ההדגשה על כך שאנו פועלים בשליחותו של הרבי מה”מ, איננה פרט נוסף בתוך עבודת השליחו

ההדגשה על כך שאנו פועלים בשליחותו של הרבי מה”מ, איננה פרט נוסף בתוך עבודת השליחות שלנו, אלא החלק המרכזי, העיקרי והיסודי שבהכנת העולם לגאולה, בכחו של משה שבדורנו.          

במוצאי שבת הקרובה, יחול ז’ באדר, יום ההולדת ויום ההסתלקות של משה רבינו. בקרב קהילות ועדות רבות, ישנם מנהגים והנהגות שונות, אשר קשורות להילולא של משה רבינו, אך הרבה פחות, אם בכלל, מתייחסים לעובדה שזהו יום ההולדת שלו. את העובדה הזו, ובעיקר על המשמעות שלה, מלמד אותנו, משה רבינו שבדורנו, כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א.

בכלל, הציון של ימי הולדת [למעט במקרים מסוימים ומיוחדים], והמשמעות הרוחנית שלהם, לא היו נפוצות כל כך, עד להוראות הרבי בנושא, אך דווקא לגבי משה רבינו, לא רק שתאריך יום ההולדת ידוע, אלא שגם המקור לכך שיש בו זכות מיוחדת, ושזהו העניין העיקרי שבז’ באדר, הוא מקור גלוי וידוע לכל. זוהי גמרא, ואלו דברי חז”ל המובאים במפרשים ומדרשים על מגילת אסתר כך שלמדנים, ‘פשוטי עם’ ואף ילדים לומדים ושומעים על כך.

כולם יודעים לספר על מפלתו של המן הרשע, ועל הטעות שלו, בכך ששמח כשהפור נפל על חודש אדר. הוא שמח משום שלחודש אדר אין זכות, ואדרבא - מת בו משה רבינו, רבם ומושיעם של ישראל, ולא היה יודע שבאדר הוא גם נולד, ואדרבא, “כדאי הלידה שתכפר על המיתה”, ואם כך, עניין לידתו של משה רבינו, שייך וידוע לעם ישראל כולו.

אמנם, אנו רואים, כי ישנם עניינים, שנראים פשוטים, מובנים, ונכונים, אלא שמשום מה, הם חיכו במשך הדורות, ואף בדורנו, עד שיגלה אותם כ”ק אדמו”ר מה”מ, ויורה לנו מה נדרש מאתנו, מהי המשמעות המיוחדת עבורנו. ישנם עניינים, שכדי לפעול אותם, צריך שהדבר ייעשה דווקא על ידי משה רבינו בדורנו.

ישנם עניינים שצריכים וחייבים להיעשות על ידי משה רבינו ובכוחו, על אחד המרכזיים שבהם, אנו קוראים בפרשת השבוע. “ועשו לי משכן”, השראת השכינה כאן בעולם הזה, ומאז העבודה של “ושכנתי בתוכם” בתוך כל אחד מישראל, נעשית דווקא על ידי משה רבינו. המשכן נקרא “משכן שעשה משה”, ומעשיו ידיו הם נצחיים.

כדי להקים את המשכן, לאפשר את השראת השכינה כאן בעולם הזה, בכל ענייניו ובכל אחד מאתנו, מסביר הרבי, יש צורך בנשיא הדור, במשה רבינו. יש צורך לכח מיוחד של מי שאינו רק מנהיגו הרוחני של העם, אלא “הנשיא הוא הכל” - מי שבזכותו ועל ידו מגיעה ההשפעה לדור כולו, ברוחניות ולא פחות חשוב - בגשמיות. הוא זה שנותן את הכח לחבר רוחניות וגשמיות, ולאפשר את השראת הקדושה בעולם.

ומאז, כולם יודעים את הדרשה “בתוכו לא נאמר אלא בתוכם”, כולם יודעים שהציווי לבנות את המשכן הוא נצחי, שאינו זז לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, ויש לקיימו תמיד, גם בזמן הגלות, באמצעות בתי מקדש מעט, ואף על פי כן, את העובדות האלו, מתרגם למעשה דווקא כ”ק אדמו”ר מה”מ.

הוא זה שמורה שכל בית יהיה בית חב”ד, שכל ילד וילדה יעשו בית מקדש פרטי מהחדר שלהם. הוא מורה להקים בתי חב”ד - בתי כנסת, בתי מדרש ומעשים טובים, בכל מקום, כחלק מהציווי וההוראה “ועשו לי מקדש”, ולדאוג לכך שהקב”ה ישכון בתוך כל אחד מישראל. כדי לפעול זאת, לא מספיק ללמוד ואף ללמד את הפסוקים ומדרשי חז”ל, כדי להכין את העולם להיות דירה לה’, לגאולה השלימה, צריך את הכח של משה רבינו שבדור, של גואל אחרון.

עלינו לזכור, לדעת ואף להזכיר זאת, לעצמו ולעולם כולו. אנו פועלים אך ורק מכוחו של הרבי. כל הרעיונות, המבצעים והפעולות, גם כאלו שניתן להסבירן במילים ומושגים שמקובלים כיום בעולם, לא היו נעשים, ולא יכולים להועיל, בלי שהם יגיעו ויהיו שייכים לרבי, לנשיא שהוא הכל, שבזכותו הדור קיים בגשמיות וברוחניות. 

לכן, ההדגשה על כך שאנו פועלים בשליחותו של הרבי, איננה פרט נוסף בתוך עבודת השליחות שלנו, אלא החלק המרכזי, העיקרי והיסודי. הרבי אמנם פועל גם על ידי מי שאינם מודעים, או שאינם מודיעים, לעצמם ולאחרים, ממי הם מקבלים את הכח, אך כאשר אנו פועלים, חייב להיות ברור כי הדבר נעשה ע”י הרבי, על ידי משה רבינו.

הרבי, נותן לנו את הכח ודורש מאתנו, לזכור כל העת את  הלידה שמכפרת על המיתה. את התפקיד, החובה והיכולת לפעול כל הזמן ובכל דרך, בלי להתעייף ובלי לישון. רק מקבלים ממנו את הצווי והכח להכין את העולם לגאולה, ואת התגלות הרבי מלך המשיח מיד ממש

יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד!