חייל בחזית השלג

הסופה ‘אלכסה’ שהיכתה בירושלים, בגליל, בגולן וביהודה ושומרון לא זכורה גם לזקני צפת • שלג רב שנערם בחוצות הערים, קור מקפיא עצמות, ומעל הכל: הרשויות שלא תפקדו, החשמל שקרס והערים שנותרו נצורות • שליחי הרבי וחסידי חב”ד מירושלים, צפת, אריאל ומירון משחזרים ל’בית משיח’ את הרגעים הדרמטיים, ה’מבצעים’ שהתקיימו במסירות נפש של ממש והייאוש המחלחל

מימין: השליח הרב יוסף פרידמן בפעילות במהלך הסופה. במרכז: 770 ברמת שלמה ירושלים. משמאל: ילדי חמד בצפת בונים דגם 770 משלג

המשפט הכל–כך ממוחזר “את זה גם זקני צפת לא זוכרים”, הפך מוחשי מתמיד בסוף השבוע שעבר ובראשיתו של השבוע האחרון.

שלג כבד, רוחות סער וסופה, פקדו את עיר הקודש הצפונית באיכות ובכמות שטרם זוכרה במאה השנים האחרונות.

גם תושביהן של ערי הקודש האחרות, ירושלים וחברון, סבלו מקור מקפיא וחודר עצמות, מטמפרטורות נמוכות ומערימות של שלג וקרח שהקפיאו את מהלך החיים.

כמו כל התושבים, גם אלפי חסידי חב”ד המתגוררים בשלוש הערים הללו, כמו גם בגבעת זאב, ביצהר, באיתמר ומירון, נותרו נצורים בתוך דל”ת אמותיהם במהלך 72 השעות שבהן פקד “גנרל חורף” שהגיע הישר מרוסיה, את אזורנו.

אלא שבניגוד לאחרים, חסידי חב”ד בכלל והשלוחים ביניהם בפרט, לא יכלו לשבת סמוך לתנורי הספירלה, הרדיאטורים ושאר פלאי הטכנולוגיה המחממים - במידה ואלו עבדו - וליהנות בקן החמים. הם דאגו לבני הקהילה, ל’מקורבים’ ולחיילים העומדים על המשמר.

חייל בחזית השלג

עיקר תשומת הלב הופנתה בימים אלו לירושלים, עיר הנצח והבירה שהייתה נצורה, כמה סימבולי, החל מעשרה בטבת. אלא שבנוסף לתושביה שנמנעו לצאת מן הבתים, היו עוד אלפים שנתקעו בדרכים העולות אל העיר, בכביש מספר 1 ובכביש מספר 443. במשך שעות ארוכות נתקעו אזרחים רבים, על טפם ומטלטליהם, בכבישים המושלגים. כל ניסיון להזיז את המכוניות רק גרם להן להתחפר עוד ועוד. כוחות גדולים של משטרה, חיילי פיקוד העורף ומתנדבים פינו אותם במאמצים גדולים ומרכז הקונגרסים בבנייני האומה הפך למקלט עבור ההמונים. אחד האנשים שדאג עד לכניסת השבת לכל האנשים הרחק מזרקורי התקשורת, הוא השליח הרב יוסף פרידמן, שהגיע עם משפחתו לשליחות המלך בשכונת “משכנות האומה - קריית הלאום” אך לפני תשעה חודשים.

מיד ביום חמישי בערב, כאשר נודע על הפינוי הדרמטי לבנייני האומה, הבין הרב פרידמן כי עליו להגיע למקום כדי לסייע למשפחות שנתקעו במקום. שליחות, אחרי הכל, נעשית ללא תנאים. בכל מזג אוויר.

הרב פרידמן פירסם מיד, כי כל משפחה שנתקעה בשבת בירושלים ואין לה לאן לפנות, מוזמנת ליצור קשר עם בית חב”ד ופעילי בית חב”ד ידאגו לה למשפחה מארחת בשבת. למרבה המזל, לקראת שבת רוב המשפחות הצליחו לשוב לבתיהן עד הדלקת הנרות, אבל משפחות שנתקעו בירושלים נהנו מאירוח חם ונעים במהלך השבת בבתי משפחות שכונת משכנות האומה, שנרתמו לסייע לפעילותו של הרב פרידמן.

“אנחנו מצידנו נערכנו למצב שבו עשרות משפחות ייאלצו לעשות את השבת בירושלים ונידרש לדאוג להם, אבל למרבה המזל לבסוף רוב המשפחות הוסעו לרכבת מלחה ומשם הוסעו לבתיהם”.

אחת המשפחות הייתה משפחה מנס ציונה שחולצה מרכבם הקפוא, אחרי שנאלצו לחכות בקור כל הלילה. הללו חולצו למלון סמוך, אך היו ללא אמצעים ואפשרות  להתארגן לשבת. בלית ברירה, פנתה משפחת הפליטים לאחד מהשלוחים בעירם, הרב אסף אלטרס, שיצר קשר עם הרב פרידמן. זה הגיע למקום מיד עם אספקה של טיטולים, ציוד לילדים, מטרנות ועוד, כדי לדאוג לכל מה שנדרש להם ולתינוקות הרכים. אלו כבר סבלו באותו שלב מחום והיו זקוקים בדחיפות לאנטיביוטיקה, אותה הביא להם הרב פרידמן.

