“לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים”, את הביאור ניתן למצוא בה

“לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים”, את הביאור ניתן למצוא בהרחבה רבה בתורת הרבי מה”מ, אשר מראה לנו כיצד דווקא אחרי הירידה, בתוך הירידה, נמצאת העליה, כיצד הכל מכוון למטרה אחת - הגאולה השלימה.

תאריך של ערב שבת הוא ט”ו מנחם אב, בו אנו מציינים את היום טוב של “חמשה עשר באב, עליו אמרו חז״ל כי “לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים”.

חמישה דברים אירעו בו, בחמשה עשר באב, מאז שיכלו בו מתי מדבר’ ועד שינתנו הרוגי ביתר לקבורה’, אירועים שאת רובם המכריע צריך להסביר ולבאר, וגם אחרי כל ההסברים, יהיה קשה לנו להבין מדוע זהו יום טוב שאין כמוהו, יום ששקול במעלתו רק ליום הכיפורים. הרבה יותר קל להבין מדוע מתענים בתשעה באב, מאשר מדוע עלינו לחגוג פחות משבוע אחריו.

כל זה - בהסתכלות ‘רגילה’, כזו שמותאמת לצערנו לזמן הגלות. אפילו הסתכלות של תלמידי חכמים, הבקיאים ומכירים את דברי המשנה, הגמרא והפוסקים, ואת המדרשים והפירושים השונים בעניין. כל אלו נותנים לנו תמונה רחבה - אך את המבט הפנימי, המבט של האמת האלוקית, של המציאות בימות המשיח, נותן לנו כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א.

הרבי - כשם שהוא מבאר את המעלה, את הפנימיות של תשעה באב, של ימי בין המצרים, של החורבן - את העובדה שהם למעשה חלק מתהליך של הגאולה האמיתית והשלימה, מבאר ומראה לנו, כי כאשר קיימא סיהרא באשלמותא - אנו רואים את הגילוי של הפנימיות והכוונה של העניינים הלא רצויים, וכעומק הירידה כך העליה שאחריה.

קטונו מלתת הסברים משלנו לעובדה כי דווקא הרבי מה”מ הוא זה שהרחיב מאוד בהסברי החסידות אודות ט”ו באב. אולם, נראה כי עובדה זו מצטרפת למסכת ארוכה של פעולות המגדירות היטב את תפקידנו ושליחותנו בעת הזאת. דווקא הרבי מה”מ מסוגל לראות, גם בזמן הגלות, וגם בזמן שחושך הגלות, בכל המובנים הולך וגובר, את אור הגאולה.

וכך, דווקא בעקבות הירידה הנוראית של תשעה באב, באה העליה הנשגבת של חמשה עשר בו. וגם אם בימים אלו, בעינינו הבשריות אנו יכולים לחוש

יותר הזדהות עם כאב החורבן דווקא, הרי הרבי מראה לנו כיצד עלינו לשמוח בשמחת הגאולה.

רק בכוחו של הרבי, הלא הוא נשיא דור הגאולה, מלך המשיח, לראות כיצד המצב שנראה קשה, בגשמיות ובמיוחד ברוחניות, אינו אלא הכנה קרובה לגאולה. רק הרבי רואה ומראה לנו, כיצד עולם שנראה מגושם ושטוף תאוות יותר מאי פעם, הוא למעשה עולם המוכן לגאולה. רק בכוחו של הרבי, הדור שלנו, אחרי כל ירידת הדורות ופחיתות הערך שלו מול הדורות הראשונים, רק רק בכוחו של הרבי להביא אותנו למצב של דור הגאולה, ולהטיל עלינו את המשימה להכין את העולם לקראתה.

ע”י הדביקות ברבי, בכל הוראותיו הק’, ניתן ברגע כמימרא להפוך את הגלות לגאולה. כל ניסיון לקרר, להכפיש או לפגוע בכל צורה אחרת, באמונתנו הכנה כי “הגיע זמן גאולתכם” וכי הרבי הוא מלך המשיח שיוציא אותנו מהגלות ואת הגלות מאתנו, כל נסיון לפגוע בכך נועד מראש לכשלון.

עוד בחמשה עשר באב זה, בו יש קשר מיוחד לשירה לריקודים, נזכה לראות כיצד לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב, נזכה להיות בין אלו רוקדים ושרים את שירת ההכתרה וקבלת המלכות
יחי אדוננו מורנו וובינו מלך המשיח לעולם ועד!