מאת: שלום יעקב חזן המאבק על שלימות הארץ והעם, ויישוב ארץ ישראל בתחילת השנה הפתיע

 

מאת: שלום יעקב חזן

המאבק על שלימות הארץ והעם, ויישוב ארץ ישראל

בתחילת השנה הפתיע מנהיג מצרים והגיע לארה”ק והציע לעשות “שלום” עם עם ישראל הדרים באה”ק. רבים מישראל הסתנוורו מהצעד המפתיע והיו מוכנים להחזיר את שטחי יהודה, שומרון והגולן, והשטחים בסיני.

הרבי הגביר את המאבק (בהתוועדויות ובמכתבים) נגד החזרת שטחי ארץ ישראל ושטחי סיני הנחוצים לבטחונה, ונגד ההסכם האומלל ב”קעמפ דייוויד”, מיוסד על פס”ד שו”ע או”ח סימן שכ”ט. וזלה”ק (י’תשלו):

חוזר אני עוד הפעם על דברי, שכל אלה (שנודע לי, כמובן) מאנשי צבא מומחים שנשאלו - בלי יוצא מן הכלל - ענו שכל וויתור ביהודא ושומרון וגולן הרי זה פיקוח נפש ממש בלי ספק.

.. באם ישתנה המצב באופן נסי - ובמילא יאמרו מומחים צבאים בהווה - שמוכרח לוותר בכדי למנוע סכנת פקו”נ -

הרי על ב”ד לברר האין בזה דין נכרים שצרו על עיירות ישראל (ואין נפק”מ בחו”ל - סיני - או באה”ק - שו”ע או”ח סשכ”ט ועוד), שאז יוצאים אפילו בסכנת פקו”נ (שהרי בנדו”ד הוא - סמוך לספר), ואפילו רק כשממשמשים לבא.

ואם ודאי אינו בדין זה - צריך לוותר ע”פ שו”ע.

לצד המאבק נגד הכוונה להחזיר שטחים, זעק ועורר הרבי - בהתוועדויות ובמכתבים - על הצורך ליישב במהירות את כל השטחים (י’תשד. וש”נ).

באגרת למר אורי צבי גרינברג (י’תשז) כותב הרבי. וזלה”ק:

אולי ידוע כבר למר ממה שדברתי במוצש”ק פ’ לך אודות ההכרח הגמור ליישב בבת אחת כל השטחים עכ”פ אותם שיש עליהם ערעור מאומות העולם, ולדעתי ברורה, רק זו היא הדרך שיתיאשו שונאיהם של ישראל ר”ל ממזימתם הרעה בראותם אז מ’מיינט מיט אן אמת. וכפי שדברתי בזה כמה פעמים, אפילו אלה היראים מפני המחאה והערעור וכו’ הרי ראו בעבר ורואים בהוה שהמחאה תהי’ בתקפה ובשלמותה בלי הבדל כלל באם יישבו נקודה אחת או כל הגבול.

ובאגרת י’תדש. וזלה”ק:

התמי’ והצער גדול שלא נעשה כ”ז ע”ע ובדחיפות לעשות כ”ז בהקדם - וגם עוד יותר ע”י עובדא שכ”ז יכול להעשות באופן חוקי לגמרי.

כי ע”פ החוק דעתה יכולה ההתיישבות האמורה להעשות בכל היקפה ובפו”מ וביום אחד ממש - באם יחליטו עד”ז ויוציאו פקודה עד”ז ע”מ למלאותה תומ”י - שני אנשים בלבד ראש הממשלה והשר להתנחלויות.

ואפילו אם למחרת יום זה יוזקקו לדון עד”ז בישיבת כל הממשלה ובועדות שונות מהכנסת וכו’ -

לאחרי המעשה בפועל ודאי שסו”ס ישקטו הרוחות לגמרי ובפרט כשיראו כאו”א ההתלהבות העצומה של רובו המכריע של בנ”י באה”ק ובחוץ לארץ בהודעם תיכף ע”ד התיישבותם אך שכנ”ל תהי’ בלי רעש כלל בלי פרסומת כלל וכו’.

בד בבד עסק הרבי בטובת ארץ ישראל ובני ישראל הדרים עלי’ בגשמיות וברוחניות (י’תתצב). עידוד חיילי צה”ל (י’תשפג. י’תתפה). עידוד אלמנות ויתומי המלחמות והפצועים (י’תרפב–ד. י’תתק. י’תתמו).

