סביר להניח שמעולם לא שמעתם על “הרצליה של מעלה”. וכי איך תשמעו אם לא ביקרתם בעיר?

סביר להניח שמעולם לא שמעתם על “הרצליה של מעלה”. וכי איך תשמעו אם לא ביקרתם בעיר? מקסימום, חלפתם על פניה בדרככם צפונה, ראיתם את מבני ההייטק הגדולים המתנוססים בגאון על שפת כביש מספר 2, בואכה צפונה.

הרב הלפרין לצד דף המסרים המיוחד בו מרוכזים 7 נקודות מרכזיות מתוך שיחותיו של הרבי בנוגע לנצחיות של הרבי מלך המשיחהרצליה היא שם נרדף להיי–טק, לחברות גדולות שנטעו בה יתד, לעיר בעלת מעמד סוציו–אוקונומי גבוה, ל”הרצליה פיתוח”, לחוף ים גדול, ועוד. לא רבים מכירים את החלק הרוחני של הרצליה, זו שדגל צהוב גדול “משיח” מתנוסס מעליה ומתנופף למרחקים.

קהילת חב”ד בהרצליה, כמעט מעולם לא בכותרות — ולא בכדי. השליח ורבה של הקהילה, הרב ישראל הלפרין, שומר על דיסקרטיות של הפעילות. וכך, בשקט בשקט, “צמחה” מתחת לרדאר קהילה גדולה ומפוארת המונה כמאה משפחות, ועוד כמספר הזה, יוצאי חב”ד בהרצליה המפוזרים ברחבי הארץ והעולם (לא מעט בגלל עובדת יוקר המחיה הגבוה בהרצליה). כאשר במעגלים הנוספים, נהנים מפירותיה אלפי תושבים נוספים. קהילה מגובשת, פעילה, דינאמית הצומחת מדי יום ביומו. ללא מליצה.

זו אחת הסיבות שהרב הלפרין מעולם לא הסכים להתראיין, גם לא ל”עיתון הבית” שלו, “בית משיח”. כל ההפצרות לאורך השנים, נענו בדחיה מנומסת אך תקיפה. ולא שלרב הלפרין אין דעות. אדרבא, יש לו דעות מוצקות, והוא אומר אותן בקול רם והחלטי, ברור ותקיף. מי שמכיר את הסגנון — יודע.

למרות שהרצליה היא אחת הערים המתקדמות בארץ ישראל, רב הקהילה משתמש בטלפון סלולרי פשוט, חף מכל גינונים. אין לו מולטימדיה. הוא אפילו לא רוצה שייראה ביד שלו טלפון מהסוג המתקדם והחכם. הטלפון שלו מיושן גם בחזות החיצונית. אם לא הספיק לכם, הרי שכדאי לדעת כי גם אין לו מחשב בבית. מי שצריך את הרב, יכול להתקשר, כן, ממש כמו פעם, או להסתפק במשלוח פקס. לוקסוס. רק במשרדי הקהילה יש מחשבים חסומים כדבעי “בשביל ההפצה המופעלים על ידי צוות השלוחים המסור”. זה עיקרון אצלו. “נכון שאילו היה לי מחשב ואינטרנט, הייתי יכול לעיין בשו”תים מגוונים ב’אוצר החכמה’ ובאתרים נוספים, וזה היה עוזר לי בחיפוש תשובות על שאלות הלכתיות, אבל אני מעדיף לקרוא פחות שות”ים אלקטרוניים ולפתוח יותר ספרים ולעלעל בהם. יצא הפסדי בשכרי” הוא מסביר.

הרב הלפרין נחרץ כנגד כל דבר הקשור לטכנולוגיה. פעם היה לו בביתו מכשיר וידאו פשוט, לצפייה בקלטות וידאו של הרבי מה”מ בלבד. יום אחד שמע אישה ממשפחה שהתקרבה ליהדות, שאמרה כי “גם לרב יש וידאו”. הרב הלפרין הגיב מיד: “זה היה נכון עד לפני דקה”, ומיד זרק את הוידאו לפח הקרוב. מאז — אאוט.

ועם זאת, בית חב”ד בהרצליה, הוא אחד מבתי חב”ד שמשתמשים באמצעים המודרניים בצורה רחבה ביותר. הוא משתמש במסרונים עם מסרים מ’דבר מלכות’ המגיעים מדי שבוע לעשרות אלפי אנשים. גם הפייסבוק הוא כלי נהדר להפצת יהדות. דוגמה לכך אפשר לראות מהשבוע האחרון של השנה לבדו, כאשר מדף הפייסבוק של בית חב”ד בהרצליה יצאו ארבעה עשר פוסטים שכל אחד מהם הגיע לקהל של בין אלפיים לעשרת אלפים איש. כמו כן משתמש בית חב”ד באתר בית מפותח לצד שימוש ברשתות וירטואליות נוספות, וכן פרסום בהיקף גדול בעיתונות המקומית. מה שמעניין בכל זה, שרוב בני הקהילה כלל לא מעלעלים בעיתונים המקומיים הללו, וכשיש פרסומים חב”דיים שונים בכלי המדיה השונים, הם פשוט מדפיסים אותם על דף ומדביקים בלוח המודעות…

ההודעות והמסרונים החסידיים שמשגר הרב הלפרין, מגיעים לכל ה’מי ומי’ בהרצליה והסביבה. לקברניטי העיר, ראשי הקהילות השונות, מפקדי המשטרה ועוד. לא מזמן, במעמד הרמת הכוסית לכבוד השנה החדשה, מפקד המחוז פתח את המעמד עם התוכן שהגיע אליו מהרב הלפרין באמצעות המסרון. זה, אגב, תמיד עם הכינוי “הרבי מלך המשיח שליט”א”. אין עיגולי פינות (ועל כך בהמשך).

אם תרצו, זה שיקוף בזעיר–אנפין של סגנון ההנהגה של הרב ישראל הלפרין. הוא מודע לכל השכלולים, אבל בעצמו משתמש רק במה שמוכרח. אפילו פחות מכך. אך לצורך הפצת המעיינות ובשורת הגאולה, נעשה שימוש נרחב בכל הכלים המשוכללים הללו. בשתי מילים: פרגמטיות חסידית.

מצודתו של הרבי מה”מ שליט”א פרושה בכל רחבי הרצליה, מקצה ועד קצה. אנשים מהקהילה יודעים לספר, כי הקהילה כולה מגובשת ונרתמת למען הפצת היהדות ומסר של הגאולה. כל אחד מאנשי הקהילה כמעט, נושא בתפקיד כלשהו הקשור להפצת המעיינות ברחבי העיר. גם פה נעזרים בכלי התקשורת המתקדמים ביותר באמצעות הפרויקט “קהילה בשליחות”, באמצעותו מפתחים את התקשורת הפנים–קהילתית. כך למשל במבצע תפילין בכל יום שישי. כבר לפני כניסת השבת יודעים כולם כמה תפילין הונחו באותו יום על ידי אברכי אנ”ש וכמה ערכות נש”ק חולקו היום על ידי נשות אנ”ש בהרצליה. יש גם מסרוני דרבון והמון ‘טיפים’ יעילים.

כך גם עם מבצע מזוזה שנערך למשל בחודש אלול בהיקף רחב. חלקים גדולים מאברכי הקהילה השתתפו במבצע. בית חב”ד קיבל מאות פניות לבדיקת מזוזות, וכולן נענו בתוך יממה או שתיים, כולם על ידי אנ”ש שיוצאים בהתנדבות לאחר יום עבודה מפרך.

