למה כוונתך שדלתו הייתה פתוחה תמיד בפני אביך?

עם העברית הלא–רהוטה שבפיו, הצליח העולה החדש ר’ מענדל גורליק ליצור קשר אישי חם עם מפקדים בכירים בצה”ל. בזכותו הם כתבו לרבי מה”מ ואף זכו לשורה של ‘מופתים’ מדהימים. ר’ מענדל לא התפעל מאיש, וכשהיה צריך לפרוץ חומות בטחוניות, הוא ידע לעשות זאת בחכמה ובנחישות אופייניים >> “בית משיח” התחקה אחר פעילותו, איתר את המפקדים הבכירים ושמע מהם לראשונה על הקשר בינם לבין הרבי, על המופתים ועל ההשפעה של ר’ מענדל בחייהם

אחד ממכתבי האלוף משה בר כוכבא לרבי | חיבוק מהאלוף בר כוכבא | ר’ מענדל גורליק בדרכו לתפילת שבת במחנה ‘תובלה’. ציור: נכדו ר’ זושא גרליק, משלוחי הרבי במוסקבה ]צילום: שלמה ניימרק ]זו הפעם הראשונה שבה נחשף מבצע התקשרות ייחודי שיזם וניהל בשקט איש אחד, בזכות תושיה וערגה חסידית שפיעמה בתוכו - הלא הוא הרה”ח ר’ מענדל גורליק ע”ה, שבמשך שנים רבות דאג לקשר קציני צבא בכירים רבים לרבי מה”מ.

מבצע ההתקשרות שיזם הרב גרליק, הקיף מפקדים וקצינים בכירים בצה”ל ששיגרו בעידודו מכתבים לרבי, מהם מכתבים בשם כלל החיילים ומהם מכתבים עם בקשות אישיות ומשפחתיות. הרבי מצדו השיב להם במכתבים מפורטים ומיוחדים.

במסגרת התחקיר הגיע ‘בית משיח’ אל האנשים שהיו במוקד הענינים, כמו גם אל בנו של ר’ מענדל, הלא הוא ר’ מרדכי גורליק. אישים אלו העלו זכרונות מלפני שלושים שנה, והמידע שנידבו יצר פסיפס מפעים של חייל אמיתי של הרבי שפעל רבות בקרב אנשי הצבא בדרום הארץ.

העולה החדש שכבש את לבם של קציני צה”ל

כדי להבין את הרקע לכל הפרשה, סרתי לבית בנו הרה”ח ר’ מרדכי גורליק. החידה שריתקה אותי יותר מכל הייתה - כיצד חסיד שאך שנים מספר קודם עלה מטשקנט, עם עברית לא רהוטה, בעל מראה חסידי, מצא חן בעיני מפקדים בכירים?

“הקשר בין אבא לבין הקצינים והמפקדים, היה קשר של ידידות אמת. קח לדוגמה את משה בר כוכבא, שכיהן בתחילה כמפקד גייסות השריון [בימינו זהו תפקיד מפקד חיל השריון], ולאחר זמן קודם לתפקיד אלוף פיקוד הדרום. הקשר איתו היה קרוב וחם; הדלת שלו היתה פתוחה בפני אבא בכל זמן ובכל עת. הוא הניח תפילין, וביניהם נערכו שיחות רבות בענייני תורה ומצוות. לא פעם האלוף הגיע לבית אבא, וגם לאחר פטירת אבא הגיע לנחם.

“אבא גם שמר על קשר מיוחד עם הרב הצבאי הראשי האלוף הרב גד נבון. דלת משרדו בקריה בתל אביב היתה פתוחה תמיד בפני אבא. לעתים אבא העביר לו מסרים חשובים מהרבי. גם הוא ביקר בבית אבא”.

למה כוונתך שדלתו הייתה פתוחה תמיד בפני אביך?

