חקיקה המביאה להליכה

חקיקה המביאה להליכה

כ”ק אדמו”ר הזקן: טעון ביאור: מפני מה קשורה ההליכה עם חלק החוקים דוקא? אלא שהבדל יש בין אותיות החקיקה לאותיות הכתובות בדיו על גבי קלף. שאלו האחרונות הן חומר שונה מהקלף בעוד שאותיות החקוקות באבן הם בחומר ומחומר האבן ממש. כך הוא ההבדל בין לבוש המחשבה החקוק בנפש לעומת לבוש הדיבור המופנה אל הזולת. כך שהקשר העמוק עם בורא עולם נובע מבחינת “נשמה שנתת בי טהורה היא” - בחינת הכתר - כאותיות החקיקה לעומת “אתה בראתה” וכו’ - כאותיות על גבי קלף.

וזהו “בחקתי תלכו”. ההליכה מחיל אל חיל באהבת ה’ הנובעת מ”כתר” נובעת מבחינת החקיקה שבנפש, בחינת טהורה היא. וזהו הטעם לכך שאפילו קל שבקלים מוסר נפשו כדי לא להיפרד מה’ שכן אהבת ה’ זו היא למעלה מטעם ודעת. וחיזוק יש בגילויה דוקא כאשר מקיימים את החוקים אשר הם למעלה מטעם ודעת.

(לקוטי תורה, בחוקותי מו ואילך)

מעלת החוקים

כ”ק אדמו”ר האמצעי: משל למה הדבר דומה? לאב האהוב המצוה לבנו שלא יעשה דבר מסויים, ולא פירש לו טעמו של דבר, אשר אין ספק שיקיים הבן הנאמן את הציווי יותר מאשר אם היה האבא מפרש לו טעם. וזו מעלת החוקים שהיהודי מקיימם דוקא מבלי לדעת טעמם, וזה מקרב אותו אל ה’ באופן הכי נעלה.

(הקדמת נר מצוה ותורה אור ד ואילך)

להיות מהלך

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: מהכתוב “אם בחקתי תלכו” לומדים אנו שצריך האדם להיות “מהלך”. והליכתו מדרגה לדרגה נעשית על ידי התורה והמצוות שמקיים הוא בעולם הזה.

(יהל אור עמ’ רמא)

עומדים ומהלכים

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: מהכתוב “ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה” מסיקים אנו ששתי בחינות הן: עומדים ומהלכים. עומדים כיצד? - יתבונן האדם בעצמות אין סוף ברוך הוא ש”הוא ואין בלתו” ויקבל רגש של ביטול לה’ באופן הכי נעלה. ורגש זה יסיר ממנו כל קשר לתאוות העולם הזה. מהלכים כיצד? אחר שביטל האדם כל תאוותיו הגשמיות יתבונן בעניינם המעוררים אהבת ה’ והלך מחיל אל חיל במדרגות אהבת האדם לקונו.

(תורת שמואל תרל”ה ח”ב עמ’ שסה)

אם בחקתי

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: כתוב: “אם בחקתי תלכו ונתתי גשמיכם” וגו’. כלומר שעל פי הכתוב “רעייתי פרנסתי” הרי שכאשר ישראל מקיימים תורה ומצוות אזי ממשיכים אור אלוקי בעולמות העליונים ובעולם הזה הגשמי, ומאור אלוקי זה נמשך גם השפע הגשמי הדרוש לבני ישראל.

(סה”מ תער”ב ח”ג עמ’ א’תכו)

אור התורה במצוותיה

כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: רש”י מפרש: “אם בחקתי תלכו - שתהיו עמלים בתורה. מהו עניינו של עמל זה? אלא שבא ללמדנו שעמל התורה צריך להיות בכזה אופן שאור זה יאיר בתוככי המצוות המעשיות שמקיימים ישראל.

(סה”מ תרצ”ב  עמ’ שצה)

עבודה למה?

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: “אם בחוקותי תלכו”. נמצא שהתנה ה’ את מתן השכר בכך שיעשו את המצוות מתוך עבודה דוקא. וכל כך למה? הרי ה’ הוא עצם הטוב ומדוע מתנה זאת בתנאי כה קשה?

אלא  שהיא הנותנת: דוקא משום שטבע הטוב להטיב, ידוע לה’ שהטוב והנעים ביותר לאדם הוא שיבצע מצוות מתוך ידיעה שהדברים קשים הם ובאו כלפיו ביגיעה רבה, ומתוך עבודת האדם.

(תורת מנחם כח ח”ב עמ’ 58)

פתגם השבוע בעניני משיח וגאולה

…ובפרט לאחרי שכבר פעלו את הענין ד”יפוצו מעינותיך חוצה” - כמה השיעור לפעול בהענין ד”יפוצו מעינותיך חוצה”! כבר פעלו זאת יותר מכפי החיוב, ובאופן דלמעלה ממדידה והגבלה - וישנה הבטחת מלך המשיח להבעש”ט, שבשעה ש”יפוצו מעינותיך חוצה”, קאתי מר דא מלכא משיחא. אלא, מאחר שמשיח עדיין לא בא, כנראה שחסר עוד איזה מעשה אחד . . ומאחר שלא יודעים בדיוק איזה . . הרי יתכן מאד שפעולה אחת שלו . . תכריע את כל העולם כולו לכף זכות, ותביא את התשועה וההצלה דביאת משיח צדקנו.

(ש”פ בחוקותי תשמ”א - בלתי מוגה)