כאשר נסב כולנו סביב שולחן ליל הסדר ונגיע לפיסקה “בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמ

כאשר נסב כולנו סביב שולחן ליל הסדר ונגיע לפיסקה “בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו יצא ממצרים”, יש מאות ואלפים המהלכים בינותינו ויודעים היטב לכוון על היציאת מצרים שהם עצמם חוו על בשרם ונפשם. אלו ניצולי הכתות השונות, שהגבילו והאפילו על חירותם, חירות מחשבתית וחירות נשמתית >> לרגל חג הפסח, אנו מגישים לראשונה את סיפורו של ר’ יהונתן אטנשטיין, החושף בגילוי לב את מסע חייו האומללים באחת הכתות הקשות ביותר, ועד יציאתו לחירות על–ידי חסידים שזכו להדרכות וברכות נדירות מהרבי בתחום שעד היום נחשב לסודי בשל אופיו

באותו יום רביעי עבד יונתן במרכז הסיינטולוגיה בלוס אנג’לס, כאשר חבר הודיע לו שאמו נמצאת בחוץ, מבקשת לפגוש אותו. הוא היה מופתע, שכן אמו מתגוררת במילווקי, מרחק 5–6 שעות טיסה, ומה פתאום הגיעה ללוס–אנג’לס? הוא לא חשד בכלום, שכן במכתבים האחרונים שקיבל מאמו, היה נראה שהיא קיבלה בהבנה את החלטתו להצטרף לכת הסיינטולוגיה. אבל הוא בהחלט היה מופתע.

“שלום, אמא, מה את עושה כאן בלוס אנג’לס?” שאל את אמו בהתעניינות.

“הו, ג’ונתן, הרגליים שלי כואבות, והרופא אמר שאקלים חם יותר עשוי לעזור להם”, השיבה לו אמו. זה היה בחודש אייר, ואפילו במילווקי התחמם. יונתן תיאר לעצמו שזה רק תירוץ קלוש כדי לפגוש אותו… לאחר שיחה קצרה הציעה אמו ללכת למחרת למסעדה. הוא הסכים, והיא נתנה לו כרטיס המלון בו היא מתאכסנת, ואמרה שתאסוף אותו במונית למחרת בבוקר.

חטיפה לאור יום

היא הגיעה בשעה המיועדת למחרת. אך במקום מונית היא הגיעה במכונית עם נהג צמוד. היא אמרה שבמקום מונית היא שכרה את הנהג הזה כדי להסיע אותנו. הנהג היה בחור מגודל עם כובע וזקן קטן. הוא אמר ששמו ג’ק ושהוא במקור מניו יורק. הם הסתובבו ברחובות לוס–אנג’לס כחצי שעה, כשלפתע פנה הנהג מהכביש הראשי לרחוב צדדי. מעבר לרחוב עמדה מכונית חונה עם מכסה מנוע פתוח.

הם התקרבו למכונית החונה, ואז הכל קרה במהירות: צעקות רמות נשמעו, אמו נעלמה משדה ראייתו, ושני בחורים חסונים נכנסו למושב האחורי של המכונית משני צדדיו. הם אמרו לו לא לזוז.

ברגע הראשון הוא היה מבולבל, תוהה מה קורה, אך ברגע הבא הוא הבין שזו חטיפה…

“אתם לא יכולים לעשות לי את זה, זה לא חוקי!”. יהונתן ניסה להתנגד לחטיפתו בכוח. הוא צרח והשתולל, בניסיון להיחלץ מחוטפיו המסתוריים. אלו הורו לו לשכב בתחתית המכונית, ואיימו כי יפגעו בו פיזית אם ינסה לברוח או שלא לציית להם. יונתן הבין שאין לו ברירה אחרת, ונשכב דומם על קרקעית המכונית.

המכונית נסעה זמן מה, הם עצרו את המכונית וכיסו את עיניו, תוך שהם מזהירים אותו לא לצעוק. אחר–כך הובילו אותו אל תוך הבית. שם הוכנס אל חדר עם סורגי ברזל על החלונות. הוא ראה את מוטות הברזל וחשב שזה מין בית–סוהר. הוא היה כועס ומבוהל.

הדי–פרוגרם [תכנית לשחרור אנשים מכתות, י”ל] עמד להתחיל את פעילותו, על מנת להוציא עוד נשמה יהודית מחבלי הכת האיומה.

