“קיבוץ חב”די”

עשרות רבנים, שרי ממשלה, פקידים בכירים ומאות חסידי חב”ד מכל רחבי הארץ נהרו בשעות אחר הצהריים של יום חמישי, י”ב בסיון תש”ט, לחגיגת חנוכת הכפר החב”די החדש שזה עתה עלה על הקרקע • למרבה הפלא, האירוע הזה לא תועד מעולם בבימה חב”דית, ורק כעת, בחלוף שישים וחמש שנים מאז, איתר החוקר ר’ שניאור זלמן ברגר, קטעי עיתונות ותמונות המתארים בפרוטרוט את האירוע המיוחד • הקמת כפר חב”ד בראי העיתונות - חלק שני

לא רבים יודעים, אבל אחד האירועים המכוננים של כפר חב”ד היה “חנוכת כפר חב”ד”. היה זה אירוע מפואר שנטלו בו חלק רבנים, שרים ונכבדים. אירוע זה היווה בפועל מעמד הצדעה לחסידי חב”ד וחיזוק הישוב החב”די שקם מעפר, לצד ישוב ‘המזרחי’. רבני וראשי ‘המזרחי’ חגגו יחד עם חסידי חב”ד את חנוכת הכפר החדש, ואיחלו הצלחה למתיישבים החב”דיים כמו גם לאנשי ‘המזרחי’ שהתגוררו זה לצד זה.

איני יודע מהי הסיבה, אך בפועל האירוע המפואר נעלם מדפי ההיסטוריה החב”דית. רק בזמן האחרון איתרתי קטעי עיתונות ותמונות מאירוע חשוב זה, ממנו למדתי כי הוא התקיים ביום י”ב בסיון תש”ט, ומר שזר שכיהן אז כשר החינוך מטעם מפלגת מפא”י, נטל חלק באירוע יחד עם שלושה שרי ממשלה - שניים מ’המזרחי’ ואחד מאגודת ישראל.

אך בל נקדים את המאוחר.

“קיבוץ חב”די”

חסידי חב”ד ששהו במחנות עקורים באירופה, החלו להגיע בזה אחר זה לארץ הקודש. העיתונות הישראלית דיווחה על כך בהבלטה - כפי שהבאנו בהרחבה בגיליון הקודם.

עוד טרם החלה עליית החסידים הגדולה, היה חסיד שעורר בפומבי על הצורך החשוב בהקמת יישוב חב”די, בהתבססו על אגרת אדמו”ר האמצעי שפורסמה מספר שנים קודם לכן באחת מחוברות ‘התמים’. מדובר בחסיד ר’ אליהו צבי דונחין - מאנשי קהילת חב”ד בתל אביב וחבר ועד הפועל של ‘המזרחי’. ר’ אליהו צבי נהג לכתוב מכתבים והודעות ב’הצופה’ וב’הבוקר’, בהם עורר על נושאים חשובים. בין מכתביו אלו היו גם מכתבים המופנים לאנשי ומקורבי חב”ד, להם קרא להתעורר לקראת ימים המיוחדים לחב”ד וכדומה.

בחודש סיון תש”ז, לאחר צאת החסידים מרוסיה, וטיפין טיפין החלו להגיע לארץ הקודש, ראה ר’ אליהו צבי חשיבות עליונה בהקמת ישוב חקלאי עבור חסידי חב”ד. הוא לא הסתפק ברגשותיו, אלא אף כתב על כך מאמר נלהב ב’הצופה’ שפורסם במסגרת המדור “דעת הקהל”:

“על התיישבות אנשי חב”ד. בתור אחד מאוהדי הישיבה “תומכי תמימים” אשר בעירנו. חושב אני לעיתים קרובות על גורל בחורי הישיבה האלה עם סיום חוק לימודם שם - במה יעסקו? אם במסחר או במלאכה. הרי אין להם כל ידיעות וניסיון בזה, ואם כפועלים שחורים ללא כל מקצוע, הרי גורלם יהיה קשה. והנה עלה ברעיוני: האם לא ניטיב לעשות אם ניתן לתלמידי הישיבה את האפשרות לעסוק בחקלאות באחד הקיבוצים שנארגן ונייסד בשבילם ובשביל אלה מבין המעפילים מאנשי חב”ד הבאים ארצה בזמן האחרון? כלום לא כדאי וראוי הדבר שנייסד את קיבוץ של אנשי חב”ד ובחורי הישיבה שישא את שמו של בעל התניא זצ”ל? והרי כה הם דבריו של האדמו”ר האמצעי דובער זצ”ל נבג”מ בקובץ ‘התמים’, [הנה] קטע ממכתבו:

