תגלית! “ניגון לשבת ויום טוב” מתגלה גם כ”ניגון ארבע עולמות”, הניגון שניגנו בליובא

תגלית! “ניגון לשבת ויום טוב” מתגלה גם כ”ניגון ארבע עולמות”, הניגון שניגנו בליובאוויטש ברגעי השיא של התוועדות חסידית, ניגון שלא נשכח מלבו של ‘תמים’ גם אחרי עשרות שנים בלי חסידות * הרה”ת לב לייבמן, מכון ‘נגינה לאור החסידות

מר מרדכי לזר שהה בצעירותו תקופה קצרה בישיבת ‘תומכי תמימים’ בליובאווטש, בחצר הקודש של אדמו”ר הרש”ב. לזר נשלח לישיבה על ידי הרב יצחק יואל רפאלוביץ’ רבה של קרמנצ’וג, עיר הולדתו, בהיותו בערך בגיל 15. ברשימת זכרונותיו מאותה תקופה בחייו, שפורסמה מכבר בבית משיח ע”י הרב שניאור זלמן ברגר, הוא מתאר בין דמויות החסידים, גם עובדה מעניינת על ניגון חב”ד:

“ר’ אברהם מלאדי [פרדקין], את האדם הזה אני מזכיר כאן לא בשל אישיותו או בשל פרצופו הרוחני, אלא בשל סיבה אחרת לגמרי; הוא היה הרקדן הגדול ביותר בין חבורת החסידים בעיירה; היה חסיד נלהב, בעל גוף רזה מאוד, גובה ממוצע, זקן דקיק, לא ארוך וחצי מכסיף. הוא היה חי, נהנה וניזון או מהחגים החסידיים שעברו, או מזיו החגים שיבואו בקרוב . . ימי החול היו אצלו מעין מנוחה מהחגים, או הפסקה בין הימים מדושני העונג שעברו, או הכנה וערגה לחגים הממשמשים ובאים.

“וכשהיו החגים מגיעים וחסידי ליובאוויטש כטוב ליבם ביין אחר סעודת הערב [לילות שבת וחג], היו מתאספים באולם הגדול ומתחילים בשירה וגומרים בריקוד, אז היה מגיע גם תורו של אברהם מלאדי. הוא היה רוקד לבדו או בחברת הבחורים בהתרוממות הנפש שאין כדוגמתה. שם היו התלהבות, דבקות, התפעלות, שלובים–שזורים וממוזגים ביחד. הוא היה רוקד לקולות הזמרה של הבחורים ולקצב מחיאת כפיהם משך שעות ממש. אני זוכר אותו קופץ ומתנועע כשזרם זעה יורד על פניו וגופו; כל בגדיו השחורים רטובים כאילו זה עכשיו יצא מיובל מים. עיניו סגורות למחצה והוא לוחש לעצמו כמה מילים מהגמרא או דברי חסידות, רוקד ולוחש. וכך היה נמשך הריקוד עד אין סוף.

“כשראו הבחורים, שמשעממים לו הניגונים, היו מתחילים בשירה חדשה ששמה ‘ארבעה עולמות’. לפי אמונת החסידים קיימים ארבעה עולמות אבי”ע, שהם ראשי תיבות של המילים: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה. על האדם לטפס על סולם מדרגות. סולם זה שהעשיה היא המדרגה הנמוכה בהם והאצילות היא העליונה והגבוהה מכולם.

לשיר זה, בעל ארבע המילים, היה ניגון מסוים מותאם הן למילים והן לתוכן. אין אני יודע אם הניגון הזה נשמר עד היום, כי החל בראשית המלחמה העולמית הראשונה וגומר בשואת המלחמה העולמית האחרונה, עברו הרבה גלגולים על תנועת חב”ד ויתכן שהרבה דברים אבדו ונמחקו ולכן אני נותן כאן את הניגון”. עד כאן מדברי מר לזר.

כל כך היו חשובים הניגונים בעיני מר לזר, שכאשר העלה את זכרונותיו להדפיסם בספר, טרח להעלות גם את הניגונים בכתב תווים. לצורך כך פנה למוזיקאי משה ביק, מלחין ומומחה בכתב התווים. מר משה ביק “היה יהודי מיוחד במינו, מלא באידישקייט” - כן מתאר המלחין החסידי ר’ חיים בנט אשר למד ממנו מוזיקה. לפנינו תווים של אותו ניגון “אבי”ע” בכתב היד של משה ביק, כפי שרשם מפי מרדכי לזר. מעניין, שבתחילת התווים, במקום שמקובל לתאר את האופי שבו יש לבצע את הניגון - אם איטי או מהיר וכדומה, נאמר שיש לנגן ניגון זה “בהתלהבות”:

תגלית חדשה על ניגון ישן

למרות חששו של מרדכי לזר, כפי שביטא ברשימותיו, הניגון הזה לא אבד ולא נמחק, והוא מוכר כיום כחלק השיא מניגון פ”א בספר הניגונים. אולם הרקע של הניגון אכן נשכח. הניגון מופיע בשם “ניגון לשבת ויום טוב” בלב חטיבת ניגונים בעלי כותרת זהה, באשר “לא נודע לנו בבירור מי היה מחברם” כדברי העורך ר’ שמואל זלמנוב (מתוך ‘מפתח הניגונים’).