כתבנו “מצודתו של הרבי מה”מ שליט”א פרושה על כל הרצליה” — ממש כך. הנה דוגמה נוספת בדמות מבצע יום הולדת. בית חב”ד היה מהחלוצים במבצע זה כאשר שיגר מכתב ברכה ואיחולים לתושבים (“זכינו שהרבי מה”מ הגיה את תוכן המכתב והורה להוסיף שני משפטי קודש בנוסח המכתב שהכנו”) וכיום הוא עומד בקשר עם יותר משלושים אלף תושבים! בכל חודש יוצאים אלפי מכתבים לבעלי יום הולדת עם התאריך המדויק של יום הולדתם. לכל אחד מבעלי יום ההולדת מוצע לחגוג אתו את היום באופן יהודי וחסידי.

כל אלה — מלבד המוסדות המגוונים העומדים יום יום לרשות התושבים: שבעה בתי כנסת חב”ד, רשת בתי חב”ד פרושה בכל שכונות העיר, ישיבת ‘תומכי תמימים’ הממוקמת בהרצליה פיתוח, רשת גני ילדים, מרכז החסד, בית תמחוי אשר באמצעותם מגיעים לרבבות תושבי העיר ומביאים להם את בשורת היהדות והחסידות, ואת בשורת הגאולה באופן האמיתי ביותר.

כעת, ערב חג הסוכות, פנינו אל הרב הלפרין, לשיחה ארוכה ומקיפה על קהילתו המפוארת, והצגנו שאלות: כיצד מצליחים לבנות קהילה יפה שכזאת? מהן הדרכים להגיע ללבו של כל יהודי ולהביא בפניו את בשורת הגאולה בלי ‘עיגולי פינות’, ואיך הצליח לקבל רוב מוחץ במועצת עירייה בעלת צביון של מר”ץ, להיבחר לקבלת התואר “יקיר העיר לשנת תש”ע”, וכן להיבחר על ידי עיתון “קול הרצליה” ל’איש השנה’ לשנת 2014?

מסר מבית אבא: לא ללעוג לאמונה של יהודי

הרב ישראל הלפרין נולד ביום ראשון של חג הפסח תשט”ז בעיר נתניה, בבית מסורתי מאוד. “אבא ע”ה החדיר בי אמונה ויהדות מהיום שאני זוכר את עצמי וזה ליווה אותי כל הזמן. שמרנו על מצוות בסיסיות, ובעקבות מסורת משפחתית אני מניח תפילין מגיל 12 וחצי. אבא ע”ה חקק בי כל הזמן שאנו צאצאים של רבי לוי יצחק מברדיטשוב — עובדה שהיא זכות גדולה ובו זמנית גם מחייבת מאד. כבר מכיתה ג’ מצאתי את דרכי כל אחר הצהרים ללימודי ‘חדר’ במשך כמה שנים”.

נתניה עד לאותן שנים, הייתה חפה מיהדות חרדית. בשנות ילדותו של הרב הלפרין, החלה להתפתח בעיר קריה חרדית של חסידות צאנז. “היא אמנם הייתה ‘מחוץ לעיר’ אבל פתאום התחילו לראות את ‘השחורים’”. בקשר לכך, זוכר הרב הלפרין חוויה חינוכית חזקה: “פעם הייתי בקבוצת ילדים שגיחכה מול אברך חסידי שחלף במקום. אבא ע”ה בדיוק חזר מהעבודה ושם לב לכך. במבט חמור קרא לי להיכנס מיד הביתה. הבנתי שזה רציני. ואז אמר לי: ‘ראיתי כעת דבר חמור ביותר. לעגתם לחסיד. דע לך, שזה יהודי, וזו הופעה של יהודי. גם אם אנחנו הולכים אחרת — אם תלעג לאמונה של יהודים, ממך לא יישאר שום דבר’…”

לחב”ד הגיע רק במהלך לימודיו בתיכון, ולמעשה היה ‘הדתי של הכיתה’.

איך למעשה הגעת לחב”ד?

“זה היה בתחילת שנת תשל”ד. באותן השנים, חב”ד בלבד עסקה בקירוב ליהדות. חבר שלי, הרב רוני גרינברג, שגם הוא חב”דניק היום, עבר בתחנה המרכזית. הזמר לשעבר דַדִי בן עמי שהפך ל’תמים’, עמד שם עם קבוצת בחורים במסגרת מבצע תפילין והציע לו להניח תפילין. רוני זיהה בו את הזמר הידוע, אבל לא הסכים לבקשתו להניח תפילין, רוני הסכים רק לתת את כתובתו. כעבור זמן–מה הגיעה גלויה מדַדִי שהוא מזמין אותו לשבת בכפר חב”ד. הוא הוסיף וציין כי ‘אפשר להביא חבר’. רוני פנה אלי והציע לי להצטרף אליו. חשבתי שזה יכול להיות מעניין. כך הגענו לעשות שבת בכפר חב”ד רכובים על גבי אופנוע. זה היה אור לי”א ניסן. מי שאירח אותנו למשך השבת, היה הרב ישבעם סגל, שעד היום הוא המשפיע שלי.

“בעוד שאצל רוני זה לקח יותר זמן, הרי שאצלי הדברים ‘זזו’ יותר מהר. הרב סגל, בסבלנות אין קץ שמע כל מה שהיה לנו לומר. הוא ישב אתנו עד הבוקר. הוא הצליח לחולל בי את המהפך בעצם יכולת ההקשבה שלו, ובזכות העומק הרוחני האדיר שהיה לו לתת. הוא המחיש לי חד משמעית כי החסידות היא–היא האמת, והאמת של היהדות. כך שאצלי היהדות וחב”ד הגיעו כרוכים יחד. מאז אותה שבת אנו בקשר הדוק.

ישראל הלפרין הצעיר למד בבית הספר היסודי ‘ביאליק’ ולאחר מכן המשיך בתיכון ע”ש צ’רניחובסקי. “באותה תקופה כיהנתי כיו”ר מועצת תלמידים ובמסגרת זו נפגשתי עם אנשים, סופרים, קצינים ומנהיגים שונים, חלקם אפילו הזמנתי להרצות בפני תלמידי בית הספר. זה היה בית ספר ענק.

“בנוסף לכך, במסגרת פרויקט של התיכון, מכל שכבה נבחרו שני תלמידים שנשלחו פעם בשבוע לאוניברסיטה כדי להשתלם בתחומים שונים. בזכות כך יצא לי להיפגש, לראות ולשמוע אנשים שונים בעלי מגוון דעות. והנה, פתאום, לאחר המפגשים הממושכים עם הרב ישבעם סגל, ראיתי לפניי אדם משכמו ומעלה (עד היום אני רואה אותו כך). ראיתי את הפער האדיר בינו לבין כל אותם אישים חשובים שפגשתי ושוחחתי עמם. וכשהבנתי שהוא אינו אלא ‘רק’ חסיד של הרבי מה”מ, חשתי שמדובר בעולמות שונים לגמרי… 

“בשלב הזה הבנתי שאני צריך למנף את התפקיד החברתי שלי להפצת המעיינות. התחלנו בשיעור תניא בפני התלמידים עם הרה”ח ר’ שלום פלדמן ע”ה ויבלחט”א הרה”ח ר’ ישבעם סגל. השיעור נמסר בדירה שהייתה מלאה בתלמידים. בסוף השנה, כמעט כל החבר’ה, כארבעים או חמישים במספר, הגיעו ל’שבוע ישיבה’ בכפר חב”ד. אין ספק שזה השפיע על כולם. כל אחד יצא עם משהו.

