החידוש העיקרי אינו בכך שהרבי מה”מ עצמו הוא בדרגת נביא, הוא למעלה מזה, החידוש הוא

החידוש העיקרי אינו בכך שהרבי מה”מ עצמו הוא בדרגת נביא, הוא למעלה מזה, החידוש הוא בקשר של כל זה אלינו, כאשר ענייני הגאולה ונצחיות נשיא הדור, אינם נותרים רוחניים ונשגבים, אלא הופכים למציאות שעלינו הזכות והאחריות לקבל ולפרסם.

השבת שעברה, בה קראנו את תחילת פרשת שופטים, במהלך לימוד שיעורי החומש במשך השבוע, ועד לקריאת התורה בשבת הקרובה, נדמה שלא צריך להיות קשה מדי לנחש במה יזכר כל אחד מאתנו, על מה נחשוב במיוחד, אם בקריאת הפסוק “שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך”, ואם בפסוק “נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך”.

מובן ופשוט - ואם לוקח למישהו יותר מרגע לחשוב, כדאי שיבדוק את עצמו - שהזיכרון המיידי שיעלה בראשנו, יעסוק בשיחה הידועה והמפורסמת, משבת פרשת שופטים תנש”א. בה מבאר כ”ק אדמו”ר מה”מ שליט”א את עניינם של השופטים ויועצים, עליהם אנו מתפללים שלש פעמים ביום “השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה”.

החלק המדובר והמפורסם במיוחד, שהפך להיות מסימני התקופה המיוחדת והגילויים הנפלאים שלהם אנו זוכים, הוא הביאור על החידוש שבנבואה, בהימצאותם של נביאים בדורות אלו, חזרת הנבואה לישראל לקראת הגאולה, וההוראה לפרסם כי זכינו והקב”ה מינה שופט, יועץ ונביא לדורנו, אשר בין דברי נבואתו היא הנבואה העיקרית ש”לאלתר לגאולה”.

את השיחה הזו אנו לומדים לפחות פעם בשנה, וכנראה שהרבה יותר, כחלק מלימוד ענייני גאולה ומשיח, וכיסוד לבשורת ונבואת הגאולה. אמנם, “הפוך בה והפוך בה”, תמיד ניתן וצריך למצוא את ההדגשה המיוחדת, עוד פרטים ועוד ללמוד הוראה למעשה.

מי שמסתפק בידיעה כללית של כותרות, ונחשף לכך שהרבי קובע שיש נביא, שהוא הנביא, ושבשורת הגאולה היא נבואה, יוכל אולי לתהות, במה זה שונה ממה שידענו תמיד. הרי מעולם לא היה ספק שדברי הרבי, בכל דור,  הם דבר ה’, ששכינה מדברת מתוך גרונו וכו’. חסידים ידעו מאז ומתמיד להתייחס אל הרבי כאל שופט, יועץ ואף כנביא, האם ההכרזה ה’רשמית’ היא כל כך חשובה?

אך כשנלמד, נדע ונבין, כי אכן אין כאן שום חידוש מבחינת עניינו של רבי בכלל, ושל הרבי מה”מ בפרט. הוא הרי, כלשונו הק’, נעלה שלא בערך מאנשי הדור, כאמור, את זאת ידענו ואנו יודעים. החידוש הגדול הוא בקשר של כל זה אלינו, כל אחד מאתנו בפרט, והדור כולו בכלל.

דווקא משום שרבי ונשיא הדור, הם כה נעלים, כאשר כל הוראה מהם, כל מענה, כל התייחסות היא זכות עבורנו - חשוב כל כך להדגיש שעניינה של הנבואה, הוא הבאת דבר ה’ אל תוך המציאות שלנו, שאנו רואים, מרגישים ומשיגים. רק כך אפשר לפעול בעולם, את העניינים הנעלים ביותר, את הגאולה השלימה.

הרבי מה”מ, אינו מדגיש רק את החובה לשמוע בקולו של הנביא, שהרי כאשר מדובר אודות נבואת הגאולה, במה מתבטאת חובה זו כלפינו? החובה לציית להוראותיו ולמלא את השליחות, אינה מיוחדת לנביא דווקא, אלא לעצם היותו הנשיא והשופט של הדור.

הרבי מדגיש את הזכות והאחריות של כל אחד מאתנו, לנוכח העובדה שבדורנו ישנו לא רק שופט, אלא יועץ ויתירה מזו נביא, והוא זה שמבשר ומודיע על הגאולה. כאשר הרבי מוריד אלינו את המציאות האמתית האלוקית, הרי שיש לנו אחריות מיוחדת, איננו יכולים להמשיך ‘כרגיל’ ולחשוב שענייני משיח וגאולה הם נעלים ונפלאים, אך גבוהים ונעלים כל כך, שאין לנו אחיזה בהם.

הנבואה, כמו גם קיומו הנצחי של הנשיא, כמו אבן השתיה, בלי שינויים, כל אלו אינם “עניינים מופלאים ונשגבים” שאי אפשר להבין, ובעיקר לפרסם וללמד. אלו עניינים שנמצאים כאן בעולם, הומשכו ונמשכים בתוך כלי הדור, גם אם מישהו עדיין אינו מרגיש שהוא כלי לקבלת הדברים במאה אחוז, בפנימיות, בהבנה ובהשגה, ואפילו בחיצוניות, הדבר אינו משנה את המציאות. לכן, כל אחד מאתנו, תהיה מידת ההזדהות האישית שלו עם הדברים, אשר תהיה, חייב לדעת את המציאות, חייב למלא את השליחות, חייב לפרסם את מציאות הנביא, את נבואתו, את בשורת הגאולה, ונצחיות נשיא הדור, המתבטאים כולם בתמצית בהכרזת:

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.