“זכור לי מקרה, שפעם ר’ פייטל סודקביץ מכפר חב”ד הגיע כהרגלו ל’מבצעים’ בקריה בתל אביב. באותה תקופה החליטו בצבא לאסור על חב”ד להיכנס לבסיסי צה”ל. הללו לא ויתרו והחלו להרים טלפונים לעסקנים חב”דיים בעלי קשרים, אך לשווא. שלטונות הצבא היו נחושים בהחלטתם. הם טילפנו לאבא, שכן ידעו שיש לו קשרים עם מפקדים בצה”ל. אבא קם מיד, לקח מונית ונסע לקריה בתל אביב. כאשר הגיע לש.ג., הודיע לעומדים במקום שהוא רוצה לדבר עם האלוף הרב גד נבון. השומרים בשער סירבו לבקשתו מטעמים מובנים, אך אבא אמר להם בקול גדול שהם חייבים לתת לו לדבר עם הרב גד נבון. הם הרימו טלפון ללשכתו, והוא הורה להכניסו מיד. אבא דיבר על לבו, ועד מהרה התקבל אישור כניסה מיוחד עבור החב”דניקים להיכנס לקריה במטרה להניח תפילין עם החיילים”.

• אני חוזר ושואל, מה סוד ההצלחה של אביך? כיצד הצליח להתחבר עם מפקדים בכירים בצה”ל?

“אבא, פעל במשך כמה שנים בקרב חיילי צה”ל בכמה מעגלים. המעגל הראשון היה בשבתות ובחגים, כאשר הלך להתפלל בבית הכנסת שהיה ממוקם במחנה ‘תובלה’ הסמוך לנחלת הר חב”ד. אבא ניהל שם מניינים לתפילות, התוועדויות, ונשא בכל תפקיד אפשרי כמו בעל קריאה, בעל תוקע ועוד. וגם את ספר התורה שהיה שייך לאביו והובא במיוחד מרוסיה - אבא השאיל לבית כנסת כדי שיהיה ספר תורה מהודר. בכל שבת, ובכל מזג אויר, לאורך שנים, אבא התפלל ב’תובלה’. גם בשנים האחרונות, כאשר מצב בריאותו כבר לא היה שפיר, היה מתאמץ להגיע למרות הקושי שבדבר. הוא היה קשור לחיילים.

“אבא פעל גם במעגל רחב יותר - במחנות צה”ל באיזור כמו מחנה רפואה וגייסות השריון הצמודים לקרית מלאכי, וכן במחנות רחוקים יותר, כמו מחנה חיל הים באשדוד ובסיס חיל האוויר בחצור. בכל המקומות יצר קשר ייחודי עם המפקדים הבכירים, הניח להם תפילין, שוחח עמם ארוכות, ובפשטות מופלאה הצליח לכבוש את לבם ולהתיידד עמם באופן אישי. תמיד ראה מול עיניו את המטרה - לגרום נחת רוח לרבי. זו הסיבה שהוא לא חשש ליצור קשר גם עם בעלי דרגות בכירות שראו יהודי אמיתי לפניהם, והם הוקירו והכירו את פעילותו הברוכה”.

 

הרב הצבאי מעלה זכרונות

הרב יואל חבר, תלמיד חכם חשוב, כיהן באותן שנים כרב בסיס חיל האוויר בחצור. פגשנו אותו השבוע לצורך הכתבה, והוא ניאות בשמחה לשתף ולספר על הפעילות של הרב גורליק בבסיס חיל האויר בחצור:

“ר’ מענדל היה יהודי יקר, לא קשה לאהוב אותו. חביב ואמיתי ובעל אמונה איתנה. לאורך כל הפעילות שלו הקרין אמת ואמונה. בימי שישי, בחנוכה ובפורים, ובכל עת, הוא היה מגיע עם קבוצת חב”דניקים והיו מניחים תפילין ועורכים פעילות לחגים. ר’ מענדל עצמו היה ניגש אל מפקד הבסיס ומניח עמו תפילין”.