נער עם חומה פסיכולוגית

יהונתן אטנשטיין נולד למשפחה יהודית אמריקאית טיפוסית במילוואקי שבמדינת ויסקונסין. בצעירותו שלחו אותו הוריו, יחד עם שני אחיו ואחותו, לבית הספר היהודי באזור מגוריהם, שהיה בית ספר אורתודוקסי. רוב התלמידים, ביניהם יהונתן, לא הגיעו ממשפחות שומרי תורה ומצוות, כך שלבית הספר הוא אמנם הגיע עם ציצית וכיפה, אך עם שובו לביתו לא הייתה לכך כל משמעות. בבית לא שמרו אפילו על מצוות בסיסיות כשבת וכשרות.

למרות שהיה תלמיד מן השורה בתחום הלימודי, דווקא בתחום החברתי התפתח פער בין יהונתן לבני גילו, בשל היותו ילד רגיש ופגיע. בגיל אחד עשרה השתתף במחנה קיץ של הציונות הדתית שהתקיים במושבה בצפון מדינת ויסקונסין. רוב הילדים בקעמפ הגיעו ממשפחות אורתודוקסיות משיקגו, והילדים אהבו להציק לו בשל היותו בעל מזג רגיש שמתרגז בקלות. ההצקות וההתעללות פגעו בו מאוד, והוא החליט שאם כך מתנהגים אליו ילדים שומרי מצוות, אז זה לא בשבילו… בעקבות חוויה זו, גם בשלבים מאוחרים יותר בחייו, סלד מכל דבר שהזכיר לו איזשהו סממן יהודי.

משסיים את כיתה ח’ המשיך יהונתן לבית ספר תיכון ממשלתי. משם כיוון את צעדיו לאוניברסיטת מדיסון אשר בויסקונסין. בעודו סטודנט צעיר השתלב כעוזר מחקר בתהליכים תרמיים עבור אנרגיה סולארית. אחר סיום הלימודים באוניברסיטה עם תואר שני בהנדסה מכנית, השתלב בשוק העבודה עבור חברה גדולה במילווקי כמהנדס מחקר.

אחר–כך עבר לפורטלנד שבמדינת אורוגון, עיר יפהפיה על גדות האוקיינוס השקט. ההרים מכוסים שלג, יערות, נהרות ומפלים. בסופי שבוע נהג יהונתן לבלות בטיולים באזור וליהנות מהיופי הקסום שבבריאה. בהר ריינר, הר ס. הלנס - הר געש אשר התפרץ אך שנה קודם לכן, הפארק הלאומי האולימפי, חוף האוקיינוס השקט ועוד.

יהונתן הרגיש בתוכו בודד ומפוחד ולכן עם הזמן בנה סביבו כעין חומה פסיכולוגית בכדי להגן על עצמו מפני פגיעה או דחייה מאחרים. עם זאת, הוא חש שאותה חומה שמגנה עליו מפני פגיעה מאחרים, גם כולאת ומגבילה אותו מאוד, דבר שבא לידי ביטוי בבעיות תקשורת עם עמיתים בעבודה. דבר זה גרם לו להבין כי הוא חייב למצוא דרך על מנת לעזור לעצמו להסתדר, ולקבל כלים להתמודד עם בעיותיו. הוא ניסה להשתתף בסמינרים והרצאות שיעזרו לו לתקשר עם אנשים נכון, לאהוב את עצמו וכך לאהוב את האחר ולקבל אותו.

מפגש ראשון עם כת הסיינטולוגיה

באחד הימים, כששהה במסעדה, הזדמנה לידו חוברת המציעה מבחן אישיות ללא תשלום. החוברת הייתה בעלת 200 שאלות אישיות. הוא ענה על כל השאלות ושלשל לתיבת הדואר, והספיק לשכוח מהנעשה. לאחר כמה ימים התקשרו אליו ואמרו לו שאם הוא רוצה לקבל את תוצאות מבחן האישיות שלו - שיבוא למשרד מסוים. מסתמן, כי מבחן זה הוא אחד הדרכים העיקריות בהם כת הסיינטוליגיה פעלה על מנת לסחוף אנשים תמימים לכת מסוכנת זו.