למחרת עם שחר, אחרי שינה קצרה, יצא בדרכו לדאוג לאלו הקופאים מקור רוחני וזקוקים למזון בהתאם. כשברשותו מספר זוגות תפילין הסתובב השליח בין מאות האזרחים, כשהוא דואג גם לנהגים דתיים רבים שלא היו באמצעותם תפילין ולא יכלו לצאת ממרכז הכינוס למצוא זוג תפילין לתפילה. 

כך פנה הרב פרידמן למאות השוהים במרכז הכינוס, ביניהם קבוצה של 300 בני נוער מתנועת הנוער “הצופים” משבט אביב של צפון תל–אביב שחולצו לשם לאחר שנתקעו במהלך טיול בירושלים ולא יכלו לשוב לבתיהם. הנערים ניצלו את ההזדמנות להיעתר להזמנתו של הרב פרידמן ולהניח תפילין ועל הדרך גם קיימו עימו שיחות על יהדות ואמונה.

בשכונה החדשה שבה הוא מתגורר לא היו הפסקות חשמל, כיוון שמערכת החשמל הינה תת קרקעית, ולכן יכלה רעייתו לבשל לקראת שבת, בניגוד לתושבים רבים בירושלים. “לפחות חלות חמות היו לנו - מעשי ידיה של אשתי”, הוא אומר בחיוך.

סעודות שבת למאות סטודנטים באוניברסיטת אריאל

גם ביהודה ושומרון ניחת שלג כבד. יישובים רבים בגוש עציון, בבנימין, ביהודה ובשומרון היו מנותקים מחשמל ואפילו ממים עד ליום שני האחרון. מסוקי יחידת החילוץ של צה”ל, 669, פינו מספר יולדות, קשישים ותינוקות שכמעט קפאו למוות. יחידות מיוחדות חילצו אף הן אזרחים המתגוררים בהתיישבות. במקביל, מסוקי ‘יסעור’ של חיל האוויר העבירו גנרטורים ליישוב איתמר שהיה מבודד מן העולם החיצון למשך ארבעה ימים. חסידי חב”ד המתגוררים בנקודות יישוב אלו ניסו להפיץ לפחות את אור החסידות בקרב שכניהם, כתחליף לאור הפיזי, המיוצר בידי זרם החשמל שנותק.

בבירת השומרון, אריאל, פעלו שני השלוחים הרב ששון כרמל והרב שניאור לישנר, עם מאות הסטודנטים מאוניברסיטת אריאל שנתקעו במקום.

מידי שבת הם מארחים כמאה צעירים לסעודת שבת מרוממת בקמפוס, המגיעה היישר מכפר חב”ד על אף הפסקת החשמל, הם לא ויתרו על סעודת השבת ובסייעתא דשמיא מרובה המאכלים הגיעו מהמרכז עד ליישוב הנצור, דקות אחדות לפני ששבת המלכה פרסה את כנפיה. עד מהרה התברר כי במקום נמצאים לא פחות מארבע מאות סטודנטים, והשלוחים נערכו לפעול בהתאם: שולחנות השבת הוארו בזכותם של נרות חנוכה שנותרו מ’מבצע חנוכה’ אשר הסתיים אך לפני שבועות אחדים והתפילה התנהלה בעל פה. הסעודה התקיימה בחשכה גמורה, כאשר הצעירים סעדו בקבוצות של 100.למרות הקור הפיזי, האווירה התלהטה והתחממה בזכותם של שלוחי הרבי מה”מ, שעודדו את רוחם של הסטודנטים.

להעריך פתאום את הדברים הפשוטים

במרחק של קילומטרים רבים משם, בצפת עיר הקודש, הורגשה גם כן הסופה. צפת הייתה נצורה עד שבת בבוקר, אז פרצו נגמ”שים של צה”ל את הדרך והצליחו להכנס אליה ולהעניק מענה לתושבים רבים שסבלו מהיפותרמיה. הרב שרגא קרומבי, מהשלוחים בניו ג’רסי ויליד צפת שהתארח בשבת זו עם משפחתו אצל הוריו, לא התרגש ביום חמישי מהאזהרות על סופה קרבה. הוא כבר רגיל לכך מארצות הברית. אלא שבתוך זמן קצר נקלע לסיטואציה שאותה לא הכיר בסופות השלג של ארה”ב. “גם כאשר קמנו ביום שישי לתוך שלג שיורד ללא הפוגה, אף אחד עוד לא יכל לשער מה יהיה המצב מספר שעות בודדות לאחר מכן. בני משפחה מאזור המרכז עוד השתעשעו במחשבות להגיע לצפת לשבת כדי ליהנות משבת לבנה, אבל גם הם ירדו מכך די מהר. לבן משפחה אחד שהתעקש להגיע כיון שהילדים רוצים לחוות שלג, נאמר להביא איתו גנרטור למקרה של הפסקת חשמל.

