מרדכי גוטניק

הרה״ח שלום דובער הכהן גוטניק ע”ה, מזקני רבני חב”ד, אב”ד וראש ישיבת חב”ד במלבורן אוסטרליה - שנפטר לפני שבועיים, והוא בן 94 שנים - היה הבריח התיכון במה שמכונה “המהפכה האוסטרלית”. הוא זכה לחזק את יהדות אוסטרליה לשם הגיע כבר בהוראת כ”ק אדמו”ר הריי”צ בהיותו בחור, ועוד כמה עשורים של פעילות בשליחות הרבי מה”מ.

למעלה משמאל: הרב גוטניק נואם בסיום הרמב”ם ב- 770 | למטה משמאל: עם חברי כולל ‘תפארת זקנים’משפחה של מסירות נפש

מסירות נפשו של הרב שלום דובער גוטניק טבועה עמוק במשפחה הענפה, בעיקר מאביו הרה”ח ר’ מרדכי זאב הכהן גוטניק ע”ה שאמנם לא זכה להכירו היטב, לאחר שנפטר בגיל צעיר וילדיו הרב שלום דובער והרב שניאור חיים ע”ה היו עדיין ילדים רכים, אבל תורה מחזרת על אכסניה שלה והשפעתו ניכרה היטב על בניו.

אביו, הרב מרדכי זאב הכהן גוטניק למד בימי בחרותו ב’תומכי תמימים’ בליובאוויטש וזכה לקירוב מיוחד מכ”ק אדמו”ר הרש”ב, מנהלה ומייסדה של ישיבת ‘תומכי תמימים’. באחד ממכתביו העיד הרבי הריי”צ על ר’ מרדכי זאב שקיבל “חינוך טוב” לתורה ועבודה שבלב. בשנת תרצ”ט כאשר אחד מבניו ביקר באוטווצק, אמר לו הרבי הריי”צ “אביך, בהיותו בן 18, היה בקיא כבר בש”ס ופוסקים”.

ר’ מרדכי זאב היה מראשוני השלוחים של הרבי הרש”ב שנשלחו בשנת תרע”ד להרי הקווקז כדי להציל את יהדותם של יהודי המקום. הוא זכה שם לאהדה רבה ביותר, וכעבור כמה שנים מנישואיו שלחו לו כתב רבנות מטעם הקהילה. בשנת תרפ”א הקים בית בישראל עם זוגתו הרבנית חיה בתיה ע”ה, בתו של ר’ אברהם ברווארמן, שהיה נגיד ובעל משפחה ברוכת ילדים. את מושבם קבעו בעיר טארשצה.

בהמשך ביקשו הרבי הריי”צ שיכהן כרב בעיר טיפליס שבגרוזיא. הרב מרדכי זאב אכן קיבל כתב הכתרה לכהן כרב במקום, אולם בפועל לא עבר לגור שם. המצב באותם ימים ומסע הרדיפות נגד רבני ישראל דיכאו את רוחו של הרב מרדכי זאב שכבר תכנן לעזוב את רוסיה, לאחר שאחד מידידיו העביר לו מידע פנימי מתוך משרדי הבולשת הרוסית, שידוע להם על פעולותיו, ובקרוב מאוד יאסרו אותו. גם החשש לגורל חינוך ילדיו ברוסיה, העיק עליו. בהשתדלותו המיוחדת של הגאון הרב יוסף חיים זוננפלד, רבה של ירושלים, הצליח לעלות ארצה ומשפחת גוטניק התיישבה בעיר האבות חברון, וכעבור זמן קצר עברה להתגורר בתל–אביב. הרבי הריי”צ הצטער על עזיבתו את רוסיה וכתב על כך “חסרונו כאן הוא ניכר באופן ידוע”.

בית חסידי בלונדון

הרב שלום דובער גוטניק נולד לאביו ר’ מרדכי זאב בשנת תרפ”ד כאשר עדיין גרו בטארשצה. רק בן שלוש היה שלום דובער הצעיר, כאשר עזבו את רוסיה לארץ הקודש ומשם היגרו ללונדון. בהיותו בגיל שמונה, נפטר אביו בלונדון, ואמו הרבנית נישאה בזיווג שני עם הרב אשר אברמסון, שהיה אחד מחשובי הרבנים בלונדון וכיהן שם כדיין. הרב אברמסון היה מגדולי חסידי חב”ד, ובשנים בהן התגורר הרבי הריי”צ באטווצק, הגיע להסתופף בצלו במהלך החגים.

לימים סיפר הרב גוטניק כי כבר בהיותו ילד צעיר, החל אביו להפיח רוח חיים ביהדות בלונדון. הם היו הראשונים שעשו ‘מבצע מצה’ ו’טהרת המשפחה’ בעיר, ועוררו על שמירת השבת, הרבה לפני שאלה הפכו למבצעים מקובלים.

בית משפחת גוטניק הנכבדה - גם לאחר פטירת האב הדגול - היה בית וועד לחכמים, וגדולי התורה בלונדון היו יוצאים ונכנסים בביתם שהיה פתוח לרווחה. כאשר רואיין ל’בית משיח’ לפני כעשור, נזכר הרב גוטניק ברבנים שהיו מגיעים לביתם בימים ההם, כמו הגאון ר’ אליהו לופיאן, הרב יחזקאל אברמסקי, הרב גרינשפאן, הרב בנימינסאהן, הרב דובאוו, ועוד. “בביתנו היה טבוע כל כך עניין הכנסת האורחים, שהמפתח היה נמצא מבחוץ, והיו פותחים לבד את הדלת ונכנסים…” הוא סיפר. הוא אף זכר את שיעורי המוסר מרטיטי הלב ששמע בעת לימודו בישיבה בלונדון מר’ אליהו לופיאן מדי יום שישי. “הייתי בוכה כל פעם מחדש”, אמר. הרב גוטניק סיפר כי לר’ אליהו לופיאן ז”ל, מגדולי בעלי המוסר בעולם הישיבות, היה קשר לחב”ד והיה מזכיר הרבה תניא בשיחות המוסר שלו.

“בכל מוצאי שבת היינו הולכים למלווה מלכה אצל הרב ירחמיאל בנימינסאהן. ר’ אליהו לופיאן היה מגיע אף הוא מפעם לפעם להתוועדויות. היו אלו זמנים מאד מיוחדים של קירוב הדעת בין כל החוגים, באופן מיוחד במינו”, הטעים הרב גוטניק בגעגועים.

אחת הפגישות המרגשות שהיו זכורות לרב גוטניק מימי נערותו בלונדון, הייתה עם החסיד הנודע ר’ יצחק הורביץ (מתמיד) הי”ד כשהגיע לביקור בלונדון במסגרת מסעותיו כשד”ר. “ר’ איצ’ה מתמיד, שכידוע החמיר ביותר בענייני כשרות ונזהר שלא לאכול אם לא היה יודע בוודאות שהכל מתאים לדרישות הכשרות שלו, התאכסן במלון בלונדון והסכים לאכול רק מהאוכל שהכינה אימי ע”ה, ואני זכיתי להביא לו את האוכל”, נזכר הרשד”ב גוטניק. “אני זוכר שנתן לי לטיפה בפנים באבהות מיוחדת”.

גם את החסיד הרב בן ציון שמטוב ע”ה זכר הרב גוטניק היטב מהשנים בהן גר בלונדון בין השנים תש”ה–ח. “יום אחד הגיע הרב שמטוב לשיעור גמרא שמסרתי ושאל שאלות שונות. בהמשך ביקש שנמסור שיעורים בכל בתי הכנסת, וסביר בעיניי כי בקשה זו הגיעה מהרבי הריי”צ”.

שקידה והתמדה

קשה לתאר את התמדתו העצומה של הרב שלום בער גוטניק בתקופת בחרותו, בלימודיו בישיבת ‘עץ חיים’ בלונדון, כאשר בד בבד החל למסור שיעורים ולהרביץ תורה. בשנת תש”ו נסע ללמוד בישיבת ‘עץ חיים’ במונטרה שבשווייץ, שם, לאור בקשתו של הרב באטשקא, החל למסור שיעורי גמרא וללמד תלמידים.

כבר באותה עת זכה לקשר עם כ”ק אדמו”ר הריי”צ. בג’ במנחם אב תש”ו הוא זכה לקבל מכתב מהרבי הריי”צ: “נהניתי לשמוע כי לומד בישיבת עץ חיים במונטרה והשי”ת יחזק את בריאותו וישקוד ויצליח בלימודו ויודיעני מלימודו והנהגתו”.

