך בדיוק צריך להקפיד על שמירת הבריאות.
לאחר מכן סיפרתי לר’ אבא פליסקין על תוכנה של השיחה; הוא היה מלא התפעלות מכל מילה שהרבי אמר לי על החשיבות הגדולה בשמירת הבריאות.
7
מי רשאי להבטיח רפואה?
סיפר הרה”ג הרב יקותיאל פרקש מגדולי פוסקי ההלכה בירושלים:
כשהייתי ביחידות בקודש פנימה, כבר בתחילת היחידות ביקשתי מהרבי ברכה לבריאות נכונה עבור ילדה מסוימת. הרבי ענה לי שייקח את הבקשה לאוהל. העזתי והוספתי לבקש הבטחה בנוגע לבריאותה… הרבי ענה: “הבטחה? את זה יכול רק הקב”ה בעצמו, מי שהברכות נתונות לו, או כ”ק מו”ח אדמו”ר. אך כפי שאמרתי, אקח אתי את כל העניינים על הציון”.
8
החשמל של יהודים למודי מסירות נפש
הגאון הרב ברוך שמעון שניאורסאהן, ראש ישיבת טשיבין, ירושלים זכה להיכנס ל’יחידות’ בשנת תשכ”ז. במהלך אותה יחידות הוזכר נושא בניית גנרטור להספקת חשמל בשבת בכפר חב”ד.
הרבי הביע את שביעות רצונו מכך שהקיבוץ החסידי המפואר של כפר חב”ד, המורכב ברובו מיהודים למודי ניסיונות ומסירות נפש בפועל על קיום המצוות בהידור, לא יצטרכו להשתמש בחשמל בשבת קודש אלא אך ורק באופן המותר. כמו כן הביע תקווה, שמכפר חב”ד יראו עוד רבים וכן יעשו.
9
מתמימים לא צריך לבקש כסף להתוועדות
בחול המועד פסח תשי”א, כאשר יצא הרבי מתפילת המנחה, פנה לרב שמואל דוד רייטשיק ואמר: “אם אין מה לעשות, יש להתוועד. עבור כך אתן לכם רשימה של הרבי” (רשימת שיחה של הרבי הריי”צ ממוצאי יום הכיפורים תרצ”ט).
הרב רייטשיק פנה אל התמימים וביקש לקבץ את המעות הדרושות לקניית יין עבור ההתוועדות. כשראה זאת הרבי, אמר: “מהם לא צריך לקחת כסף, כי אם ייקחו מהם גשמיות, תחסר להם לאחר מכן רוחניות”.
10
הרבי אחז בשולחן ואמר: זהו אור אלוקי
בהתוועדות אחרון של פסח תשל”ה, אמר הרבי כי עכשיו מאיר גילוי משיח; וכשם שבזמן משיח יראו כל העולם “כי פי ה’ דיבר”, ממילא גם עכשיו דבר זה מאיר בגילוי. פי ה’ עניינו, גילוי אור הוי’ בעולם.
כשאמר זאת, אחז הרבי בשולחן בשתי ידיו הקדושות ואמר: “אין זה שולחן גשמי אלא אור אלוקי שמחיה אותו, ומי שיאמר כי הוא רואה שולחן, שיפתח את העיניים ויראה אלוקות”.
(מפי הרב יהודה לייב גרונר)
11
כשהרבי השתתף ברוחניות במעמד החופה
בשנים הראשונות סידר הרבי קידושין. היו מקרים שהרבי הוזמן לסדר חופה אך לבסוף לא יכול היה להגיע.
פעם הייתה מונחת על שולחנו של הרבי שיחה שהמתינה זמן רב להגהה, וכאשר אירע שהרבי לא יכל להגיע לחופה, ביקשו שהרבי יגיה את השיחה בו בזמן שנערכה החופה. הרבי שלל זאת באומרו: “להשתתף ברוחניות זה יותר קשה מלהיות בגשמיות”…
(מפי הרב יהודה לייב גרונר)
12
פסק הלכה צריך להיות בהיר
סיפר הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי:
פעם אמר לי הרבי בנוגע לחוברת ‘כשרות המטבח’, שצריך לכתוב תמיד שיש כמה שיטות, ולא להסתפק בהבאת דעה אחת בלבד. יחד עם זאת צריך לציין שבחב”ד נוהגים כך וכך, ויש מחמירים (או מקלים), וזאת כדי שלא יהיו חילוקי דעות.
13
בעניני כבוד - להתנהג בחכמה
סיפר הרב שמואל מנחם מענדל בוטמן:
בחודש שבט תשמ”ט קרא לי הרבי להיכנס ל’יחידות’, וכיושב ראש ‘ועד סיום הרמב”ם העולמי’, נתבקשתי לפרסם ספר הסוקר את סיומי הרמב”ם. הרבי הדריך אותי ואמר בין השאר: “הסדר של המאמרים יהיה לפי אל”ף בי”ת. זהו הדבר הטוב ביותר, שכן אז לא יוכל אף אחד להיות ‘ברוגז’ מי מהנואמים נמצא מוקדם או מאוחר, שהרי מה הוא אשם שאות שם משפחתו היא מאוחרת יותר”.
14
איפה אתה אוחז בהכנות לגאולה?
סיפר ר’ ישראל רוזנפלד מקראון הייטס:
בחודש כסלו תש”כ הוציא הרבי עבורי פתק, וזה לשונו:
“מקוים אנו בתוך כלל בני ישראל ומצפים בכל יום שיבוא משיח צדקנו. באיזה מקום ימצא את פלוני? ובהכנות לאיזה עניין? ובאיזה מעמד ומצב? ובאיזה מחלקה של צבאות המשיח יהיה מתאים להכניס אותו? והכנה ליום טוב הרי נעשית בערב יום טוב”.
15
מכתב ‘מהיר’ על לימוד תורה
בשנת תשד”מ, אחד מאנ”ש בברוקלין כתב לרבי שאלה בעניין פרטי, ומכיוון שהעניין היה נראה לו דחוף מאוד, לכן ציין על הפתק: ‘מהיר’.
הרבי ענה על השאלה, והוסיף בכתב יד קודש: ‘כדאי שיכתוב (לפעמים) וגם מהיר, שיש לו קביעות עיתים בתורה והם וכו’ וכו’.
16
“צריכים לדאוג שבכל הישיבות החסידיות ייקבע סדר של לימוד חסידות”
סיפר המזכיר הרב גרונר:
כשהאדמו”ר בעל ה”תולדות אהרן” זצ”ל ביקר אצל הרבי ביחידות בשנת תשכ”ו או תשכ”ז, ביקש ממני הרבי שאהיה נוכח בחדרו הקדוש במהלך היחידות. בהתחלה לא הבנתי מה סיבת הדבר, אבל אחר כך הבנתי.
במהלך היחידות שוחח אתו הרבי ארוכות בנושא ההכרח של לימוד החסידות, וביקש ממנו להנהיג בישיבתו סדר קבוע ללימוד החסידות. הרבי שאל אותו האם תלמידי הישיבה לומדים את תורת הבעל שם טוב [אני מדייק בלשון - הרבי קרא לזה “תורת הבעש”ט”]. הוא ענה: בודאי. הרבי התעניין באיזה ספרים לומדים, והוא אמר שכל אחד לומד באיזה ספר שהוא רוצה.
