סיפור הגאולה ממצרים אינו רק תיאור של מה שהיה פעם. גאולה זו היא היסוד והבסיס לגאו
סיפור הגאולה ממצרים אינו רק תיאור של מה שהיה פעם. גאולה זו היא היסוד והבסיס לגאולה השלימה, כמבואר בחסידות על דברי המשנה: “בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים”.
סיפור הגאולה ממצרים אינו רק תיאור של מה שהיה פעם. גאולה זו היא היסוד והבסיס לגאולה השלימה, כמבואר בחסידות על דברי המשנה: “בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים”.
בפרשתנו אנו ממשיכים לעסוק בגאולה ממצרים לאחר שנות הגלות הארוכות, אחרי שהתוודענו ל”צירי הלידה” ו”חבלי משיח” שעברו על היהודים במצרים — כעת הגיע זמן הלידה והגאולה.
עם ישראל בגלות משול לעובר ברחם אמו: נדמה לנו שאנחנו חיים, נדמה לנו שהעולם קיים ונדמה לנו שהמצב נורמאלי… אבל — אלו לא באמת חיים! בגאולה יתגלה שהאלוקות היא המציאות היחידה שקיימת ואז נבין עד כמה שהמצב הגלותי ממש לא נורמאלי. בגלות אין לנו ‘ראייה’ אמיתית בעניינים אלוקיים, אנחנו לא מסוגלים לראות או לשמוע את דבר ה’ ואפילו טעמן האמיתי של המצוות אינו מורגש. מבחינה זו רק כשיבוא המשיח נתחיל לחיות באמת.
אך, ישנה משמעות נוספת להשוואה בין עיבור ולידה לגלות וגאולה: על פי המקורות העוסקים בתקופה שבה יתגלה המשיח, המעבר מהגלות לגאולה כרוך בקשיים וצרות הולכות וגוברות. בדיוק כמו הקשיים של תקופת ההיריון לפני הלידה. ובדיוק כפי ש’חושך’ הגלות גבר ברגעים האחרונים לפני הגאולה ממצרים.
עד כמה קשים הם “חבלי משיח”, ניתן ללמוד מהביטויים החריפים של כמה מחכמי ישראל שאמרו שאינם רוצים להימצא בעת התגלות המשיח — רק כדי שלא יצטרכו לחיות בתקופה כל כך קשה!
השאלה היא לָמה נדרש התהליך הזה לפני שהמשיח מתגלה?
להביא את העולם לשלמות
למעשה עלינו להבין: א. מהי המטרה והמשמעות הפנימית של הגלות. ב. מדוע יש צורך ב’חבלי משיח’ לפני הגאולה. ג. מהו השלב הסופי ועיקר העבודה בתקופתנו.
על המהות הפנימית של הגלות, ניתן ללמוד מפרשתנו: במבט ראשון נראה שהגלות נועדה לכפר על העוונות של עם ישראל ולאפשר להם לחזור למצב הרוחני הטבעי שלהם. אבל, בטרם ירדו בני ישראל למצרים לא נאמר שהיו להם עוונות — מדוע איפוא נגזרה עליהם הגלות?!
מוכרחים לכן לומר, לא זהו כל עניינה של הגלות! כלומר, ביחס לגלות מצרים הייתה כוונה פנימית, שונה ועמוקה יותר מאשר כפרת החטאים של בני ישראל. מכך ניתן להסיק גם ביחס לגלות בכלל, שיש לה מהות פנימית ועמוקה.
בפרשתנו אנו נחשפים (שוב) לעובדה שמטרת הגלות במצרים הייתה, לאפשר את יציאת עם ישראל ברכוש גדול. ה’ הבטיח זאת לאברהם אבינו וכך מתוארת בפרשתנו המכה התשיעית, מכת חושך: בזמן שהמצרים היו שרויים בעלטה, יצאו בני ישראל לבדוק ולמצוא היכן נמצאים הכלים היקרים של המצרים כדי שיוכלו בבוא העת לצאת “ברכוש גדול”!
בעצם, מה שה’ אמר לאברהם כבר בברית בין הבתרים הוא ש’נכון, הגלות תהיה קשה וכואבת והקושי רק ילך ויגדל — אבל היא תביא לכך שעם ישראל יצאו ברכוש גדול ממצרים!’
לכאורה זה לא מובן: האם ה’רכוש הגדול’ מצדיק את הסבל הרב של בני ישראל בגלות? ומה ההיגיון להכביד את הסבל דווקא לקראת סיומו?
בהתבוננות פנימית מקבלת הגלות משמעות אחרת לגמרי: הרכוש הגדול שעליו מדובר כאן הוא לא (רק) הרכוש הגשמי, מדובר כאן על רכוש רוחני: ניצוצות הקדושה ש’עלו’ עם בני ישראל מה’שבי’ במצרים. וגם בגלויות שלאחר מכן, הדרישה הייתה לאסוף ולהעלות את שאר הניצוצות הקדושים שנפלו לעולם הזה, והגאולה הובטחה עם סיום העבודה.
אחד ההסברים לכך הוא, שכדי שהעולם יגיע למצבו המושלם בגאולה, יש צורך ‘לברר’ ו’לזכך’ גם את המצבים הנחותים ביותר, ולגרום לכך שמהם ומתוכם תתרחש עלייה והתעלות לדרגת הגאולה. במילים אחרות: העמידה האיתנה של עם ישראל במצבים קשים ו’חשוכים’ בזמן הגלות, על שמירת התורה והמצוות, היא שאפשרה את השלמת התהליך ושלמותה של הגאולה.
כעת ברור שהגלות אינה רק עונש, אלא טמון בה עניין נשגב ונעלה יותר. רק בראייה חיצונית, הגלות היא דבר רע. אבל בפנימיות ובאמת הגלות היא ביטוי לאהבתו העצומה של ה’ לעם ישראל, ומתפיסה זו צריכה להיגזר ההתייחסות שלנו.
להיות יותר חזקים מכל דבר
אם כן, היכן אנחנו אוחזים בתהליך? וכיצד ניתן להתגבר על “חבלי משיח”?
אנחנו זכינו לחיות בתקופה מיוחדת שבה מתעצמת והולכת המודעות שאנו חיים בימות המשיח. כבר עברנו די והותר “חבלי משיח” ו”עבודת הבירורים” הסתיימה.
ומה מוטל עלינו לעשות עד שתתגלה הגאולה?
עלינו להיות חזקים יותר מכל “חבלי משיח” שהם ולדעת שכבר סיימנו את העבודה והמשיח צריך להתגלות. אך עד אז, האיתנות שלנו והאמונה החזקה משלימים עוד יותר את הגאולה ומזרזים את ביאתה. כעת העבודה היא לשלב בכל פעולה שלנו בחיי היום יום את הכנת העולם לגאולה.
הגמרא אומרת: “מה יעשה אדם ויינצל מחבלו של משיח? — יעסוק בתורה ובגמילות חסדים”. תורה, צדקה וחיזוק האמונה בביאת המשיח ובגאולה — חזקים יותר מחבלי משיח ומזרזים את הגאולה.
מבוסס על: התוועדויות תשד”מ ש”פ בא, לקו”ש חל”א פ’ בא ולקו”ש ח”ג פ’ ויגש
טור זה מבוסס על סדרת השיעורים ‘משיח בפרשה’. לקבלת השיעור המורחב — ניתן להרשם באתר www.MoshiachBp.com