מאת: זלמן קזרנובסקי

כיצד נעניק ‘מתנות לאביונים’ כשיגמרו העניים? למה דווקא פורים לא יתבטל בזמן הגאולה? ובאיזה תאריך יחגגו כלל ישראל את פורים כשירושלים תקבל ממדים אחרים? • על פורים של ימות המשיח - מדריך מפורט לימי הפורים הקרבים

מאת: זלמן קזרנובסקי

 בין ימי הפורים לגאולה העתידה שורר קשר מיוחד. בנוגע ליום כיפור, ואפילו חנוכה הדעות חלוקות האם ינהגו לעתיד לבוא. אך בנוגע לפורים הכל תמימי–דעים: “כל המועדים בטלים חוץ מפורים”¹.

מאמר חז”ל זה מעורר פולמוס הלכתי נרחב². כידוע, התורה “עומדת לעד ולעולמי עולמים” ולא שייך בה “לא שינוי ולא גירעון ולא תוספת”. מצוות התורה, ובכללן דיני המועדים, לא ניתנים לשינוים! זהו רצונו הפנימי של הקב”ה שלמעלה מתמורות הזמן וגדרי השינויים³. מהי אם כן משמעות ‘ביטול המועדים’?

חוסר רלוונטיות

בתורת החסידות מבואר⁴ שבגאולה העתידה יתגלו דרגות כה נעלות עד שגילוי אלקות המאיר בימי המועדים יהיה חסר משמעות. לפי זה משמעותו של ה’ביטול’ כאן אינו העדר, אלא חוסר חשיבות. כמו ‘שרגא בטיהרא’ - נר הדולק בצהריים כשהשמש מאירה במלואה, אורו של נר כזה הינו חסר משמעות לחלוטין. כך גם המועדים יאבדו את חשיבותם מחמת הגילויים של הגאולה העתידה.

הסיבה לכך, נעוצה בתכונתם של המועדים - המשכת גילוי אלוקות בתוך גדרי העולם. טבע העולם מעלים ומסתיר על האמת האלוקית, ועל ידי גילוי המועדים, חודרת הקדושה גם בגדרי העולם ובימות החול. לכן נקראים המועדים “מקרא קודש”, על שם שהם ‘קוראים’ וממשיכים את הקדושה בתוך העולם.

פעולה נעלית זו של המועדים אקטואלית רק בזמן הזה, כאשר טבע העולם מסתיר על הכח האלקי, ובפרט בזמן הגלות כשהחושך כפול ומכופל. אך בגאולה העתידה, כאשר יאיר גילוי אור אין–סוף בעולם הגשמי, ויתגלה כיצד העולם בגשמיותו הוא ‘דירה’ לקב”ה - לא תהיה חשיבות לגילוי המוגבל של המועדים. ‘ימות החול’ כבר לא יהיו ימי חולין והעלם, ותתבטל החשיבות בגילוי שכל ענינו הוא להמשיך את הקודש בחול.

מדוע אם כן ימי הפורים לא יבטלו? ענינו של פורים הוא גילוי עצם הנשמה כפי שהיא מיוחדת עם הקב”ה. דרגא זו בנשמה אינה מוגבלת בשום דבר, ולכן דווקא היא זו שהתגלתה בזמן גזירת המן והביאה את היהודים למסירות נפש מופלאה במשך שנה שלמה.

מסיבה זו השמחה בפורים היא “עד דלא ידע”, כיון שמהותו של היום היא גילוי אלוקות למעלה מכל הגבלה. לכן גם פורים לא נאסר בעשיית מלאכה כמו יום–טוב: העיסוק בגשמיות העולם עומדת בסתירה לקדושת המועדים, אך בפורים מתגלית דרגה כה נעלית החודרת בגשמיות כפי שהיא, דווקא בגלל פשיטותה אין הגשמיות סותרת לה.

התגלות דרגה זו שלמעלה מכל הגבלה, היא היא תוכנה של הגאולה העתידה, ולכן ימי הפורים לא יתבטלו לעתיד, אלא ישתלבו כחלק בלתי–נפרד מזמן הגאולה.

דרושים: אביונים…

מצוה נוספת של חג הפורים מעלה שאלה קשה על אופן קיומה בזמן הגאולה. אחד מיעודי הגאולה הוא, שישרור שפע וטוב גשמי שיבטל כל מצב של עניות⁵. במדרשים⁶ מבואר שעל זמן הגאולה נאמר הפסוק “אפס כי לא יהיה בך אביון”. מכך נראה שלא נוכל לקיים את מצוות “מתנות לאביונים” בפורים של זמן הגאולה?! בשבת–מברכים אדר תש”נ העלה הרבי מה”מ את הדברים⁷: “ויש לעיין כיצד יהיה קיום ד”מתנות לאביונים” כשיקויים היעוד “אפס כי לא יהי’ בך אביון”?