בט”ז אלול אותה שנה זכה לקבל מכתב נוסף מהרבי הריי”צ בו מכנה אותו “התלמיד החשוב מר שלום דובער”. הרבי הריי”צ כתב לו כי: “עיקר המעלה בלימוד התורה הוא בשביל לידע את המעשה אשר יעשון כפי רצונו ית’ ולא בשביל התחכמות וסברות של קולות ולהיזהר מאלו הלמדנים אשר כל לימודם הוא בשביל למצוא קולות והתרים בסברות מסברות שונות ומשונות”. בהמשך כתב לו הרבי הריי”צ: “שמחתי לשמוע כי לומד הוא את התניא ובטח לומד גם דברי חסידות מזמן לזמן והשי”ת יחזקו ויאמצו בגשמיות וברוחניות ויהיה ירא שמיים חסיד ולמדן”. 

טרגדיה קשה אירעה באותם ימים במונטרה שבשוייץ כאשר חתנו של הרב באטשקא נהרג מפגיעת רכבת. מי שהמשיך להחזיק את המקום היה הרב שלום דובער גוטניק שהמשיך בשיעורי הגמרא ואף כיהן כר”מ. לאחר כשנה החליט הרב גוטניק לחזור ללונדון, שם המשיך את פעילותו המבורכת בהרבצת התורה ואף התקבל לרב בית הכנסת “חברה ש”ס”.

במכתב שכתב בעש”ק הגדול תש”ח לכ”ק אדמו”ר הריי”צ, אנו למדים במקצת על פעילותו בלונדון להפצת התורה. “לחג הפסח דשנת תש”ז חזרתי לביתי (בלונדון) ממנטרייה שבשווייץ, והמשכתי את לימודי בישיבת עץ חיים דפה. בקיץ של שנה הנ”ל נסמכתי להורות ולדון מראשי ישיבת עץ חיים וגם מהגאון שמואל יוסף ראבינאוו שיחי’, הגאון אליהו לפיאן, הגאון יחזקאל אברמסקי, הגאון נחמן שלמה גרינשפאן וידידנו הרב הגאון הח’ ר’ ירחמיאל בנימינסאהן. בחודש כסלו נתמניתי לרב בקהלה חברה ש”ס בלונדון. בכל ערב אני מגיד שיעור גמרא ובשבתות אני דורש ולומד לפניהם מענייני דיומא. בכל שבת קודש אני נותן שיעור גמרא בשפה האנגלית לפני בחורים בעלי מסחר ומלאכה מהם שלמדו בישיבות מקדם. וכמעט כל היום אני בישיבה. אבקש ברכתו הקדושה שיזכני השי”ת בלימוד התורה ויראת שמים ללמוד וללמד לשמור ולעשות ויזמין לידי השי”ת שידוך המוכשר ולהסתדר בחיים טובים בטוב האמיתי”.

“ציירתי לעצמי איך אתה נראה”

בשלהי תש”ח זכה הרב גוטניק להיכנס בפעם הראשונה ל’יחידות’ אצל כ”ק אדמו”ר הריי”צ יחד עם אמו. הרב אשר אברמסון שכבר היה נשוי לאמו, נסע לאוסטרליה מספר חודשים קודם לכן כדי לקבל שם משרת רבנות. לאחר שקיבל את ברכת הדרך מהרבי הריי”צ, התיישב בסידני, שם הביא לחיזוק הדת.

בכל פעם שהרב גוטניק היה נזכר ביחידות המיוחדת עם הרבי הריי”צ - הוא היה מתרגש מחדש. היה זה ערב בואם לאוסטרליה, כאשר בדרכם עברו דרך ניו יורק על מנת לזכות ולהיפגש עם הרבי הריי”צ. בין הדברים שזכר הרב גוטניק מאותה יחידות, שהרבי הריי”צ אמר להם בקשר לתפקידם להפצת היהדות ש”טופח על מנת להטפיח” משמעותו להביא לידי מצב שגם את מי שמטפיחים, גם הוא יוכל להטפיח אחרים לתורה ולמצוות. הרבי הריי”צ אמר לו בנימה אישית באותה יחידות “מהמכתבים שכתבת לי ציירתי לעצמי איך אתה נראה”.