הרבי אמר לו: “לא. כשם שבנגלה יש סדר לימוד קבוע מה לומדים כולם, כך צריך להיות בישיבה חסידית כמו שלך - סדר קבוע בכל יום ללימוד החסידות. תלמיד צריך לדעת שבשעה פלונית ילמדו חסידות”. והרבי המשיך: “אינני מדבר רק על לימוד תורת חסידות חב”ד - העיקר הוא שילמדו תורת הבעש”ט”. והרבי פירט: “זה יכול להיות גם ‘נועם אלימלך’, ‘שפת אמת’, יכולים ללמוד את ה’שומר אמונים’ של ה’תולדות אהרן’” [כמדומני שהרבי הזכיר גם את הספר ‘מאור ושמש’, ועוד כמה ספרים].
לאחר שיצא מחדרו הקדוש של הרבי, אמר לי הרבי: “בטח תדאג לרשום את הדברים, כדי שיהיה בידיי רישום מדויק של מה שאמרתי לו”.
הרבי אמר לי אז בנימה תקיפה: “אחת ולתמיד צריכים לדאוג שבכל הישיבות החסידיות לכל סוגיהן ייקבע סדר של לימוד חסידות, בדיוק כמו סדר נגלה”. הרבי אמר: “יכול להיות אפילו סדר של חצי שעה בלבד, אבל הבחור צריך לדעת שחצי שעה זו מוקדשת ללימוד תורת הבעש”ט”.
הבעש”ט שמע מהמשיח שהמפתח לביאתו הוא לימוד החסידות, והרבי התבטא: “אם כן, איך אנו יכולים להתחמק מכך?”.
17
“אם צריך - יש בחב”ד גם מופתים”
בשנים הראשונות לנשיאות היו התוועדויות רבות בהן היה הרבי דורש שיקרבו יותר יהודים למעיינות פנימיות התורה. באחת ההזדמנויות אמר הרבי, כי יש לומר לאותם יהודים, שבחב”ד יש הכול - לימוד, תפילה, ואם צריכים, יש גם מופתים…
18
לימוד כדבעי לצד הפצת המעיינות
פעם כתבה הנהלת ישיבת “תומכי תמימים” במונטריאול לרבי תלונה על חלק מהתלמידים שעוסקים זמן רב מידי ב”הפצת המעיינות” וכתוצאה מכך ניכרת חולשה מסוימת בלימודיהם. ההנהלה ביקשה אפוא שהרבי יורה לתלמידים אלה שלא לעסוק זמן רב כל כך בהפצת המעיינות.
תשובת הרבי הייתה פסקנית: “אפשר לקיים שניהם”.
19
לזכור את המטרה
“באחת השנים התקיימה התוועדות י”ט כסלו עם הרבי במוצאי שבת” - סיפר ר’ ישראל רוזנפלד מקראון הייטס. “באותה שבת הייתי אמור לשהות עם קבוצת ילדים במלון, ולכן יצא שבמוצאי שבת לא אוכל להשתתף בהתוועדות.
שאלתי את הרבי, מה עלי לעשות.
התשובה לא איחרה לבוא: הרי כל מטרת ההתוועדות היא לקרב יהודים לאבינו שבשמים, אם כן מה השאלה?
20
ככה חונכים בית בישראל
בעבר היה נהוג שעם כניסה לבית חדש מקבלים מכתב ברכה מהרבי. בדרך כלל נוסח הברכה היה אחיד.
ומעשה שהיה באברך, שבנוסף לנוסח הרגיל, כתב לו הרבי גם שמהראוי לערוך התוועדות חסידית בבית מיד עם הכניסה, כפי שחסידים נהגו ברוסיה. הרבי אף הוסיף שזו צריכה להיות הנהגה של חסידים, שכל דבר יהיה על ידי התוועדות כפי שחסידים נהגו מאז ומקדם. (מפי הרב דוד ראסקין ע”ה)
21
ככה מתקשרים לרבי
סיפר הרה”ג אברהם מיכל הלפרין מירושלים:
באחת היחידויות שלי, אמרתי לרבי שאני מגיע כל כך הרבה פעמים לכאן ואני מרגיש “אז מ’ווערט נישט אנדערש” (שאינני משתנה), ואני רוצה להיות יותר מקושר לרבי.
הרבי נעשה מאוד רציני ואמר: “כשאתה תעסוק יותר בלהט בחסידות, ירגישו את הקשר”.
לאחר מכן אמר לי הרבי: “ידוע מה שכ”ק מו”ח אדמו”ר אומר בשיחות, שאי–הרגשה היא מעלה, וכאשר האבר כואב חלילה, אזי מרגישים”.
22
אם עושים - אז מאהבה
כאשר האדמו”ר רבי יואל מסאטמר ישב ‘שבעה’, והרבי הגיע לנחמו, החדר היה מלא וגדוש ברבנים ואישי ציבור ידועים.
למרות שהרבי היה אז צעיר לימים, בתחילת ימי נשיאותו - מיד עם היכנסו הפך לראש המדברים וכולם הקשיבו אליו מתוך ביטול והכנעה. להרבה מהנוכחים הייתה זאת ההזדמנות הראשונה להיפגש עם הרבי החדש מליובאוויטש, והרושם שהשאיר על כולם היה חזק ביותר.
אחד הנוכחים ניגש לאחר מכן לרבי ואמר בהתפעלות: “ליובאוויטשער רבי, אני פוחד שאני נעשה חסיד שלכם”.
נענה הרבי בבת שחוק: “למה אתם צריכים לעשות זאת מיראה, עשו זאת מאהבה…”
23
“אי אפשר לתת לי שוחד”
סיפר אחד התמימים: כשהיתי ביחידות בכסלו תשל”ב, אמר לי הרבי: “במה שאתה מבקש ברכה ל”התקשרות” - ברור ומובן שאי אפשר דרייען זיך ארום פוסט און פאסט (להסתובב סביב בריקנות וללא תוכן) ולהיות מקושר. אי אפשר לתת לי שוחד ואני לא מקבל שוחד. בחור בתומכי תמימים שאינו שומר הסדרים ולא לומד כדבעי ומתפלל כדבעי ומתנהג כדבעי - אינני מקבל ממנו שוחד, מכך שלומד מזמן לזמן “ליקוטי שיחות” וגם עושה לי טובה גדולה ועוסק ב”ופרצת”.
24
התקשרות - כיצד?
יהודי שהיה בתהליך של התקרבות לתורה ומצוות, כתב לרבי מכתב בו ביקש, בין היתר, שהרבי ישלח לו את תמונתו.
הרבי השיב לו: אין זה נהוג כלל, כי אם ילמד (בתוך שאר לימודיו) מה שאני לומד (פרשת השבוע), וזה מאחד שלא בערך (- יותר) מפוטו.
25
יש ללכת לפינה כל בוקר
ולצייר לעצמו את צורתו של הרבי
על פן נוסף בהתקשרות, סיפר הרב יצחק דוד גרונר ע”ה:
בהיותי ביחידות בשנת תשי”ב, אמר לי הרבי בין השאר: “על כל אברך שראה את כ”ק מו”ח אדמו”ר, ללכת לפינה כל בוקר, ולא נוגע אם זה לפני ברכות השחר או אחרי, ולצייר לעצמו את צורתו של כ”ק מו”ח אדמו”ר, וזה ייתן חיות במה שצריכים”.
26
הקשר של חסיד עם הרבי הוא דו–צדדי
היה סטודנט יהודי, ממוצא חב”די, שרצה ללכת ללמוד באחת האוניברסיטאות בארה”ב.