“אני עצמי נהייתי חב”דניק והתחלתי לחלק את זמני בין בית הספר לבין הישיבה”.

סיירת במשימה
לאימות דברי הרבי

באותן שנים ההסדרים של דחיית שירות לא היו בקלות כפי שהם כיום, והרב הלפרין שהיה בחור ישיבה לכל דבר, התקשה לקבל דחיית שירות. הוא החליט אפוא, כי אם כבר הגיע לשלב גיוס — אז לעשות את השירות הצבאי עד הסוף. את שירותו החל בחיל האוויר, שם עבר בהצלחה את קורס טיס ואף הטיס מטוס דו–מנועי, אלא שהוא ‘נשר’ מהקורס בשל התעקשותו שלא לגלח את זקנו. משום הגיע ל’יחידה’. כשהוא אומר ל’יחידה’ סתם, הוא מתכוון ל’סיירת מטכ”ל’ שהייתה אז (וכנראה גם היום) היחידה הלוחמה הזעירה וכו’, הטובה ביותר בצה”ל. אגדה של ממש. את שירותו הצבאי המשיך לאחר מכן במסגרת מילואים ביחידה מקבילה, בה שירת עשרות שנים עד הגיעו לגיל 51. שירות זה נוצל על ידו להפצת המעיינות חוצה ובשורת הגאולה. המקרה הבא, אחד מני רבים, יעיד על כך:

“אחרי שהחזירו את צפון סיני למצרים ר”ל, נקראנו בצו 8 לסיני. המפקדים מסרו כי יש חשד שהמצרים מפרים את הפסקת האש ומכניסים אמצעי מכ”ם, תצפית ויירוט משוכללים שיכולים ‘לכסות’ עד בסיס חיל האוויר בתל נוף. המשימה הייתה אפוא לחדור פנימה כדי לבדוק ולתעד מקרוב את נכונות השמועה. כאמור, זה היה מידע סודי ביותר. לקחו אותנו למקום ההתכנסות, באותה עת נשאתי עמי תקציר של שיחה מהרבי מה”מ שנאמרה שבועות מספר קודם לכן, בה מגלה הרבי ומציין כי המצרים הכניסו אמצעים משוכללים כדי לפגוע בביטחונם של יהודי ארץ הקודש. הרבי ממש ירד לפרטי פרטים, ואף הוסיף ש’כל ילד יודע את זה’ ובמכוון מונעים את המידע הזה מהציבור.

השיחה הוצגה לפרטיה בפני החיילים הקיבוצניקים ב’יחידה’. אלה פנו למפקד ואמרו: ‘אתם סתם מסכנים אותנו. זה כבר ידוע לכולם’… אולם קצין אמ”ן של פיקוד דרום בכבודו ובעצמו תדרך אותנו שצה”ל לא יודע דבר בוודאות על מהלכי המצרים, ולכן החדירה למקום הינה מחויבת המציאות.

‘אבל הרבי מליובאוויטש אמר’, טענו החיילים…

הקצין ביקש לראות השיחה של הרבי, נדהם, אך עמד על שלו: בצה”ל לא יודעים על כך…

בסופו של דבר, היו מהם שפקפקו בדברי הרבי.

לפי הצעתי נערכה בינינו התערבות. אם בכניסה למצרים רואים שדברי הרבי קלעו, הם יניחו תפילין. הם הסכימו.

נכנסנו לתוך שטח מצרים, שם שהינו 24 שעות, בדקנו מה שבדקנו, ומצאנו שדברי הרבי מה”מ קולעים אחד לאחד…

תדהמת החבר’ה הרקיעה שחקים. הרבי מליובאוויטש צודק! שם, ממש בתוך מצרים, אמרתי להם: ‘חבר’ה, עכשיו מניחים תפילין’.

השתגעת? כאן??

כשחזרנו לארץ ישראל, רטנו החיילים: אפוא קצין האג”ם? נראה לו מה זה…

כשפגשו אותו, הוא אמר: ‘מקורות המידע של הרבי בלתי נתפסים!’…

מוסיף הרב הלפרין ומספר: “במבצע אנטבה לא השתתפתי. הצוות בו שירתתי נותר בארץ ישראל, אך הייתי אחד האחרונים שדיברתי עם יוני נתניהו הי”ד לפני עלייתו למטוס שיצא לאוגנדה. מאוד רציתי להעניק לו זוג תפילין, אך לצערי זה כבר היה מאוחר. לאחר שנודע על נפילתו, זה העיק עלי, עד אשר בשנה שעברה, בעת מבצע ‘צוק איתן’ ביקרנו אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו במטרה לשכנעו לנהוג בהתאם להוראות הרבי מה”מ ללכת במבצע ‘עד הסוף’. ניצלתי את הביקור והגשתי לו את זוג התפילין, בספרי לו את סיפורם בצירוף עוד כמה זיכרונות השמורים עמי בנוגע לנקודת היהדות של אחיו הי”ד. אמרתי לו שאני רואה בו כעת את הכתובת. עיניו של בנימין נתניהו דמעו. הוא נטל את התפילין, ליטף אותם בהתרגשות רבה בהפטירו שאינו יודע אם יצליח להניחם כל יום, אבל הוא מבטיח שיניחם.

“קודם לכן היינו גם אצל שר הביטחון בוגי יעלון. סיפרתי לו על מבצע מסוים שהייתי שותף בו, אי–שם, שם הנחתי תפילין לקצין אמ”ן ראשי. בוגי הגיב בהתרגשות: ‘אם כן, קח פיקוד וגם אני אניח תפילין’, ואכן כך עשה…”

שליחות באופן של רבנות

לאחר שנות לימודים בישיבת ‘תומכי תמימים’ בכפר חב”ד, קיבל הרב הלפרין סוף סוף את הברכה המיוחלת לנסיעה לרבי. זו הייתה משאת נפשו. בחודש אלול תשל”ח נסע לרבי לראשונה, ושהה שם עד שלהי תשרי תשל”ט. מאז, כמעט בכל שנה הוא מגיע לתשרי אצל הרבי, בנוסף לביקורים נוספים במהלך השנה.

לאחר חתונתו עם רעייתו הרבנית אסתר, התגורר בכפר חב”ד ולמד בכולל להוראה בראשות הרה”ג הרה”ח הרב אברהם הערש הכהן ע”ה (שגם העניק לו ‘סמיכה’ אישית), זאת בהתאם להוראת הרבי שייצא לשליחות “באופן של רבנות”. לאחר מכן המשיך את מסלול לימודיו בכולל לדיינות ברמלה. במשך התקופה הזאת, נבחן לקבל תעודות ‘סמיכה’ מכמה וכמה גדולי הרבנים בארץ ישראל. כשמונה שנים למד ב’כוללים’, כאשר לאורך התקופה הזאת קיבל הצעות עבודה שונות, אך הרבי הורה “להמשיך בלימודים”.

הפרק של השליחות בהרצליה החל רק כשמונה שנים לאחר החתונה, בסוף שנת תשד”מ, עם קבלת האישור המיוחל מהרבי מה”מ לצאת לשליחות. מאז הוא שליח החדור בשליחותו ומכין את המקום לקבלת פני משיח צדקנו. אל העיר הגיע בכלל לאחר שנתבקש למסור בה שיעור תורה, ומאז הכול התגלגל.

בחודש אלול תשד”מ הוכתר לרב בית הכנסת המרכזי בשכונת ‘נווה עמל’, שכונה גדולה בהרצליה.