לאחר שהות של מספר שבועות בניו יורק - שם התארחו אצל הרה”ח ר’ מרדכי טלישבסקי - נסע הרב גוטניק עם אמו לאוסטרליה. מיד כשהגיע לאוסטרליה הצטרף הרב גוטניק לעבודת הקודש לצידו של הרב אברמסון בחיזוק שיעורי התורה ומצב הדת במקום. בדוחו”ת שכתב הרב אברמסון לרבי הריי”צ, אנו מוצאים כי הוא מספר על השיעורים שהיה ר’ שלום דובער גוטניק מוסר לצעירים באוסטרליה ומקרבם לתורה. בדו”ח מא’ דר”ח חשוון תש”ט הוא כותב בין היתר לרבי על “השיעור שמוסר כל יום ה’ בשבוע בשפה האנגלית הרב שלום נ”י בעד צעירים שאינם מבינים אידיש ואנו מקווים שהמאור שבה יביא לידי התגלות את ניצוץ הקדושה שבלב כל אחד”. בדו”ח מכ”ז באייר תש”ט הוא מציין “אל שיעורו של שלום בער באים בחורים מניחי תפילין, שני אדוואקאטים (עורכי דין) ודאקטאר ועוד. שיעורו בשפה האנגלית, שני השיעורים נתפרסמו לטובה ב”ה”.

בראשות הישיבה במלבורן

הרב גוטניק גדל והיה לאיש, רב ומרביץ תורה. בכ”ג באדר תשי”ב נשא לאישה את זוגתו הרבנית מרת דבורה ע”ה לבית משפחת פייגלין הנודעת, שהתיישבו באוסטרליה שנים רבות קודם לכן והיו הגרעין הראשון של חב”ד בשפרטון. בית הוריה היה ספוג בתורה וביראת שמיים והתקשרות נצחית לרבותינו נשיאנו.

באותם ימים הרבי מלך המשיח כבר אחז בשרביט ההנהגה והנשיאות, ובמכתב נדיר שכתב לו הרבי לרגל חתונתו, הוא מבאר את הנושא של עידי קידושין על פי חסידות ונגלה.

ביתם של הרב שלום דובער גוטניק ורעייתו הפך עד מהרה לבית של הפצת תורה ויהדות. בביתם הפרטי החלו שיעורי חסידות ו”חדר” לילדים. ביבשת אוסטרליה - שהייתה עדיין רחוקה מאד מלהיות מקום של תורה - החלו הניצנים להיראות בארץ.

ואכן, חודשיים לאחר חתונתו של הרב גוטניק, התכנס הגרעין הראשון של אנ”ש באוסטרליה לישיבת חירום כדי לראות מה אפשר לעשות כדי להפיח רוח חיים בפעילות ובביסוס הישיבה על מנת לקרב את בני הנוער. אחת ההחלטות שהתקבלו פה אחד באותה ישיבה, הייתה למנות את הרב שלום דובער גוטניק לראש הישיבה.

ישיבת חב”ד באוסטרליה עברה במשך השנים גלגולים רבים. תחילה היא הוקמה בשפרטון בהשתדלותו של הרב משה זלמן פייגלין, לאחר מכן עברה לברווד, פרבר הנמצא בקצה העיר מלבורן. עד שלמעשה בסופו של דבר עברה הישיבה ללב ליבו של מרכז מלבורן.

ביום ז’ בניסן תשי”ב, מספר שבועות לאחר חתונתו של הרב גוטניק, נכתב מכתב מיוחד לכ”ק אדמו”ר שליט”א בקשר להחלטה למנות את הרב גוטניק לראש הישיבה. “נתאספנו כל אנ”ש ובראשם הרה”ג הרב אברמסון והאסיפה היה אודות מצב הישיבה אשר לדאבון לבבנו רואים אנו אשר במשך כל הזמן הן בהיות הישיבה בשפרטון והן אח”כ במלבורן לא היה ביכולת לקרב את האזרחים דהיינו שהנערים והבחורים שנולדו באוסטרליה לא נתקרבו מהם ללמוד בהישיבה וחפשנו למצוא הסיבות שגרמו לזה ואיך לתקן זה. והציעו למצוא איש אשר כח בו לקרב את הנערים והבחורים הנולדים פה אפשרי שירחם השי”ת שעל ידו יעלה הדבר לקרב גם את אלו אשר עד עתה לא נתקרבו והסכמנו כולנו אשר איש כזה הוא האברך הנמרץ המוסמך ר’ שלום דוב גוטניק מסידני אשר כעת לאחר חתונתו קבע מקום דירתו במלבורן והוא מצידו גם כן מסכים לזה. רק ששני הצדדים רוצים לידע דעת קודשו של כ”ק אדמו”ר שליט”א ובקשתנו להורנו את הדרך האמיתית וכפי אשר יורנו כן נעשה”.

