מהי “ציון”?

מהי “ציון”?

כ”ק אדמו”ר הזקן: כאשר הנפש האלוקית נמצאת בגלות בענייני העולם הגשמי, נמצא שה”ציון” של הנשמה האלוקית, הינו בגלות. ומהו “ציון” זה? אלא שבחינת פנימיות הלב, ואהבת ה’ הפנימית והטבעית, היא שנקראת “ציון” מלשון סימן, ציון על אלוקות. ואהבה זו היא מסותרת בלב איש ישראל, והיא בגלות בתוך הנפש הבהמית. ופדייתה כיצד נעשית? - על כך נאמר כי “במשפט תפדה”. משפט - אלו ההלכות, כפי שמתרגם אונקלוס את המילים “כמשפט הראשון” - כהלכתא קדמייתא. וכדברי חז”ל: “אין הגלויות מתכנסות אלא בזכות המשניות”. שכן התורה היא אור…!

(לקוטי תורה דברים, א, ג)

ממה תפדה?

כ”ק אדמו”ר האמצעי: נקודת התום והתמימות, תפדה על ידי לימוד התורה ובדיבור דווקא. שכן על ידי לימוד התורה בדיבור נעשה מגן ומחסה להיות שמור מן הרע. שהרי כל אחד מישראל יש לו אות בתורה, וכך יינצל מבחינת נקודת הרצון הזר לעבודת ה’.

(הנחות תקע”ז עמ’ רנב)

ציון מלשון סימן

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: נאמר על כנסת ישראל: “ביום ההוא תקראי לי אישי”, ונאמר: “לזאת יקרא אישה כי מאיש לוקחה זאת”. נמצא איפוא, שכנסת ישראל שנקראת אשה, הרי שמאיש לוקחה. שכן הנשמה היא חלק אלוקה ממעל, ובחינת הסימן והציון הוא שיש למטה בנפש, ניצוץ אלוקי ממש. לפיכך הוא מסומן ומצויין, כדי שכל רואיו יכירו ויבינו שהוא בחינת חלק אלוקה ממעל, שלמעלה מגדר ובחינת נברא.

(אור התורה, דברים כרך א, עמ’ נב)

איך לקרב את הגאולה?

כ”ק אדמו”ר מוהר”ש: ענין המשפט הוא להושיע משופטי נפשו. לאמור: על ידי שהאדם שופט את עצמו ומונע את עצמו מן המותרות, ומסתפק רק במה שצריך לחיי נפשו, על ידי זה עושה הוא משפט בציון, ומקרב את הייעוד “תפדה”, - בגאולה העתידה.

(תורת שמואל תרכ”ז, עמ’ תצז)

על שום מה נקראים ישראל “ציון”?

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: בפסוק “לאמר לציון עמי אתה” נקראים ישראל בשם “ציון”. וטעם הדבר הוא, מפני שישראל מצויינים בתורה ומצוות על שם שעוסקים הם בתורה ותפילה וגמילות חסדים, וכן משום שהמצוות עצמן נקראות ציון, שהוא מלשון אות וסימן, שכן הן רומזות על עצמות הבורא, שנמשך לישראל על ידי המצוות.

(ספר המאמרים תער”ב, חלק ראשון עמ’ תקעא)

הצדקה מועילה לעבודת ה’

כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: כך פירש כ”ק אאמו”ר (מהורש”ב) את דברי כ”ק אדמו”ר הזקן אשר “על ידי הצדקה נעשים מוחו וליבו אלף פעמים ככה”:

אלף הוא במדריגת הכתר, ועל ידי גילוי אור הכתר נהיית התרוממות הנפש אלף פעמים, עד לבחינה של “ג’ ראשונות דעתיק” ( = פנימיות הכתר) שהיא בחינה תחתונה שבמאציל העליון. כתוצאה מכך, נעשית התפילה אחרת לגמרי! התפילה היא כדבעי, והתפילה מאירה בעבודת היום אצל כל אחד לפי ענינו.

(ספר השיחות תש”ג עמ’ 9)

כיצד מכלים את שונאיהם של ישראל?

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: בהמשך לפסוק “ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה” נאמר: “ושבר פושעים וחטאים יחדיו ועוזבי ה’ יכלו”. דהיינו שעל ידי המשפט וצדקה מכלים את שונאיהם של ישראל. ועל–ידי כך נעשה גם פדיון הנפש האלוקית, וכן ההשבה בנפש הבהמית, שתתגלה בו האמת, שתכלית בריאתו היא בכדי להשלים את הכוונה העליונה, ועל ידי זה יהיה גם גילוי אלוקות בעולם בתכלית השלמות, בבנין בית המקדש השלישי, על ידי משיח צדקנו במהרה בימינו.

(תורת מנחם כרך כג, חלק שלישי, עמ’ 217)

פתגם השבוע בענייני גאולה

…ובפרט שנוסף על ריבוי התפלות והבקשות דבני–ישראל, ישנו גם הפסק–דין של כמה–וכמה רבנים ומורי–הוראה שליט”א (ומספרם הולך וגדל) שהקב”ה מוכרח (כביכול) להביא את הגאולה תיכף ומיד ממש, נוסף על הפסק–דין מפורש בתורה ש”כלו כל הקיצין”, וההכרזה והפסק–דין של כ”ק מו”ח אדמו”ר נשיא דורנו לפני יותר מארבעים שנה: “לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה”, כיון שכבר סיימו כל עניני העבודה, ואין הדבר תלוי אלא בהקב”ה!…

ומהפסק–דין של רבנים ומורי–הוראה זוכים תיכף ומיד לקיום היעוד שבסיום ההפטורה דשבת חזון: “ואשיבה שופטיך כבראשונה וגו’”…

(ש”פ דברים תש”נ)