את שליחותו מחלק הרב הלפרין בין תפקיד הרבנות העירונית לבין ניהול המוסדות והפעילות בעיר. כל אחד מהתפקידים הללו, הוא משרה מלאה בפני עצמה, עמוסה בשלל תפקידים ואתגרים. הרב הלפרין, כבר בימיו בסיירת מטכ”ל, התרגל לקחת על גוו משאות כבדים ללא חשש. בשבתות ובחגים הוא מתמקד בתפקידו כרב בתי הכנסת. כך בראש השנה האחרון למשל, פגש את אנ”ש לראשונה רק בעת תפילת התשליך…

למרות שבית הכנסת בו הוא מכהן אינו מוגדר כבית כנסת חב”ד, אך מתפלליו חשים בו אהבה רבה לרבי מה”מ ולחב”ד. בין היתר בא הדבר לידי ביטוי לאחר הסתלקות הרבנית הצדקנית ע”ה, כאשר אנשי הקהילה הזדרזו להקדיש ספר תורה לכבוד הרבנית בכתב אדמו”ר הזקן. היה זה סיום ספר התורה הראשון שנכתב לע”נ. “נסעתי לרבי עם הזמנה ראשונה לסיום, וזכיתי לקבל בקבוק ‘משקה’”, מספר הרב הלפרין ומציין כי “הגבאים מכבדים מאוד את ספר התורה הזה, ודואגים שהכתר לא יירד ממנו אפילו בהיותו בתוך ההיכל. ובכלל, מוציאים אותו רק פעמים נדירות בשנה, לקריאות מיוחדות, מחמת היוקר והחשיבות שמעניקים לו”.

הראיון עם הרב הלפרין נערך ערב נסיעתו לרבי, לקראת חג הסוכות, כמדי שנה בשנה. כרב בקהילה לא חב”דית, זה לא היה פשוט כל כך לנסוע לרבי בתקופת החגים. “בשנה הראשונה הבנתי שאיני יכול לנסוע לרבי לראש השנה וליום הכיפורים; אך כאשר הגיע י”ג בתשרי, כבר לא יכולתי לשאת את המחשבה שכל חודש החגים לא אהיה אצל הרבי מה”מ, ולאחר תיאום עם אנשי הקהילה, נסעתי”.

“ה’ היה בעזרי, ובמשך כמה שנים זכיתי להביא לרבי מה”מ גביר גדול שתרם סכומים יפים ל’קרן מחנה ישראל’. מכיוון שכך, נסענו יחדיו פעמיים בכל שנה ליחידות המיוחדת שנועדה לגבירים ולשלוחים שהביאום אשר התקיימה בקביעות בעשרת ימי תשובה. בני הקהילה הבינו את חשיבות העניין וקיבלו את הנסיעה בהבנה. במשך השנים התקרבו כמה מבני הקהילה לחב”ד וכמה מהם נסעו בעצמם לרבי. הגבאי הראשי של בית הכנסת היה אצל הרבי מה”מ במשך כל חודש תשרי!”

במערכה נגד האינטרנט: מקרב הגנה — לקרב תנופה

במהלך השנים התקרבו עשרות רבות של משפחות על ידי הרבי מלך המשיח. כך קמה לה בהרצליה במשך השנים קהילה חב”דית גדולה ודינאמית ומגובשת היטב.

בשונה מקהילות חב”דית אחרות שמנותקות במידת–מה מהסביבה הלא–דתית, הקהילה שלכם מצוייה בתוך ההווי החילוני המאפיין את הרצליה. איך מצליחים לשמר את יראת–השמים והאווירה החסידית?

זה בהחלט לא קל. כפי שהזכרת, הרצליה היא מקום פתוח מאוד ובהרבה חוגים מתקשים לעמוד מול רוחות הרחוב ההרסניות. הם אכן מנסים לנהל קרב בלימה, אבל מבחינתנו זה לא מספיק, כי כשלוחים, הרבי מה”מ תובע מאתנו להפוך את ‘המונה של רומי’ לאווירה כמו בליובאוויטש שבליובאוויטש. במקום ‘קרב בלימה’ אנו נדרשים לנהל ‘קרב תנופה’ והסתערות קדימה.

סוד ההצלחה נעוץ ברעיון המובא בשיחת פרשת חיי שרה תשנ”ב, שם קובע הרבי מה”מ שהדבר היחיד שנותר עכשיו בעבודת השליחות, הוא קבלת פני משיח צדקנו שליט”א בפועל ממש. אין זו מליצה ח”ו, אלא מהות עניין השליחות כולו. כאשר מטמיעים את הנקודה הזאת בכל פרט בעבודת ה’ ובהפצת המעיינות, רואים הצלחה מופתית.

כאן למעשה נמצאת התשובה לשאלתך: בקהילה שלנו ‘חיים’ מאוד את האמונה שהרבי מלך המשיח שליט”א עומד להתגלות ברגע זה ממש, וכאשר יודעים שברגע הבא נצטרך לעמוד מול פניו הקדושות של הרבי מה”מ — כל סדרי העדיפויות האישיים אצל כל אחד, משתנים.

כל אחד מבין, כי בהגיע הרגע המאושר שהוא יקבל את פני המלך, עליו להיראות במיטבו, עם כל לבושיו, הפנימיים והחיצוניים. וכאשר מדובר על מלך המשיח, לבושי הנפש צריכים להיות יפים: מחשבות טובות, דיבורים טובים ומעשים טובים”.

אחד המוטיבים ל’לחיות’ את הרבי מה”מ, הוא כתיבת הדו”חות הקבועה לרבי. בכל מוצאי שבת, יושב הרב הלפרין לכתוב לרבי מה”מ דו”חות ובהם בשורות טובות “עד לפרטי פרטים”. לא רק הוא, אלא גם שאר השלוחים ואנ”ש בהרצליה, שמקבלים מסרון תזכורת לכתוב לרבי בשורות טובות. “זה הזמן המאושר ביותר שלי במשך השבוע”, אומר הרב הלפרין. “אני ממש אוסף כל בשורה, פרטית או כללית, כדי לספר עליה לרבי מה”מ ולגרום לו הנאה ונחת רוח. כתיבת הדו”ח השבועי גורמת לי לחוש כל השבוע שיש בעל הבית לבירה זאת, שכן כל ימות השבוע אני חושב מה אדווח לרבי. כאשר קורים דברים חשובים או בשורות טובות במיוחד, אני לא ממתין למוצאי שבת, אלא כותב על כך מיד. כל דו”ח כזה כולל הכנסה של כל ה’פוסטים’ והדפים של האתר של בית חב”ד, וכן הפרסומים בעיתונות עלינו או כאלה שהוכנסו על ידינו. הדוח”ות הללו מתויקים עם צילום התשובה של הרבי מה”מ, כאשר את ההוראות שאנו מקבלים דרך התשובות, אנו הופכים לדגש במשימות השליחות שלנו בשבוע הקרוב, בתוך שאר הוראות הפעולה הכלליות”.

 

ובכל זאת, הפתיחות אינה נמצא רק ברחוב, אלא כבר בתוך הבתים פנימה, וזה באמצעות הטכנולוגיה המתקדמת והאינטרנט, המהווה את הניסיון הגדול ביותר בדורנו. במסגרת השליחות אתם מנצלים את האינטרנט להפצת יהדות וחסידות, אם באמצעות אתר מושקע ואינטראקטיבי, ואם באמצעות דף פייסבוק פעיל במיוחד שמעלה פוסטים חדשים  לבקרים. איך אפשר לעבוד עם הטכנולוגיה הזאת מבלי להיחשף לה ולהיפגע ממנה?