משהגיע יהונתן למשרד, קיבל את פניו אחד מנציגי הכת שפרש בפניו את התוצאות ה’קודרות’ שהוא אינו מרוצה וכי רע לו. יהונתן הגיב כי הוא כבר מודע לבעיותיו. הנציג הציע לו קורס תקשורת במחיר מוזל - דבר שנשמע לו גם מעניין וגם זול, אז למה לא?

קורס התקשורת כלל קריאה והבנה של כת הסיינטולוגיה, הגדרה של תקשורת והרבה תרגילים המלמדים תקשורת נכונה. תרגילים רבים היו, כל תרגיל ברמה אחרת.

כאן בעצם התחיל להתרקם הקשר שלו עם כת הסיינטולוגיה. כת העובדת על שטיפת מוח מסיבית של האדם, ומשכנעת אותו שכאשר יתנהג כמו שהכת דורשת, הוא ירגיש טוב ויהיו לו חיים תקינים ומאושרים. זוהי שטיפת מוח פסיכולוגית מאוד חזקה, שבמהלכה האדם משתכנע באמיתות המסרים של הכת, ואפילו אינו שואל שאלות ולא מנסה להפריך. עד כדי כך שטיפת המוח וכוח השכנוע היו חזקים, שאת יהונתן הם הצליחו לשכנע שהוא יודע מיהו היה בדיוק בגלגול הקודם - אישה, מי היא הייתה, ואפילו היכן היא קבורה!…

מאחורי הקלעים של הכת עמד אדם בשם בריין אוברט שהמציא את שיטת הסיינטולוגיה, וטען כי היא הדרך היחידה לחופש מוחלט. את שיטתו ביסס על סיפור שהתרחש לפני אלפי שנים - מאורע קטסטרופלי שקרה לכל הישויות בעולם, ומאז האנשים הנמצאים על פני האדמה אינם מרוצים, מרגישים רע ומחפשים חיים תקינים יותר. הוא טען כי מצא דרך לתקן את אותו מאורע היסטורי, ולהגיע לחופש ולחירות. אך כדי להגיע לתיקון, יש צורך לעבור מספר תהליכים, בסדר מסודר, ובאם קופצים ישירות לרמה הגבוהה בלי מוכנות - עלולים לחלות או למות. כלל זה נועד לשמור את הרמה הגבוהה בסוד, מה שגרם להרבה סקרנות בקרב חברי הכת. תעלומה זו תורגמה בצורה מבריקה על ידי הארגון למסחטת כספים מחברי הכת.

בריין אוברט הקים את הכת לפני שנים רבות, הוא אסף קבוצה של חברי הכת, קנה כמה אוניות והפליג ברחבי העולם. עקב בעיות עם ממשלות שונות, הם הסתבכו שוב ושוב בכל יעד אליו הגיעו. בסופו של דבר, הארגון הימי הפך לארגון מבוסס קרקע כאשר רכשו מבנים בקלירווטר שבדרום פלורידה.

ההתמכרות

הסיינטולוגיה, הכת המסתירה את השתייכותה הנוצרית, לא מתנהלת כמו כל ארגון צדקה. זו כת המתנהלת כמו בית–עסק המשווק טכניקות ושיטות לחיים. מגוון קורסים, ספרים וקלטות. בדרכי פעולה אלו הם שולטים באנשים הפוטנציאליים וכך גם יוציאו מהם את כספם.

רוב אנשי הסיינטולוגיה מאוד כנים ואכפתיים לחבריהם בארגון, אבל גם הם שטופי מוח על ידי הארגון. זוהי הסיבה לכך שיהונתן, אשר הרגיש בודד מאוד וללא חברה מחבקת ותומכת - הצטרף בחדווה לארגון, שם מצא חברה ואוזן קשבת.

הסיינטולוגיה פועלת על עיקרון של “שלם עכשיו - קבל אחר כך”. הפוך מעסק רגיל, בו אדם מקבל במידי על מה ששילם. אדם שמכור לכת, יהיה מסוגל למשכן את ביתו, ולבזבז את כל כספו על מנת להימנות כחבר בארגון.

אדם שנמכר לסיינטולוגיה, משתמש בלחץ קיצוני על מנת להשיג כסף מכל מקור אפשרי, ובאם אין לו כסף, הוא יפעיל לחץ על קרובי משפחה, או ייקח הלוואות ויכנס לחובות כבדים, על מנת לשלם את חובו לכת.