בשנה זו שולח קבוצה נוספת של שלוחים לאה”ק (לירושלים עיה”ק ולצפת), בכדי לבנות את הארץ בגשמיות וברוחניות ולחזק את בני ישראל היושבים בה (ראה שיחות: מוצש”ק פ’ בשלח, י”ג שבט; יום ג’, פורים קטן (לקו”ש כרך כ”א ע’ 331 ואילך); יום ד’, שושן פורים קטן ש.ז.).

בהתוועדות דפורים, נתבאר הטעם שנשלחו השלוחים לצפת, שבצפון אה”ק - בכדי להפוך את העניין של “צפון” שממנו “תפתח הרעה” לטוב, על–ידי ההוספה בלימוד פנימיות התורה, ומצפת להמשיך ב”צפון” של כל העולם כולו (עיי”ש בארוכה).

המשך המאבק נגד חוק השבות - הגזירה האיומה ד”מיהו יהודי”, בא לידי ביטוי גם באגרות דשנה זו (י’תתלד. וש”נ).

ולאלו המפקפקים בתועלת תיקון החוק ע”י ההצבעה בכנסת. מבהיר הרבי (י’תתקב). וזלה”ק:

לנקודת מכתבו, ההצבעה בכנסת בענין חוק השבות ומיהו יהודי וכו’, הנה על פי מאמר חכמינו ז”ל שהמעשה הוא העיקר, הרי את”ל שפעולה האמורה תשלול כל הצפוי מגיור שלא כהלכה אפילו של אחד או אחת - ובפרט כמדובר כמה פעמים, שאחד או אחת בכגון זה ברוב הפעמים בעל(ת) משפחה ואין לשער התסבוכת הכרוכה בזה - כדאי כל הענין. ובפרט שיש מקום לתקוה באה”ק רבת הפלאות והנסים ימנעו עי”ז - או יבוא הנס מכל מקום - יותר ממקרה אחד; הרי בודאי יש לחזק ידי כל אלה שעסקו ועוסקים בכיוון הרצוי לתיקון החוק האמור.

.. ויהי רצון שכשם שנתקבל מכתבו לאחרי “בין המצרים” ובתוך “שבעה דנחמתא”, ינחם ה’ את עמו ויעיר רוח ממרום גם על אלו שהכניסו כל עם בית ישראל לבין המצרים, ע”י חוק האומלל הזה, ויינחמו על הרעה ויתקנו החוק שיהי’ “כהלכה”, ויצטרפו לכל אלה המכריזים על גאון יעקב ושוללים רגש הנחיתות לפני עמי הארץ, על אחכו”כ שלא להתרפס בפניהם לרשום אותם בתור יהודים ר”ל.

בחודש אדר פנה הרבי לילדי ישראל בהצעה ובקשה להוסיף בלימוד התורה בכמות ובאיכות, וכן לייסד קופת גמ”ח בכל כתה ובית–ספר ומחנות קייץ. וזלה”ק (י’תתה):

הטעם והיסוד לההצעה והבקשה האמורה, הוא על פי המבואר בכמה מקומות בתורתנו הק’, תורת חיים ותורת אמת, אשר תורה וצדקה - בפרט תורה וצדקה של ילדי ישראל - ממשיכות ברכות ה’ בכל עת, ובמיוחד כשעמנו בני ישראל נמצא במצב קשה וזקוק לרחמי שמים לצאת מן המיצר אל המרחב, וכמו שהי’ ישועה ונס בימי מרדכי ואסתר, כנ”ל, וכמו בימים ההם כן גם בזמן הזה, גדול כוחם וזכותם של ילדי ישראל - על ידי לימוד התורה ומעשה הצדקה שלהם - להביא גאולה וישועה לכל עמנו ולקרב הגאולה האמתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.