באותה תקופה הרבי התבטא בחריפות נגד תופעות שונות שהיו באוניברסיטאות בארה”ב. הסטודנט החב”די היה בדילמה, והוא כתב לרבי, כי מאחר והוא חסיד של הרבי, אזי הוא לא יכול לעשות נגדו וללכת בכל זאת ללמוד באוניברסיטה בה הוא כל כך רוצה ללמוד. לכן הוא מציע ‘רעיון’: במשך ארבע שנים הקרובות בלבד הוא לא יהיה חסיד של הרבי, ובכך תיפתר הבעיה…
השיב לו הרבי: “אם ההתקשרות בין רבי לחסיד הייתה חד סטרית - אז הרעיון שלך היה טוב; אך מאחר והתקשרות בין רבי לחסיד היא דו–סטרית, הרי גם אם תנתק עצמך מהרבי - הרבי לא ינתק אותך ממנו”.
(מפי הרב מנחם מענדל גרונר)
27
יכולים לכבוש את העולם
סיפר הרב יצחק מאיר הרץ, אנגליה, שבשנת תשכ”א, כאשר אביו נכנס ליחידות - התבטא, בין יתר הדברים, בנוסח: “אם בחורים חב”דיים היו לומדים, הם יכלו לכבוש את העולם”.
הגיב הרבי ואמר: אני הרי תובע זאת מהם!
28
כך מציירים ‘ופרצת’
פעם נכנס הצייר החסיד ר’ חנוך הענדל ליברמן ל’יחידות’, והרבי ביקש ממנו שיואיל לצייר ציור המתאר ‘ופרצת’!
ר’ הענדל ביקש שהרבי יסביר לו עניין זה, והרבי המשיל זאת כך:
ישנו נהר גדול בו זורמים מים רבים. באמצע הנהר ישנו סכר המכוון את המים שינועו כדרכם, וגם כדי שלא ישטפו את השדות. זהו עניין ‘ופרצת’, מלשון ‘פורץ גדר’ - שהמים יגיעו לשדות וישקום, וכך יגדלו פירות נאים וטובים.
(כלומר: ‘ופרצת’ פירושו השפעה, אך יחד עם זאת ישנה הכוונה - שההשפעה תגיע למקומות הראויים ולא תלך לאיבוד חלילה, וכך יצמחו פירות טובים).
29
סגולה טובה לזיכרון
סיפר הרב מרדכי שמואל אשכנזי ע”ה, רבו של כפר חב”ד:
ב”יחידות” שזכיתי להיכנס אליה לפני יום הולדתי (כ”ז אייר תשי”ח), ביקשתי מהרבי עצה לזיכרון.
הרבי אמר לי: “הסגולה לזיכרון היא: א. לשמור על בריאות הגוף. ב. להסיח דעת מכך שכאילו לא זוכרים.
והרבי הוסיף והסביר לי: כשמישהו מחדיר למחשבתו שהוא לא זוכר טוב - זה עצמו גורם לאי זיכרון.
30
הזקן שומר על הצלם היהודי
תלמיד באחת הישיבות בירושלים החליט לגדל זקן, אולם הוריו לחצו עליו שיגלחו בטענה שזקן אינו דבר יפה, וכי הוא דומה ל’היפיס’.
הבחור שביקר באותה תקופה אצל הרבי, סיפר לרבי את התלבטויותיו ואת טענות הוריו ושאל בעצתו.
הרבי השיב, שאחת המעלות של יוצאי מצרים הייתה שלא שינו את שמם, לשונם ולבושם. דבר זה אפשר ללמוד גם מה’היפיס’, שיש להם לבושים ולשון משלהם, וראשיהם (שהם יהודים) אפילו מקפידים להיקרא בשמם היהודי.
זו הייתה התגובה של הרבי לגבי הטענה שזקן דומה ל’היפיס’. לעצם העניין, אמר הרבי, שהזקן עוזר בעבודת ה’. קורה שבחור נכנס לחנות ומעלעל בעיתון פסול, ולפתע נזכר שהוא עטור זקן והאנשים מביטים עליו, והדבר עוזר לו לעזוב את המקום.
כששמע זאת הבחור, החוויר כסיד. כשיצא מהחדר לאחר מכן, היה נרעש, באמרו, שהרבי תיאר ממש את מה שהתרחש פעם עמו.
31
מבצעים - לא על חשבון ה’סדרים’
סח הרב יעקב הכהן כץ, מי שהיה ראש ישיבת תות”ל בכפר חב”ד: פעם אמר לי הרבי ב’יחידות’:
תפקידם של ראשי ישיבה, משגיחים, משפיעים הוא להביא לידי כך שהבחורים ילמדו בחיות ובלהט.
והרבי המשיך, בניגון של שאלה: איי, ישנם הרי דברים נוספים? מבצעים, הפצת המעיינות?
ותיכף השיב, בניגון של תשובה: ‘בזמנים שלא יפריע לסדר הלימוד, ערב שבת אחר חצות וכדומה’.
32
הפלוס שבמינוס
לקראת אחד ה’דינרים’ שהתקיימו לטובת ‘תומכי תמימים’, נכנסו העסקנים ליחידות ושטחו לפני הרבי את המצב הכספי הקשה של הישיבה, באמרם כי ישנו מינוס גדול בבנק.
לשמע דברים אלו חייך הרבי חיוך גדול. אחד העסקנים הלא–חב”דיים התפלא על תגובת הרבי. השיב לו הרבי:
“אני מאוד שמח שיש ‘דעפיציט’, כי סימן של עניין שהוא חי, זה כאשר הוא הולך וגדל. כאשר אומרים שהמוסד נמצא בדעפיציט, הרי זה סימן מובהק של חיות והתרחבות…
(מפי הרב יהודה לייב גרונר)
33
הרבי פתר את הקונפליקט ההלכתי
סיפר הגאון הרב אפרים אליעזר הכהן יאלעס ע”ה:
הייתי מהמשתתפים הקבועים בהתוועדויות הגדולות של הרבי. מידי שנה בשנה נהגתי לעלות ולקבל את פני הקודש בחול המועד, על פי הוראת חז”ל ‘חייב אדם להקביל פני רבו ברגל’.
באחד הביקורים הללו ביקשתי ברכה עבור נכדי, שנלווה אלי. אמר הרבי: “מסתמא יכתבו את השמות בחול המועד; אמנם ישנה שאלה לגבי היתר כתיבה בחול המועד, אך מאידך, חול המועד הוא עת רצון וזמן נעלה, ואם כן כדאי לכתוב בחול המועד”.
34
לא מספיק ללמוד תורה, צריך גם חיות
הרב חיים שלום דייטש, ראש כולל צמח צדק, ירושלים, סיפר על העידוד שהרבי העניק ללימוד אברכים בכולל:
באחת ה’יחידויות’ אמר לי הרבי: “בליובאוויטש ובקרמנצ’וג לא היו ‘כוללים’. כל הקמת ה’כוללים’ היתה לאלו שיש להם חיות בלימוד, שתהיה להם אפשרות להמשיך בכך”.
באותה ‘יחידות’ הבאתי לרבי קובץ פלפולים שכתבו האברכים בכולל, ועל כך הוסיף הרבי: “עברתי על הקובץ מתחילתו לסופו, ולא ראיתי שיש ‘קאך’ בלימוד. מקשים קושיה, וראש ישר עונה תירוץ ישר, אבל איפה ה’ורמינהו’? איפה ה’תא שמע’? מילא, זה (הקובץ) נייר, אבל הרי זה מוכיח שאין ‘קאך’ בלימוד”.