קודם כל, הפעלת האתרים הללו נעשית על ידי מספר מצומצם של פעילים שמקפידים לפעול ממכשירים עם חיבור אינטרנט מסונן ומוגבל מאוד. רכשנו בעבורם פלאפונים מוגנים, ואנחנו משלמים על תכניות סינון הטובות ביותר.

בהתאם להדרכה הכללית של רבני חב”ד, הכיוון שלנו הוא, שמי שלא מוכרח את האינטרנט לצרכי פרנסה, עדיף שלא יהיה מחובר לאינטרנט כלל וכלל. כאשר מדובר באנשי עסקים שזקוקים לכך לצורך הפרנסה, אנו מפנים אותם לפתרונות סינון מתאימים.

בנושא הזה חשוב להדגיש, שמכיוון שהקהילה החב”דית בהרצליה (כמו קהילות רבות אחרות) מורכבת מרמות שונות — יש חסידי חב”ד לכל דבר ועניין, יש ‘מקורבים’ בתחילת דרכם, ויש רבים הנמצאים במעמדי ביניים שונים. מהם כאלה שתקועים בשלב מסויים זמן רב. אבל באופן כללי מרגישים חלק אינטגרלי מהקהילה החב”דית. לכן אינני מוציא בנושא זה או אחר, הנחייה גורפת, אלא משתדל לדבר עם כל אחד לפי מעמדו ומצבו.

כמו בכל נושא, גם כאן חשובה מאוד הדוגמה האישית, ולכן אני מקפיד בקנאות לשמור מרחק מכל כלי המדיה השונים. אינני מחזיק סמארטפון, אפילו עם ההגנה הטובה ביותר, כדי שלא תהיה אפילו ‘מראית עין’ שהדבר מותר. מאותה סיבה אינני מסתכל באתרי האינטרנט, אפילו לא באתר שלנו. כאשר מפעילי האתר רוצים שאערוך הגהה על התכנים באתר, הם מדפיסים עבורי את תוכן הדברים על דף.

אני משתדל להינזר מכל זה עד הקצה הכי אחרון. אצלנו בקהילה יודעים, ש’בית משיח’ הוא העיתון היחיד בו אני מעיין. צוות השלוחים המסור יודע שאינני מוכן לקבל אפילו את העיתון העירוני בו הדפסנו מודעות ענק על הפעילות שלנו. כאשר יש בעיתון ידיעות על חב”ד, הם גוזרים אותם ומעבירים לידיי.

ברוך ה’ — זה עובד. לקראת שבת דואגים מפעילי האתר להדפיס את התכנים החדשים עבור בני הקהילה. אני יכול לומר לך בכנות, שאם לא היו תולים את התכנים הללו על הקיר, רוב אנשי הקהילה לא היו יודעים מה יש בפייסבוק של בית חב”ד…

אבל כאמור, כל זה הוא חלק מקרב הגנה בלבד. ואין זה מספיק. אם רוצים להצליח, צריכים להתמקד בקרב תנופה, ואז חל עלינו הכלל של חז”ל, ש”איידי דטריד למפלט — לא בלעי”. כאשר עסוקים בפעילות ו’הפצה’, והראש כל הזמן חושב איך להכין את העולם לקבלת פני משיח שליט”א, אין זמן להיות מושפעים מהעולם הגדול.

זו אחת הסיבות שאנחנו מקפידים מאוד לשלב את אנשי הקהילה בפעילות השוטפת. זה סוד ההצלחה של הקהילה, וזה סוד ההצלחה של כל יחיד כפרט.

לא מפקד — ‘יועץ’

כבר מזמן שמעתי על ההשתלבות והגיוס של כל בני הקהילה לפעילות השוטפת. אומרים שהבאת אתך מוטיבים ושיטות פעולה מהצבא…

הרב הלפרין מחייך ואומר שההצלחה הגדולה אינה תוצאה של נוקשות צבאית, אלא להיפך: של יחס אישי לכל אחד מאנשי הקהילה. “אני עובד בשיטה של ‘יועץ’ (כפי שהרבי מה”מ מדבר בשיחת פרשת שופטים תנש”א) וגורם לאנשים להיות שותפים ולעשות מצד עצמם את הדברים של הרבי. הם מבינים שזה חשוב להם.

תוכל לספר קצת על ההתגייסות הכללית של הקהילה בפעילויות וב’מבצעים’ השונים?

ראשית, בכל ה’מבצעים’ שאנו עושים, הקבועים והעונתיים, החבר’ה מהקהילה מתגייסים, כל אחד בזמן ובאפשרויות שלו. החבר’ה יוצאים למבצע מזוזה, מבצע תפילין ולשאר המבצעים באופן קבוע. יש תורנויות וכל אחד נותן מעצמו כפי יכולתו.

אתן לך דוגמה מפרויקט חדש שיצאנו אתו רק השנה. לאחר שראיתי את ההצלחה של סעודות שבת המתקיימות אצל השלוחים ברחבי העולם, ובפרט אצל השלוחים בבתי חב”ד למטיילים; אלו סעודות שבת שמעניקות רבות למטיילים שנחשפים לראשונה לטעמה של שבת יהודית וחסידית, החלטנו לאמץ זאת גם כאן. יצאנו בפרויקט ‘בוא לטעום את חב”ד במזרח — בהרצליה’.

האחראי לפרויקט הזה עומד בקשר עם כל השלוחים הרלוונטיים שיודעים על ‘הרצליינים’ שנמצאים במקומות שליחותם במזרח הרחוק. מבקשים מהם את כתובות המייל שלהם, וכשהם חוזרים להרצליה, ממשיכים איתם את הפעילות כאן באותה מתכונת של סעודות שבת. מי שמתעורר שם — ממשיך כאן. ביקשנו גם מכמה שלוחים הנמצאים במדינות אלה, שיבואו להשתתף בסעודות שבת שאנו עורכים. זה נקרא “בית חב”ד שישבת”. כמו כן פרסמנו על כך בפייסבוק והגיע לידיעתם של כ–25 אלף איש, והיו המון תגובות.

וכך, מדי שבת אנו עורכים סעודות שבת בכיף. זה כמובן פתוח לכולם ומצליח מאד. בכל ליל שבת מביאות משפחות מאנ”ש ‘מקורבים’ לסעודות אלה, כאשר יש משפחות מתוך הקהילה שמנהלות את סעודות השבת.

עוד פרויקט שהתחלנו בו השנה — הפעלת בית חב”ד נייד בדמות קראוון נגרר בצורת 770 בגודל של 10 מ”ר. עשינו לזה פרסום ענק, ובכל יום בית חב”ד הנייד עומד בשכונה אחרת וכך אנשים יכולים לקבל את כל שירותי היהדות במרחק נגיעה מהבית — חב”ד באה אליך. זהו פרויקט מיוחד המצויד בכל האמצעים.

הנה עוד פעילות שבה משתתפים בני הקהילה כולם, מתוך הצלחה גדולה — מבצע פסח. הרבי מה”מ מבקש לחלק מצה ‘מיכלא דמהימנותא’ לכמה שיותר יהודים. לפני שנתיים קיבלנו החלטה, שכדי לזרז את הגאולה, יש להפיץ כמה שיותר את מאכל האמונה כדי שיחדור לתוך בשרם של תושבי הרצליה. עשינו פעילות ענפה ממש מדלת לדלת, כולל באוניברסיטה. הכנו ערכה מיוחדת שהכילה מצה, חומר הסברה ותליונים. נשי ובנות הקהילה ארזו עשרות אלפי ערכות, בעוד אנ”ש והתמימים בקהילה חילקו את הערכות מסביב לשעון בכשלושים וחמישה אלף בתים ובתי עסק!