 

פנייה לרופאים ליסד אלטרנטיבה כשרה לשיטת המדיטציה

במשך השנה עסק הרבי בקידום פרוייקט חדש, כדי להקל על סבלם של יהודים הזקוקים לשלווה נפשית, ופנה לכמה רופאים ופסיכולוגים בבקשה שיציעו אלטרנטיבה כשרה לשיטת המדיטצי’, בלי תערובת עבודה–זרה (י’תשנג. וש”נ). וזלה”ק:

ביחד עם פניתי למר ולאחרים מתי מספר שחושבני שיוכלו לעשות בענין האמור, בקשתי ותקותי חזקה שיעשו בזה בחכמה ובזהירות הדרושה, הן בנוגע למקור ההצעה והן בנוגע לניצולה בכלל. וק”ל.

אבל מוכרחני להדגיש בכל תוקף שלדעתי הבעי’ האמורה התפשטה בממדים כה רציניים שיפה שעה אחת קודם לעשות בזה במרץ המתאים, כי בנוגע לכו”כ כל רגע שאפשר להקדים פתרון בעי’ זו על ידי אפשריות טיפול האמור בהיתר, הוא ענין של הצלת נפשות ממש.

•

ביום הבהיר י”א ניסן התקיימה בכפר חב”ד, חנוכת הבית הכנסת “בית מנחם”, על שמו של הרבי, לרגל החגיגה שלחו אנ”ש באה”ק הזמנה לרבי להשתתף בחנוכת בהכנ”ס (י’תתיג). הרבי שלח כתר תורה עבור בהכנ”ס, ושטרות של דולר לחלק לכל אלו שבאו על החתום על ההזמנה, ע”מ לתתו לצדקה. הרבי אף שיגר מברק מיוחד לרגל החגיגה (י’תתטז).

 

פעילות בימי הקיץ, יובל השני לחג הגאולה י”ב–י”ג תמוז, והלכות בית הבחירה

לקראת הקייץ מעורר ביתר שאת ע”ד ההכרח בסידור ילדי ישראל במחנות קייץ על טהרת הקודש, ובמיוחד ילדי ישראל הלומדים בבתי ספר הממלכתיים (פאבליק סקול). ופונה גם להנהלת פועלי אגודת ישראל באמריקה (י’תתלד) ולאיגוד הרבנים דאמריקה (י’תתנז) לפעול בזה. וזלה”ק (שם):

מובן שכדאית כל השתדלות ויגיעה, ויגיעה גדולה ביותר, בענין האמור, שלכמה וכמה ילדי ישראל - הריהו ענין של פיקוח נפש ממש, ולא רק להם כי אם גם לדורותיהם אחריהם.

הרבי הורה גם לרבני אנ”ש ומנהלי סניפי המל”ח וצא”ח דבכל אתר ואתר, לתת הנחות במחיר (או חינם) לפחות לחמשה אחוז מהנרשמים במחנות הקייץ (י’תתס).

לקראת חג הגאולה י”ב–י”ג תמוז, התחלת יובל השני לגאולה (ה’תרפ”ז- ה’תשל”ח), ולרגל מלאות יובל שנים לפירסום מאמרי חג הגאולה י”ב י”ג תמוז ה’תרפ”ח, לכ”ק אדמו”ר (מהוריי”צ) נ”ע - הורה הרבי להוציא–לאור עוה”פ את המאמרים (עם מכתבי כ”ק אדמו”ר (מהוריי”צ) נ”ע), בקונטרס בפ”ע, ואף שלח את הקונטרס לכו”כ, בצירוף אגרת מיוחדת (י’תתעה). וזלה”ק:

ובודאי יפעול הקונטרס פעולתו, שילמדו אותו כל אלה שיגיע אליהם והמושפעים שלהם - שליט”א,

והלימוד יביא לידי מעשה בפועל, ובפרט - בהענינים אודותם מדובר במכתב הנ”ל,

והשי”ת ימלא ברכות צדיק, כ”ק מו”ח אדמו”ר, לכאו”א כמפורט בהמכתב.

ועד לסיומו וחותמו שם “ועינינו תחזינה בהרמת קרן התורה, קרן ישראל”.

ובמברק כללי ששלח לקראת חג הגאולה (י’תתפז), הורה הרבי לקיים התוועדויות פעילות ומתוך שמחה. וזלה”ק:

חג הגאולה שמח והתועדויות פעילות וביתר שאת, כמתאים להתחלת יובל השני דהגאולה, אשר כדברי בעל הגאולה לא אותו בלבד גאל הקב”ה, כי אם גם כו’ כמבואר במכתבו.

ופעילות מתוך שמחה, אשר שמחה פורץ גדר.