הרבי המשיך ואמר: “באים בזמן והולכים בזמן, ‘עושים מלאכתם באמונה’, אבל אין ‘קאך’ בלימוד. כל הכולל הפך להיות כלי לפרנסה, אמנם פרנסה ‘עדינה’ (יש כאלו שמתעסקים ביהלומים ובאבני חן, אבל ללא ‘קאך’ ביהלומים, וכך ישנם גם בכולל: אמנם לומדים, אבל אין ‘קאך’ בלימוד)”.
בהמשך פירט הרבי איך הלימוד בכולל צריך להיות: “כשהוא הולך ברחוב, עליו לעצור יהודי ולומר לו: ‘נפלה ברעיוני היום סברא פלונית’”.
הרבי חזר על המשפט הזה שוב ושוב, ואמר שאברך כולל צריך לומר: ‘נפלה ברעיוני סברא בדברי סומכוס’.
באותה עת הרבי הוסיף ואמר לי גם דברי עידוד: “אם כן יהיה ‘קאך’ בלימוד בכולל ‘צמח צדק’ - שבדרך נס נשאר שלם עם כל הקירות שלו - יהיה לזה הד עצום בכל העולם”.
את המשפט הזה אמר הרבי בהתרגשות גדולה, והוסיף: “אז כבר לא יחסר כסף (לכולל)”.
35
חילול בכל כ”ד השעות של השבת
ב’יחידות’ של אחד מחכמי ירושלים החשובים, עלה עניין הנסיעה באניות ישראליות בשבת, עניין שהרבי עמד בראש המערכה לביטולו.
בין השאר התבטא הרבי: כאשר יהודי נוסע באוניה ישראלית בשבת, הרי זה חילול שבת של כל אברי האדם בכל כ”ד שעות השבת קודש.
36
רגישותו של הרבי בחינוך
סיפר ר’ ישראל רוזנפלד מקראון הייטס:
אחת הפעולות שעשיתי בקליוולנד, הייתה הוצאה לאור של עיתון. באחד הגיליונות פרסמתי את השיחה הידועה של הרבי על ‘קול ילד בוכה’, ושאלתי אם מותר לי לכתוב את זה כמאמר שלי.
השיב לי הרבי: “אם אתה חושב שתהיה יותר תועלת בכך שתכתוב את שמך, אדרבא; אין לי התנגדות. אבל מה יקרה אם אחד התלמידים שלך יקרא יום אחד את השיחה, ויתברר לו שאין אלו דברים שלך? הרי הדבר עלול לגרוע מיחסו של התלמיד אליך…”
37
רווח מוגבל מול רווח אינסופי
הרב נ.ו, עסקן חינוך חסידי מלונדון סיפר שפעם התאונן פעם לפני הרבי, כי מאז שהחל להשקיע את מרצו בחינוך, חדל ללמוד כראוי בעצמו.
הרבי השיב לו: “ראה, כל מצווה שתשפיע על הזולת לקיימה, ככל שתהיה גדולה, הרי ההשפעה והיוזמה שתיווצר כתוצאה מכך, יהיו מוגבלים. לא כן הדבר בחינוך, שהשפעתו היא ללא שיעור: זה מתחיל באותו מחונך, מכך מושפעת המשפחה, וכך בניהם ובנותיהם, עד סוף כל הדורות!”
38
העיקר חינוך על טהרת הקודש
סיפר הרב ראובן דונין ע”ה: פעם שאלתי את הרבי האם עלי להשתדל לשלוח את הילדים למוסדות חב”ד - שהיו בסביבה רחוקה באותן השנים. הוספתי וציינתי שישנה אפשרות חינוכית אחרת, בכך שהם ילמדו במוסד של…
תשובת הרבי הייתה: “לא משנה ההברה - העיקר שיהיה על טהרת הקודש”.
39
אשרי מי שמלאכתו בחינוך
סיפר הרה”ח ר’ יוסף גולדשטיין ע”ה, הידוע בכינויו בפי הילדים “אנקל יוסי”:
כשהתחלתי לפעול בתחום החינוך, בשנת תש”ה, התוועד פעם הרבי בבית המדרש. כשאמרתי ‘לחיים’, הסתכל עלי ואמר לי: “כמה טוב שהפרנסה שלך היא ממלמדות ומהשפעה, ולא מהתעסקות בבוץ”.
באותן שנים, היו רבים מהחסידים שנאלצו לעבוד בכל מיני עבודות כדי להשתכר למחייתם.
40
מזה ומזה אל תנח ידך
סיפר הרב אברהם יעקב גלוכובסקי ע”ה:
בתקופה הראשונה לנשיאות, התגוררתי בדטרויט במשך שבע שנים. בעקבות עידוד של הרבי, יזמתי פעילות ייחודית. מספר פעמים בשנה הייתי מארגן נסיעות באוטובוסים לרבי. הייתי מודיע על הרשמה, וכשהתקבצו די נוסעים, יהודים מכל החוגים והזרמים, הייתי שוכר אוטובוסים ויוצא אל חצרות קודשנו.
באחד מביקורי נכנסתי ל’יחידות’ ושאלתי: אני מכהן כמחנך ומוטלת עלי חובה לבצע את העבודה בשלמות. מאידך, אני עוסק בהרבה עניינים של הפצה וקירוב, ואני חש שחסר לי הזמן הדרוש להתמסרות לכל העניינים ביחד. שאלתי אפוא את הרבי כיצד עלי לנהוג בעניין זה.
הרבי ענה: “פטור בלא כלום אי אפשר; צריך להיות עסוק גם בעניין אחד או שנים בעיר. התשלום שאתה מקבל כמחנך, איננו רק בעד חינוך התלמידים, אלא בעד חינוך העיר”.
41
“איך לך מושג מה קורה בעולמות העליונים”
סיפר חה”כ לשעבר הרב מנחם פרוש ע”ה:
כששוחח עמי הרבי על החובה לפעול למען חינוך הנוער שאינו מתחנך במוסדות חינוך דתיים, התבטא הרבי: “אין לך מושג מה שקורה בעולמות העליונים כאשר ילד יהודי מאלה הנקראים ‘חילונים’ קורא ‘שמע ישראל’, עם כוונות או בלי כוונות. אי אפשר לשלם על כך אפילו תמורת כל הון שבעולם.
42
לחנך בחורים זו גם שליחות
פעם ביקש אחד האברכים לצאת לשליחות באוסטרליה, אך הרבי לא השיב לו. הלה ניסה כמה פעמים לקבל את הסכמת הרבי, אך הרבי ענה לו שיישאר לעבוד בישיבה, שכן “לחנך בחורים זו גם שליחות”. (מפי המזכיר הרב גרונר)
43
הילדים אינם יכולים לחכות
הרב אייזיק טרינגאס, האחראי מטעם הפדרציה היהודית על נושא החינוך היהודי בדרום אמריקה, הביא אל הרבי בתחילת שנות השמונים את נשיא הפדרציה מר בוטנויזר ליחידות אצל הרבי.
בעת היחידות עורר אותו הרבי שהפדרציה תשקיע יותר כספים בחינוך יהודי. הוא ענה לרבי - “אנחנו שואפים להגיע לזה, אבל זה יארך זמן”. בתגובה הרבי הביט בו במבט חודר ואמר “אבל הילדים אינם יכולים לחכות”.
