כך זה התחיל: המזכיר הרב יהודה לייב גרונר התקשר ושאל בשם הרבי מלך המשיח אם יוכל ל

כך זה התחיל: המזכיר הרב יהודה לייב גרונר התקשר ושאל בשם הרבי מלך המשיח אם יוכל לטפל בעריכת מחקר במתמטיקה. חשבתי שאולי זה איזה פליט רוסי שהרבי מעוניין לעזור לו. המחקר: נראה היה שזה חלק של משהו גדול יותר… התגלית בהתוועדות: הרבי גילה: ‘היה לי אח, הוא היה צעיר ממני . . וזה הדבר היחיד שנותר ממנו’. על סגנון המחקר: ‘הוא היה דמות עצמאית. כתב את הכול בכוחות עצמו, ורק לאחר מכן הוא בדק במראי-מקומות’. סוף דבר: הרבי מודה על העריכה, ומבקש 100 עותקים מהמחקר כפי שנדפס בכתב-עת מדעי

בהתוועדויותיו של הרבי מלך המשיח, בעוד הקהל מנגן ניגון חסידי בין שיחה לשיחה, היו ניגשים אישי ציבור אל הרבי, לומר ‘לחיים’ ולבקש ברכה.  לעיתים נדירות, הייתה מתפתחת שיחה ארוכה עם הרבי. כזו הייתה השיחה שהתפתחה בין הרבי לפרופסור פסח רוזנבלום במהלך התוועדות יו”ד שבט, וארכה כשלוש דקות תמימות. 

“מכיר מישהו שיכול לקרוא כתב–יד מתמטי?”

על מה שקדם לדיאלוג בהתוועדות, סיפר פרופסור רוזנבלום לרב שמעון סילמן, שפרסם זאת בספרו ‘Scientific Thought in Messianic Times  ’:

“יום אחד קיבלתי טלפון מהרב גרונר, מזכירו של הרבי, ששאל אותי האם אני מכיר מישהו שיכול לקרוא כתב–יד מתמטי בגרמנית. אמרתי לו, שרוב המתמטיקאים קוראים גרמנית, ולכן השאלה היא לא האם הם יכולים לקרוא כתב יד מתמטי בגרמנית, אלא מה המומחיות הדרושה כדי לקרוא אותו. משום כך, אמרתי, איני יכול לשפוט בלי לראות את כתב היד, ולפי זה להחליט למי כדאי לשלוח אותו.

הרב גרונר שאל אם אפשר לשלוח לי את זה, והשבתי בחיוב: ‘שלח לי, ואומר לך מי לדעתי יכול להבין בזה’.

המחבר האלמוני התגלה כגאון מתמטי

למחרת קיבלתי את המחקר באמצעות שליח. עיינתי בו, ולא הייתה בו שום הקדמה וגם לא מסקנה. היה נראה שזה חלק מפרוייקט גדול יותר. היו בו כמה אלמנטים ידועים, וכמה היבטים שנראו חדשים.

לא ידעתי מי המחבר, אבל הבחנתי במשהו שהוא מאוד יוצא דופן בסגנון הכתיבה המתמטי: לא היו בו איזכורים של יצירות מתמטיות אחרות (מחקרים, כתבי עת מדעיים וכדומה). יתירה מזו: המחקר הכיל תוצאות מתמטיות שהושגו על ידי כמה מהמתמטיקאים הגדולים של המאה הקודמת, אוסקר פרון וגאורג פרובניוס, אבל כותב המחקר הוכיח את אותם משפטים מתמטיים באמצעות הוכחות שונות לחלוטין - הוכחות מקוריות של מחבר המחקר. היה ברור שהוא אינו מודע להוכחותיהם של פרון ופרובניוס.

למרות שנושא המחקר לא היה בתחום ההתמחות שלי, ידעתי מספיק כדי להבין במה מדובר, והגעתי למסקנה שהמומחה היחיד שעוסק בתחום הזה, הוא פרופסור בדימוס מאוניברסיטת צפון קרוליינה. התקשרתי איפוא אל הרב גרונר ואמרתי לו את מסקנתי. הוא שאל אם אוכל לשלוח עותק מהמחקר לפרופסור הזה, ואני אמרתי שבוודאי אעשה זאת.