“וכאשר ראה ראיתי בעצמי עבודת יהודים עם נשיהם וילדיהם עוסקים בשדות בחשק ובזריזות ומתוקה להם עבודתם כל ימי השבוע, והמה שבעים לחם ושמחים בחלקם מאוד, אין עצב בם ולומדים ועוסקים באמונה ויראי אלוקים בהיותם בשדה ואם לא יספיק לעשירות להתנהג בגדלות מלבוש יקר ותכשיטין - אבל מחיתם ודי מחסורם לא יגרע”.

“היוצא מזה כי עבודת האדמה בארץ הקודש מתאימה מאוד לאנשי חב”ד ולומדי התורה, ולמה זה יגרע חלקם בהתיישבות משאר חלקי עמנו?

“זכורני בהיותי לפני חמישים שנה בערך בעיר ברסלב בסביבת דווינס, אשר בסביבתה היו הרבה יאורות [אגמים] גדולים וכל תושבי העיר עסקו בדייג. תושבי המקום היו רובם ככולם חסידי חב”ד וכשהלכו ונסעו ליאורות לדוג דגים באשמורת הלילה, היו כל שעות העבודה שרים פזמוני וניגוני חב”ד, ורגיל היה בפיהם שהצלחת הדיוג היתה תלויה בהתלהבותם של החסידים ובשיריהם…

“ואני פונה לכל אלה מאנשי חב”ד בעלי יוזמה ורצון, שהרעיון הנ”ל קרוב לליבם, לתת יד להגשמתו ולגשת בלי כל איחור לאירגון התיישבותם של בחורי הישיבה ואנשי חב”ד על האדמה על בסיס של קיבוץ חב”די, בו תמצא מזיגה של עבודת הארץ ועבודת הבורא ומידות יפות בין אדם למקום ובין אדם לחבירו.

הבה ניגש להגשמת הענין הקדוש הזה בהקדם כי בא מועד.

“על החתום: אליהו צבי דונחין

לדאבון לב, החסיד ששאף לראות ישוב חב”די בארץ הקודש, לא זכה לראות בהתגשמות שאיפתו. ביום שבת קודש, י’ בניסן תש”ט, נפגע מאופנוע בתאונת פגע וברח במרכז תל אביב. ר’ אליהו צבי נפצע קשה ואושפז, ושבועיים אחר כך, בכ”ה בניסן, הלך לעולמו. מספר שבועות לאחר מכן הוקם כפר חב”ד…

פלישה באישון ליל

בחודש אייר תש”ט, זמן קצר לפני שהוקם כפר חב”ד, התפרסמה בעיתונות ידיעה נרחבת על אודות ביקור הרב שמריהו גורארי’ - הרש”ג - אשר בהוראת חמיו כ”ק אדמו”ר הריי”צ, פעל רבות להקמת כפר חב”ד. הידיעה עוסקת בפועלו של אדמו”ר הריי”צ ובהכנות להקמת ישובים ומפעלים חב”דיים בארץ הקודש:

“מושבות חקלאיות ומפעלי תעשייה לחסידי ליובאוויטש בישראל. על הקמת מושבות חקלאיות ומפעלים תעשיתיים וכן מוסדות ברוח של חב”ד על ידי חסידי ליובאוויטש, שעלו בזמן האחרון ארצה ואלה העומדים לעלות - מסר בשיחה לסופרנו הרב ר’ שמריהו גורארי, חתנו של האדמו”ר מליובאוויטש שליט”א שהגיע בימים אלה לביקור קצר […]

“כיום נמצאים בפאריס ובמחנות הנידחים בגרמניה כשלושת אלפים פליטים מחסידי ליובאוויטש. שאיפתם היא לעלות ארצה. הרב גורארי’ בא לארץ כדי לייסד מושבות חקלאיות ומפעלים תעשיתיים של חסידי ליובאוויטש, לחזק את ישיבות ליובאוויטש הקיימות בארץ ולייסד ישיבות חדשות”.