כאשר ראה מר בוטנויזר עד כמה הדברים נוגעים ללבו של הרבי, פרץ בבכי של התרגשות…
44
בארץ ישראל הילדים מפותחים יותר מבחו”ל
סיפר הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי:
פעם שאלתי את הרבי בפתק, באיזה גיל צריך להכניס את הילדים ל’חדר’?
כשנכנסתי ל’יחידות’, הרבי הוציא את הפתק מהמגירה, וענה לי: “בכלל, בארץ ישראל הילדים מתפתחים מהר יותר מבחו”ל, כי זה תלוי באקלים. ההוראה של כ”ק מו”ח אדמו”ר היא להכניס ילדים ל’חדר’ מגיל שלוש, ובארץ ישראל הילדים מפותחים יותר בגיל זה. בכלל, כשנכנסים לגן ילדים זה גם כמו ‘חדר’ קטן, שהרי לומדים שם אל”ף בי”ת”.
45
שטפון של תורה
סיפר הרב יהושע זעליג פלדמן ע”ה, כי הרבי אמר לו ביחידות: ‘בזמן הזה - עיקר העבודה היא ללמוד הרבה נגלה והרבה חסידות, לשטוף את העולם בתורה’.
46
הרבי כתב:
“התפעלתי מה’ברייטקייט’ החסידי”
סיפר הרב לימא מינקאוויטש מקראון הייטס:
פעם כתב הרבי לסבי, הרה”ח ר’ איצ’ה לימא’ס מינקוואיטש (התוכן): הייתי אצל כ”ק מו”ח אדמו”ר והוא סיפר לי שר’ איצ’ה מינקוביץ השתתף באסיפת הרבנים בפטרבורג בשנת תרע”א. שאלתי אותו: איך מגיע איצ’ה לפרטבורג? [= באותן שנים לא כל יהודי יכול היה להיכנס לערים הגדולות, ורק לרבנים הותר הדבר. ואילו איצ’ה היה סוחר - המלבה”ד]. עשה הרבי הריי”צ תנועת ביטול בידו כאומר: על איצ’ה לא שואלים שאלות…
סיים הרבי במכתבו: “התפעלתי מה’ברייטקייט’ החסידי…”
47
מה חסיד צריך לאחל לעצמו?
חסיד אחד כתב פעם לרבי וביקש את ברכתו שלא יתחלל שם שמים על ידו.
והרי מענה הרבי: “בקשה של חסיד שלא יתחלל, ח”ו, שם שמים על ידו - האם בכך יביאו את המשיח? ישתדל בהפצת מעיינות דא”ח חוצה, ובמילא הכול בכלל זה”.
48
לכל אחד יש חלק בתורת החסידות
סיפר הגאון הרב אברהם מיכל הלפרין:
בימי מלחמת סיני הייתי תלמיד בן 17 בישיבת לוד, ונקראתי על ידי הרב חיים שאול ברוק ע”ה לשמש כר”מ בישיבת ‘אחי תמימים’ בראשון לציון, מכיוון שכמה מהר”מים גויסו אז לחזית.
לאחר המלחמה נשארתי בישיבה לשמש בה כר”מ במשך שנה תמימה.
קשיים רבים היו לי בתפקיד הזה, בהתחשב בעובדה שאחרי הכול הייתי בחור צעיר, והחלטתי לכתוב לרבי. במכתב התלוננתי על הקושי ולבסוף כתבתי משפט שחוששני כי בין הבחורים ישנם כאלו שלא שייכים לחסידישקייט.
הרבי מיהר לשלוח אלי מכתב חריף בתגובה למשפט הזה: “מה שכתב על אי שביעות רצונו בעבודתו ובפרט שאחוז מהתלמידים אינו שייך להשפעה חסידותית, לפלא על נוסח כזה, למרות שמבואר בקבלה בביאור רחב ובחסידות בספר התניא שכל אחד ואחד יש לו חלק בכל ד’ חלקי פרד”ס שבתורה, ובפרט בנוגע לתורת החסידות; שידוע פתגם אדמו”ר הזקן שהחסידות היא בשביל כל ישראל ולא רק בשביל כמה חוגים מסוימים, וכמובן שצריך להיות דברים היוצאים מן הלב בהסברה המתאימה בכלי המקבל … וכשיתבונן בגודל העבודה ובזכות שלו בטח יוסיף אומץ”.
49
להניח את הנוחות בצד כאשר יש תועלת לזולת
סיפר ר’ ישראל רוזנפלד מקראון הייטס:
בחור מבוגר שאמו הייתה בבית רפואה בשבת, ביקש ממני להצטרף אליו. כיון שאותה שבת הייתה שבת הגדול, ערב פסח. שאלתי את הרבי מה לעשות.
ענה לי הרבי: מה השאלה? הרי יש בכך תועלת לאיש יהודי!
50
גם לשעון יש זמן
סיפר המשב”ק ר’ מאיר הארליג:
בשנת תשי”ב התוועד הרבי ביום השני של חג הסוכות. לפנות ערב הרבי נטל ידיים והתחיל את ההתוועדות. באמצע פנה אלי ושאל מתי השקיעה. כתשובה, הסרתי את השעון שהיה על ידי ונתתי אותו לרבי.
אחרי ברכת המזון הרבי החזיר לי את השעון ואמר לי: “יישר כוח, אבל תדע שלא לובשים שעון ביום טוב”.
51
שעת הלימוד - כמו שבת
הרבי הורה פעם לאחד השלוחים, בקשר לקביעות התורה שהייתה לו, כי בשעת הלימוד עליו להתייחס לטלפון כמו בשבת…
52
הרבי מדריך בחורים כיצד להיכנס ל’יחידות’
סיפר הרב שלום מרוזוב ע”ה:
בחודש שבט תש”י נכנסתי ל’יחידות’ לרבי הריי”צ, יחד עם עוד כמה בחורים שהגיעו מצרפת. כיוון שרצינו לקבל הדרכה בנוגע ל’יחידות’, פנינו קודם לרמ”ש ושאלנו אותו כמה שאלות.
א. איך צריכים להיראות הלבושים ביחידות?
הרמ”ש ענה, שבכללות אין זה משנה באיזה לבושים נכנסים, אך ישנו דבר אחד עקרוני, והוא שישנם כאלה שלובשים גארטעל בשעת התפילה עוד קודם החתונה (והוא לא יודע מדוע אצלנו בחב”ד אין המנהג כך), אך מכל מקום, הרי כשנכנסים לרבי ל’יחידות’ צריכים להיכנס עם גארטעל.
ב. האם צריך לברך כשרואים את הרבי ‘ברוך שחלק מחכמתו ליראיו’?
בתחילה ענה “למה לא”, אך לאחר זמן אמר “אפשר שהרבי הוא למעלה מזה”, והוסיף שעל כל פנים בנוגע לברכת “שהחיינו” ודאי שצריך לברך, והדגיש שיאמרו את הברכה בקול רם כדי שהרבי יענה ‘אמן’.
לאחר מכן הוסיף, שמכיוון שלפני ה’יחידות’ צריכים להיות עם כמה שיותר מצוות, לכן שנתפלל ערבית לפני כן.
קודם ה’יחידות’ היינו ב’זאל’ הקטן, ולפתע נכנס הרמ”ש. הוא ראה שאנחנו מבולבלים, והוא אמר שבמצב כזה אפשר להתפלל ערבית לאחר ה’יחידות’.