אנ”ש שותפים פעילים למערך שיעורי תורה העצום שיש לנו בעיר. כל כך הרבה שיעורים, עד שכאשר הגשנו בקשה לתמיכה מוועדת התמיכות בעירייה, התפלא הפקיד ושאל: “עמותה אחת מוסרת כל כך הרבה שיעורי תורה?”, התברר, שמספר שיעורי התורה מטעם בית חב”ד, עולה על מספר שיעורי התורה של כל הארגונים האחרים הקיימים בעיר!

“הרבי מלך המשיח שליט”א” בלי עיגולי פינות

בשנת תש”ע קיבל הרב ישראל הלפרין את תואר “יקיר העיר” לשנת תש”ע. הרב הלפרין, נבחר על ידי הוועדה ברוב עצום של 17 מתוך 18 חברים. הוא התושב הצעיר ביותר שזכה לתואר זה שבדרך כלל מקבלים אותו אנשים בעלי רקורד עשיה מוכח הנמצאים בשנות ה–70 לחייהם… בנימוקי ההחלטה נכתב כי הרב הלפרין קיבל את התואר על פעילותו בהקמת מרכזי יהדות קהילתיים לציבור הרחב, מרכז חסד לנזקקים, הקמת מערכת חינוך וסבסוד ילדים ממשפחות מצוקה, והקמת “יד שרה” בהרצליה.

בטקס הענקת התואר, במעמד 600 מכובדים מראשי העיר ופרנסיה, הדגיש הרב הלפרין כי ההצלחה הגדולה היא בזכות אנשי הקהילה הפועלים כצוות מגובש. הוא נציגם של כולם החושבים שההצדעה לא מכוונת אליהם, אלא מכירים שכל הצלחתם אינה אלא בזכות הכוחות של הרבי מלך המשיח שליט”א, וכי הם פועלים בשליחותו. את המסר הזה תמיד מקפיד הרב הלפרין להבהיר — שכל ההצלחה שיש, שייכת אך ורק לרבי מה”מ. “אנחנו משתדלים שלא לקלקל ולהעביר את השפע שהרבי מה”מ משפיע”, הוא אומר.

וכאשר הרב הלפרין מזכיר את הרבי, לא משנה באיזה מעמד ובנוכחותו של כל אדם באשר הוא, הוא מקפיד להזכיר את התואר המלא: “הרבי מלך המשיח שליט”א”. כך זה מול 600 מנכבדי העיר, כך זה מול מתפללי בית הכנסת בו הוא מכהן כרב, כך מול קציני משטרה בכירים במעמדים שונים, כך גם בראיון הזה, ולמעשה בכל מקום ובכל הזדמנות.

אני מבקש לעצור לרגע בשטף השיחה ולהתעכב עם הרב הלפרין על הנקודה הזאת. יש כאלה שחוששים שדיבור כה מפורש לאחר ג’ תמוז, עשוי לעורר תמיהות ולהרחיק אנשים מיהדות ומחסידות. מי כמו הרב הלפרין שנמצא יום יום ‘בשטח’, ומקרב לבם של רבים לאביהם שבשמים, יודע כי הטענה הזאת לא מחזיקה מים. הרב הלפרין מאמין שכאשר הולכים עם האמת — אנשים מתחברים. כך בנושא משיח וכך בכלל בעניני הלכה ואידישקייט — ויש לו על כך קבלות מוכחות.

כאשר הוא מארגן התוועדות חסידית ביומא דפגרא, מגיעים המונים מתושבי העיר להשתתף. בשונה ממקומות אחרים שזקוקים להביא אמנים ו’כוכבים’ כדי למשוך את הקהל, הרב הלפרין מקפיד לקיים אירועים על טהרת הקודש וטהרת המשפיעים החסידיים. הישיבה נפרדת לחלוטין עם מחיצה, והניגונים הם חב”דיים בלבד. למרות כל ההקפדות על קוצו של יו”ד, האולם מלא עד אפס מקום, בעוד חוגים אחרים בעיר שמארגנים כנסים דומים ומגייסים דמויות מרתקות, מצליחים אך בקושי למלא חצי אולם.

בהתוועדות י”ט כסלו בשנה שעברה הגיע ראש העיריה מר משה פדלון, וסיפר על הברכות שקיבל באמצעות ה’אגרות הקודש’. הוא לא היסס והצהיר בפני כולם כי נבחר לתפקידו הרם בזכות “הרבי מלך המשיח”. כך, לא פחות.

 

הרבה שלוחים מתקשים להסביר שהרבי הוא ‘מלך המשיח’, ועוד יותר מתקשים להסביר שהרבי ‘חי וקיים’. מה סוד ההצלחה שלכם?

“אין בזה סודות. קודם כל צריכים פעילות עקבית ובלתי מתפשרת. הן באופן ‘מקיף’ והן באופן ‘פנימי’. החל משנת תשנ”ב, בכל שבוע אנו תולים בכל לוחות המודעות של העיר פוסטרים עם תמונה של הרבי ומתחתיה הכיתוב: ‘מלך המשיח’. ‘המקיף’ אצלנו הוא מאוד חזק.

“בפעם הראשונה שנפגשתי עם ראש עיריית הרצליה הקודמת הגב’ גרמן כאשר עלתה לכהן בתפקידה, ביקשתי להבהיר לה, שכשאני אומר ‘הרבי’, אני מתכוון לרבי מלך המשיח שליט”א. היא ממש ‘נעלבה’ ואמרה: ‘כבוד הרב, דברים בסיסיים ביהדות אני יודעת’…”

אחרי ה’מקיף’ הכללי, יש ‘מקיף’ קרוב יותר, ומלבד הפעילות השגרתית הקבועה, הוא מביא דוגמה ייחודית להרצליה:

“יש אצלנו ‘שליח לבעלי החנויות’. גם כאן, הפעילות הרגילה, של הנחת תפילין ושיחות חיזוק ביהדות, חדורה בנקודה של קבלת פני משיח. השליח פנה לבעלי חניות והציע להם לקבל ברכה מיוחדת לעסק: תעודה משולבת בתמונה שלהם, כשהם מחזיקים בתמונתו של הרבי מה”מ עם הכיתוב “מלך המשיח”. התשלום עבור התעודה המיוחדת, הוא במעשים טובים שנכתבים ב’כתב אמנה’ מיוחד לקירוב הגאולה. בעל העסק חותם על האמנה כי הוא מצפה בשמחה לגאולה וכי הוא ‘מכין את עצמו ואת בני ביתו לקבל פני משיח’, לצד החלטות טובות. את זאת אנחנו מכניסים בספר הזהב לקבלת פני משיח צדקנו כרוך בכריכת עור מפוארת.

“אנשים לוקחים את זה ברצינות רבה. הם נוטלים ידיים, מקבלים על עצמם החלטה טובה, ואז מצטלמים עם התמונה של הרבי. לאחר מכן הם מקבלים תעודה עם התמונה שלהם עם הרבי מה”מ אותה הם תולים במקום המרכזי ביותר בחנות. כמובן כשכל אחד מתושבי הרצליה שמגיע לעסק כלשהו וראה כי בעל העסק מזדהה עם המסר, חנות אחרי חנות, כולל בעלי עסקים יוקרתיים, הם מסתכלים על כל הנושא בעיניים אחרות. גם בעלי העסקים מספרים שהם רואים את עצמם כמייצגים של בשורת הגאולה… אין לך ‘אופן המתקבל’ מובהק מזה.