באסיפה השתתפו כל הגרעין החב”די הראשוני ביבשת אוסטרליה: הרב אשר אברמסון, הרב בצלאל וילשנסקי, הרב נחום זלמן גורביץ’, הרב שמואל בצלאל אלטהויז, הרב זלמן סרבראנסקי, הרב אבא פליסקין, והרב איסר קלוובגאנט.

תשובתו של הרבי מלך המשיח לא איחרה להגיע. מנוסח התשובה ניתן להיווכח עד כמה ראה הרבי את המינוי של הרב גוטניק כנחוץ ומתאים במיוחד. במכתב מכ”ז ניסן תשי”ב קיבל הרבי את המינוי וכתב לרב גוטניק:

“בוודאי יודע הוא את ההנהלה של הישיבה אשר ביחד עם כל מעלותיה הנה כפי המכתבים שהנני מקבל מהם, רואים הם נחיצות לקבל ר”מ וראש ישיבה אחד הבקי בשפת המדינה ואורחותיה אשר יוכל לקרב עי”ז את הנוער דאוסטרליה והנה גם לי נראה הדבר”.

הרבי ציין שהיות וזאת הישיבה הראשונה באוסטרליה והיא על שם הרבי הריי”צ, היא “צריכה לשמש דוגמא וסמל לרוחו ולמהלך נפשו ולדרישותיו בענייני חינוך” ובהמשך מוסיף הרבי ברכות נפלאות:

“הנה כנ”ל נראה לי ההצעה שיכנס כת”ר בתור ר”מ ור”י בהישיבה ואולי עוד יותר מזה.. והשי”ת יזכהו לנטוע בלבם של בני ובנות ישראל באוסטרליה הרגשה זו של אהבת השם אהבת התורה ואהבת ישראל כפי שהם מבוארים ומוארים בתורת החסידות של נשיאנו הקדושים זי”ע”.

המצווה הפרטית דרכה נמשכים כל ההמשכות

בהמשך זכה הרב שלום דובער גוטניק למכתבים תמידים כסדרם ובהם הדרכות מפורטות נוכח עבודתו בקודש בישיבה, כמו גם עידודים רבים על כך שזכה לקחת על עצמו את התפקיד למרות הקשיים. במכתב מא’ סיון תשי”ב כותב לו הרבי: “בלי ספק יצליחו בריבוי כמות התלמידים ואח”כ גם בהגדלת איכותם”.

באותו מכתב מעודדו הרבי שלא ליפול ברוחו ומבטיח לו הצלחה במילוי התפקיד: “הנה כפי שהראה הנסיון עד עתה… הרי במרץ הראוי ובעקשנות המתאימה הנה סו”ס הצליחו תמיד אנ”ש שי’ לייסד מוסדות חינוך משלהם, ובמספר התלמידים אשר הולך וגדול מזמן לזמן ובלבד שלא יתנו מקום לרפיון ידים ולנפילת רוח מפני הקישויים ההעלמות וההסתרים. ונשען על זה - הנה תקותי חזקה אשר באם יתנהגו במקומם עתה ג”כ בתוקף הנ”ל בלי ספק יצליחו בריבוי  כמות התלמידים ואח”כ גם בהגדלת איכותם”.

הרבי מוסיף וכותב שגם “לטובתו הפרטית” צריך שיקח על עצמו את משרת ראש הישיבה באהלי יוסף יצחק.

כאשר התלונן הרב גוטניק בפני הרבי כי הוא אינו מרוצה מרמת לימודם של התלמידים בשנה בה נכנס למשרתו, הרבי הביא לו בהקשר לכך את מאמר חז”ל “אלף נכנסים למקרא ואחד יוצא להוראה”.

