עצה טובה מהדוד
טעימה מקורות חייו של רבי אברהם שניאורסאהן, בנו של המהרי”ן מניעז’ין וחמיו של אדמו”ר הריי”צ. קוים לדמותו של חסיד שרבים רצו שיטול על עצמו את עול הנשיאות, אך הוא בענוותנותו סרב. על חסיד שחי ממאמרי חסידות שקיבל מחתנו שמעבר לים, והשתוקק לשמוע את נכדו, הצעיר ממנו בלמעלה מארבעים שנה, חוזר חסידות - בסקירה של
טעימה מקורות חייו של רבי אברהם שניאורסאהן, בנו של המהרי”ן מניעז’ין וחמיו של אדמו”ר הריי”צ. קוים לדמותו של חסיד שרבים רצו שיטול על עצמו את עול הנשיאות, אך הוא בענוותנותו סרב. על חסיד שחי ממאמרי חסידות שקיבל מחתנו שמעבר לים, והשתוקק לשמוע את נכדו, הצעיר ממנו בלמעלה מארבעים שנה, חוזר חסידות - בסקירה שלפניכם.
הרה”ק ר’ אברהם שניאורסאהן נולד ביום י”א בסיון תר”כ בליובאוויטש, לאביו אדמו”ר ר’ ישראל נח – המהרי”ן מנעז’ין – בנו של כ”ק אדמו”ר ה’צמח צדק’.
בט”ו כסלו תרל”ז, נשא לאשה את הרבנית יוכבד בת הרה”ח ר’ הושע פאליק שיינבערג, מחשובי החסידים בעיר קישינב שבמולדבה.
לאחר חתונתו התיישב הרה”ק ר’ אברהם בקישנוב, וישב על התורה והעבודה. הוא התפרסם בצדקותו, חסידותו וענוותנותו המופלאה.
עצה טובה מהדוד
על רגשי החיבה ששררו בין האחים הקדושים ר’ ישראל נח מניעז’ין ואחיו כ”ק אדמו”ר המהר”ש, ובדיעבד – על הסיבה שאולי בעטיה סירב ר’ אברהם ליטול את עול נשיאות חצר ניעז’ין אחר הסתלקות אביו, ניתן ללמוד מהמעשה הבא, שאירע זמן לא רב טרם הסתלקות שני האחים: בהיותו בקישינב, הגיע פעם לאביו הרה”ק ר’ ישראל נח בניעזין, ואמר לו: אבא, לפני שאני מקבל שלום ממך, אני רוצה להיכנס אליך ליחידות. כי לא באתי כבן לאביו, אלא כחסיד לרבו. ענה לו רבי ישראל נח: “מבין אני שלעצה אתה צריך. אם כן, סע לדודך לליובאוויטש”.
כאשר הגיע לליובאוויטש, קיבלה אותו הרבנית רבקה כאורח חשוב. ערכה שולחן לפניו, וגם אדמו”ר המהר”ש הצטרף אליהם – ושהה עמם כחצי שעה. כשאדמו”ר המהר”ש קם לצאת, אמר לו ר’ אברהם: דוד, ליחידות אני צריך! ענה לו אדמו”ר המהר”ש: הלילה, פקע וריד בגופי וקרעתי פיסת בד מכותנתי כדי להדקו, והנני סובל ייסורים נוראים. אולם ייסורים אלו הם כאין וכאפס לעומת קבלת יהודי ליחידות! מחר, איה”ש, אקבל אותך…
כשחזר לאביו לניעז’ין, אמר לו אביו: “נו, עצה טובה קיבלת מדודך המהר”ש?”.
לאחר הסתלקות אביו, אדמו”ר המהרי”ן, הפצירו בו חסידי אביו למלא את מקומו בנעז’ין. אלם ר’ אברהם סירב לקבל על עצמו את הנשיאות – אחרי הכל הוא קיבל עצה טובה מהמהר”ש….
“האמת והמסירות נפש שלו”, התבטא ר’ אברהם על אדמו”ר הרש”ב, “הן שני עמודי אור. ולאיזו דרגה של אמת ומסירות נפש זה יכול להגיע – אי אפשר לאף אחד להשיג, ביחוד האמת ומסירות נפש של נשמה כללית. ידעתי מי יהיה ממלא מקומו של הרבי מהר”ש”.
ר’ אברהם נשאר בקישינוב, ולפרנסתו עסק במסחר. גם אז המשיך לעשות לילות כימים בתורה ועבודה עד יומו האחרון. כ”ק אדמו”ר הרש”ב אמר פעם לבנו כ”ק אדמו”ר הריי”צ: “אמת ומידת הענווה אפשר ללמוד מחותנך הרב שליט”א”.
הוא נחשב לאחד ממכובדי הקהילה, וכאשר עמדה על הפרק שאלת מינוי רב חדש, היה הוא ביחד עם גיסו, ר’ צבי שיינברג, מאלו שפעלו והשתדלו עבור מינויו של רב חסידי – הרב צירלסון.
מחותן הרבי
כאשר הגיע אדמו”ר מהוריי”צ לזמן השידוכים, הוצעו עבורו הצעות מגוונות, ביניהן הצעות ממחותנים עשירים שהבטיחו נדוניה נכבדה. הוריו של אדמו”ר מהוריי”צ, הוד כ”ק אדמו”ר מוהרש”ב נ”ע והרבנית הצדקנית מרת שטערנא-שרה ע”ה, נטו לשידוך עם בת הרה”ק ר’ אברהם שניאורסאהן נ”ע, ואילו הסבתא של הרבי הריי”צ, הרבנית הצדקנית מרת רבקה ע”ה נ”ע, נטתה לשידוכים אחרים.
הם החליטו אפוא לשאול את החתן עצמו, שהיה אז צעיר לימים. הוריו סיפרו לו על השידוכים המוצעים והוסיפו כי בהתאם למסופר בתורה על נישואי יצחק ורבקה, שבהם היה “ונשאלה את פיה”, הם פונים אליו ומבקשים לדעת את דעתו בקשר לשידוכים המוצעים.
השיב החתן להוריו: “הרי באותה פרשה עצמה נאמר ‘ולקחת אישה לבני ממשפחתי ומבית אבי…’”.
ביום כ”ח בסיוון תרנ”ו נערכו קישורי התנאים של הרבי עם בתו של ר’ אברהם שניאורסאהן. ההתוועדויות של שמחת קישורי השידוכין התקיימו בנאות דשא באליווקא (ליד תחנת הרכבת קראסניא) ונמשכו שבעה ימים רצופים.
בתנאים, סיפר ר’ אברהם לחתנו, כי בשמחת הנישואים שלו אמר אביו את המאמר “המגיד מראשית אחרית”, בתקווה כי מחותנו ישמיע מאמר על ד”ה זה, אך הרבי סרב באומרו כי איננו גורסים זאת (בשטר התנאים למנהגנו אין אומרים מילים אלו, אלא מתחילים במילים “למזל טוב יעלה ויצמח”).
אם רק תפתח – יישפך
בשנים שלאחר מכן, עסק לפרנסתו במסחר היין. במרתפי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש נשמרו יינות שאותם ייצר, ועליהם היו מתוועדים התמימים ואומרים לחיים.
מידי פעם, היה זוכה החותן לביקוריו של חתנו הקדוש וביתו. בביקורים אלו היה חוזר הרבי בפני חמיו מאמרים שאותם אמר אביו בליובאוויטש. כאשר היה הרבי כותב לבנו בעת ששהה בביקורים אלו, היה דורש בשלומו של המחותן.
שמחת נישואי נכדתו
בשנת תרפ”ט, הגיע ר’ אברהם להשתתף בשמחת נישואי נכדתו הרבנית חי’ מושקא עם מי שהוכר אז בתור הרמ”ש – הלא הוא הרבי מלך המשיח. בהעדרו של אבי החתן, ישב ר’ אברהם באירוע סמוך לחתן, כאשר מצדו השני יושב חתנו, אבי הכלה, הרבי הריי”צ.
כשבועיים לפני החתונה כבר היתה התרגשותו בעיצומה. במכתבו לחתנו הרבי, הוא מספר על התלבטותו האם להגיע מספר ימים לפני החתונה הגדולה על מנת להתראות עם נכדותיו, או שאולי הוא יכביד על בתו העסוקה בהכנת החתונה.