“ועם זאת, אנחנו לא מסתפקים בתמונות. בשנה האחרונה רבים מבעלי החנויות (שאין בהן בעיה כשרותית או בעיית צניעות וכו’) התקינו מסכי וידאו מרשימים בחזית העסק שלהם, ומקרינים לאורך כל שעות היממה קטעי וידאו מהרבי מלך המשיח, זאת מלבד כל בתי חב”ד הפזורים בעיר שמקרינים קטעי וידאו מהרבי לאורך כל שעות היממה. מעל מסכי הוידאו מותקן שלט מוזהב ובו נכתב “ראיית פני כ”ק הרבי מלך המשיח שליט”א”. אלה נמצאים בכל רחבי העיר, כולל במקומות הייטק, ואנשים עוצרים ורואים ומאוד מתפעלים. כשבעלי עסק יוקרתיים מקרינים זאת — יש בכך משום מסר ברור שבעל המקום מזדהה עם התכנים ועם המסרים.

“אנחנו מעבירים את המסרים הללו באופן גלוי, וגם באופן סמוי, ומטמיעים זאת בכל הזדמנות. אם למשל על השלט של ‘בית תבשיל’ כתוב גם ‘יחי אדוננו’, או אם כתבנו את המילה ‘מגבית’ לצד תמונה של אדם זקן עם הכיתוב ‘לא משאירים אדם רעב בעיר, ולצד זה כתוב ‘יחי’; זה מעביר מסר שאם אנחנו כל כך טובים, ואנחנו אומרים ‘יחי’ — אז המסר הזה אמיתי ונכון.

“אני לא משכנע שהרבי מלך המשיח שליט”א, אלא מציג זאת כעובדה שרירה וקיימת. אתן לך דוגמה: ראש העיר הנוכחי, ביום הראשון שבו הגיע ללשכתו, הפעולה הראשונה שהוא עשה, היה הפעלת מכונת ההדפסה של ספר התניא שכבר חיכתה לו בלשכתו. זו הייתה הפעולה שלו עוד לפני שהוא התיישב על הכסא; קודם אמר ‘יחי’ ולאחר מכן לחץ על הכפתור בנוכחות רב העיר מחוגי הליטאים. על מהדורה זו של ספר התניא היו הקדשות עם הפתיחה ‘יחי’. ראש העירייה הגיה זאת ולאחר מכן גם חילק עותקים מהספר עם הלוגו ‘לשכת ראש העיר הרצליה’ כשעל הכריכה מופיע לוגו של לשכת ראש העיר לצד הכיתוב ‘יחי אדוננו’. מלבד זאת, בראש ההקדשות נכתב ‘לזכות כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א’.

“אני חושב שעניין זה מתבטא ברצון של הרבי מה”מ שקודם מדבר על כך שיש צורך ‘להתעקש’, ורק לאחר מכן מורה ‘לטכס עצה’. קודם לדעת שהרבי חי וקיים כפשוטו. אם לא — העיקר חסר מן הספר, כמו שאי אפשר לשאול שאלה בהלכות שבת אם האמנת אלוקות לא ברורה אצל האדם”.

 

אז מה בעצם השיטה? לקבוע עובדה?

“השיטה היא, שאין לנו שיטה. פשוט צריך לשבת וללמוד את השיחות, את ה’דבר מלכות’, ולעשות בפשטות מה שהרבי מה”מ אומר. זו השיטה הכי טובה, בסגנון של עבד פשוט העושה את מטלותיו מתוך אמונה תמימה”.

ה’קבוצה’ של הרצליה

“הקבוצה של הרצליה הגיעה” חולפת השמועה בקרב באי 770. בכל שנה בחודש תשרי, הידיעה הזאת חוזרת על עצמה ברחבי 770 והפכה כבר לחלק מהווי של תשרי בחצרות קדשנו.

ואכן, מדי שנה בשנה מגיע הרב ישראל הלפרין אל הרבי יחד עם קבוצה של בני הקהילה ו’מקורבים’ שמבקשים להיות עם הרבי מה”מ, בצילא דמהימנותא, בחלק האחרון של חודש החגים, ‘זמן שמחתנו’.

ביקשנו לדעת: מתי זה התחיל, ואיך עושים זאת בצורה מוצלחת?

“זה התחיל בשנת ‘הקהל’ תשמ”ח, כאשר הגענו לרבי בקבוצה של כשלושים איש. לצערי הרב, בשנת ה’הקהל’ הבאה, תשנ”ה, התשרי הראשון לאחר ג’ תמוז, הגעתי מהרצליה רק אני ובני משפחתי. בכלל, מכל ארץ הקודש הגיעו 4 משפחות שלימות בלבד. ראיתי שהדבר הזה צריך חיזוק, ונרתמתי לעניין.

“בתשרי הבא, תשנ”ו, הגעתי שוב עם קבוצה ונעמדנו דווקא ליד הבמה של הרבי, ואנשים מסביב לא הבינו מה אנחנו נדחפים, יש מקום בשפע… החבר’ה מהרצליה פנו אלי ואמרו: ‘הרב, זה לא מוגזם?’ אמרתי להם: ‘תחזיקו חזק, עוד מעט לא יהיה לכם מקום’… ואכן, היום צריך לפלס דרך בכוח כדי להגיע ולזכות לעמוד בסמוך לבמה של הרבי. ברוך השם.

“חברי הקבוצה מגיעים מדי שנה כמו חיילים. הם לא נוסעים רק ל’בית משיח’, אלא למשיח עצמו, לבעל הבית. הרבי נמצא ב–770 והם רוצים לראות את הרבי מה”מ בעצמו. העובדה שבפועל לא רואים וכי ‘לרגע קטן עזבתיך’ — זה כבר עניין של הרבי. אנחנו עושים את המוטל עלינו וברור כשמש שמיד זה ‘יסתדר’.

“כשחברי הקבוצה שלנו הולכים לתהלוכה לבתי הכנסת בשכונת בורו פארק, מצטרפים אלינו רבים. אנו צועדים לאורך רחובות ארוכים בבורו–פארק ושרים פעם ‘ושמחת’, ופעם ‘יחי אדוננו’ וחלונות הבתים נפתחים על ידי התושבים שמביטים בנו ומעודדים את המראה. יש אחראים על השירה האחידה וההליכה המסודרת, מה שמעצים את הרושם האדיר על תושבי השכונה. בבית כנסת אחד שלא רצו לתת לנו להיכנס, נשארנו בחוץ ועשינו מעגל ריקודים בחוץ… בשנה האחרונה הגבאים כבר יצאו מעצמם וביקשו שניכנס…

“הקבוצה מגובשת מאד. החבר’ה ישנים כולם ביחד, אוכלים יחד, לומדים יחד ומכריזים ‘יחי’ ביחד… זו נותן לכולם המון כוח לכל ימות השנה. כשחוזרים לאחר מכן להרצליה — עושים התוועדויות של קבלת פנים וכל אחד מספר את הרשמים שלו.

“ברור שלקראת הנסיעה מסדרים שהשליחות בהרצליה עצמה לא תפגע, ומארגנים מראש סוכות ניידות שיסתובבו בכל העיר, סוכות ותחנות של זיכוי הרבים בד’ מינים”.

 

תוכל לספר על ההשפעה של הנסיעות הללו על חברי הקבוצה?