שלחתי את המחקר, אך לפועל, לא קיבלתי תשובה מהפרופסור. כאשר דיברתי על כך עם הרב גרונר, ואמרתי שגם אני עברתי על המחקר, הוא שאל אם אני יכול לומר לרבי את חוות דעתי - האם זה ראוי לפרסום.

הסכמתי, ואמרתי שאכתוב לרבי את דעתי על המחקר. הרושם שלי היה, שכותב המחקר היה ללא גישה לספרייה, ולכן אינו מודע למחקרים אחרים בנושא. חשבתי שאולי מדובר באיזה פליט רוסי, שהרבי מעוניין לעזור לו.

 

דיאלוג בהתוועדות

כתבתי דו”ח מפורט, הכולל הצעות כיצד לערוך את החומר כדי להגיש אותו לפרסום. כאשר הגעתי להתוועדות יו”ד שבט תשל”ה, הגשתי לרבי את הדו”ח. מכאן ואילך התפתח הדיאלוג הבא:

רוזנבלום: החיבור המדעי ששלחת אליי.

הרבי: כן, בגרמנית. מה דעתך על זה?

רוזנבלום: יש בזה חומר ראוי לדפוס.

הרבי: ראוי לדפוס?

רוזנבלום: יש בזה כמה פרטים הראויים לדפוס, אבל דרושה עריכה מחדש. יש צורך במבוא. ודרוש להוסיף מראי מקומות. נראה בבירור שכתב היד לא הושלם, משום שהוא מציין לכמה דברים שאינם מופיעים שם בפועל.

הרבי: אבל הוא נפטר… המחבר נפטר… האם זה יכול להיעשות על ידי מישהו אחר?

רוזנבלום: כן, אבל אז מישהו כמוני יהיה צריך לעשות את זה. אני מניח…

הרבי: אם יש מישהו שיעשה את העבודה הזאת בתשלום, אשמח מאוד לשלם למישהו מוכשר שיעשה את זה. ואולי תוכל לפקח על עבודתו. אינני יודע אם יש לך מספיק זמן. ויותר מכך: הזמן שלך הוא בעל ערך. אבל אם תוכל למצוא מישהו, אשלם לו בשמחה, ואתה רק תפקח עליו. אשמח מאוד לסדר זאת בהקדם האפשרי.

רוזנבלום: ובכן, זה כל מה שיש ממנו?

הרבי: כן.

רוזנבלום: אני מבין. כי הוא מזכיר כמה דברים נוספים… 

הרבי: כן, אבל זה הכל. אין שום דבר אחר. והוא נפטר לפני עשר שנים.

רוזנבלום: לפני עשר שנים?

הרבי: בערך.

הרבי חושף: מדובר במחקר של אחי הצעיר

רוזנבלום [כאשר הבנתי מהדברים, כי הרבי מאוד מעוניין בפרסום העבודה הזאת - הצעתי לרבי, שאעשה זאת בעצמי]: ובכן, אוכל לעשות את זה בעצמי. כי אני עובד כעת על הנושא הזה, וחשבתי שזה עשוי להיות לו [למחבר] לתועלת.

הרבי: זה יהיה לתועלת עבורי. לא רציתי לספר לך מיהו המחבר, כדי שזה לא ישפיע על החלטתך. אבל זה נכתב על ידי אחי… היה לי אח, הוא היה צעיר ממני, והוא נפטר לפני למעלה מעשר שנים. וזה הדבר היחיד שנותר ממנו.

רוזנבלום: אני מבין. הוא בוודאי עבד על זה באופן עצמאי, ולא הייתה לו גישה לספרייה…

הרבי: לא.

רוזנבלום: זה היה ברור.

הרבי: הוא היה דמות עצמאית. הוא לא היה מוכן לעיין בשום דבר, [אלא] כתב את הכול בכוחות עצמו. רק אחר–כך בדק במראי–מקומות, לראות אם מישהו אחר הסביר הדבר באותה הדרך. הוא היה מאוד קנאי לעצמאותו, ובגלל זה הוא לא הוסיף את מראי המקומות לפני שסיים הכל.

אבל אני אהיה נלהב מאוד, אשמח מאוד, אם יהיה אפשר להדפיס את זה. ואם משהו צריך להיעשות כדי להשלים את זה, אשמח מאוד לשלם למישהו תמורת זמנו, אם תוכל לפקח עליו ותוודא שהכל נעשה על הצד הטוב ביותר.

רוזנבלום: טוב, אני יכול לעשות את זה בעצמי.

הרבי: יש לך מספיק זמן?

רוזנבלום: אני אשקיע בזה את הזמן הדרוש.

הרבי [מחייך]: יברך אותך ה’. אם כן, אני מעניק לך תוספת תודות, אתן לך תודה נוספת… תודה רבה! לחיים ולברכה!

המחקר בג’ורנאל מדעי

תקופה ארוכה עבד פרופ’ רוזנבלום על המחקר, ולאחר שהשלים את עריכתו העביר לרבי עותק ממנו, ולבקשת הרבי מסר אותו לפרסום בכתב העת המדעי, “Journal of Approximation Theory” תחת הכותרת “The Location of Eigenvalues and Eigenvectors of Complex Matrices”.

המחקר פורסם תחת השם “מארק גורארי’”, זה היה שמו של הריא”ל שניאורסון בדרכון (כידוע שהפליטים שברחו מרוסיה שינו פעמים רבות את שמם הרשמי, לצורך הברחת הגבולות).

פרופסור רוזנבלום סיפר, כי הרבי ביקשו שלא להזכיר את העובדה שהוא אחיו של המחבר, כיוון שהוא רוצה שהמחקר ייקרא ויילמד בזכות עצמו.

מה הגיב הרבי כאשר ביקשו את חתימתו על המחקר?

בעקבות יום היארצייט של הריא”ל, בי”ג אייר, מפרסם ‘בית משיח’ לראשונה, את ההתכתבות של הרבי עם פרופסור רוזנבלום, עם צילום הכתי”ק:

המזכיר כתב לרבי, כי פראפ. ראזענבלום שי’ ביקש להודיע שהנייר של אחי כ”ק אדמו”ר שליט”א יודפס אי”ה בהרבעון Journal of Approximation Theory published by Academic Press בהחוברת שיופיע בדעצעמבער. יכיל ל”א דפים.

ועל כך הגיב הרבי: ות”ח [= ותשואות חן] על הבשו”ט [= הבשורות טובות]. ובעיקר ת”ח ת”ח על טרדתו והתעסקותו בכהנ”ל ובספ”י [= ובסבר פנים יפות] וכו’ ועיבודו והוספתו.

על המשך ההודעה, שהמדפיסים נותנים 50 תדפיסים לכל מחבר. פראפ. ראזענבלום אומר שרוצה בעצמו בחלק מהם. אם רוצים עוד טופסים מהתדפיס צריכים להזמין בימים הקרובים. ושואל אם להזמין יותר, ואם כן - כמה?

הגיב הרבי: וג”ז בשו”ט [= וגם זה בשורות טובות] בשבילי.

כמובן - יקח לעצמו טופסים בשופי כפי רצונו, ונוסף ע”ז [= על זה] מטובו להזמין - בשביל אלמנת ובת המחבר ובשבילי סה”כ [= סך הכל] - 100 טופסים,

ות”ח [ותשואות חן] מראש על טרחתו גם בזה.

בטח כהנ”ל לא הפריעו מכתיבת והגשות Papers  [ניירות–מחקרים] משלו וכו’.

•

כעבור זמן, שלח פרופסור רוזנבלום לרבי מכתב מהמו”ל של הג’ורנאל, השואלים למי יש את הזכויות החוקיות לחתום בשם המחבר.

פרופסור רוזנבלום כתב לרבי, שהמו”לים מבקשים שהוא בתוך העורך, יחתום ויאשר להם להדפיס את המחקר; ויחד עם זאת הם מבקשים שגם הרבי יחתום בתור נציג המחבר. על כך הגיב הרבי:

ע”פ מש”כ מעל”ד [= על פי מה שכתוב מעבר לדף] - כנראה א”צ [= אין צריך] עוד חתימות ושלו מספקת, ות”ח גם ע”ז [= ותשואות חן גם על זה].

להחזיר כל המצו”ב [= כל המצורף בזה].