גם מר עזרא קיים, אז מפקד בסיס גייסות השיריון, מעיד על ר’ מענדל דברים דומים: “הוא היה מגיע לבסיס עם חסידים נוספים, והיו מניחים תפילין לחיילים. בכל פעם ר’ מענדל היה בא אלי ומבקש שאניח תפילין. הוא אף העניק לנו ספרי תניא. גם בחגים היה מגיע לשמח את החיילים”.

ר’ מענדל לא הסתפק בכך, והיה מעודד את המפקדים הבכירים לכתוב לרבי, וכך היה מקשר אותם לרבי. “מצד אמי אני צאצא של בעל התניא, אך אני הרגשתי קטן מידי כדי לכתוב לרבי הגדול”, נזכר הרב יואל חבר. “אך ר’ מענדל ביקש ממני, כמו גם מאחרים, לכתוב לרבי, ונעניתי לו”.

הרב חבר לא מספר על מה הוא כתב לרבי, אך מציג בפנינו את המכתב שזכה לקבל בחזרה מהרבי מה”מ בחודש שבט תשמ”ב:

הרה”ח וו”ח אי”א נו”נ
עוסק בצרכי צבור
הרב יואל שי’ חבר
רב צבאי
בסיס חיל אויר
שלום וברכה:
על ידי ידידנו הרה”ח וכו’ מו”ה מנחם מנדל שי’ גרליק, נתקבל מכתבו בצירוף רשימת החיילים המשתתפים בלימוד הלכה יומית, ה’ עליהם יחיו. ותשואות חן במיוחד על שימת לבבו לשלוח לי גם סמל חיל אויר.
מצורף בזה מכתבי הכללי לקציני וחיילי הבסיס, שיחיו ובודאי ימסור להם תוכן המכתב באופן המתאים, בתוספת ביאור כפי הצורך.
אכפול ברכתי לכת”ר וב”ב וכל מושפעיו שי’ והשי”ת ימלא משאלות לבבם לטובה.
בכבוד ובברכה להצלחה ולבשורות טובות
מ. שניאורסאהן

גם כאשר הרב חבר הועבר לכהן כרב במחנה אחר, המשיך הרב גורליק לעמוד בקשר עם ממלא מקומו, הרב שמואל דוב רוזנברג ע”ה, שאף הוא כתב לרבי מכתבים שהעתק מהם נותר שמור עד היום. 

 

הקצין הבכיר מבקש: שנזכה לקבל את הרבי עם ספר התורה

מחנה גייסות השריון [כיום מחנה בר לב] ממוקם סמוך לנחלת הר חב”ד. גם בו הצליח ר’ מענדל לרקום מסכת קשרים אישיים באופן מיוחד. בראש המחנה עמד משה בר כוכבא, מי שהיה האחראי בפועל על חיל השריון. בינו לבין ר’ מענדל נוצרה ידידות אמת. גם כאשר הועבר בר כוכבא לכהן כאלוף פיקוד דרום, נמשך הקשר ביניהם.

באחד הימים זכה בר כוכבא לקבל מכתב מהרבי, והאלוף הטריח את עצמו להגיע לנחלת הר חב”ד כדי לקרוא את המכתב יחד עם ר’ מענדל, כפי שכתב בעצמו לרבי.

מפקדת פיקוד הדרום. לשכת האלוף. ז טבת תשמ”ד

לכ”ק האדמו”ר שליט”א מליובביץ

בזה אני מאשר קבלת מכתב הרבי שליט”א וברכותיו הקדושות על ידי שליחך הרמ”מ גורליק שיחיה, ומביע את רוב תודתי מקרב לב עמוק.

אני באתי בעצמי לנחלת הר חב”ד לקבל אישית את מכתב הרבי שליט”א המלא ברכת ד’. גם קיבלתי על ידי הרמ”מ שיחי’ גורליק, עוגה (לקח) מכ”ק האדמו”ר שליט”א, מערב יום הכיפורים השתא, בצירוף ברכתו הקדושה ‘לשנה טובה ומתוקה’ וגם משקה בקבוק ממנו, ממוצאי שבת בראשית השתה בצירוף ברכתו הקדושה ‘לחיים ולברכה ולהצלחה מרובה בכל’. פתחתי הבקבוק ושתינו כולנו לחיים להרבי שליט”א, השארתי מעט עבורי והשאר נתתי לחב”דניקים.