לאחרי שהרבי קיבל את הנשיאות, רציתי להיכנס ל’יחידות’ ולא ידעתי האם להיכנס לבוש בגארטעל, כפי שהרבי הורה לי בנוגע ל’יחידות’ אצל הרבי הריי”צ. פניתי למזכיר הרב חודקוב, והוא אמר לי שישאל את הרבי. הרבי ענה לו, שאין צורך שהאבנט יהיה מעל הבגדים, אלא הוא יכול להיות גם מתחת לבגדים.
53
זו הסיבה שבכל שנה חוזרים מחדש על הטקס
סיפר הרב משה פעלער:
בשנת תשל”ז ליל ראשון של פסח חל במוצאי שבת קודש. כמו בכל שנה, גם באותו לילה הגיע הרבי לבקר ב’סדר’ שערכו הבנות במוסד ‘מכון חנה’ שנקרא על שם אמו הרבנית הצדקנית ע”ה.
בחדר האוכל, שאל הרבי: מי ישאל הד’ קושיות? המסובים ענו: הילד מנחם מענדל שיחי’ פעלער, הבן שלי, זאת בשעה שאני ערכתי את הסדר. הרבי פנה לבני ושאל האם הוא יודע את ארבעת הקושיות? בתחילה הילד לא ענה, אך כשהרבי חזר על השאלה באנגלית, בני ענה בחיוב.
המשיך הרבי ושאל את הילד כשהוא מורה באצבע לכיווני: האם הוא יודע את התשובות לארבעת הקושיות?… כל הנוכחים חייכו לשמע צחות השאלה, ובכך הסתיים הביקור.
למחרת, ביום א’ דחג הפסח, אחרי תפילת מוסף נקראתי לחדר הרבי, והרבי אמר לי: “הציבור אתמול תפס את העניין באופן של שאלת–צחות, אבל לא לכך התכוונתי. מתעוררת כאן שאלה שצריכה ביאור: לכאורה, הרי חוזרים על אותן שאלות בכל שנה ושנה וכבר קיבלו אותן תשובות; אם כן, מה העניין של חזרה נוספת על הקושיות?
וכפי שרואים דבר מוזר: התרגום של “בעל פה” באידיש, הוא “אויסענווייניג”, מבחוץ, ואילו באנגלית - “ביי הארט”, עם הלב. כשילד שואל, הוא שואל בלב שלם ורוצה תשובה; בענייני יהדות אין טקסטים של חזרה סתם כך בכל שנה ושנה.
שאלתי את הרבי האם הביאור בזה הוא על פי המבואר בחסידות שבכל שנה יציאת מצרים היא באופן יותר נעלה, ולכן יציאת מצרים של השנה יותר נעלית מזו שחגגנו בשנה שעברה, והרבי ענה בחיוב.
ניצלתי את ההזדמנות והזכרתי לרבי שיום זה הוא יום הולדתי, והרבי ענה: הרי זה היינו הך, היה לך יום הולדת אשתקד, והשנה יש לך שוב יום הולדת. אלא, שבכל שנה יש לעלות מחיל אל חיל.
54
אל תעשה מה שכולם עושים
סיפר הרב שלום בער גורדון ז”ל:
פעם נכנסתי ליחידות עם קבוצת ילדי בר מצווה שהתחלתי לקרבם ליהדות. שאל אותם הרבי: האם אתם מתכוננים להיכנס לישיבה אחרי שתסיימו השנה את בית הספר?
הילדים השיבו בשלילה.
שאל אותם הרבי: מדוע?
הילדים השיבו, כי אינם רוצים להיות שונים מהילדים בסביבה, ברחוב (“הבלאק”) שבו הם גרים.
פנה הרבי לאחד מהם ושאל: מה למדת השבוע? והוא השיב - על נח והמבול.
אמר לו הרבי: האם אתה יודע למה יש עכשיו עולם? משום שנח לא עשה מה שהאנשים בסביבה שלו (“בבלאק שלו”) עשו.
פנה הרבי לילד האחר: מה אתה למדת השבוע?
ענה הילד - את סיפור אברהם אבינו.
אמר לו הרבי: אתה יודע למה יש היום עם ישראל? מפני שאברהם אבינו לא עשה מה שהאנשים בסביבה שלו (“בבלאק שלו”) עשו…
55
ללמוד כפי היכולות
סיפר הרב יצחק מאיר הרץ, ראש ישיבת חב”ד באנגליה:
פעם הכנסתי לרבי תכנית מפורטת שהכנתי, לפיה בחורי הישיבה ילמדו בתוך ארבע שנים את כל הש”ס. את התכנית הזו הכנתי, משום שבבחרותי, הורה לי הרבי ללמוד את כל הש”ס עם תוספות, ומכך למדתי שרצונו הקדוש של הרבי היה שכל בחור ילמד את כל הש”ס.
הרבי ענה על תכניתי: “העניין נכון מאוד, אבל לכאורה זה יותר מכפי יכולתם”.
56
התרופה צריכה להיות מזוקקת
הרב יחזקאל בעסער ע”ה, היה חסיד רדומסק, אך במשך השנים התקרב מאד לאורו הגדול של הרבי. מדי פעם היה נכנס ל’יחידויות’, בהן היה זוכה ליחס חם ולבבי באופן מיוחד.
סיפר הרב בעסער: שאלתי פעם את הרבי ביחידות: אני בא מבית חסידי - אבי וסבי היו מחסידי רדומסק. בבית אנחנו לומדים את ספרי ה”תפארת שלמה”, אבל גם ספרי חסידות נוספים כמו “נועם אלימלך”, “קדושת לוי”, ואילו ב–770 אני רואה שהחסידים לומדים רק ספרים של חסידות חב”ד. מדוע?
הרבי נתן לי הסבר ארוך. אינני זוכר כל פרט, אבל את הנקודה והדוגמה שהרבי הביא אני זוכר היטב.
הרבי אמר שלפני עשר שנים המציאו שני רופאים - ד”ר פלמינג וד”ר שיין - תרופה שנקראת פניצלין, תרופה שעוררה הרבה רעש בעולם הרפואה בשל יכולתה להשמיד חיידקים.
“בהתחלה”, אמר לי הרבי, “לא נתנו את התרופה במינון גבוה כדי שלא להזיק, אבל שלושה חודשים לאחר מכן החיידקים כבר התרגלו לתרופה, והרופאים נאלצו להגדיל את המינון. במשך שנים הלכו והכפילו את הכמויות, וכל פעם שהחיידקים התחזקו - הוסיפו במינון. כך התנהלה מלחמה בין הרופאים לחיידקים.
“אותו דבר עם החסידות”, הסביר הרבי. “הרי תורת הנסתר הייתה גם כל השנים, אלא שהייתה שייכת ליחידי סגולה. האר”י ז”ל פירסם יותר והבעש”ט פירסם עוד יותר והדבר אכן טיהר את האוויר, אבל החיידקים התרגלו גם לזה…
“ובכן, בא אדמו”ר הזקן, ואמר שזה לא מספיק. זריקת הפניצלין כבר לא עוזרת. למה? כי פעם היו נותנים תשעים אחוז מים ועשרה אחוזים פניצילין. החסידות של אדמו”ר הזקן היא כתורת שאר תלמידי המגיד, אלא שאצל אדמו”ר הזקן יש יותר פניצילין ופחות מים…
“אם אנחנו לא לומדים תורות של חסידויות אחרות - הסביר הרבי - הרי זה בגלל שאנחנו אומרים שצריך להפיק מאה אחוז של התרופה”.