לקראת בין המצרים יצא הרבי בקריאה להוסיף בלימוד תורת בית הבחירה ובצדקת בתי כנסיות, ושלח מברק מיוחד (י’תתצה). וזלה”ק:

ע”פ מש”נ ציון במשפט (תורה) תפדה ושבי’ בצדקה, הצעתי ובקשתי לבקש את כל אחד ואחת שבסביבתם להוסיף בשיעורי תורה ובצדקה, ובאם אפשר בתורת בית הבחירה מקדשנו ובצדקת מקדש מעט בתי כנסיות ובתי מדרשות, והקל עושה פלא יהפך ימים אלה לימים טובים וימי ששון ושמחה.

הרבי הורה גם להדפיס בקונטרס בפ”ע את מצות בנין בית–המקדש לאדמו”ר הצמח צדק, וערך בית–המקדש דהאנציקלופדי’ תלמודית (לע”נ הרה”ג הרה”ח שלמה יוסף זוין - י’תתעז. י’תתצו).

 

מעורר להתמסר לחינוך יהודי

בכרך זה באה לידי ביטוי גם התעסקותו הגדולה בהגדלת והטבת מצב החינוך ברחבי תבל, הן בנוגע להתפתחות מוסדות החינוך והן בנוגע לכמה וכמה מבני ובנות ישראל, במיוחד בגיל הרך. וזלה”ק (י’תתסה):

בפרט בגיל החינוך של בני הנוער, עליהם אמר החכם מכל אדם “חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה”, שהוא בדוגמת שתיל רך אשר אפילו הטבה קלה בו בתקופת התפתחותו משפיעה שנוי גדול וגם עקרי כשיגדל והי’ לאילן נושא פירות.

לאחד העסקנים שהתעתד לצאת בשליחות כמנהל ועד החינוך היהודי בקייפטאון, כותב הרבי על חשיבות ההתמסרות לתפקידו ב”חינוך יהודי”. וזלה”ק (י’תתסד):

ובפרט על פי המבואר בכמה מקומות ש”עבודה זרה” פירושה גם כן עבודה שהיא זרה לו, אף על פי שבנוגע לאחר אפשר שהיא עבודה מתאימה, אבל לפי תפקידו הוא ויכולתו וכו’ זרה היא לו.

וי”ל שיש לזה גם שייכות עם פירוש הפשוט של ע”ז. שבשעה שמאמין בה’ שהוא בורא כל העולם ומנהיגו, הרי ברור לו שכל פרט ופרט מדוייק, כיון שהכל בשלימות. מכאן מוכרח להסיק שמאחר שניתנה לאחד שליחות מיוחדת צריך ענין זה להיות כל מעינו, ואם לא מנצל כדבעי כל האפשריות, הרי זה, בדקות עכ”פ, ע”ז בשעת מעשה, כיון שיש לו תפקיד שניתן לו מבעה”ב דבירה זו והוא פונה לענין אחר באותה שעה.

בשנה זו מייסד את ישיבת “אור אלחנן - חב”ד”, בלוס אנג’לעס, קליפורני’ (י’תשלז).

אגרות רבות נכתבו לרבנים, שלוחים ועסקנים, ע”ד זירוז ועידוד מיוחד בהפצת התורה והחסידות בכל שדרות עמנו (כמצויין במפתח ענינים ערך הפצת היהדות. מוסדות, עסקנות. שלוחים, שליחות). כולל - עידוד בני ובנות ישראל הנמצאים בכלא (י’תשכ).

 

פניה לגבאי בתי כנסת, לפתוח דלתותיהן בלילות

הרבי גם פנה בקריאה מיוחדת לגבאי בתי כנסת ובתי מדרש, לפתוח את דלתותיהן בלילות לקביעות עתים לתורה. אגודת הרבנים בארצות הברית אף פרסמה קול–קורא בנידון (ראה שיחת י”א ניסן ש.ז.), ובהמשך לזה כתב הרבי אגרת למו”ה שמחה עלברג, יו”ר ועד הנהלת אגודת הרבנים. וזלה”ק (י’תתיד):

ות”ח על הבשו”ט מהפעולה בהענין הכי חשוב ועקרי - וביחד עם זה - הכי מוזנח והולך ופוחת,

ושמחתי להשמועה אשר כו”כ בימ”ד כבר נענו להקו”ק במעשה בפועל ובחפץ לב,

אשר ג”ז מראה ומוכיח אשר צו השעה הוא וענין ומצוה שהזמ”ג דורשו ומכריחו,

ובטח ההצלחה, שתיכף לקריאת אגוה”ר התחילה הברכה בפועל - תעודד את כל העושים בזה להוסיף מרץ עוד יותר בפתיחת דלתות סגורות דביהמ”ד, ועי”ז גם פתיחת הלב, דכמה מאחב”י שיבואו ללמוד בהם.

