קול התורה בוקע מ-770 | מ-770 תמיד בוקע האור, להאיר את חשכת הגלותשנת הקבוצה

תם ולא נשלם, יומנו של תמים מבית חיינו - קבוצה תשע”ד. הקבוצה ששינתה לי את החיים, השנה הנפלאה שהפכה אותי לחסיד אמת ומקושר בלב ונפש. זה הזמן לומר מעומק הלב: רבי תודה!!

קול התורה בוקע מ-770 | מ-770 תמיד בוקע האור, להאיר את חשכת הגלותשנת הקבוצה. השנה אליה שאפנו מילדותנו, השנה אליה נשאף גם בזקנותינו; השנה הנפלאה בחיינו, השנה ששינתה אותנו לבלי הכיר; השנה האלוקית והעצמית, השנה שכל כולה חדורה בנושא אחד ויחיד: רבי!

בעצם ניתן לומר שהחיים מחולקים לשלוש.

עשרים שנות חיינו, טרם בואנו לליובאוויטש כתלמידים בישיבת תות”ל המרכזית - 770 ‘בית משיח’; החיים ארוכים שיבואו בהמשך, לאחר השנה הנוכחית - תשע”ד; ובתווך, שנת הקבוצה הנפלאה.

בעשרים שנות חיינו, בהם חונכנו וגדלנו כחסידים נאמנים ומקושרים, היינו בבחי’ ‘מקבל’. היו לנו מורים, הורים ומחנכים, אשר החדירו בנו את האמונה הטהורה ואת דברי התורה הקדושה.

כחסידי חב”ד, זכינו, שרגע לאחר יציאתנו מעולם הישיבות, מיד נהפכים אנו ל’משפיעים’. מי בשליחות בישיבה היכן שהוא ברחבי הארץ ומי בשליחות בבית חב”ד בעולם. כל אחד משפיע.

בתווך, עומדת שנת הקבוצה. שנה תמימה עם הרבי מלך המשיח שליט”א.

בשנה זו, כל ה’טקסט’ והתוכן החסידי שהחדירו בנו - נהפך להיות שלנו. מהיום, אני לא מספר שהרבי חי כי אמרו לי, אני לא מפרסם שיש נביא כי הסבירו לי ואני לא ‘אורח’ בבית חיינו כי צריך לנסוע.

770 - זה הבית שלי. הרבי - הוא אבא שלי. האמונה - היא חלקי ונחלתי. החסידות - חדורה בשכלי. החסידים - חקוקים בליבי. האלוקות - היא עצמי ובשרי. זה אני!!

זה מה שקבוצה פעלה עלי! נהייתי חסיד - לע”ד!!

יום ראשון, ה’ אלול

ימי חודש אלול, מיוחדים הם משאר ימות השנה. החל מאמירת המזמור ‘לדוד ה’ אורי וישעי’, המזמור שמחזק בלב כל אחד מאתנו את התביעה והשאלה היחידה: ‘שבתי בבית ה’ כל ימי חיי’ ולא רק זה אלא גם ‘את פניך ה’ אבקש’ לראות בעיני בשר.

לאחר תפילת שחרית חוגג הת’ חיים שוורץ מחדרה את חגיגת הבר מצוה.

התמימים דקבוצה ע”ד, ממשיכים בהתעוררות. השבוע הוא השבוע האחרון השגרתי, קודם בואם של תלמידי הקבוצה החדשה. מבצע הלימוד, בו יושבים כל חברי החדר ולומדים יחד, ממשיך בשיא השטורעם.

יום שני, ו’ אלול

הזמן מנוצל ללימוד שיחותיו של כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, בפרט בזמן ה’רשמי’ של סדר ליקוטי שיחות.

היום מתחילים גבאי בית הכנסת למכור את מקומות הישיבה, עבור חגי חודש תשרי - ראש השנה ויום הכיפורים. ההכנות לחגים מתחילים בשיא המרץ, גם מטעם ‘אש”ל’ הכנסת אורחים והתמימים הרבים שממונים על המחלקות השונות.