בימים אלו של חודש אייר - לפני שישים וחמש שנים - התיישבו עשרות משפחות חב”דיות בכפר הערבי הנטוש ‘ספריא’. ההתיישבות לא הייתה אלא פלישה באישון לילה, לאחר שהגורמים הרשמיים דחו בתואנות שווא את ההתיישבות בפועל, כאשר בינתיים התיישבו אנשי ‘המזרחי’ בחלק משטח הכפר וקבעו עובדות בשטח. חסידי חב”ד פעלו אפוא באופן של “לכתחילה אריבער” ובאישון ליל הגיעו המשפחות על טפן, ונכנסו לבתים הערבים שננטשו בימי מלחמת השחרור.

מסיבה רבתי לכבוד הרש”ג

חלפו אך ימים ספורים ולאחר שתדלנות של הרש”ג, הגיע אישור רשמי ממר לוי אשכול, אז מנהל מחלקת ההתיישבות בסוכנות היהודית ולימים ראש הממשלה. באישור הובהר כי מוסכם שמאה משפחות התיישבו בספריא, כאשר המחלקה להתיישבות תעניק למתיישבים ציוד התיישבותי מלא, ובמקביל טיפול מיידי במשפחות שכבר התיישבו.

בימים הבאים נערכה מסיבה לכבוד הרש”ג במלון “אשל” בתל אביב. במסיבה השתתפו אישים חשובים, רבנים ומנהיגים דתיים יחד עם רבני חב”ד, בהם הרב לוי גרוסמן, הרב גרשון חן והרב זווין. במסיבה זו הצהיר הרש”ג כי חב”ד מתכוננת להקים ישובים, מפעלים ומוסדות תורה עבור העולים החסידים המתעתדים להגיע לארץ הקודש.

על מסיבה זו דיווח עיתון ‘הצופה’:

“נקודות חקלאיות ומפעלים תעשייתיים לחסידי ליובאוויטש.

“על הקמת נקודות חקלאיות, מפעלים תעשייתיים וכן מוסדות תורה בשביל שלושת אלפים הפליטים חסידי ליובאוויטש הנמצאים בצרפת ובמחנות הנידחים והעומדים לעלות ארצה - מסר אמש המנהל הראשי של ישיבות ליובאוויטש באמריקה וקנדה הרב שמריהו גורארי’, חתנו של האדמו”ר מליובאוויטש, במסיבה שנערכה לכבודו במלון “אשל” בתל אביב. לפי התוכנית תעלה הקמת הנקודות והמפעלים כמאתיים אלף ל”י. הרב גורארי’ ציין שמצא אוזן קשבת אצל שרי הממשלה שאתם בא בקשר בדבר הגשמת תוכניות אלו. כן סיפר על ההבטחה שניתנה לו מטעם מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית לתת את הציוד ההתיישבותי המלא בהתאם לתוכנית המשקית המקובלת.

“במסיבה השתתפו מנהיגי היהדות הדתית בארץ, רבנים, ראשי ישיבה ועסקני ציבור מהרבה נקודות בארץ. פתח הרב לוי גרוסמן. דברי ברכה נאמרו על ידי הרב שלמה יוסף זווין מירושלים, הרב חיים מרדכי ברונרוט ראב”ד תל אביב, הרב יונה הוכמאן, הרב גרשון חן מחיפה ועוד.

“הוקראו ברכות מאת הרב הראשי לתל אביב הגרא”י אונטרמן, סגן יושב ראש הכנסת ד”ר יוסף בורג ועוד.

“במסיבה דובר גם בדבר התוכנית להקמת בנין של ישיבת “תומכי תמימים” ו”אחי תמימים” דליובאוויטש בתל אביב שצריך לעלות שלושים אלף לירות. במקום התחייבו רבים מבין הנאספים בסכומים שונים והצהירו את נכונותם להתמסר למפעל הבנין”.

חנוכת כפר חב”ד

מספר שבועות לאחר ההתיישבות בכפר חב”ד, אורגנה מסיבת חנוכת הכפר החדש. למארגנים היה חשוב, שבאירוע יטלו חלק רבנים ואישי ציבור ידועים, ולא להסתפק בחגיגה צנועה במסגרת הקהילה הצעירה שזה עתה נולדה. ימים ספורים לפני המסיבה ביקר הרש”ג אצל השר לענייני דת הרב יהודה לייב מימון והזמינו לאירוע החגיגי. דיווח על כך עיתון ‘הצופה’:

“הרב ש. גורארי חתנו של הרבי מליובאוויטש מברוקלין המבקר עתה במדינת ישראל ביקר אצל שר הדתות, הרב י.ל. הכהן מימון במשרדו  בקריה ושוחח אתו על מצב הישיבה והתלמוד תורה ‘תורת אמת הכללית’ בירושלים והישיבות ‘אחי תמימים ותומכי תמימי’ בתל אביב ועל צרכיהם המיוחדים […]

“הרב ש. גורארי הזמין את השר לטקס העליה על הקרקע של חסידי חב”ד בספריא שיתקיים השבוע”.

ביום המסיבה, י”ב בסיון תש”ט, פרסם עיתון ‘מעריב’ ידיעה קצרצרה על שני ישובים חדשים העולים על הקרקע, ובהם כפר של חסידי חב”ד. עוד ציין העיתון כי החגיגה תחל בשעה ארבע אחר הצהרים.

מפרטים דלים אלו על המסיבה העתידה, נראה כי התקשורת לא צפתה את גודל המעמד המפואר שנחוג בי”ב סיון בהשתתפות חסידי חב”ד מכל רחבי הארץ כאשר מכבדים אותו בנוכחותם רבנים חשובים, שרי ממשלה, בכירים בסוכנות היהודית, הקרן קיימת לישראל וגם שופט מחוזי בשם שלום קאסאן (שנולד למשפחה חב”דית והיה אחיינו של הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב מחשובי רבני חב”ד).

עיתון ‘הצופה’ אפילו התהדר ב”שליחנו המיוחד” שדיווח מהאירוע, אך דבר אחד לא הוכן באירוע ההיסטורי הזה - צלם שיתעד את האירוע. מהמסיבה החשובה והמכוננת הזאת, נותרו שתי תמונות בלבד: תמונה אחת שפורסמה בעיתון ‘דבר’ ועוד תמונה אחת שבה נראה הרב יעקב לנדא רבה של בני ברק, מגיע לאירוע כשמסביב אורחים חשובים.

למחרת חנוכת הכפר החדש, הקדיש ‘הצופה’ ידיעה נרחבת להתיישבות החסידית, כאשר כותרת הידיעה היא: “חסידי ליובאויץ התנחלו על הקרקע”.

והנה גוף הידיעה “מאת שליחנו המיוחד”:

“חג גדול היה אתמול לחסידי ליובאוויץ, עם התנחלות חבריהם הראשונים על אדמת המולדת, אזרחים רבים ובהם שרי הממשלה, נציגי הסוכנות היהודית. והק.ק.ל., רבני, באי כח המפלגות הדתיות וקהל חסיידם נהרו מכל חלקי הארץ להשתתף בשמחה חסידית זו. הכפר שבו התיישבו חסידי חב”ד נמצא בטבור הארץ, אי שם. מחצית הכפר נמסר למתיישבים [החב”דיים] במסגרת של יישוב כפרים נטושים על ידי עולים חדשים. במחצית השניה מתיישבים מטעם הפועל המזרחי.

“כל מתיישב מקבל מהאפוטרופוס על הרכוש הנטוש בית מגורים מתוקן, סידור מים, ו–250 לירות לסידור משק עזר חקלאי ועד שהאדמה תתן יבולה ותפרנס את בעליה יעבדו המתיישבים בפרדסים וכרמים שבסביבה.

“אוירה חסידית מובהקת שררה בשעת המסיבה שנערכה לכבוד העליה ובה הביאו את ברכותיהם שרי המדינה ורבנים רבים. את המסיבה פתח הרב שלמה יוסף זווין מוותיקי חסידי חב”ד, שהתעכב על המיוחד שבעליה זו - צירוף של חסידות ועבודת אדמה. הזכיר את עליות של ר’ מנדלה מויטבסק, שעלה עם שלוש מאות מחסידיו בשנת תרל”ז … והודות להם הגענו עד הלום.

“שר הדתות יהודה לייב מיימון [מראשי ‘המזרחי’], הביא את ברכת הממשלה ואמר שחמישים שנה ציפה לרגע זה שחסידים יעלו ארצה ויתנחלו בקרקע, בעוד שבוע נחוג את חג חצי היובל של קיום בני ברק, עם התיישבות חסידית בבני ברק נפסק כיבוש השממה על ידי חסידים ורק עתה ממשיכים את השרשרת. חסידים נוהגים לומר - אמר הרב מיימון - שלנשמה תהא עליה, ואני מאחל למתיישבים החדשים שלעליה זו תהא נשמה.

“שר הפנים והעליה משה שפירא [מראשי ‘המזרחי’] הצביע על השכנים של המתיישבים החדשים, מושב של ‘הפועל המזרחי’ הקרוב ואיחל שיהיו לא רק שכנים בעבודת האדמה, אלא גם מבחינה רוחנית. הבה יאצילו מרוחם אלה על אלה. כי ‘טוב שכן טוב מאח רחוק’. השר איחל למתיישבים שישמשו מופת לאלפי החסידים הנמצאים ברחבי העולם ויעלו ארצה ונבנה אותה ברוח תורה ועבודה.

“זלמן שזר שר החינוך אמר: תמיד חפצתי לראות במציאות את הזיווג של חסיד וחלוץ. הלוואי והזוג יעלה יפה. אתם יחד עם שכניכם, חברי ‘הפועל המזרחי’, זיווג נאה. ותשאו את רעיון ושלהבת החסידית ברמה. ראיתי את העולים הללו במחנות בגרמניה, בזמן ביקורי שם - אמר שזר - אולם אלה לא היו אודים מוצלים מאש, אלא ברזל מוצק שנחצב מכור החסידות ועמד בכל הייסורים.

“שר הסעד יצחק מאיר לוין [יו”ר אגודת ישראל] הביע את תקוותו שהכפרים הדתיים יהוו מחסום בפני הרוח הנכרית הנושבת בתוך הישוב [הכוונה להתיישבות היהודית בארץ הקודש].

“עוד בירכו רבה הראשי של תל אביב ויפו הגרא”י אונטרמן, והרב גורונצ’יק [הרב שלמה גורן] הרב הראשי לצבא הגנה לישראל.

“בשם המרכז החקלאי של “הפועל המזרחי” והמתיישבים השכנים בירך מיכאל חזני, שאמר בין היתר: אנו רואים עצמנו כשושבינים בשמחה זו, למרות חלוקת הכפר לשניים, הרי שהטלית היא כולה תכלת. שניהם יונקים ממקור אחד ושואפים למטרה אחת, לשניהם עקשנות ומסירות נפש […]

“הרב גורארי, חתנו של האדמו”ר מליובאוויץ, נאם באידיש והביע את תודתו לממשלה, הסוכנות היהודית והקק”ל, שכולם הראו הבנה ונכונות ואפשרו את התאחזותם של חסידי חב”ד.

“ברכו עוד הרב [יעקב] לנדוי רבה של בני ברק, הרב וולגלרנטר מניו יורק שליח ועד ההצלה בגרמניה מיד אחרי השחרור, שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב שלום קאסאן, [חבר הכנסת ואיש ההתיישבות] אברהם הרצפלד, [מנהל מחלקת ההתיישבות בסוכנות] לוי אשכול, זלמן מסחרי [בכיר בסוכנות היהודית].

“נתקבלו ברכות בכתב: מאת הרב הראשי לישראל בן ציון חי עוזיאל, האדמו”ר מליובאוויץ, יו”ר הכנסת [יוסף שפרינצק], ועוד.

“שעה ארוכה רקדו האורחים והמתיישבים ריקודים חסידיים, ושרו את “ניגונו של הרב” ר’ שניאור זלמן מליאדי [ניגון ארבע בבות]”.

חג לחסידי חב”ד

ידיעה מיוחדת פורסמה למחרת המסיבה, גם בעיתון ‘דבר’, ומספר ימים אחר כך ב”דבר השבוע”, המוסף של עיתון ‘דבר’, שבו הופיעו תמונות מרהיבות מחיי החסידים בכפר החדש, וכן תמונה אחת מחגיגת חנוכת הכפר החדש. תמונה גדולה מוקדשת לחסיד המרים אל על כלי עבודה, כדי לחפור באדמת הכפר, ומתחת לתמונה נכתב:

“חג לחסידי חב”ד. חסידי לובאביץ’ התיישבו בכפר נטוש. הרב שלמה יוסף זווין הזכיר בנאומו בחגיגה את עלית החסידים של ר’ מנדל מויטבסק ואת הניסיונות של חסידי לובאביץ להקים מושבות בדרום רוסיה [ניסיונות שהצליחו. ש.ז.ב.]: ‘במקרה הראשון היתה עליה בלי קרקע, במקרה השני - קרקע בלי עליה. עכשיו זכינו למיזוג של עליה וקרקע’.