אמנם, לא לכל הדעות תחדל העניות לעתיד. בגמרא במסכת שבת⁸ מובא, שלשיטת שמואל גם לעתיד “לא יחדל אביון מקרב הארץ”. הדבר נובע משיטתו הכללית של שמואל, שבימות המשיח  “לא יבטל דבר ממנהגו של עולם”, וכך גם פסק הרמב”ם להלכה⁹. לשיטה זו, אכן ישרור בימות המשיח שפע גשמי, אך לא תישלל לגמרי מציאות של עניים¹⁰.

אלא שגם לשיטות אלו, שלא יבטל דבר ממנהגו של עולם - הדברים נסובים על התחלת ימות המשיח. הרבי מה”מ מוכיח מדברי הרמב”ם שגם לשיטתו תהי’ בימות המשיח תקופה שנייה בה ישתנה טבע העולם¹¹, ובתקופה זו לכל הדעות לא יהיו עניים!

בנוגע למצוות הצדקה מבאר הרבי¹² שניתן לקיימה ללא עניים, כיוון שקיימת אפשרות של גמילות חסדים והלוואה גם לעשירים. אך בפורים המצווה היא על נתינה ל’אביונים’ דווקא?!

יש המסבירים שמצוות מתנות לאביונים נתקנה מלכתחילה רק על הזמן שבו ימצאו עניים, כך שהדבר לא עומד בסתירה לנצחיותם של ימי הפורים.

אך ישנה אפשרות מיוחדת לקיום מצוות הנתינה בחג הפורים, שעל ידה נוכל לקיים את המצווה גם לעתיד לבוא: מצוות הנתינה בפורים מתייחדת בכך שאין להבדיל בין המבקשים צדקה. “כל מי שפושט יד ליטול נותנין לו אחד ישראל ואחד עובדי גילולים”¹³.

ומכיוון שביעודי הגאולה נאמר ‘לא יהיה בך אביון’, היינו בעם ישראל לא יהיו עניים. אבל אומות העולם לא קיבלו הבטחה כזו, ולכן גם בתקופה השנייה כשישתנה טבע העולם ו”כל בית ישראל יהיו עשירים מופלגים, ובתים מלאים כל טוב, ולא ימצא בישראל מי שיקבל צדקה -  ומוכרחים לעשות צדקה עם הגוים”¹⁴.

יתרה מכך, יש דעה שהאפשרות לקיים ‘מתנות לאביונים’ בעניי הגויים, נתקנה מלכתחילה בשביל ימות המשיח. כך מסביר ה’חתם סופר’¹⁵ שמרדכי הצדיק דאג לקיום מצוות הפורים בזמן שיתקיימו ייעודי הגאולה, ולכן תיקן את מצוות מתנות לאביונים גם על עניי גויים, כדי שהמצווה תמשיך ותתקיים גם  בזמן שבבני–ישראל יחדלו האביונים.

הדברים בהירים ביותר לפי ביאורו הנפלא של הרבי מלך המשיח במהותם של מצוות הפורים: בפורים על האדם להגיע לשמחה בלתי מוגבלת, ‘עד דלא ידע’. ככל שהשמחה בלתי מוגבלת האדם מתעלה ממציאותו האישית ומשפיע לרחוקים ממנו. לכן שמחה זו באה לידי ביטוי לא רק במשתה שעורך לעצמו ובמנות שמשגר לידידיו, אלא גם ובמיוחד בהשתדלות לשמח אביונים ונדכאים. מובן אם כן, שעיקר המצווה אינה על התוצאה, שהעני יקבל את מחסורו - אלא על רגש הנותן.

באחת השיחות¹⁶ הרבי אף התבטא באופן מיוחד, שכאשר האדם מגיע ל’עד דלא ידע’ הוא אינו מבחין בין ‘מרדכי’ ל’המן’ ומעניק נדבה גם לגוי. מובן שכעת בזמן הגלות יש לדאוג למחסור ישראל. אך בזמן הגאולה כשיהיה לישראל כל טוב - תתקיים המצווה באומות העולם.

קפיצה גיאולוגית

דין נוסף בחג הפורים מעורר דיון מעניין על אופן קיומו בזמן הגאולה:

ימי הפורים מתחלקים בין תושבי הערים הרגילות - החוגגים את פורים בי”ד אדר. לבני הערים העתיקות, המוקפות חומה מימות יהושע, כמו ירושלים - אלו חוגגים בט”ו. כאן מתעוררת השאלה, באיזה יום נחגוג את פורים בזמן הגאולה:

אחד מיעודי הגאולה הוא “עתידה ירושלים שתתפשט בכל ארץ ישראל, עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל הארצות”¹⁷. וכאן יש להבין מה דינה של  ירושלים המורחבת בנוגע לפורים. דיונים הלכתיים נרחבים נסובו על ההשלכות מההרחבה לדיני אכילת קדשים, ודינים נוספים השייכים לקדושת העיר. אך קביעות פורים לא נובעת מקדושת העיר, יש צורך שהעיר תהיה מוקפת חומה מימות יהושע. בתים שמחוץ לחומה מוגבלים במרחק שביניהם לעיר. גם כיום, שכונות מסוימות בירושלים נתונות במחלוקת הפוסקים באיזה יום יש לקיים את מצוות הפורים. ויש לקחת בחשבון שבירושלים של זמן הגאולה מדובר על שטח בגודלה של כל ארץ ישראל.