כולנו כאחד מבקשים ברכתו הקדושה שאזכה להגן על עם הקודש בארץ הקדושה, בשלום גמור, שלום הארץ, שלום התורה, ושלום העם שאל יתערבו בינינו זרים חס ושלום.

באותם ימים נכתב ספר תורה הכללי לזכותם של חיילי צה”ל. ספר תורה זה נכתב ביוזמתו של ר’ מענדל גורליק. הרבי שיגר הוראות מפורטות כיצד לבצע זאת בפועל.

במכתב זה ביקש האלוף לקבל את פני הרבי עם הספר תורה החדש:

ואנו מבקשים ברכתו הקדושה שבקרוב ממש נזכה כולנו לקבל פניו הקדושים פה, בארץ הקודש בירושלים עיר הקודש, בבית המקדש השלישי שיבנה במהרה, עם ספר התורה החדש שבו אנו מתייחדים כולנו יחד עם כ”ק האדמו”ר שליט”א כי הלא שתי האותיות הראשונות בספר תורה הזאת מוקדשים לזכות הרבי והרבנית שליט”א.

בשם כל הקצינים והחיילים

מפקד פיקוד הדרום

האלוף משה בן דבורה בר כוכבא.

 

תשעה חודשים ו..בת

כאמור, מר עזרא קיים כיהן כמפקד בסיס גייסות השיריון, וגם הוא זכה לכתוב לרבי ואף לקבל את ברכתו הקדושה, בזכות עידודו של ר’ מענדל. מר קיים אף זכה ל’מופת’ מיוחד מהרבי, כפי שסיפר בשיחה מיוחדת ל’בית משיח’. ניכר כי הפרטים שעלו מתוך המכתבים, הציפו בו זכרונות וגרמו לו להתרגשות רבה.

היה זה כמה שנים לאחר נישואיהם של עזרא ואריאלה קיים. מר קיים כיהן כמפקד בסיס גיייסות שריון. למרות השנים שחלפו, בני הזוג לא זכו לחבוק פרי בטן. בעצת ר’ מענדל, ביקש המפקד ברכה לזרעא חיא וקיימא. וכך השיב לו הרבי באגרת מיום כ”ב בשבט תשמ”ב.

מאשר הנני קבלת מכתבם מערב ראש חודש שבט, בקשת ברכה פ”נ, שייקרא על ציון כ”ק מו”ח אדמו”ר בעת רצון. כיון שהצינור והכלי לקבלת ברכת ה’, הוא הנהגה בחיי היום–יום על פי רצון הבורא - נוסף על העיקר שזה מוכרח מצד עצמו בתור ציווי הבורא, הרי כל מצוה ומצוה קשורה בסגולה וברכה מיוחדת. וידוע שברכת זרעא חייא וקיימא קשורה בשמירת חוקי ודיני טהרת המשפחה. לכן מהנכון לדייק בזה ובפרט שאפשר שבמשך הזמן נשכח איזה פרט, וראוי לעבור עליהם בעיון עוד הפעם.

והשי”ת ימלא משאלות לבבם לטובה ויבשרו טוב.

בברכה לבשורות טובות

מ. שניאורסאהן

נ.ב. מצורף בזה מכתב מיוחד למר בתור מפקד הבסיס ולכל קציני וחיילי היחידה שיחיו.

מכתבו של הרבי מתוארך ביום כ”ב שבט תשמ”ב, והברכה לא איחרה להגיע. ביום י”ד במר חשון תשמ”ג, פחות מתשעה חודשים אחרי מכתבו של הרבי, נפקדו השניים בבת!…

לאחר מספר חודשים שוב ציפו בני הזוג לבשורות טובות. בחודש אלול תשמ”ג ביקש מר עזרא מהרבי ברכה להריון של רעייתו. הוא זכה לקבל ברכת שנה טובה, כאשר בשולי המכתב הוסיף הרבי: “ובברכה שהשי”ת ימלא ימי הריון זוגתו תי’ כשורה ובנקל ותלד זרעא חיא וקיימא, בעתה ובזמנה כשורה ובקל”.

