שני זיתים כ”ק אדמו”ר הזקן: שני זיתים יש: אחד מימין הגולה ואחד על שמאלה, כמפורש ב

שני זיתים

כ”ק אדמו”ר הזקן: שני זיתים יש: אחד מימין הגולה ואחד על שמאלה, כמפורש בהפטרה. הזית שבצד ימין מורה על ימין מקרבת - היא בחינת אהבה, לעומתו הזית השמאלי מורה על - שמאל דוחה - היא בחינת יראה.

(לקוטי תורה פרשת בהעלותך)

כמרירות הזית

כ”ק אדמו”ר האמצעי: ישנם שני אופנים בבחינת ההתבוננות: האחד הוא שמשיג בטוב טעם ומתענג בתענוג אלוקי, והשני הוא בחינת שפלות, שהיינו על ידי אותה התבוננות עצמה, הוא מוליד בנפשו בחינת שפלות האמיתית, שחש עד כמה רחוק ערכו מאור פני המלך, והרי זו מרירות בנפשו כמרירות הזית.

(מאמרי אדמו”ר האמצעי, הנחות תקע”ז, בהעלותך את הנרות, עמ’ קלט)

שמן זית זך

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: התורה נקראת “שמן זית זך”, שכן המילה זך - רומזת על כ”ז אותיות התורה: כ”ב האותיות יחד עם חמשת האותיות הסופיות.

(אור התורה, במדבר כרך א’, עמ’ סב)

עבודת התשובה

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: בספר ירמיהו נאמר על עם ישראל: “זית רענן פרי תואר קרא ה’ שמך”. מה טעם נמשלו כאן ישראל לזית דווקא?

אלא מה הזית הזה עד שהוא באילנו מגרגרים אותו ואחר כך מורידים אותו מן הזית ונחבט, ומשחובטין אותו מעלין אותו לגת, ונותנים אותו במטחן, וטוחנים ומקיפים אותו בחבלים ומביאים אבנים להכביד עליהם ואחר כך נותנים שמנם, כך ישראל… ואחר כך עושים תשובה והקב”ה עונה להם. נמצא שהוצאת השמן מן הזיתים נמשלה לחוטא שהיצר לו ה’ מאוד, עד אשר שב לה’ בכל ליבו, ובכל נפשו ובכל מאודו, וזהו עניין השמן היוצא מן הזיתים על ידי כתישה, טחינה וכבישה. ולכן נמשלו ישראל לזית מפני שהם עסוקים בעבודת התשובה בכל דרגותיה.

(תורת שמואל תר”ם ח”א עמ’ ע)

שמן משחת קדש

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: שמן המנורה הוא מבחינת חכמה סתימאה (חכמה הסתומה ומכוסה), כמו שכתוב “שמן משחת קדש”. שקדש - היא בחינת חכמה, ושמן משחת קדש, הוא מושח את בחינת חכמה, דהיינו שהוא נעלה ממנה. ושמן זה - הוא השמן שבמנורה, שבהדלקתו, נמשכת בחינת חכמה סתימאה לנשמות ישראל.

(המשך תער”ב, חלק שני, עמ’ תתצא)

נרות המקדש, המאורות והנשמה

כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: לכאורה לא מובן מדוע נאמר בתחילה “בהעלותך את הנרות” ולא נאמר כמה נרות, ורק אחר כך נאמר “אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות”?

אלא שישנן כמה מדריגות רוחניות בעניין הנרות. נרות המנורה, נרות מאורות העולם, ונרות נשמות ישראל, שנשמה נקראת “נר”. זהו שעל ידי העלאת נרות המקדש, יאירו שבעת הנרות של המאורות ושל הנשמה…

(ספר המאמרים הש”ת, מאמר ד”ה בהעלותך את הנרות)

שרה הוסיפה על המאורות

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: העבודה הרוחנית והנצחית של בהעלותך את הנרות, היא לפעול הוספה באור המאורות המאיר מצד בריאת העולם. וזהו על דרך שאמרו חז”ל במדרש רבה: “שרה הוסיפה על המאורות”. לאמור: עבודת בני ישראל היא לעשות מהעולם דירה לו יתברך בתחתונים, באופן נעלה עוד יותר מכפי שהיה קודם חטא אדם הראשון. כל אחד ואחד מישראל נברא כנשמה בגוף למטה, כדי לפעול הוספה בעולם, עוד יותר מבחינת “עולם על מילואו נברא”. ומכיוון שזוהי עבודתו, מובן שניתן לו הכוח, שיוכל לקיים זאת.

(ספר המאמרים במדבר חלק א’, מאמר ד”ה בהעלותך,עמ’ שסב)