במכתב מז’ באדר תשי”ג כתב לו הרבי, שלכל נשמה יש מצוה פרטית המשמשת שער ודרך להשפעות מלמעלה למטה, וכיון שזכה שהמצווה שלו היא באהלה של תורה ובמוסד שנתייסד על שם וברוחו של כ”ק מו”ח אדמו”ר הרי בכל בקשה ופ”נ קשור זה עם פעולותיו במוסד זה.

במשך השנים, כאשר הישיבה התפתחה והתרחבה, עסק הרב גוטניק רבות בקניית מקום חדש ורחב ידיים. הוא היה זה שאיתר את המבנים בהם שוכנת הישיבה כיום, 92 HOTHAM ST, ושיכנע את בעלי הבניין, משפחת ליבער, שהיו מתפללים בבית הכנסת שלו, למכור את השטח הגדול עבור הישיבה. כמה שנים אחר–כך מצא גם מקום לישיבה גדולה. הוא טרח והשתדל רבות לדאוג לבניין מרווח ואף דאג להתרים על כך אנשים בעלי יכולת כספית.

סיפור מדהים במבצע תפילין

נוסף לעבודתו בישיבה, הקים בהוראת הרבי בית כנסת גדול במלבורן, ק”ק ‘אהבת שלום’, כאשר בחגי ישראל ומועדיו מתפללים בו אלפי יהודים. הרבי התנה את משרתו הרבנית בבית הכנסת בתנאי שזו לא תפריע לו בעבודתו בישיבה. כמעט ולא היה מוסד באוסטרליה שהרב גוטניק לא היה ראש וראשון, דוחף ומסייע. כך למשל הקים את כולל ‘תפארת זקנים’ הראשון במלבורן.

בכל פעם שהרבי יצא במבצע חדש, היה מגיע לישיבה ולא זו בלבד שעורר את התלמידים אודות המבצע החדש, אלא גם היה מראה דוגמא חיה, והשתתף בעצמו במבצע. כך למשל במבצע מצה - היה לוקח בעצמו מצות לחלוקה למקורביו. לקראת חנוכה, היה מגיע לישיבה ומסייע לבחורים לבנות את החנוכיות הציבורית.

בשנת תשכ”ג הגיע הרב גוטניק לארה”ב לביקור אצל הרבי. ביחידות טרם חזרתו לאוסטרליה, הורה לו הרבי להסתובב באירופה ולבקר במוסדות חב”ד ולחזקם, ובהקשר לזה התבטא הרבי בביטוי נדיר ואמר לו “אתה תהיה השגריר שלי”. הוא כמובן עצר באירופה ועבר בקרב מוסדות רבים, חיזקם ועודדם להמשיך בעבודתם, עבודת הקודש.

בתקופה בה יצא הרבי בהכרזת הקודש ל’מבצע תפילין’ בשנת תשכ”ז, שהה הרב גוטניק בדיוק אצל הרבי. הרב גוטניק שהי’ מסור ונתון לענייניו הקדושים של הרבי, ראה חובה לעצמו לנסוע ולהניח עם יהודים תפילין. הוא נסע לאחד מבתי האבות בניו יורק כדי להניח תפילין עם יהודים. קודם נסיעתו נכנס למכולת השכונתית בקראון הייטס כדי לקנות דבר מה שיהיה לו לטעום. מיני המזונות שהיו שם, היו “במקרה” אזני המן למרות שהיה זה חודשים מספר אחרי פורים, וכך נסע לדרכו. כאשר החל להניח תפילין, אחד היהודים הקשישים לא הסכים בשום אופן להניח תפילין. לאחר שכנועים ממושכים אמר לו אותו יהודי ‘אם תביא לי כעת אוזן המן, אני מוכן להניח כעת תפילין’. אותו יהודי שכנראה אמר זאת בהלצה, לא ידע כי יש השגחה פרטית מופלאה בעולם. הרב גוטניק ביקש ממנו לחכות מספר רגעים, רץ אל מכוניתו והביא משם אוזן המן…