לאחר מספר חודשים נולד לבני הזוג בן. לאחר הלידה, ולקראת י’ שבט שוב שיגר מר עזרא מכתב לרבי:

“ראשית הנני בזה להודיע להרבי שליט”א כי ת”ל נתקיימה ברכתו הקדושה במילואה, ונולד לנו בעזרת ה’ יתברך למזל טוב, בן זכר, וכבר קראנו לו שם בישראל “שני”, וכבר רשמנו אותו בספר תורה שנכתבת עכשו בצבאות השם [הכוונה לספר תורה של ילדי ישראל] … גם קיבלנו מר’ מנחם מענדל גורליק טופסים עם ב’ הפסוקים - ‘ואהבת לרעך כמוך’ קודם התפילה, ו’אך צדיקים יודו לשמך’ אחר התפילה, ואנחנו בלי נדר בע”ה משתדלים לומר אותן בכל יום כפי בקשתך הקדושה”.

בשנים הבאות נולדו למשפחה עוד שני ילדים, וכיום חובקים בני הזוג קיים גם נכדים…

כשנותנים את הסמל, נותנים את ה”ראש”

ר’ מענדל לא הסתפק רק בפעילות שקיים בחיל האוויר ובחיל השיריון, אלא גם פעל רבות בבסיס חיל הים באשדוד. בסיס זה חולש על כל הפעילות הימית בגבול הדרומי.

בחורף תשמ”ב יזם הרב גורליק משלוח סמלי היחידה לרבי. הוא ביקש ממפקדי הבסיסים להעניק לרבי את סמל היחידה האישי שלהם. הרב גורליק צירף לכך מכתב אישי לרבי:

“בהמשך למסירת הסמלים מהמפקדים והחיילים מבסיסי צבא בארץ הקודש ת”ו. מפקד גייסות השריון, נתן הסמל מהכובע שלו מהראש, גם מפקד חיל הים [באשדוד, אברהם אשור] נתן הסמל מהראש (מהכובע) וביקש שאסביר [על הענקת הסמל] לכל החיילים אשר נתקבצו כולם באולם גדול בערב חב”ד–חנוכה. [ור’ מענדל הסביר לחיילים:] כי בזה הוא מסמל, שהוא נותן את הראש וגם את הלב לכ”ק אדמו”ר שליט”א, ובשם כולם [המפקד נותן את הסמל בשם כל החיילים]. וכולם ענו על זה במחיאות כפיים … אחר כך הלכנו לרקוד עם המפקד יחד, והוא רשם אותי לגדוד חיל הים באשדוד, ושאל את כל החיילים באיזה דרגא לרשום אותי, והציעו כולם בדרגה ‘רב סרן’. אחר כך נתן לי לרקוד בכובע שלו…

על הקשר הנפשי העמוק שנרקם הקצינים לרבי, ניתן ללמוד מהעובדה הבאה שאירעה בטקס חילופי מפקדים שנערך בבסיס תובלה. בדברים שנשא המפקד הנכנס, הוא אמר: “תאמרו לרבי שליט”א, כי המפקד היוצא נתן הקלה לחיילים להניח תפילין, ואני אתן פה פקודה לכל הקצינים ולכל החיילים להניח תפילין. תאמרו זאת לרבי שליט”א”…

אגרות הרבי לגייסות השיריון, חיל הים וחיל האוויר

בין האגרות המדוברות בגוף כתבה, ישנן שלוש אגרות שנכתבו ביום אחד - כ”ב שבט תשמ”ב. אלו נכתבו לשלוש מחנות צה”ל גדולים: גייסות השריון, חיל הים באשדוד, וחיל האוויר בחצור. לכל חיל הקדיש הרבי במכתבו דברים ייחודיים המאפיינים את החיל.  

