כנראה ששאר הכותבים ייטיבו יותר ממני לתאר את הפרטים כפי שנראה אותם בעינינו תיכף ו

כנראה ששאר הכותבים ייטיבו יותר ממני לתאר את הפרטים כפי שנראה אותם בעינינו תיכף ומיד: את החיטים שיתמרו כתמר. את גודלם העצום של הפירות. את האיצטדיונים ובתי הקולנוע שהופכים לבתי חב”ד. את האוניברסיטאות והפקולטות שהופכות לישיבות. את הרופאים שמסבירים לכולם כיצד הם בריאים. את הנהירה העצומה לראות את הרבי מלך המשיח וללמוד ממנו את תורתו של משיח

באסיפה של הסופרים והכותבים ב’בית משיח’, הועלה רעיון, שהגיליון של ‘שבת חזון’ יוקדש כולו לחזון בית המקדש השלישי והגאולה האמיתית והשלימה - לתאר ולספר את המציאות האמיתית כפי שנראה אותה גם בעיני בשר תיכף ומיד ממש בגאולה האמיתית והשלימה. כנראה ששאר הכותבים ייטיבו יותר ממני לתאר את הפרטים כפי שנראה אותם בעינינו תיכף ומיד: את החיטים שיתמרו כתמר. את גודלם העצום של הפירות. את האיצטדיונים ובתי הקולנוע שהופכים לבתי חב”ד. את האוניברסיטאות והפקולטות שהופכות לישיבות. את הרופאים שמסבירים לכולם כיצד הם בריאים. את הנהירה העצומה לראות את הרבי מלך המשיח וללמוד ממנו את תורתו של משיח, “תורה חדשה מאתי תצא”. את בית המקדש השלישי בתפארתו עם העלי’ לרגל וקיבוץ גלויות מכל קצווי תבל עם ענני שמיא. עם ה”עומדים צפופים ומשתחווים רווחים” ועוד מנפלאות הגאולה האמיתית והשלמה.

במסגרת ההתוועדות שלנו כאן, ננסה קצת להתמקד במה שקורה כאן מאחורי ההתרחשויות. מה שקורה בפנימיות ובאמת, שזו בעצם הסיבה לכל ההתרחשויות בחיצוניות העולם. לא לעצום את העיניים ולחלום, אלא אדרבה - לפקוח את העיניים ולנסות להסתכל ולראות כיצד הדברים מתממשים בשטח בפשטות ממש.

מלמעלה ועד הכי למטה

לפני הכל, וגם אחרי הכל, כי זו בעצם הנקודה של הכל, מה שקורה ברגע זה ממש, רגע הגאולה האמיתית והשלימה, הוא משאת נפשנו וכל חיינו - ההתגלות המלאה של הרבי שליט”א מלך המשיח במלוא הדרו, “מלך ביופיו תחזינה עיניך”. לפתע רואים כולנו, כל עם ישראל וכל העולם כולו, גם כל הדומם הצומח והחי, את המציאות האמיתית של הכל. את הרבי שליט”א מלך המשיח, “הנשיא הוא הכל”. מי שמגלם בעצם מציאותו את התגלותו המושלמת של הקב”ה בעולם בשיא עוצמתו ותפארתו.

שכן עצמותו של הקב”ה, שהוא אין סוף ובלתי מוגבל לחלוטין, למעלה מעלה מכל גדר ותואר כלל - מתגלה דווקא בדבר שנראה ההיפך הגמור: בגוף גשמי של אדם גשמי שנמצא בעולם הזה התחתון שאין תחתון למטה הימנו. דווקא בכך מתבטאת עוצמתו האין סופית, הכל יכול והבלתי מוגבל כלל וכלל. בכך שאין הוא מוגבל לבוא דווקא ב”ציור” מרומם, נעלה ונשגב. כי גם ה”ציור” הנעלה והנשגב ביותר לא יביע ולא יוכל לבטא אותו כלל וכלל. ודווקא בגוף גשמי, שמצד עצמו הוא תחתון, ואינו שייך לבטא כלל וכלל שום דבר נעלה, דווקא בו מתבטאת עוצמתו הבלתי מוגבלת לחלוטין של הקב”ה שאינו מוגבל ומוגדר בשום דבר.