57
לימוד חסידות באופן מתאים
סיפר ר’ יוסף רייצס מקראון הייטס:
במשך תקופה הייתי נוסע מדי שבוע לישיבות ליטאיות וכן ל’ישיבה יוניברסיטי’ ולומד שם עם בחורים חסידות ותניא.
באחד הביקורים שלי בישיבת ‘תורה ודעת’, פנו אלי כמה בחורים וטענו: אנחנו מבינים את הצורך ללמוד חסידות, אבל למה אתה מדגיש לפנינו שצריך ללמוד חסידות חב”ד? הרי גם ספרי חסידויות אחרות מוסיפים אהבה ויראת ה’?!
עניתי להם משהו מתקבל על הדעת, אבל כשחזרתי ל–770 שאלתי את הרב חודקוב מה התשובה הנכונה לשאלה כזאת. הוא הוסיף לי הסבר, וחשבתי שבכך העניין נחתם.
למחרת שלח הרב חודקוב לקרוא לי, וכשבאתי סיפר לי שאתמול, כשהלך עם הרבי לביתו, שאל אותו בדרך את השאלה שלי וביקש הסבר יסודי לכך.
הרבי ענה לו תשובה שהתקבלה לאחר מכן יפה על לבם של בחורי הישיבה הליטאית: בעבר היו שתי שיטות לימוד: שיטת ליטא, בה למדו בדרך הגיון והעמקה והסבר; ושיטת פולין, בה למדו בדרך הברקה וקיצור. שתי השיטות טובות ומעולות, ובכל אחת יש מעלה שאין בחברתה. ברוב המקומות למדו בשיטת ליטא, וכך נוהגים בישיבות בכל העולם גם היום.
אם בחור ישיבה שלומד בשעות היום כפי שיטת ליטא ילמד לאחר מכן ספר חסידי הכתוב בדרך קיצור - זה לא ייקח אותו כלל, כי זה ממנו והלאה. תכונת נפשו כבר התרגלה בחלק הנגלה שהלימוד צריך להיות בדרך הגיון והסבר. לכן, גם לימוד החסידות צריך להיות בדרך זו, וזה מצוי רק בחסידות חב”ד שנכתבה בדרך של ‘חכמה בינה ודעת’, שמתקבל השכל באופן של הרחבה והתפשטות.
58
הרבי נכנס ללבו של ראש הישיבה הליטאי
באחת הישיבות הליטאיות בירושלים מסרו שיעורים בחסידות. אחד מראשי הישיבה שנודע לו על כך, הוביל התנגדות חריפה לשיעורי החסידות.
אחד האברכים שלמד באותה ישיבה והיה ביחידות אצל הרבי, סיפר על כך לרבי. אמר לו הרבי: “ראש הישיבה צודק, שהרי הוא חושב שרוצים לקחת ממנו את הבחורים, ולא סתם בחורים, אלא את הבחורים המצוינים שיושבים ולומדים”…
והוסיף הרבי: “צריכים לעשות משלחת של רבני חב”ד שיסבירו לו שרוצים רק שילמדו חסידות, ולא להוציא אותם מהישיבה”.
בעקבות דבריו של הרבי, התארגנה משלחת של רבנים בראשות הרב שלמה יוסף זווין, הרב זעליג סלונים, ועוד. הללו דיברו עם ראש הישיבה ולבסוף ניאות והסכים לשיעורי החסידות.
תקופה ארוכה אחר כך התקיים בישיבה שיעור חסידות בהשתתפות כארבעים בחורים שלמדו חסידות עם הרה”ח ר’ יהושע ליפקין, עד שרצו לקבוע סדר חסידות בישיבה, אלא שלא אסתייע מילתא.
59
לא לעשות ‘וי’ בלימוד חסידות
כך כותב א’ התמימים ביומנו, משמחת תורה תשי”ז:
קרוב לשתי שעות לאחר ההקפות, נכנס פתאום כ”ק אדמו”ר לסוכה וביקש שיביאו ‘משקה’. לאחר מכן נעמד על כסא בתוך הסוכה והכריז כי יחלק ‘משקה’ לכל מי שיקבל על עצמו הוספה בלימוד החסידות. גם במהלך החלוקה היו דיבורים לכמה תמימים וגם לכמה מהאברכים.
כשעבר מ.ל אמר לו הרבי: “הוספה בחסידות - אין הכוונה רק הוספה בלימוד או בזמן, אלא מתכוונים גם הוספה בתוצאות הלימוד, במחשבה דיבור ומעשה. וכשתכתוב דו”ח מה הוספת בלימוד החסידות תכתוב בדו”ח גם מה התווסף אצלך במחשבה דיבור ומעשה”.
בהמשך, כשעבר … אמר לו הרבי: “לקבל ישות מלדעת חסידות זה כמו צלם בהיכל”.
60
לימוד חסידות
כשעושים דבר טוב למה להפסיק?
הרה”ח ר’ שלמה חיים קסלמן היה בשנת תש”ל אצל הרבי, ושאל את הרבי על אחד הבחורים שהיה חושב כשעה חסידות - האם להפסיקו, שכן מדובר בשלב שלא היה מתאים לערכו של הבחור באותה שעה.
אמר לו הרבי: אם הוא עושה דבר טוב - למה להפסיקו?
61
גם נשים צריכות ללמוד חסידות
סיפר הרה”ג הרב יקותיאל פרקש:
באחת היחידויות הרבי ביקש להעביר מסר באמצעות אשתי על מעלת לימוד חסידות בקרב נשים, ואף התייחס לסבה, הרב עמרם בלוי זצ”ל.
כשנכנסנו לחדר, הרבי קרא את הפתק ופנה לאשתי, ואמר:
“כיון שמסרו לי שאתם נכדתו של ר’ עמרם בלוי, תבלח”א, והוא הרי התכתב אתנו, אבלח”א, ולמד חסידות, והוא הלך בתוקף והצליח - אין צריך לומר בביתו, אלא רואים שהצליח גם להשפיע על הרחוב -
“הרי אתם, כנכדתו צריכים לפרסם שמאחר שנשים מחויבות במצוות אהבת ה’ ויראת ה’, כך כתוב בהקדמת ספר החינוך, ועל הדרך האיך יבוא לאהבתו ויראתו, אומר הרמב”ם מה הם העניינים המביאים לאהבה ויראה, וכיון שנשים חייבות ללמוד את העניינים השייכים להן, כפי שאדמו”ר הזקן בעל התניא מביא בשולחן ערוך שלו, במילא אתן צריכים לצאת בתוקף ולפרסם שנשים חייבות ללמוד חסידות, את מאמרי החסידות שעוסקים בעניינים אלו”.
62
מה עושים תפילין אצל גוי?
אחד השלוחים הגיע אל הרבי עם בקשת ברכה עבור גוי שגר אליו בסמיכות. הגוי, ששמע רבות על הרבי, ביקש גם הוא להסתייע ברבי בעניין מסוים.
אמר הרבי לשליח כי ימסור לאותו ה’גוי’ שיבדוק את התפילין שלו.
השליח, לא ידע איך להעביר לאותו הגוי את תשובתו של הרבי. אך העניין הזה עורר אצלו את המחשבה לבדוק את אילן היוחסין של אותו הגוי.