טרדה נוספת שהציקה לו, היא כיצד יביא כלי כסף כמתנה לחתונה – בדרך מקישינוב לוורשה עוברים בגבול הרומני, ושם מחרימים חפצים כאלו.
חי מהמאמרים שאני מקבל
על גודל הערכתו לחתנו אדמו”ר הריי”צ אפשר ללמוד ממכתב שכתב לבתו הרבנית נחמה דינה, בחודש תמוז תר”צ, בו הוא כותב: “מאישך חתני היקר הרה”ק שליט”א, קבלתי את החסידות של י”ב י”ג תמוז מאמריקה לנחת רוח גדול ב”ה. זהו כל נחת הרוח שיש בעולם…”.
ובהזדמנות אחרת: “אתמול קיבלתי מכתב מאישך חתני . . החייתי את נפשי במכתב זה, הוא שלח לי את מאמר החסידות שאמר לפני ראש השנה, דא”ח טוב מאד, אני מאד נהנה הן מהמכתב והן ממאמר החסידות, הוא כותב לי שבכל שבת הוא אומר חסידות, כבר 13 פעמים שאמר חסידות. שרק השי”ת יתן לו כח ומח והצלחה”.
במכתב אחר לבתו כתב: “אני מאוד שמח מה שאישך חתני היקר שליט”א גם נסע לארץ ישראל, זה באמת דבר גדול, ואני מקווה שתפילותיו נתקבלו לטובה עבור עצמו ועבור כולנו בתוך כלל ישראל, שהיהודים יתרוממו מהרה בישועה אי”ה באמת, ואת כל הבקשות ימלא השי”ת בגשמיות ורוחניות בכל הפרטים אי”ה כרצונו הטוב, והשי”ת יצליח דרכו לאמריקה בהצלחה גדולה ובכבוד גדול, ויחזור הביתה בהצלחה ובכל טוב סלה.
תכתבי לי מתי יבוא חתנך נכדי היקר ה’ מענדל מברלין לריגא”….
שורה אחרונה זו במכתבו, מגלה לנו כי גם את החתן של החתן, הרבי מלך המשיח, העריך הסב מאד, ואף ציפה לבואו ללטביה.
חודשים ספורים אחר כך מספר ר’ אברהם לביתו אודות התוועדותו של הנכד:
“לרוב נחת ועונג מהיום טוב שמחת תורה מהסעודה בשמחה, ובפרט שנכדי היקר הר’ מענדיל אמר חסידות 3 שעות, אינני יכול כלל להביע בכתב את התענוג מזה, אני מקווה שה’ יתברך יעזור לי להתראות עמכם ולשמוע איך שנכדי היקר ר’ מענדל אומר חסידות”.
בהיותו בנם של הרבה קדושים, הצטברו אצלו חפצי קודש רבים. במכתב לנכדתו הרבנית חי’ מושקא, סיפר לה למי הוא חפץ להעביר את קערת הכסף של אביו, אותה קיבל מהטשערקאסער:
“יש אצלי קערה מכסף, ירושה שלי מכ”ק אאמו”ר [מהרי”ן] זצ”ל נ”ע זיע”א, מה שהרה”ק הרב יעקב ישראל זצ”ל נ”ע [מטשרקאס] נתנה במתנה לכ”ק אאמו”ר זצ”ל, אני רוצה להעניק קערה זו לאישך חתני היקר שליט”א, מחמת מחו’ הר’ שטערנא שרה תי’ [אמו של אדמו”ר מהוריי”צ] היא נכדתו, אלא שלשלוח מכאן כלי כסף מאוד קשה…”.
בקיץ תרצ”ז נחלה ואחר חג הסוכות גברה מחלתו ובאור ליום חמישי, שני לחודש מר-חשון תרצ”ח, ומנוחתו כבוד בעיר קישינב שבמולדבה. זוגתו הרבנית יוכבד נפטרה ביום ט”ז במר-חשון שנת תר”פ.
מקורות
בית משיח, ימי חב”ד, אגרות קודש, זכרון לבני ישראל, קובץ י”ד כסלו, תולדות משפחת הרב מלאדי, שמועות וסיפורים.