תמורת התשלומים הוא יוכל להשתמש בספרי וקלטות הסיינטולוגיה, ויורשה לו להשתתף בקורסים והדרכות. באם אין לו אפשרות לשלם את הכסף, יש דרך נוספת לקבל שירותי הדרכה וספרי סיינטולוגיה - חתימה על חוזה לעבודה במשך כמה שנים בתשלום סמלי, ואם יפר את החוזה הוא יצטרך לשלם את החוב עבור מה שקיבל, לפני שיוכל לקבל שירותים נוספים.

המטרה הסופית אמורה להיות חופש מוחלט. אך קיימים שלבים שונים. השלב הגבוה ביותר נקרא “הגשר”, על מנת להגיע לשלב זה מוכרחים לעבור את כל השלבים הראשוניים של התהליך, ועבור זה נדרשים לשלם עלויות בהיקף של מאות אלפי דולרים. כמובן, המטרה האמיתית של סיינטולוגיה אינה לעזור לאנשים אלא לשעבד אותם, או לפחות לקבל את כספם.

יהונתן, שרצה לקבל את השירותים של סיינטולוגיה, כדי לעלות על “הגשר”, אולץ למכור מכונית טויוטה בת שנתיים ועוד נכסים אחרים. אך כעבור זמן, חשב כי הוא נשבר מרוב הסכומים הגדולים שנדרש לשלם כדי לקבל שירותים לעלות על “הגשר”.

באותה תקופה הוא היה מובטל, וניסה להשיג עבודה הנדסית - אך לא מצא. לבסוף מצא עבודת טלמרקטינג, אבל היא לא היתה רווחית דיו. כסף הוא לא הצליח לעשות, מה שאומר שהוא טרם קנה את כל שירותי הסיינטולוגיה והחלום לעלות על “הגשר” היה רחוק מתמיד…

בלית ברירה, חתם יונתן על חוזה נוקשה ונסע ללוס אנגלס בתור סיינטולוג בתשלום סמלי.

בתור סיינטולוג, לא הייתה ליהונתן היכולת לנתח את שיטות הפעולה של הסיינטולוגיה, כי הוא היה חייב לקבל את כל מה שנאמר לו כעובדה קיימת ללא אופציה להעלות ספקות ולשאול שאלות. עם הזמן זה גרם לו להרגיש נורא ולחוש עצמו כמישהו פסיכוטי, במיוחד כשהיה מתעורר בבוקר.

הוא המשיך לעבוד במכירת הטלמרקטינג בתחומים אחרים, כך צבר לא מעט כסף, והחל לשלם את חובותיו לסיינטולוגיה. הוא הפך להיות חבר במצב יותר טוב בארגון.

פעמוני אזעקה נדלקים

בימי שהותו בפורטלנד, אמו שהייתה במילוואקי לא ידעה דבר על הסכנה הטמונה בכת שבנה חבר בה. לאחר זמן הזדמן לה לקרוא כתבה באחד העיתונים כמה הסיינטולוגיה מסוכנת והרסנית, ומאז היא החלה לערוך שיחות טלפון עם ארגונים שונים כדי לברר פרטים נוספים על הארגון ומה ניתן לעשות כדי להציל את בנה.

היא נסעה לפגוש מומחה לכתות במדיסון בירת ויסקונסין, ושילמה לו כדי לקבל עצות ודרכי פעולה. הלה, שהכיר היטב את מסוכנות הסיינטולוגיה, אמר לה שהיא לא תצליח להוציא את בנה מהכת, אך המליץ   לה להמשיך לשמור איתו על קשר.

בעקבות המלצת המומחה, החלו כל בני המשפחה לשלוח מכתבים ליונתן ולהדק את הקשר עמו. העצה הטובה שהציעו לה לא להתנגד לבנה, התבררה כעצה טובה מאוד. מה שגם אפשר בשלב מאוחר יותר את חילוצו של יהונתן.

באותה תקופה, השתתפה אמו בקבוצות תמיכה של הורים לילדים בכתות. פעם אמרה לה אחת האימהות שהשתתפה בקבוצת תמיכה, שכיוון שהיא יהודייה - בוודאי יהיו הרבה ארגונים יהודיים שיוכלו לעזור לה.