מבדיקה התגלה כי הגוי הינו יהודי נצר למשפחה יהודית מתבוללת ובביתו נמצאו זוג תפילין שקיבל בירושה, מדורי דורות. הגוי לא התעכב אף פעם לבדוק מה הוא החפץ המוזר הזה, עד שהרבי גילה לו…
63
כיפה משוקולד
ילד בן 4, בנו של אברך חב”די, החל להתנגד לחבוש כיפה לראשו. אביו של הילד, כתב לרבי על הבעיה המוזרה שפקדה את בנו.
תשובתו של הרבי הייתה שיבדקו האם הילד אוכל שוקולד מסוג מסוים, שאינו כשר.
כשבדקו את העניין, התברר כי הילד נוהג לאכול בדיוק את הסוג המסוים הזה.
ההורים, כמובן, דאגו מיד שהדבר לא יישנה, ומאז פסקה התנגדותו לחבוש כיפה לראשו.
64
מדוע נפקד מקומו של הרב אריה לוין
בשנים הראשונות לנשיאותו, נהג הרבי לשלוח מצות שמורה למספר רבנים בארץ ישראל. את השליחות ביצע עבורו הרב עזריאל זעליג סלונים ע”ה.
בין הרבנים שקיבלו מצות היה גם הרב אריה לוין ז”ל.
שנה אחת, עבר הרב סלונים כהרגלו לקבל את המצות. הפעם, משום מה, נפקד מקומו של הרב לוין. הרב סלונים, הרהיב עוז בנפשו וביקש מצה עבור הרב לוין. הרבי הפטיר “נו” ונתן לו מצה נוספת.
רק כאשר הגיע הרב סלונים לארץ ישראל, הבין מדוע, מלכתחילה, נפקד מקומו של הרב לוין. באותו הזמן כבר לא היה הרב לוין, בין החיים…
65
“חנוכה שמח” בתשרי..?!
היה זה בעת חלוקת ה’לעקאח’ בחודש תשרי. אלפי אנשים עברו לפני הרבי באותו יום, ולכולם איחל הרבי “שנה טובה ומתוקה”. רק לאישה אחת איחל הרבי איחול שונה - “חנוכה שמח”.
כאשר שמעה האישה את האיחול, חשבה שלא שמעה טוב. או, שחלילה, הרבי התבלבל…
עבר חודש וחצי, חג החנוכה הגיע. באחד מימי החג, באופן מפתיע לחלוטין, קיבלה האישה התקף לב ואושפזה בבית רפואה. הרופאים הכניסו אותה באופן בהול לחדר הניתוח כדי לבצע ניתוח לב פתוח…
רק בחדר ההתאוששות, כשנזכרה האישה בדברי הרבי, שנאמרו לה בחודש תשרי, קלטה כי אין מתום בשמיעה שלה וכי הרבי, אף פעם, אינו טועה..
66
בית א–ל או שאול תחתית…
אחד מהבחורים, שהגיע ל–770 במסגרת ה’קבוצה’ התחיל לנהוג בסדר חדש: הוא היה לומד כל הלילה. בבוקר הולך לישון עד לצהרי היום. קם להתפלל, חוזר לישון עד הערב וחוזר חלילה.. לטענתו, השקט ששרר ב–770 בשעות הלילה העניק לו את היכולת ללמוד ביתר רצינות וההספק שלו, היה גבוה מהרגיל.
כתב על כך הבחור לרבי וציין כי “מרגיש אני בזה בדרך העולה ‘בית א–ל’”. במענה לאותו הבחור הדגיש הרבי את המילים “בית אל” וכתב: “זאת הדרך מוליכה לשאול תחתית…”
67
התוועדות בשידור חי
סיפר פעם ר’ משה זיצהלץ: “הוריי השתייכו לחסידות בעלז, אולם אני נפלתי קצת רחוק מהעץ והתרחקתי ממסורת אבותיי.
פעם הזדמנתי למקום מסוים בו ישב אדם, שתחביבו היה לקלוט תחנות טלוויזיה מרחבי העולם. תוך שהוא ‘מזפזפ’ בין התחנות השונות קלט תחנת טלוויזיה ששידרה בשידור חי מההתוועדות של הרבי ב–770.
מאחר ואני דובר אידיש, הבנתי כל מילה מדבריו הקדושים של הרבי. לתדהמתי שמתי לב כי הרבי מדבר עליי ועליו. הדברים עשו עליי רושם כל כך חזק, שהחלטתי, בו ברגע, לחזור בתשובה שלימה”.
68
כל יהודי הוא קדוש
במסיבת שבע ברכות שהתקיימה בביתו של הרב ניסים בוארון בשכונת קראון הייטס, סיפר אחד המשתתפים:
היה זה בשלהי חודש אייר תש”נ כשהגעתי לניו–יורק בשליחות הסוכנות היהודית. זמן מה קודם לכן, נפטר אבי ע”ה לבית עולמו ובעקבות כך חייתי תקופת–מה בכעס על הקב”ה. כאשר בן דוד שלי, חסיד חב”ד, שמע שאני נוסע לניו–יורק, דחק בי לעבור אצל הרבי ולבקש את ברכתו. בתחילה סירבתי, אבל הוא לא הרפה ובסופו של דבר הסכמתי, רק כדי שאדע שלא הפסדתי מאום…
ביום ראשון נעמדתי בתור לחלוקת הדולרים, וכשראיתי את האלפים שממתינים בתור, גיחכתי ביני לבין עצמי על הפולחן הדתי הזה. התנחמתי בכך שעוד רגע קט אעבור את הסיוט הזה…
לאחר שעות ארוכות של המתנה מתישה, הגיע תורי. קבלתי דולר מידו של הרבי וכבר פניתי להמשיך, אלא שאז קרא לי הרבי שנית, ואמר לי שכל יהודי הוא קדוש. העזתי ועניתי לרבי שזו לא האמת, משום שאני יהודי חילוני. הרבי חזר על דבריו שוב, וגם אני עניתי אותה תשובה. כמעט ועמדתי “להסביר” את עמדתי, כשלפתע הרצינו פניו של הרבי והוא אמר לי “רפואה שלמה עבור האם”.
יצאתי החוצה מבוהל למדי. באמצעות מכשיר הטלפון הראשון שנקרה בדרכי, התקשרתי ארצה. אחי שהרים את הטלפון ושמע את שאלתי אודות מצבה של האמא, כמעט והתעלף. “מאיפה אתה יודע?” שאל בתדהמה. מאוחר יותר סיפר לי שלפתע נתגלו אצל אמא בעיות בעין והיא עברה ניתוח מיידי וקשה. בשעות האחרונות ישנן בשורות טובות שמצבה משתפר פלאים ובקרוב היא תשוחרר הבית.
התרגשתי מאוד. אם לפני פגישתי עם הרבי חשבתי איך לברוח, הרי שכעת החלטתי שאני צריך להודות לרבי על ברכתו. בפועל נשארתי בבית חיינו כל אותו שבוע, ובהתוועדות שהתקיימה בשבת שלאחר מכן, עמדתי כמו כולם. הרבי הנהן בראשו לכל הצדדים, וכשהוא הגיע אלי - נעצר. בתחילה הייתי נבוך מעט, ולא הבנתי מה עלי לעשות. אחד החסידים שעמד בסמוך, דחף בידי כוס משקה והסביר לי שהרבי מסמן לי להרים ולומר ‘לחיים’. הרמתי את ידי, ואז הרבי הניע בראשו בחייכו חיוך רחב.
הרגשתי שהרבי יודע את כל צפונות לבי…