זהו גם עניינו של בית המקדש - מקום גשמי בעולם הזה הגשמי והתחתון, שבו דווקא מתגלה עצמותו יתברך. כי “הן השמים ושמי השמים לא יכלכלוך”, העולמות העליונים ביותר, ואפילו הגילויים האלוקיים הנעלים ביותר, אינם יכולים לבטא ולהביע אותו יתברך כלל וכלל. ואפילו לומר עליו שאי אפשר לבטא אותו, גם את זה לא ניתן לומר, כי אינו בגדר גילוי וביטוי כלל. ובכל זאת, דווקא בבית המקדש הגשמי שורה ומתגלה עצמותו יתברך ממש. במיוחד, יותר מבית ראשון ובית שני, מתגלית עצמותו יתברך בבית המקדש השלישי. משום שהוא נבנה על ידי מעשינו ועבודתינו בזמן הגלות, במקום ובמצב התחתון ביותר. זו גם הסיבה שהוא מתגלה תחילה ב–770, כמבואר בארוכה בקונטרס בית רבינו שבבבל, משום שדווקא מהמקום התחתון ביותר, מחצי כדור התחתון שבו לא היה מתן תורה, שהפכו אותו למרכז של הפצת המעיינות לכל העולם, משם בוקע שיא הקדושה, גילוי עצמותו יתברך ממש. 

ופרצת, ולא רק…

מהנשיא שהוא הכל, ומבית המקדש השלישי המחובר ל–770, שהוא שיא ההתגלות האלוקית בעולם, מתפשטת הקדושה לעולם כולו לכל פרטיו. כולנו, כל עם ישראל, וגם כל העולם כולו, כל הדומם הצומח והחי, רואים ומרגישים ומגלים לפתע שהמציאות האמיתית של הכל היא אך ורק הקב”ה בכבודו ובעצמו, ומתגלה בבית המקדש השלישי המחובר ל–770. וזה חודר בכל פרטי העולם.

כשם שהמוח שבראש מכיל בתוכו את כל פרטי הנפש. ומשם מתפשטים כל כוחות הנפש בכל פרטי אברי הגוף. וכך הופך הגוף כולו לגוף חי, גוף שכל פרטיו הם אברים של אדם חי. כך מאירה קדושתו של הקב”ה בכבודו ובעצמו בנשמתו וגופו של הרבי שליט”א מלך המשיח ובבית המקדש השלישי המחובר ל–770. וזה מתפשט ומאיר בכל פרטי העולם כולו.

כך מתגלה המציאות האמיתית של כל יהודי, ומזה מתפשט גם בכל דבר שבעולם, כפי שהרבי שליט”א מסתכל עלי’ ומלמד אותנו להסתכל עליה - שכל כולה אך ורק אלקות, אמת וטוב וקדושה. וכתוצאה מגילוי אמיתית המציאות של הכל, עצמותו יתברך, ש”מאמיתת המצאו נמצאו כל הנמצאים”, מתגלה שבעצם הכל טוב, טוב אמיתי, טוב מושלם ומוחלט, ולא כל שכן שאין שום דבר שלילי. ורואים זאת גם ודווקא באופן הכי פשוט והכי נמוך, באופן שאפילו גוי רואה ומבין זאת. וזה ניכר אפילו במציאותם של הבהמות והחיות הטורפות. “וגר זאב עם כבש, ונמר עם גדי ירבץ, ושעשע יונק על חור פתן”. ואפילו “אבן מקיר תזעק” ו”קורות ביתו של אדם מעידות בו” - הדומם הגשמי זועק אלקות. האדמה צועקת מדוע דרכו עלי’ מבלי לומר דברי תורה. וגם כפי שהיא דומם ממש היא מגלה אלקות. ודווקא בזה מתבטאת עצמותו יתברך, בכך שזה חודר גם ודווקא בדברים הגשמיים הנחותים ביותר ובוקע ופורץ מתוך מציאותם הנמוכה ביותר. כי הכל הוא אלקות ואלקות הוא הכל.