•

באגרות דכרך זה ישנם כמה וכמה מכתבים ל”בית יעקב”, נשי ובנות ישראל, בהם מאיר את מעמדן המיוחד בקיום עם ישראל. וזלה”ק (י’תשה - בתרגום חופשי):

מאז שהקב”ה נתן לנו את התורה בהר סיני, הוכתרו נשי ובנות ישראל בתואר “בית יעקב”. כל אחת מהן בנפרד, וכולן יחד, קיבלו את האחריות הגדולה, ויחד עם זאת את הזכות הגדולה, לעמוד במקום הראשון להבטיח שהתורה והמצוות יישמרו באופן נצחי, בכך שכל בית יהודי, ו”בית יעקב” בכלל, שזה כולל את כל העם היהודי, יהיו חדורים באור ובחום של תורה–יהדות.

בד בבד, מבהיר הרבי, שעליהן גם להיות “נר להאיר” - לא רק בביתן אלא בכל הסביבה. וזלה”ק - לתלמידות המסיימות ביה”ס “בית רבקה” (י’תשיא):

ובהתאם לנקודת החודש שסיומו וחותמו הוא ימי החנוכה, שמצוותם הדלקת נר חנוכה באופן דמוסיף והולך, בודאי תשתדל כל אחת ואחת להיות, כלשון רבותינו ז”ל, נר להאיר, כלומר לא להסתפק להיות נר דולק לעצמו, כי אם נר המאיר בכל סביבתו, ונר מדליק נר, ועד שלכל בני ישראל יהי’ אור בכל מושבותם.

ראה עוד במפתח ענינים ערך נשים. מבצע נש”ק.

 

היחס הנכון למכתבים הכלליים והכלליים–פרטיים

רגיל הרבי לשלוח במשך השנה מכתבים כלליים “אל כל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם”. באגרת נדירה (י’תשלב) - מביע הרבי את רצונו הק’ על היחס המתאים והאישי שמצופה מכל אחד ואחת למכתבים אלו. וזלה”ק:

במש”כ שאיני כותב (עונה) לו כו’ - כו”כ פעמים בשנה כתבתי לו (וכן לזוג’ תי’) ובארוכה באמצעות המכ’ שהתחלתם “אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם” - שכו”כ מהם הגיעו אליהם (וקיויתי שיגיע כפי’ הלקו”ת ר”פ שמיני [אן רירען]), והמצו”ב בכללם - ואף פעם לא הגעתני ידיעה מהם בתוכן מכתבי אלה וכששאלתי מן הצד - המענה ג”כ “אין ידוע”.

בכרך זה נדפסו גם כו”כ מכתבי “כללי פרטי” שנכתבו במשך השנה, שנשלחו לרבנים, שלוחים ועסקני ציבור וכיו”ב. במענה שפורסם לאחרונה (שנכתב לאחד הרבנים שהתלונן שקיבל כמענה למכתבו - מכתב “כללי פרטי”), מביע הרבי את הכוונה הפנימית בשילוח מכתבים אלה. וזלה”ק:

הקובלנא עלי .. ששלחתי לו מכ’ שקורא “חוזר” (כנראה מפני שנשלח לעוד כו”כ) הוא מפני שקיויתי: 1) שיש לו ענין בענין של תורה, 2) שיענינו לידע אין וואס איך קאך זיך באותו זמן .. 3) שילמוד הענין (לרבות המ”מ - שבהם קאך איך זיך נאך מער) וע”מ למסרו - באותיות ובהסברא המתאימה - לאנשי קהלתו (שהוא היחידי בקהלתו - ואולי בכל יאהאניסבורג - שקיבל מכ’ חוזר זה. ומה איכפת לי’ אם גם לירות”ו וכו’ כתבתי מה שנ”ל באותו ענין?). - ואתו הסליחה על שטעיתי בכ”ז.