היא החליטה לאמץ את העצה שקיבלה, והרימה טלפון לשליח הרבי במילווקי, הרב יוסף סמיואלס, סיפרה לו על מצב בנה, וביקשה את עזרתו. הרב סמיואלס הפנה אותה לרב מסויים בלוס אנג’לס שיחקור את הדברים. היא מיד יצרה קשר עם הרב וקיוותה שהוא יוכל להכנס לארגון ולהוציא משם את בנה. אך הלה הסביר לה שהוא לא יכול לעשות זאת. בצר לה חזרה לרב סמיואלס להתייעץ מה ניתן עוד לעשות.

הוא הציע לה ליצור קשר עם הרב יהושע הכט מניו יורק. ובמקביל, הוא עצמו התקשר לרב העכט, ושיכנע אותו בכנות כוונותיה של האמא.

לאחר עיכובים רבים, הכל היה מוכן ומזומן לחטיפה, שהתרחשה בחודש אייר תשמ”ו, כמתואר בתחילת הכתבה. לאחר החטיפה הציעו לאמו לחזור למילווקי, משום שחשו שמוטב יהיה לה לא להיות נוכחת בהמשך התהליך. באותה נקודת זמן, יונתן הבין כבר שאמו תיכננה את מהלך החטיפה, והוא מאוד כעס עליה בשל כך.

עשרה ימים בילה יהונתן באותו חדר בתור “חטוף”. היו אתו אנשים יום ולילה. בהתחלה הם היו קשים איתו. הוא נאלץ לבקש רשות לישון, לאכול וללכת לחדר האמבטיה. לא הייתה לו אפשרות לברוח, והם גם הפחידו אותו שאם לא ישתף אתם פעולה - הוא ישאר שם שלושה עד ששה חודשים.

לימים יספר לו הרב העכט, כי בלילה הראשון שלאחר החטיפה, הופיע מסוק משטרתי מעל דירת המסתור, והאיר את הסביבה בפנס רב עוצמה. הם היו בטוחים שהמשטרה בעקבותיהם, ושערותיהם סמרו. רק לאחר שעה ארוכה של פחד אימים התברר להם שאירעה פריצה לביתו של דפלומט שהתגורר בקרבת מקום, וזו הייתה הסיבה שהמשטרה הקפיצה מסוק לאוויר…

סיפורו של ר’ שלמה

בספרו של יונתן, “הדרך לאמת” (The Road to Truth), הוא כותב שהדי–פרוגרם הראשי היה יהודי בשם שלמה, שאת שם משפחתו הוא אינו יודע עד היום הזה. כל מה שהוא יודע עליו זה, שהוא חסיד חב”ד שחי בישראל.

‘בית משיח’ הצליח לאתר את הרב שלמה, שניאות לספר על חלקו בפרשייה, אך למרות שחלפו למעלה משלושים שנה - הוא עדיין מעדיף להשאר בעילום שם.

“הרב יעקב יהודה העכט היה האחראי הכללי על קבלת ההחלטות וגם על התחום הכספי. אך את הניהול הטכני, בשטח, הוא העביר לבנו ר’ שייע הכט”, משחזר הרב שלמה בשיחה ל’בית משיח’, “הרב העכט, היה יהודי של מסירות נפש, וכאשר הבין שלמשפחה אין אמצעים לממן את מבצע החטיפה היקר, הוא גייס בעצמו את הסכום העצום”.

הרב שלמה עסק בתחום החילוץ מכתות, וכאשר הרב שייע העכט שמע שהוא הגיע לביקור אצל הרבי, גייס אותו מייד לתוכנית. הם נפגשו ביום חמישי, וכבר למחרת ביום שישי הוא היה על המטוס בדרכו ללוס–אנג’לס.

לפני שהוא מספר על תוכנית החילוץ של יונתן, חשוב לר’ שלמה להבהיר: “הסיינטולוגיה זו אחת מהכתות הקשות והנוקשות ביותר. טעות לחשוב שהשיטות שלהם מצליחות רק על אנשים חלשים עם רמת משכל נמוכה. בכלל לא. הפסיכולוגיה שלהם מאוד חזקה ואכזרית, גם ביחס לכתות אחרות, והיא מצליחה לשלוט גם במחשבותיו ובהתנהגותו של אדם משכיל וחכם. עד כדי כך שהצליחו לשכנע אדם שהוא יודע במדויק כי הוא היה אישה בגלגול הקודם, מה היה שמה ומה עשתה בחיים הקודמים, והוא אפילו יודע היכן היא קבורה”…

“כאשר הגעתי לדירת המסתור, יונתן הבין שאני אוייב הסיינטולוגיה, ולכן סימן אותו כאוייב שלו. לא התרגשתי. הבנתי אותו. ובגישה מכילה התחלתי לדובב אותו, שיספר על החיים שלו ואיך הגיע לסיינטולוגיה. ההגנה העיקרית של יהונתן על סיינטולוגיה היתה טענתו שזה פשוט עובד. צחקתי ואמרתי כי זה בטוח עובד עבור אנשים שמחפשים רק לגרוף כסף.