לכן, בגאולה הקרובה מצד אחד נגיע ל”ופרצת”, פריצת כל הגדרים, “פרזות תשב ירושלים”, ללא שום חומה וגדר. וביחד עם זה, “ואני אהיה לה נאום ה’ חומת אש סביב”. כי מתגלה שהגבול עצמו הוא בלי גבול. המקום עצמו הוא אין סופי ומכיל את כולם. וכן זמן הגאולה הוא נצחי, “ה’ ימלוך לעולם ועד”. כלומר, יחד עם זה שישנה מציאות של זמן, שכל עניינו הוא שינויים תמידיים. יחד עם זה הזמן עצמו הוא נצחי, לעולם ועד. שכן הנצחיות תהיה לא רק מצד המעלה, אלא, בגלל גילוי עצמותו יתברך, גם במטה מצד עצמו.

וכל זה קורה דווקא בגלל ועל ידי מעשינו ועבודתנו בתקופה שלפני. כשפרסמנו וגלינו בעולם את המציאות האמיתית שהייתה קיימת כבר אז, גם אם לא ראינו אותה אז בעיני בשר. את העובדה שעמדנו כבר, החל מחודש ניסן תנש”א, לא רק ב”שנה שמלך המשיח נגלה בה”, אלא “בשעה שמלך המשיח בא, והוא משחיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם”. את העובדה שמשיח כבר נמצא ונמצא בגילוי, גם אם עדיין לא ראו זאת בעיני בשר. את הפרסום לכל אנשי הדור שהקב”ה בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא למעלה באין ערוך מכל אנשי הדור, שיהיה שופט ויועץ ונביא ונשיא הדור. ושעל כולם–כולנו לציית להוראותיו ולהקשיב לעצותיו ולהאמין בנבואותיו. עד הנבואה העיקרית, שהנה זה משיח בא. ולא רק בתור שופט ויועץ, אלא בתור נביא, שזהו בוודאות. את הקריאה לכל אחד ואחת “עשו כל אשר ביכולתכם” להביא את ההתגלות במילואה. ובפרט על ידי ההכרזה של “יחי המלך” וקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש. כפי שזה מתבטא במיוחד בקידוש לבנה, עם ההכרזה ש”דוד מלך ישראל חי וקיים”, ועם מילוי הבקשה והתביעה “ובקשו (לא רק) את ה’ אלוקיהם (אלא גם) ואת דוד מלכם” - “זה מלך המשיח. וממנו יבקשו שאלתם כי הוא ימשול בם”.

וכאמור, נצחיות זו של הקב”ה, “ה’ ימלוך לעולם ועד”, מתגלה בעולם בשלימות על ידי המלך המשיח. שהוא עצמו נצחי לעולם ועד לא רק מצד הנשמה הרוחניות והמעלה, אלא גם מצד הגוף הגשמיות והמטה עצמו. שלכן, אף שמצד עצמו הוא למעלה מעלה, “ירום ונישא וגבה מאד”, הרי הוא יורד למקום המטה מטה השפל מאד, ועד שאומרים עליו (ישעי’ נג) “נבזה וחדל אישים”, “את חוליינו הוא נשא ומכאובנו סבלם, ואנחנו חשבנוהו נגוע מוכה אלוקים ומעונה”, ועד “ואמרנו כי נגזר מארץ חיים”. אבל כל זה הוא רק כדי לפעול ב”מטה” שהעניינים יחדרו בו גם מצד עצמו. ואילו לאמיתו של דבר, כהמשך הכתוב “יראה זרע, יאריך ימים (שליט”א) וחפץ ה’ בידו יצליח”. לפעול את הנצחיות האלוקית שמצד עצמותו יתברך גם בכל העולם כולו, בתחתון מצד עצמו, שיהי’ “ה’ ימלוך לעולם ועד” - על ידי שכל העולם מכריז בקול רם ובשמחה “יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד”.