ייתכן שהדבר תלוי באופן התפשטותה של ירושלים. ממקורות מסוימים¹⁸ משמע שקדושת ירושלים תחול ותתפשט על השטח של כל ארץ ישראל וכן קדושת ארץ ישראל תחול על כל הארצות. אך יתכן שאדמת ירושלים עצמה, תתרחב ותתפשט באורח פלא לממדים אחרים. זאת על יסוד דברי הגמרא¹⁹ שארץ ישראל נמשלה לעור הצבי, שמתמתח ומתרחב כשהצבי חי. כך כשבני ישראל שרויים על אדמתה היא גדלה לממדים אחרים²⁰.

לאמיתו של דבר, ייתכן שפורים יונהג בט”ו גם אם ירושלים תתפשט רק בקדושתה: בקונטרס ‘בית רבינו שבבבל’²¹ מבאר הרבי שהסיבה להרחבה העצומה של ירושלים נובעת מהעובדה שכל בתי הכנסיות והמדרשות ששמשו במשך כל זמן הגלות יתחברו לבית המקדש השלישי באמצעות בית רבינו שבבבל - 770. בכך יתקיים היעוד “חוברה לה יחדיו”. לא מדובר רק בבתי כנסיות ממש אלא בכל בית יהודי שעשו בו מעשים טובים. זוהי כמות בלתי נתפסת של בתים שבהם התגוררו יהודים במשך זמן הגלות שיתחברו יחד. מדובר אם כן ברצף בתים בלתי פוסק שייצור המשך אחיד לעיר, כך שבכל מקרה יהיו לחלקי העיר דין של עיר מוקפת חומה.

אמנם בסיום שיחת תענית אסתר תשד”מ (שחל כקביעות השנה הנוכחית), בירך הרבי מה”מ שנזכה לחגוג את פורים בגאולה השלימה, וציין שאז נחגוג את ‘שושן פורים’ כיון שירושלים העתיקה, חלקה העיקרי של ירושלים, תתפשט.

וכן תהיה לנו, בשנה זו, תיכף ומייד ממש!

1) מדרש משלי ט, ב. ילקוט שמעוני שם תתקמד. 2) ראה גם ישועות משיחו להאברבנאל ח”ב עיון ד’ פ”ד. של”ה פ’ תצוה סכ”ז. 3) רמב”ם הל’ יסוה”ת רפ”ט, קונ’ הלכות תושבע”פ תשנ”ב. 4) תו”א קיט, סע”ב. ד”ה ‘ליהודים היתה אורה’ תשי”ב. ד”ה ‘להבין מארז”ל  כל המועדים עתידים כו’ תשט”ז. התוועדויות תשמ”ה ח”ג ע’ 1130. 5) רמב”ם הל’ מלכים ספי”ב. 6) ספרי דברים פט”ו, וראה שיחת י”ג תשרי תשמ”ז. 7) התוועדויות תש”נ ח”ב ע’ 318. 8) קנא, ב.  9) הל’ מלכים רפי”ב. 10) ראה בכ”ז גליון העו”ב תתקעו. שיחת י”ג אלול תנש”א - התוועדויות תנש”א ח”ד ע’ 224. 11) לקו”ש חכ”ז פ’ בחוקותי ב’. הדרן על הרמב”ם תנש”א. 12) לקו”ש חכ”ד ע’ 317. בנוגע לגמ”ח רוחני ראה התוועדויות תשמ”ט ח”ד ע’ 231. 13) טור או”ח סי’ תרצ”ד, התואר ‘עובד גילולים’ נכתב, כידוע, עקב הצנזורה הממשלתית. ובהתוועדות פורים תשל”ב ס”ח מבואר, שמצוות הנתינה לגוי היא, רק כאשר הוא מתבטל כלפי היהודי. 14) ס’ ‘יפה לבב’ ח”ו על סי’ תרצ”ד. 15) ראה בס’ ‘דרשות החתם סופר’ ח”א ע’ 408.  16) שיחת פורים תשל”ב ס”ח - שיחות קודש ח”א ע’ 540. 17) ילקוט שמעוני ישעי’ רמז תקג. וראה לקו”ת מסעי פט, ב. 18) ראה לקו”ת מסעי שם, לקו”ש ח”ל פ’ ויחי וראה גם לקו”ש חי”ט ע’ 17. חכ”ז ע’ 266 הע’ 31. 19) גיטין נז, א. 20) ראה גם בס’ ימות המשיח בהלכה ח”ב ע’ רפט. 21) סה”ש תשנ”ב ע’ 470, ושם הע’ 60.