“יש השפעה עצומה. הנה דוגמה אחת מני רבות: לפני שנתיים נסע איתי לשמחת תורה אחד מעורכי הדין הכבדים ביותר בעיר. הוא עמד לידי בעת ה’הקפות’. היית צריך לראות איזה מכתב הוא כתב לאחר מכן למדור ‘כותבים למערכת’ בעיתון העירוני…

“אחד המקורבים, לאחר מספר שנים, הצטרף לנסיעה. לאחר הביקור החליט לגדל זקן ולהפיץ בכל מקום אפשרי שהרבי מלך המשיח חי וקיים. יהודי זה מופיע בכל מיני פורומים מכובדים. בתחילה חשב לעצמו — מה אומר להם שהרבי מלך המשיח חי? אבל אם אני בטוח שזו האמת, תמיד זה יתקבל בצורה יפה ביותר. וכך אכן היה. כעבור תקופה העיד ואמר: ‘זה מדהים! בכל פעם שהעברתי את המסר בביטחון מלא, הדברים התקבלו’…”

הרבי מעניק כוח של מלך

והנה, אנחנו עומדים כעת בפתחה של שנת ‘הקהל’ חדשה, תשע”ו, ושוב מגיע הצורך להקהל אל המלך, אנשים נשים וטף. האם תוכל להגדיר בצורה תמציתית ומסודרת את החידוש העצום והמנוף האדיר של הרבי בנושא הזה של ‘הקהל’?

“הרבי מלך המשיח שליט”א מגדיר, ואני מתמצת: ‘הקהל’, היא מצווה יחידה שהכוונה שבה היא עיקר המצווה בעוד העניינים האחרים של המצווה, הם רק פרטים במצווה אך לא מהות המצווה. זו הסיבה שלא עושים ‘זכר למקדש’ בהקהל, כי כל העניין של ‘הקהל’ הוא שהמלך צריך לחזק את דת האמת, ולעורר מחדש את העניין כמו במתן תורה. המצווה מתקיימת פעם בשבע שנים — הקב”ה, דרך המלך שהוא שליח ה’, מחזק בלבבות את הגילוי של מתן תורה ומחדש אותו, שמטרתו להעניק כוחות וחשק עצום לכל אחד בחיזוק יראת השמים וקיום המצוות.

“הרבי מה”מ, כמלך של ימינו ודורנו, מעניק לכל אחד כוחות של מלך לפעול את העניין. כיצד? כאשר יכניס את נושא ה’הקהל’ לכינוס קיים או יארגן כינוסי ‘הקהל’, ובכך הוא מפיח רוח חיים ופותח צינור של צימאון יראת שמים לקיום מצוות וקבלת הרבי מלך המשיח.

“צריך לקשר כל התכנסות של יהודים עם הנקודה המרכזית — שבשנה זו יש כוח להמשיך את חידושו של מתן תורה. יש לכל אחד כוחות מחודשים לקיום המצוות ולקבל פני מלך המשיח. עצם זה שמזכירים את המילה ‘הקהל’, זה כבר פועל נפלאות. הרבי מה”מ מצייד אותנו בצינור אדיר שביכולתו להחיות עם רב בכך שמקשרים כל כינוס עם המושג ‘הקהל’.

“הדברים נכונים ביתר שאת, כאשר מקשרים יהודים לרבי מלך המשיח. בכל התכנסות, בלי בושה, יש לבוא עם כתפיים רחבות ולהכריז שהרבי מלך המשיח שליט”א אומר שזו שנת ‘הקהל’, והמלך נותן כוחות לכל אחד ואחת, והנה עושים זאת כאן ועכשיו. זה תמצית עניינו של ‘הקהל’. הרבי מציין כי בעניין הזה כל אחד הוא משום ‘מלך’ כדי לעורר את אנשי הסביבה שלו.

מילה לסיום.

והטף למה באו?

בקהילת חב”ד בהרצליה מקדישים זמן מיוחד גם לפעילות יומית עם הילדים. בכל יום אחר–הצהריים מגיעים ילדי הקהילה ל’בית צבאות ה” (שנעשה בתיאום מלא עם תנועת ‘צבאות ה” הארצית בניהולו של הרב דוד נחשון שי’), שם הם משחקים במשחקים חינוכיים שונים (הרב הלפרין מבקש להבהיר שהשמירה מפגעי הטכנולוגיה מתחילה כבר מהילדות, ולכן המחשבים הם בגדר ‘בל יראה ובל ימצא’ בבית צבאות ה’. “אנחנו בוחרים משחקים חינוכיים ומשוכללים, כדי שימשכו את הילדים, אך יחד עם זאת בודקים כל משחק בשבע נפות, שלא יהיה בו שום תוכן רחובי”).

במקביל למשחקים החינוכיים, לומדים ילדי קהילת חב”ד בהרצליה תניא ומשניות בעל פה, וכן דף מסרים מיוחד משיחות הרבי לתקופתנו. בדף זה מרוכזים 7 נקודות מרכזיות מתוך שיחותיו של הרבי בנוגע לנצחיות של הרבי מלך המשיח: (א) קטעים משיחת הרבי בשבת פרשת שופטים תנש”א, על כך שהרבי מלך המשיח הוא נביא, כולל ציטוט מדברי אדמו”ר הזקן על תוקף הנבואה, שזה עניין וודאי. (ב) קטע משיחת פרשת משפטים תשנ”ב, על כך שהרבי הוא–הוא המלך המשיח. (ג) קטע משיחת הרבי בפרשת בא תשנ”ב על אודות חייו הנצחיים של נשיא הדור בגוף גשמי, בלי הפסק כלל. (ד) דברי הרבי מה”מ שבנשיא הדור לא שייכת גניזה, כמו אבן השתיה (ש”פ שופטים תנש”א). (ה) התפקיד של דורנו, כפי שבא לידי ביטוי בשיחת שבת חיי שרה תשנ”ב, אודות השליחות היחידה שנותרה. (ו) הגדרת התקופה בשיחת י”ט כסלו תשנ”ב, שם קובע הרבי שימינו אלה הם “ימות המשיח”. (ז) תמונה של הרבי מעודד את הכרזת ‘יחי אדוננו’ לצד הכיתוב מה’יום יום’ של י”ד טבת, אודות פעולת הצדיק שצריכה לפעול שלא יישכח לעד.

ניהול מערכות ארציות

הרב הלפרין, לצד עבודתו כרב וכשליח, קיבל במשך השנים לנהל יותר מעשר מערכות ארציות בתחומים שונים, בהן זכה לקבל את הוראותיו של הרבי מה”מ כיצד ואיך לפעול. הרב הלפרין בעל הידע הצבאי, ידע לארגן מערכות רבות היקף ומאורגנות היטב.

כבר בשנת תש”מ קיבל “צו 8 חסידי” בנושא של תהלוכות ל”ג בעומר. באותה שנה ביקש הרבי שיארגנו לפחות 60 תהלוכות בארץ הקודש. הרב הלפרין הוא איש ארגון ואיש שטח מעולה, ולמרות מספרם המועט של השלוחים בעת ההיא, הצליח המטה להפעיל 167 תהלוכות ברחבי הארץ!

בהמשך אותה שנה, עמד בראשון הפרויקט של הבאת ילדי ישראל לבתי הכנסת בחג השבועות, על פי הוראה של הרבי מה”מ.

בשנים הבאות ניהל את מעמדי הסיום הארציים של סיומי הרמב”ם הראשון והשני. כך גם קיבל לעמוד בראש פיקוד מטה מבצע הבחירות של חב”ד למען ‘יהדות התורה’ במערכת הבחירות בשנת תשמ”ט. מבחינתו המערכה החשובה ביותר הייתה ניהול המחאה נגד הסכמי אוסלו בשנת תשנ”ג”.