כמידי יום שני, מתקיימת התוועדות רבתית בפינה הצפונית מזרחית, התוועדות שמוסיפה חיות בענייני משיח וגאולה אצל התמימים ואנ”ש המשתתפים בה.

יום שלישי, ז’ אלול

מאחר ומוסדות הלימודים התחילו השבוע, כמעט ולא משתתפים ילדים בתפילות היום במניינו של הרבי שליט”א. את הכרזת ה’יחי’ שאחר התפילה - אומר אם כן - בנו בן השלוש של ר’ שמואל מחפוץ. הקול הילדותי של הילד הקט, מזכיר את דברי הרבי שליט”א על ילדים אלו, שכאשר אך מעיפים מבט עליהם מיד רואים - משיח!

יום רביעי, ח’ אלול

הידיעה שעוד שבוע ינחתו פה התמימים של הקבוצה החדשה, מעוררת את התמימים ליתר ניצול הזמן, תוך הוספה בלימוד התורה ובהתוועדויות.

ההכנות ל’שבת אחדות’, השבת האחרונה בה אנו ‘לבד’, תופסות תאוצה. התמימים עושים לילות כימים, להצלחת השבת המתוכננת, בגשמיות וברוחניות.

יום חמישי, ט’ אלול

לאחר התפילה חוגגים שני תמימים את שמחת ההנחת תפילין, הת’ שלום פרידפערטיג, והת’ צבי מאיר שפילמן. ריבוי השמחות בבית חיינו, מוסיף בכמות האדירה של ההתוועדויות המתקיימות כאן במשך שעות היממה.

את השיעור גאולה ומשיח העיוני השבועי מוסר היום הת’ מנחם מענדל שיחי’ ליפש, אשר מסביר באריכות את עניינו של משיח, כך שיהיה ניתן להסביר זאת גם לאנשים מבחוץ.

החגיגות של ה’שבת אחדות’ מתחילות הערב. התמימים מתאספים בחדר האוכל לסדר ניגונים מרגש ומיוחד, בסיומו פורצים בריקודי שמחה. לאחריהם מתקיימת סעודה חלבית כיד המלך, הנהפכת חיש להתוועדות חסידית, ממנה יוצאים בהחלטה ברורה: צריכים להביא את משיח!

יום שישי, י’ אלול

עם בוקר, בסדר החסידות, לומדים התמימים בחברותות מיוחדות - ע”פ הגורל - את שיחת הדבר מלכות של השבוע. יוצאים למלחמה? חדורים בקבלת השכר!

אחרי תפילת שחרית מכניס ר’ יוסי שיחי’ סנדרוי את בנו בבריתו של אברהם אבינו, במקום נפתחת התוועדות חסידית.

לאחר התפילה, יוצאים התמימים להפוך את ניו יורק רבתי ‘לקבלת פני משיח צדקנו’. כרטיסים מיוחדים הונפקו עבור המבצעים היום, בהם הוראותיו של הרבי שליט”א המיועדות לפרסום לכל אנשי הדור - בלה”ק ובאנגלית - עם ההוראה העיקרית, לפרסם שזכינו בדורנו לנביא, שופט ויועץ.

עם כניסת השבת, נעצרים מכל העיסוקים, וניגשים בשמחה ובחדווה לקבל את השבת, בבית חיינו.

גוט שבת!

בשעה 7:50, מתחילה תפילת ‘קבלת שבת’, השמחה גדולה. בסיום הפזמון, כמידי שבת כבר למעלה מעשרים שנה - פורצת השירה הנפלאה של ‘יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד’. דקות ארוכות, ללא הפסק או מנוחה, מקפצים התמימים שמחים ומאושרים על הזכות להיות מאמינים. איזו התרוממות..

סעודת שבת עוצמתית ומרכזית, נערכת לתלמידי התמימים של קבוצה תשע”ד - ב’געצעל שול’. השבת האחרונה בה אנו יושבים לבדנו, קבוצה ע”ד, טרם בואם של הקבוצה החדשה.

האווירה מחושמלת, ניגוני דביקות מרגשים את הלבבות וניגוני שמחה מקפיצים את הרגלים לריקוד סוער. ה’לחיים’ מחולק בכוסיות, מספר תמימים חוזרים על נקודה משיחה או סיפור חסידי. ובסיום החלק ה’רשמי’ (שגם הוא לא רשמי לגמרי..), נפתחות התוועדויות בוערות, שבת אחים ממש גם יחד, עד אורו של בוקר וגם אחרי…

שבת קודש, פ’ תצא, י”א אלול

תפילת שחרית נאמרת בנעימה מיוחדת.

לתפילת מוסף, ניגש ר’ מנחם מענדל שיחי’ רייצעס.

דקות ספורות לפני השעה 1:30 - השעה בה מתחילה התוועדות הק’ של הרבי שליט”א - והתמימים פורצים בשירת ‘יחי’, מצפים וממתינים לראות את כ”ק אדמו”ר שליט”א מתוועד. בשעה 1:33 הרב מנחם גערליצקי מוזג את היין לכוסו של הרבי שליט”א.

ביחד עם התוועדויות החתנים, מתיישבים התמימים של הקבוצה להתוועדות רעים - כהמשך להתוועדות של אתמול וכחלק מתכנית ה’שבת אחדות’. עד מנחה, יושבים עם לבבות פתוחים וחמים ומתעוררים באהבה עצומה לרבי שליט”א.

לאחר מנחה ואמירת פרקי אבות - סדר ניגונים וחזרת דא”ח. לאחר מעריב והבדלה והקרנת הוידאו השבועי של לראות מלכנו, מתקיים מעמד ‘קידוש לבנה’ רבתי. המעמד מסתיים ב’וביקשו את דוד מלכם’ המתבטא בהכרזת ‘יחי’ משולשת, שמתחברת מיד לשירת ‘יחי’ וריקודים סוערים על הכביש הסמוך לבית חיינו.

התמימים מתיישבים על בימת ההתוועדויות לשיעור ב’דבר מלכות’. במרכז בית חיינו מתקיים סיום הרמב”ם.

עם ליל, מתיישבים התמימים של הקבוצה להתוועדות מרכזית בזאל הקטן. ההתוועדות שמתחילה בסעודת מלווה מלכה, עוברת מהר את גבול הרשמיות. בבת אחת, האווירה נוסקת, ניגון שמח פורץ והתמימים מזנקים על הספסלים בריקוד סוער שנמשך זמן רב.

עד אור הבוקר, יושבים עשרות התמימים ומתוועדים יחד ‘ע”ד כפורים..’. השמחה והאושר על הזכות שזכינו להיות תמימים בקבוצה, בוערת בלבבות ולא שוקטת. במהלך ההתוועדות מחולק המגזין ‘תמים לע”ד’ - המגזין של קבוצה ע”ד, המלא בכתבות מרתקות, פרי עטם של תלמידי הקבוצה.

יום ראשון, י”ב אלול

לאחר שחרית, מכניס ר’ שלום שפירא את בנו בבריתו של אברהם אבינו.

יום שני, י”ג אלול

משפחת בנין, שלוחי הרבי שליט”א לווינציה, איטליה - חוגגים את הכנסתו של בנם למצוות בבית חיינו 770. עוד התוועדות חסידית נפתחת..

לאחר שחרית, יוצאים התמימים של הקבוצה בשיירה מיוחדת לפרסם בכל מקום ומקום על נבואת הגאולה והגואל. זה חלק מהלהט ששורר אצל התמימים כאן, מההתרגשות של הימים האחרונים..

ההתוועדות הקבועה בפינה הצפונית מזרחית מתקיימת מתוך שמחה מיוחדת וחיות מחודשת.

יום שלישי, י”ד אלול

התמימים דקבוצה ע”ד, להם זהו הלילה האחרון לפני בוא התמימים של קבוצה ע”ה, חוגגים את שמחתו של הת’ יוסף יצחק דרחי, אשר בני משפחתו שמחים באה”ק בשמחת הנישואין. השמחה פורצת גבולות, הריקודים מקפיצים את כולם והלבבות בוערים: קבוצה ת.ש.ע.ד - לע”ד!!!!…..

•    •    •

בעוד דקות מספר, אניח את ידי מהמקלדת ואחתום את היומן מבית חיינו בשנת הקבוצה - תשע”ד. שלוש עשרה חודש, כתבתי, תיארתי וניסיתי ככל יכולתי להעביר את החיות והלהט השוררים בבית חיינו. שלוש עשרה חודש של אלוקות בפשיטות.

כעת, עם סיומם של שלוש עשרה החודשים, זה הזמן לעמוד במלוא העוצמה ולומר מכל הלב, בבחי’ “כל עצמותי תאמרנה”: תודה.

תודה רבי, על עצם הוויתנו כל רגע מחדש.

תודה רבי, על האושר להיות יהודי מאמין.

תודה רבי, על הבחירה העצמית בנשמותינו, להיות שייכים ומקושרים לנשיא הדור.

תודה רבי, על הזכות להיות ממחנה המאמינים ללא פשרות, בנבואת הגאולה, בחיי הנצח של הגואל ובצפייה כל רגע וכל שניה להתגלותו לעין כל.

תודה רבי, על שהבאת אותנו לכאן - מקום המקדש גופי’ דלעתיד, בית רבינו שבבבל - ללמוד כאן, להתפלל כאן, לחיות כאן, להתוועד כאן, ובעצם בכך לחיות ‘חיים יהודיים אמיתיים’.

תודה רבי, על שנת הקבוצה הנפלאה, שנה שבה הפכנו לחסידים נאמנים, חיילים נוספים בצבא המלך.

תודה רבי, על מאות התפילות במחיצתך, על עשרות ההתוועדויות עמך, על הרגעים המיוחדים כהקפות, הדלקת נרות חנוכה, מים שלנו והחלוקות השונות.

תודה רבי, על מאות אלפי ההזדמנויות, לעמוד ברטט וביראה מול פניך הק’, לבקש את הגאולה, לזעוק ולדרוש מעומק הלב את ההכרזה שהיא תמצית חיינו ועצם נפשינו, עד עולם, ההכרזה הקדושה: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

תודה רבי, על הזכות האישית, להיות ה’צינור’, דרכו יתחברו מאות חסידים ל’בית חיינו, בית משיח’ - ע”י כתיבת היומן מבית חיינו במשך השנה האחרונה.

תודה רבי, על האושר להיות מקושר, על הכיף להיות חסיד, על הנחת להיות מאמין. לא רק בדרך קבלת עול מגיעים כל אלו, אלא הם מתאחדים עמנו ונהיים עצמינו ובשרינו.

תודה רבי, על כך שאתה סומך עלינו, שבידינו לפעול התגלות וביאת משיח צדקנו - בפועל ממש.

תודה רבי, על עצם היכולת שניתנה לנו - בני תמותה - במתנה, לגרום לך מעט קורטוב של נחת. זהו עצם חיינו ושאיפתנו כל ימינו.

תודה רבי. אך עם התודה מגיעה גם התביעה הבלתי מתפשרת: כיצד ייתכן שעברו 13 חודשים בשנת הקבוצה ולא חזינו בהתגלות?! אנו לא מוותרים על זאת כלל וכלל - עדיין מצפים אנו - שבקבוצה ע”ד תתגשם תפילתנו ונראה את מלכינו.

תודה רבי, על האפשרות לומר לך תודה. “אילו פינו מלא שירה כים . . אין אנו מספיקים להודות לך”, אך כשנתת לנו את האפשרות, כנאמר “וקרבתנו מלכינו לשמך הגדול, להודות לך..” - אזי איברים שפילגת בנו ישירו ויזמרו יחדיו:

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

כתיבה וחתימה טובה,

לשנה טובה ומתוקה,

שנת גאולה וישועה.

‘אחים יקרים,

אנחנו עוד נתראה..’

מוישי, קבוצה ע”ד - לע”ד,

770, בית משיח שבירושלים.