 

בין תשל”ח לתשע”ח

השנה (ה’תשע”ח) מלאו ארבעים שנה לשנת ה’תשל”ח - רבת המאורעות, ולכתיבת האגרות דכרך זה,

מתאים ביותר לצטט מאגרת דיום ה’ תמוז ה’תשכ”ז, לרגל מלאות ארבעים שנה לגאולת י”ב–י”ג תמוז (אגרות קודש כרך כ”ד אגרת ט’שלה). וזלה”ק:

.. מתחיל משנה זו, ארבעים שנה לגאולתו, שבארבעין שנין קאי אינש אדעתי’ דרבי’ - סוף דעתו ותבונתו וחכמת משנתו.

ולא רק בא אז וקאי אינש אדעתי’ ותורת רבו (ע”י שמדקדק - במשך זמן זה - בהענינים והדקדוקי תיבות כו’),

אלא שבארבעים שנה נותן לו ה’ “לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע” את עצם פנימיות כוונת מאורעות ימים אלו, ובלשון הכתוב: את כל אשר עשה ה’ לעיניכם בארץ מצרים גו’ האותות והמופתים הגדולים ההם.

ובפרט - ע”פ תורת הבעש”ט אשר כל מה שאדם רואה וכל מה שאדם שומע ה”ז הוראה מן השמים בעבודת השי”ת - וצ”ל קאי אדעתי’ דרבי’ (זה הקב”ה) בהוראה זו.

והלימוד ועיון ודקדוק כו’ במאמרי דא”ח דימים אלה ובהשיחות ובהרשימות של בעל הגאולה אודותם - בודאי יוסיפו הבנה, העמקה ואור בה”קאי אדעתי’ דרבי’” ועל המאסר והחופש והגאולה.

•

בעמדנו בשנת ה”חיי”ם” (סח) שנה לנשיאות כ”ק אדמו”ר מלך המשיח, שעל יחודיותה של שנת ה”חיי”ם”, לנשיאותו של כ”ק אדמו”ר (מהוריי”צ) נ”ע, מבאר הרבי בשיחת ב’ ניסן ה’תשמ”ח (סה”ש ה’תשמ”ח ח”א ע’ 347 ואילך), שעי”ז פסק על עצמו (ראה סה”מ מלוקט ח”ו ע’ קלג. וש”נ). וזלה”ק:

נוסף על האמור לעיל ע”ד ההוספה בענין החיים (מידי שנה בשנה ועאכו”כ בשנה זו שסימנה “חיים”) לכל אנשי הדור ע”י נשיא הדור - הרי, גם אנשי הדור פועלים הוספה בענין החיים אצל נשיא הדור, כאמור לעיל בענין ההכרזה “יחי המלך”.

ובאותיות פשוטות:

לאחרי שישנה השלימות ד”חיים” שנה לנשיאות (פעולתו ועבודתו) דנשיא דורנו - צ”ל הוספה עיקרית בענין החיים (גם) ע”י פעולת העם שמכריזים “יחי המלך”, שתוכנה של הכרזה זו - שכבר הגיע הזמן דהקיצו ורננו שוכני עפר - כ”ק מו”ח אדמו”ר נשיא דורנו ועד דהקיצו ורננו דוד מלכא משיחא!

וזהו גם מה שמרעישים בעקבתא דמשיחא ע”ד הצורך להכריז “עד מתי”, שעי”ז מקרבים ומזרזים את הגאולה, - די”ל, שנוסף על הדגשת הצפי’, הבקשה והדרישה על הגאולה [שיבוא משיח צדקנו בפועל ממש, באופן דמראה באצבעו ואומר זה, הנה המלך המשיח, בשר ודם, כפס”ד הרמב”ם “יעמוד מלך מבית דוד וכו’ ויקבץ נדחי ישראל”], יש בהכרזה זו גם התוכן דענין ההכתרה - “יחי המלך”, שעי”ז פועלים ביאת דוד מלכא משיחא.

•

ויקויים היעוד אשר הא–ל עושה פלא ירם קרן משיחו - בגאולה האמתית והשלימה ע”י משיח צדקנו (י’תתעה).