לאחר מכן, כאשר נכנס ל’יחידות’, סיפר הרב גוטניק לרבי מלך המשיח את הסיפור המדהים שהתרחש עימו במבצע תפילין. הרבי התעניין מהיכן קנה את אזני המן ולאחר מכן העיר לרב גוטניק שהיה צריך להבטיח לאותו יהודי שיביא לו כל יום אזני המן, העיקר שיקבל על עצמו להניח תפילין בקביעות מידי יום…

בהקשר לכך סיפר הרבי לרב גוטניק ביחידות סיפור נוסף על כוחו של מבצע תפילין עם אב שכאשר בנו הגיע לגיל בר מצווה, אביו לא רצה ללמוד עמו ולהכינו כראוי. יום אחד ראתה האישה כי האב השתנה לגמרי, והיא לא הבינה מה קרה, עד שהתברר כי הניח פעם אחת תפילין במסגרת ‘מבצע תפילין’ ומאז החל להניח תפילין בקביעות. האישה טרחה ומצאה את אותו יהודי שהניח תפילין לבעלה, וזה הביא לשינוי מהפכני אצלו עד שהפך לבעל תשובה ממש ושינה את כל אורחות חייו.

הרבי תמיד דירבן אותו להמשיך ולא נתן לו לעזוב את משרת הרבנות. בהתבטאות נדירה אמר הרבי כי לא ייתכן שאביו של הרב גוטניק הרב מרדכי זאב ע”ה, היה בעל כישרון בדיבור ואילו לילדיו אין את אותם כישרונות, ועל כן זירזו לדבר בפני הרבים. ואכן, הרב גוטניק ניצל את כישרון הדיבור להפצת היהדות בקרב חוגים נרחבים ביותר.

סיפור מעניין סיפר הרב שמואל מנחם מענדל בוטמן בכנס שלימות הארץ בבית חיינו 770 בנוכחות הרב גוטניק. באחת ההתוועדויות, בין שיחות הקודש, הסתובב לפתע הרבי לכיוונו של הרב גוטניק ואמר לו בחיוך: “שלום, הכל שלום”, אימרה אותה היו נוהגים הכהנים לומר בטרם פתיחת שערי המקדש בשחריתו של יום…

אימפריה חב”דית באוסטרליה

בראיון ל’בית משיח’ לפני כעשר שנים, כאשר שי גפן ביקש מהרב גוטניק להסתכל לאחור על המהפכה האוסטרלית, הוא היה בהחלט נרגש, וכך סיכם:

“כשהגענו לכאן, המקום היה מדבר, “ארץ לא זרועה”. הארץ כאן הייתה זרועה ב’לא’ - ‘לא’ לתורה, ‘לא’ למצוות, ‘לא’ לישיבה ו’לא’ לכל דבר שריח של יהדות נודף ממנו. היו יהודים שהגיעו לכאן ממדינות אחרות ברחבי תבל, במטרה להיות במקום הרחוק ביותר מחיי היהדות.

“בכוחו הגדול של הרבי בנינו מהמסד ועד הטפחות. הגענו לאוסטרליה כאשר לא היה כלום. וב”ה הגיעו שלוחים וכל מצב היהדות השתנה והתרחב לבלי היכר. כאשר באנו הכל היה טעון תיקון, והרב אברמסון ע”ה עבד צעד אחר צעד כדי לתקן את נושאי הדת, ביחד עם שאר רבני אנ”ש והשלוחים.

“וכך, נדבך אחר נדבך הגענו בכוחו הגדול של המשלח לאימפריה הגדולה של חב”ד באוסטרליה ולמצב היהדות שהיא בבחינת ‘פלא פלאים’.

“מה שקרה באוסטרליה זה המוחשיות המתאימה ביותר לביטוי ‘לכתחילה אריבער’. לפי כל החשבונות השכליים שלנו, לא היה אמור לקום כאן שום דבר, אבל בכוחם של הרבי הריי”צ והרבי, אוסטרליה הפכה לאימפריה של יהדות”.

•

ביום רביעי כ”ד אייר נחתמה מסכת חייו של הרב גוטניק. הותיר אחריו את בניו יבלחט”א: הרה”ח ר’ מרדכי גוטניק, מלבורן; הרה”ח ר’ מאיר גוטניק, קראון הייטס; הרה”ח ר’ משה גוטניק, לוס אנג’לס; הרה”ח ר’ יוסף גוטניק, מלבורן; נכדים ונינים. תנצב”ה.