מדור “תמונות השבוע” אף הוא מוקדש לחגיגה בכפר. בראש העמוד מופיעה תמונה מהחגיגה ובה יושבים יחדיו: הרב אברהם חן, ד”ר נורוק [מחשובי ‘המזרחי’], שר הדתות הרב מימון, והרב הראשי לתל אביב הרא”י אונטרמן. תמונה אחרת מציגה סבתא ונכדה בתוך אחד הבתים בכפר חב”ד. תמונות אחרות מציגות כניסת משפחה לאחד הבתים, וכן תמונה של חסידים הורסים קיר באחד הבתים. לצד התמונה הזאת מופיע הכיתוב: “סתירה לשם בנין”. בקצה העמוד יש גם תמונה של הבאר היחידה בכפר. לכל אלו התווסף איור נחמד של שני חסידים.

מספר חודשים חלפו, ובמהלך חודש תשרי תש”י, פורסמה ידיעה ב’הצופה’ כי הרב פנחס אלטהויז, מראשי אגודת חסידי חב”ד יצא לארצות הברית, לשם התייעצות עם האדמו”ר מליובאוויטש בקשר להקמת מספר נקודות חקלאיות של חסידי ליובאוויטש בארץ ישראל.

ר’ פינייע אכן שהה מספר חודשים בבית חיינו, ובחודש טבת שב לארץ הקודש וערך התוועדות מיוחדת בכפר חב”ד החדש, ודיווח להם כי בזמן הקרוב יגיעו עוד חסידים לארץ הקודש. דבריו מהתוועדות זו התפרסמו למחרת בעיתון ‘הצופה’:

“חסידי ליובאוויץ הנמצאים באירופה יעלו בזמן הקרוב ארצה, לפי הוראת אדמו”ר מליובאוויץ - מסר אמש במסיבה של חסידי ליובאוויץ, בכפר ספריא - ר’ פנחס אלטהויז, מהנהלת אגודת חסידי חב”ד בארץ, שחזר משליחותו בארצות הברית.

“מר אלטהויז מסר על ההתענינות המרובה של האדמו”ר בפעולות חסידיו בארץ, ששמע בהקשבה מרובה על פעולות אגודת חב”ד בארץ כגון ישיבות פנימיות, בתי תלמוד תורה, וכן על המושב החקלאי של חסידיו בכפר ספריא. במסיבה נמסר על התפתחות המושב החב”די, שבזמן האחרון נוסדו בו ישיבה, תלמוד תורה וגן ילדים בהם לומדים עשרות תלמידים”.

חסידי חב”ד מסתירים “סוד גדול ופלא עצום”

כשנתיים ימים חלפו מאז הקמת הכפר. הכפר החל לשגשג ולהתפתח ועמו מוסדות החינוך שבו, לצד אלו שהיו בלוד הסמוכה.

אך מכשול גדול עמד בפני החסידים שביקשו להתקדם, והוא המימון לכל הפעולות החשובות. בשל כך פורסמה ב’הצופה’, סקירה קצרה על ההתפתחות בכפר ובלוד, בשילוב טעימה מתקופת הקמת הכפר. תחת הכותרת “חסידי ליובאוויטש ממשיכים”, נכתב:

“סוד גדול ופלא עצום הוא כוח עמידתם של חסידי ליובאוויטש במלחמתם רבת הוד והגבורה נגד ה’יבסקציה’ שרצתה לעקור כל זיקה לתורה ויהדות ברוסיה. חסידי ליובאוויטש לחמו בהם מלחמת תנופה ובמחתרת מתחת לפני האדמה יסדו ישיבות וחדרים בכל רחבי רוסיה בהם חינכו את ילדיהם בחינוך דתי–מקורי לפי שיטת החינוך הליובאוויטשי המפורסמת. המעיין ממנו שאבו חסידי ליובאוויטש את כוחם האדיר ומסירות נפשם, הוא הרבי מליובאוויטש שעמד בראש פעולותיהם הנועזות של חסידיו ברוסיה. בתי החינוך שלו בישיבות המפורסמות ‘תומכי תמימים’ הצליח להעמיד אלפי תלמידים שמסרו ומוסרים את נפשם על קדושת התורה והאמונה, על הפצת תורת החסידות ללא מעצורים ומניעות. ובאוירה מלאה סכנות של מאסר וגדלות עמד בשער ובאומץ לב והפיח אש קודש במוחות ובלבבות תלמידיו וחסידיו ללכת באש במים בצינוק ובמאסר למען התורה והיהדות. […]

“עם גמר מלחמת העולם השניה הצליחו מספר חסידי ליובאוויטש להימלט מעמק הבכא שברוסיה הסובייטית ואחרי כמה שנות נדודים במחנות אירופה - אשר בכל מקום בואם היתה ראשית דרכם יסוד ישיבה ותלמוד תורה - עלה חלק מהם בפקודתו של הרבי מליובאוויטש זצ”ל - לארץ אבות. מיד עם בואם ארצה שלח הרבי מליובאוויטש זצ”ל את חתנו, המפורסם בארגון הישיבות הליובאוויטשיות בכל רחבי העולם, הרב שמריה גורארי’ שליט”א לארץ, בכדי לדאוג לסידורם של חסידי ליובאוויטש אלה.

“הוא בא בדברים עם נציגי הממשלה והסוכנות בנוגע להתיישבותם של אנשים אלה במושב חקלאי. וביוזמתו התיישבו אנשים מופלאים אלה במושב החקלאי “כפר חב”ד ספריא” השוכן בין סרפנד [צריפין] לבית דגון. המושב משתרע על שטח של 5500 דונם. כל משפחה קיבלה חלקת אדמה לעיבוד, לול [תרנגולים] ועגלה. המושב התפתח יפה והנו כיום למופת ליהדות הדתית בארץ. מחזה מרהיב עין הוא לראות את המתיישבים בעבודתם הקשה, מסירותם עוברת כל גבול. כיום אפשר לראות שם, אברכים וצעירים מגודלי זקן ופאות עומדים במרחבי שדותיהם כשה”ארבע כנפות” מכסה את גופם הלוהט ומסקלים אדמת–טרשים […]”.

הידיעה מתארת עוד בפרוטרוט את שגשוג ישיבות חב”ד בארץ הקודש והידיעה מסתיימת בתיאור “קול התורה” החב”די:

“ואכן בנסעך ללוד העיר ובעברך דרך שכונת הרכבת [בה שוכנת הישיבה] ישיש לבך ותגל נפשך בשמעך את קול התורה הבוקע ועולה. קול תינוקות של בית רבן וקול תלמידים מבוגרים שוקדים בלימוד תורת הנגלה ותורת החסידות החב”די. האחווה השוררת בין התלמידים מלווה באש ובלהט חסידי ליובאוויטש [מאחד] את כל בני המשפחה האחת.

“אנשים מופלאים הם חסידי ליובאוויטש הממשיכים את דרכם הקדושה במסירות נפש בכל מקום בואם ואף כאן בארצנו הקדושה הצליחו כבר להציב את היסוד לפעולותיהם, החינוכיות שיהיו למגדל אור בהפצת תורה וחסידות בכל רחבי הארץ”.

•      •     •

כפר חב”ד מאז ייסודו שגשג והתפתח למרות מכשולים רבים שנערמו בדרך. ובהכוונת ובעידוד הרבי אשר עמד על גשר רב–החובל במשך כל השנים, ושיגר הוראות ודברי עידוד בכל נושא ועניין, כשהוא מתעניין בפרטים אפילו הקטנים ביותר. הכפר הקטן שהחל מעשרות משפחות עולים, התפתח לכפר גדול ומפואר בגשמיות וברוחניות.

התכנית להקים עוד נקודות ישוב חב”דיות ברחבי הארץ, אכן הלכה וקרמה עוד וגידים במשך השנים. מלבד כפר חב”ד הוקמו עוד נקודות חב”דיות: כפר חב”ד ב’, נחלת הר חב”ד, ושיכונים חב”דיים בלוד, ירושלים, צפת ועוד.