בערב שבת עברו הודעות על מניינים שייערכו בבתי אנ”ש, וגם דף הוראות הלכה למעשה בשאלות הלכתיות שעל הפרק, כמו “האם מותר ליהנות ממים שחוממו בשבת לאחר הפסקת חשמל?”, כתב בבלוג שפירסם השבוע. “הדרך לבית הכנסת ‘היכל לוי יצחק’ לא הייתה קלה. השלג והרוח מצליפים ללא הפסקה והרגליים מבוססות בחצי מטר של הלבן הלבן הזה. בבית הכנסת נערכים מנינים למנחה, ופסוק אחד מההפטרה מקבל משמעות עכשווית: ‘כי כאשר יירד הגשם והשלג מן השמים’.

קבלת שבת מתחילים בשעה מוקדמת. באמצע התפילה, ללא התרעה מוקדמת כבה החשמל באזור כולו. חושך בבית הכנסת הגדול, ורוב המתפללים נעמדים בצידי בית הכנסת ליד הדלתות והחלונות, שם מואר יותר כיון שהשלג מחזיר אור בעוצמה רבה. התפילה נמשכת כסדרה והקהל לא מוותר על ריקוד ‘יחי אדוננו’ סוער. בדרך חזרה הביתה עסוקים כולם בלנחש כמה זמן תימשך הפסקת החשמל? הפעם זה היה קצר ואת הסעודה זכינו לערוך עם אור וחימום, מה שאי אפשר לומר על ליל השימורים שלאחריו, כאשר נותרנו מנותקים מהחשמל עד שעות הבוקר המאוחרות. חושך גמור, קור של אפס מעלות ומטה, וחוסר וודאות בשאלה מתי יחזור החשמל.

בבוקר השלג נחלש עד שפסק לחלוטין בשעות הצהריים. כאשר העננים החלו להתפזר התגלה נוף עוצר נשימה של הרים מושלגים, וגם החל להתברר הנזק שנגרם לסביבה. עשרות עצים שקרסו, מכוניות שנפגעו, חוטי חשמל וטלפון שנקרעו ועוד. במשך היום כולו החשמל דלק וכבה לסירוגין, כאשר אף פעם אי אפשר לדעת לכמה זמן זה יחזיק. ובכל זאת, חוץ מהחוויה הלא נעימה, היה גם משהו מעורר בשבת הארוכה והמוזרה הזאת. פתאום ניתן להעריך את הדברים הפשוטים כל כך. פתאום שום דבר הוא לא מובן מאליו, גם לא כוס תה, תנור חימום או מנורה דולקת. יש הרבה על מה להודות”.

מירון נצורה

מי שמאוד מזדהה עם הדברים הללו הוא ר’ יוסי זליקוביץ, מייסד ומנהל ארגון החסד ‘חסדי שבתאי’ שהקים על שם אביו. ביישוב מירון, כמו בשאר יישובי הסביבה, ניתק זרם החשמל. בעוד צפת חוברה לחשמל כבר במוצאי שבת, זליקוביץ ומשפחתו נותרו ללא חשמל במשך ארבעה ימים תמימים, עד ליום שני בערב.

בסוף השבוע הוא עוד היה בטוח, כמו כולם, שהסופה הנוכחית תהיה רגילה, כמו בכל חורף: שלג קליל שלא יוותר לו זכר בתוך זמן קצר. אבל אפילו הוא, כיליד מירון, הופתע מהעוצמה. ביום חמישי בלילה השלג כבר נערם לגובה רב ואז החלו הקריאות. הן לא תפסו אותו לא מוכן, כיוון שליתר בטחון הוא כבר כיסה את גלגלי האמבולנסים ש’חסדי שבתאי’ מפעילה בשרשראות מיוחדות. “ביום שישי בעלי החנויות סגרו מוקדם ובמקביל החשמל נותק והיה עלינו לארגן את כל ההכנות לשבת באמצעות גנרטורים. במקביל, ניסיתי לסייע גם לאנשים שנתקעו בכבישים באזור. לשבת הגענו מותשים, בלי חשמל, בלי מים חמים, זו הייתה הרגשה מוזרה”. למרות הכל, הוא ניסה לסייע לראש המועצה באספקת ציוד רפואי לתושבי האזור, וחילק שקיות חימום אותן קיבל מפיקוד העורף לקשישים ומשפחות ששיוועו לעזרה.  

•    •    •

בשעות ששורות אלו יורדות לדפוס, אלפי בתים חוזרים בהדרגה לחיבורי החשמל, בזה אחר זה נפתחים מחדש מוסדות הלימוד ברחבי הערים. הכבישים הראשיים כולם פתוחים וגם המשניים. אט אט חוזרים החיים לשגרה מבורכת, ובהמשך תפילות לחורף גשום ומלא ברכה.