גייסות השריון. בקרב אנשי הצבא ידוע, כי החיילים הנדרשים לשיתוף פעולה מיוחד, כיון שבעת האימונים, וכן במהלך הקרב, השריונרים ספונים שעות ארוכות בתוך הטנק, ועל החיילים הבודדים שבתוך הטנק להמשיך במשימה באחדות ובשיתוף פעולה עם שאר חבריהם לפלוגה ולגדוד. 

וכך כתב הרבי למפקדת גייסות השיריון: “הוטבע בטבע האדם מבורא האדם, חוש ונטיה חזקה להתאחד עם בני אדם כמותו. והכוונה בזה היא שבשיתוף פעולה מכמה וכמה אנשים ביחד יוכלו לבצע פעולות גדולות ונצורות בתור רבים. וכידוע הדוגמה שבצירוף שני אנשים יחד ביכולתם להרים או לטלטל משא ממקום למקום, גדול הרבה יותר מכפלים של כל אחד לבד. כישרון האיחוד ותועלת שיתוף הפעולה מודגשים במיוחד בכל הנוגע לצבא. שהרי יסוד כל צבא הוא המשמעת - ביטול רצון היחד למען שיתוף הפעולה ועד לפעולה אחידה למטרה אחידה…”

חיל הים. גם בחיל הים, יש שאיפה לאחדות, שכן רבים מהם מפליגים לתקופה ארוכה, והם נמצאים יחד בסירה או בספינה אחת למשך זמן. הרבי הזכיר את הדברים המובאים לעיל, אך העניק דגש מיוחד המתאים לחיילי חיל הים: “כישרון האיחוד ותועלת שיתוף הפעולה מודגשים במיוחד בכל הנוגע לצבא, ובפרט חיל הים, שכל קבוצה מבודדת בספינתה”.

חיל האויר. באגרת ששיגר הרבי למפקד יורם אגמון, לקצינים והחיילים הנמצאים בבסיס חיל האוויר בחצור:

“אלה שאורח חייהם קשור בחיל האויר, בודאי מתבוננים מפעם לפעם בענין הטיסה באויר, שיש ללמוד מזה הוראה כללית וגם פנימית בנוגע לחיי האדם עלי אדמות. והנקודה בזה, שהרי האדם בטבעו נמצא על הארץ, אבל ביחד עם זה ניתנו לו שכל ואפשריות לנצל כוחות שונים בטבע שעל ידם השכיל להגביה את עצמו מעל הארץ ולטוס באויר. ומובן שעל האדם לנצל יכולת זו לבנין ולטוב ולענינים טובים ומועילים וכמו שנעשה כבר דבר הרגיל ועד להופעה יומיומית, כמו להתאחד עם אנשים הנמצאים בכל קצוי תבל, או לבצע כמה פעולות טובות בחקלאות, כמו זריעה המונית של שטחים גדולים וכיוצא בזה, או להוריד גשמים על ידי פעולה בעננים ועוד. במילים אחרות, ניתנו לאדם כוחות ואפשרויות להתגבר על ההגבלות הטבעיות שלו. 

 

“ואם בענינים גשמיים כך, בענינים רוחניים על אחת כמה. שאף על פי שמצד הטבע, מצד הגוף, האדם מוגבל וקשור לענינים ארציים, אבל ביחד עם זה ניתנה לו אפשרות להתרומם מעל ההגבלות הטבעיות וגם לנצל הכוחות הטבעיים שלו להבקיע לו דרך מעבר לההגבלות על ידי הגברת הנפש על הגוף והצורה על החומר והרוח על הגשם […] ובנוגע לאחינו בני ישראל גוי קדוש - להפיץ ערכי התורה, לימוד התורה וקיום מצוותיה בחיי היום יום, וביחוד אלה שזכו ונמצאים בארץ הקודש, ארץ אשר תמיד עיני ה’ אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה”.