“ההתקדמות הרצינית הייתה כאשר השגתי - באמצעות חבר - עותק נדיר וסודי של עקרונות היסוד של הכת, מה שהיווה כעין “קיר האש” המסתורי שעמד מאחורי שיטת הסיינטולוגיה.

“התחלתי להקריא ליונתן קטעים מתוך הקורסים המתקדמים ביותר של הכת, תכנים שבהתאם לשטיפת המוח שעשו לו, הוא האמין שאם ישמע אותם בטרם יסיים את הקורסים הקודמים - המוח שלו יישרף והוא ימות… כאשר התחלתי לקרוא מהחוברת, יונתן ניסה לאטום את אזניו, הוא היה סמוך ובטוח שמוחו יישרף… כמובן ששום דבר לא קרה, וכאשר יונתן ראה שהדקות חולפות והוא חי ובריא - חדרה לקרבו ההכרה שהסיינטולוגיה הייתה שקר ותרמית אחת גדולה”.

במקביל לשיחות הנפש עם ר’ שלמה, שוחחו עמו הבחורים ששמרו עליו, בכל עניין שביקש. הם גם הקרינו לו סרטים ששירתו בעקיפין את המטרה. כמו סרט שהתמקד והסביר את השיטות פעולה של ‘שטיפת מוח’, או סרט ‘כרטיס לשמים’ על צעיר יהודי שנקלע לכת מסוכנת, וחטפו אותו מהם כדי להציל אותו. המסר היה ברור.

סרט נוסף שהוקרן למענו, היה הסרט על ‘מבצע אנטבה’ להצלת היהודים החטופים באוגנדה בשנת תשל”ו. מבצע ההצלה הדרמטי של הקומנדו הישראלי עורר בו מחדש גאווה יהודית שהייתה חבויה אצלו מאז ימי נעוריו; גם דמותו של המפקד יהונתן נתניהו ע”ה, אחיו של בנימין נתניהו, אשר נהרג במהלך המבצע, עוררה התרגשות מיוחדת ביהונתן שמצא איתו מכנה משותף בשל היותם בעלי אותו שם.

כך חלפו הימים ואט אט יהונתן החל להראות סימני ‘שחרור’ נפשיים מחבלי הכת, עד שהגיע השבת השניה. יהונתן חווה לראשונה מזה שנים שבת יהודית כמיטב המסורת עם קידוש על היין וחלות. במהלך השבת שאל יהונתן את שלמה אם הוא מכיר מישהו שהיה פעם כלוא בכת סיינטולוגיה והאם הוא יכול לדבר אתו. שלמה אמר שבמוצאי שבת יעשה שיחת טלפון וינסה למצוא מישהו כזה.

כבר למחרת ביום ראשון הגיע בחור בשם דן. בחור יהודי שהיה חבר בכת הסיינטולוגיה במשך כמה שנים והצליח לצאת ממנה. הוא היה במקור מניו יורק, אבל חי בלוס אנג’לס במשך שנים רבות. איכשהו הוא הגיע לישיבת חב”ד במוריסטאון ניו ג’רזי, וכעת חזר לניו–יורק במיוחד כדי להפגש עם יונתן ולסייע לו.

הוא הביא איתו כמה ספרי סיינטולוגיה, ומתוכם הצליח להוכיח ליונתן עד כמה הסיינטולוגיה היא כת ערמומית ושקרית, אשר עושה מניפולציה על הבנאדם ובמקרים רבים כותבים משהו אחד ובאמת מתכוונים להיפך.

הטיסה לניו–יורק בברכת הרבי

עשרה ימים לאחר החטיפה, כאשר ר’ שלמה הגיע למסקנה שתהליך החילוץ משבי הכת עבר בהצלחה, הרשו לאמו של יונתן לחזור ללוס–אנג’לס, שם היה להם מפגש מרגש ודומע. יהונתן הודה לאמו על כל מה שעשתה עבורו, בכדי להוציאו מהכת המסוכנת והמניפולטיבית.