ניגון זה, בביצועו של חנן בר–סלע בקלרינט, מהדיסק הראשון שלו של ניגוני חב”ד (“ניגון לשבת ויום טוב”), שולב בוידיאו “אמריקה איז ניט אנדערש”, כרקע למסע הלוויה של אדמו”ר הריי”צ.

למרות העדר הידיעה שהיה עד כה בדבר ייחוסו של הניגון, נדמה למפרע כי ניגון זה מאז ומתמיד התקבל כניגון מיוחד. כל אוזן קשבת תשמע בקטע המרכזי של הניגון, תנועת נפש בולטת של “קפיץ ואזיל”, לעילא ולעילא, במרקם מלודי קוסם, יוצא דופן ביחס לניגונים אחרים.

מזכרונות אלו נמצאנו למדים על יחוסו המיוחד של הניגון. לא דבר ריק הוא אשר בליובאוויטש יחשיבו ניגון למכוון כנגד העולמות העליונים, ועד כדי כך ששרו אותו במילים “עשיה, יצירה, בריאה, אצילות, אצילות, אצילות, בריאה, יצירה, עשיה”, ומסתבר שהיה לזה מקור מהימן ומיוחס.

 
 
דיוק בנוסח הניגון: עליה אחר עליה

תגלית זו מסייעת גם לברר את הדיוק בנוסח המקורי של הניגון, שמנוגן כיום בשתי נוסחאות: הנוסח שבספר הניגונים, וכך מנגן חנן בר–סלע. לעומתו יש הנוסח שבניגוני חב”ד בביצוע ר’ אלאור ולנר. ההבדל הוא בצלילן הראשון של תיבות 2, 3, 4:

הנוסח שנרשם מפי מרדכי לזר תואם לנוסח המופיע ב”ניגוני חב”ד” (ולנר). דיוק זה תורם למגמת ההתרוממות של הניגון, לתנועת ה”קפיץ ואזיל”, ומקבל משמעות מיוחדת לאור ההקבלה של ארבעת התיבות הראשונות לארבעה עולמות, כדלקמן.

מה שמפליא הוא שניגון זה, “תנועה” ששמע בהתוועדות חסידית לא נשכחה ממנו גם אחרי עשרות שנים שבהן לא ראה חסידות או חסידים. מכך שבספר ניגוני חב”ד נרשם נוסח זהה, עולה כי מר לזר זכר את הניגון בצורה מדויקת, למרות שלא היה רשום אצלו עשרות שנים. דבר זה מוסיף תוקף לניגונים שעברו מדור לדור בעל פה, שהם הם הניגונים בדמותם וצלמם כפי שניגנו לפני שנים רבות.

מקורות: במערבולת התמורות (מרדכי לזר). הספר “ניגון ארבע בבות” (מכון נגינה לאור החסידות).

ניגון ארבע עולמות וניגון ארבע בבות

ידוע שגם ניגון ‘ארבע בבות’ לאדמו”ר הזקן, מסודר גם הוא כנגד ארבע עולמות אבי”ע. מעניין לבדוק, האם יש איזה דמיון וקשר בינו לבין ניגון אבי”ע שבו עסקינן.

בשני הניגונים ניתן לצפות בעלייה והתרוממות הנגינה בסולם המוזיקלי מעולם לעולם. למרבה הפלא, אם להתחיל את נגינתם מאותו הצליל, ניתן יהיה לראות התאמה ביניהם בדרגות המוזיקליות. מרווח העלייה של עולם העשייה בניגון, זהה למרווח העלייה של המשפט הראשון בניגון ארבע בבות. לאחר מכן, צליל השיא של כל “עולם” בניגון אבי”ע, זהה לצליל השיא של אותה בבא בניגון ארבע בבות:

הייחודיות של ניגון ארבע עולמות

למרות הדמיון הכללי הקיים בין ניגון ארבע בבות לניגון אבי”ע, ישנן תכונות מיוחדות לניגון אבי”ע:

בניגון אבי”ע העלייה בסדר העולמות היא כללית ותמציתית יותר. לעומת ניגון ארבע בבות שבו לכל עולם ישנה בבא שלימה בפני עצמה, המסתיימת באתנחתא. בניגון אבי”ע לכל עולם מוקצבת תיבה אחת בלבד. כל עולם הוא רק “דרך מעבר” ומסתיים בתנועת זינוק אל העולם הבא אחריו. ניתן לראות, כי ה”גג” של העולם הנמוך, נהפך להיות ה”רצפה” של העולם שמעליו. לכל עולם יש את תחומו - את המרווח והמנעד שלו:

הבדל נוסף: בניגון ארבע בבות, יש סדר של עלייה מעולם העשיה לעולם האצילות, אולם אין בו סדר הדרגתי של חזרה מעולם האצילות לעולם העשייה. דרך כזו ישנה בניגון אבי”ע, ומעניין כי הדרך חזור איננה זהה כלל לדרך הלוך. העליה למעלה היא באופן של קפיצות, ומטרתה היא להתנתק מן המטה, ואילו החזרה היא באופן של המשכה, ומטרתה היא להמשיך את ה”עליונים” בהדרגה עד למטה.

בקרוב תפורסם במדור זה כתבה על הניגון מפולטבה.

אנו פונים לכל מי שיש לו מידע בלתי מפורסם על הניגון, לשלוח לכתובת האימייל: 770leibman@gmail.com

לשמיעת הניגון בביצוע חנן בר–סלע: http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong &id=367