ר’ שלמה משתף אותנו בפרט נוסף, שגם לאחר שהיה נראה להם כי יונתן השתחרר כבר מכבלי הכת - הם עדיין חששו. שטיפת המוח של הכת כל כך עמוקה, שלפעמים זה עשוי לחזור ולהתפרץ, בלי התראה מוקדמת. הוא זכר היטב את אותו בחור שחילץ מכת הודית, וכאשר הביאו אותו לשדה התעופה, החל פתאום לצעוק שהוא חטוף… בניסי ניסים הסיפור הסתיים בטוב.

מסיבה זו, בטרם יזמינו כרטיסי טיסה עבור יונתן, ביקש ר’ שלמה מר’ שייע העכט, שיבקש את ברכתו של הרבי במיוחד לטיסה. רק לאחר שעודכן כי הרבי העניק את ברכתו, החלו בהכנות לקראת הנסיעה. ר’ שלמה מניח שהרבי היה מעודכן בכל שלב בפרשייה, כפי שעודכן בפרשיות אחרות.

כאשר ר’ שלמה ראה את ספרו של יונתן, הוא ציין כי רבים מאלו שחולצו מהכת, ועברו ‘די–פרוגמינג’, ניקוי משטיפת המוח - כתבו ספר על קורותיהם, כי זה עוזר להם להתרפא ולהשתקם.

הלימודים בישיבת חב”ד במוריסטון

יונתן הגיע למוריסטאון ימים ספורים לפני חג השבועות, ועוד לפני שהספיק להתאקלם בישיבה, כבר עודכן שלחג השבועות נוסעים כולם לרבי. לאחר חג מלא חוויות רוחניות, חזר לישיבה, שם חשב להתעכב לשלושה שבועות בלבד. אולם הצוות הנפלא שבה את לבו, והוא נותר בישיבה לשלושת השנים הבאות…

בעיקר הוא זוכר לטובה את הרב דוד וויכנין, ויבלחט”א הרב אברהם ליפסקר. פעם כאשר נזכר בעברו ונפל ברוחו, הוא ישב לשיחת עומק עם הרב ליפסקר, שהמשיל את מצבו לבית הרוס ומלוכלך, שצריכים להתחיל לגור בו. אפשר קודם לנקות את כל הבית, ורק אחר–כך להכניס את הרהיטים, אך אפשר גם להביא מייד את הרהיטים, ולאט לאט להוציא את הלכלוך. תבחר בדרך השניה, אמר לו הרב ליפסקר. המצוות, הוסיף הרב ליפסקר והבהיר, הן מלשון צוותא וחיבור, וכל מצווה נוספת מחברת אותך לקב”ה!

את הרב דוד ויכנין הוא זוכר כאישיות נדירה ששילב יכולות לימוד מדהימות, לצד חוש הומור בריא, ויכולת לזרוק בדיחות במקום והזמן הנכונים. על הקרבה הגדולה של ר’ דוד לתלמידיו, יעיד הסיפור הבא. כמו אצל רבים מתלמידיו, השתתף ר’ דוד בחתונתו של יונתן. לאחר פטירתו של ר’ דוד, התקשר יונתן לנחם את האלמנה. היא שאלה לשמו, ולאחר שהזדהה, אמרה: בעלי היה בחתונה שלך! יונתן התרגש מאוד, שלמרות שבוודאי השתתפו בני הזוג בהרבה חתונות, הם זכרו אותו במיוחד. יונתן זוכר לטוב גם את הרב יוסף יצחק (פיצי) ליפסקר, שלימד אותו את הגמרא בהתלהבות רבה.

אחרי שלוש שנות לימודים במוריסטאון, בשנת תשמ”ט מצא יונתן עבודה בחברת הנדסה קטנה בניו–יורק והחל לבנות מחדש את מקצועו. כעבור שנה התחתן, והקים את משפחתו בשכונת קראון הייטס, שם הוא מתגורר עד היום הזה.

•

פעם בשנה, בחודש אייר, עורך ר’ יונתן התוועדות חסידים לזכר יום ההצלה שלו. מידי פעם מגיעים חלק מהחבר’ה שהיו קשורים לתוכנית החילוץ, ומספרים את סיפור החטיפה והחילוץ מנקודות מבטם…