בעקבות כ”ח ניסן שחל להיות (בא”י) בערב שבת פרשת תזריע מצורע, ישב הרב שניאור זלמן
בעקבות כ”ח ניסן שחל להיות (בא”י) בערב שבת פרשת תזריע מצורע, ישב הרב שניאור זלמן חביב להתוועדות חסידית מיוחדת בענייני דיומא עם שלשה שלוחים העוסקים בהנחלת תורת הגאולה לציבור הרחב * בין אמירת לחיים לניגון חסידי, משוחחים הרב פינחס ממן מנהל בית חב”ד מערב ראשון לציון, הרב משה גרוזמן מבית חב”ד המרכזי ראשו
בעקבות כ”ח ניסן שחל להיות (בא”י) בערב שבת פרשת תזריע מצורע, ישב הרב שניאור זלמן חביב להתוועדות חסידית מיוחדת בענייני דיומא עם שלשה שלוחים העוסקים בהנחלת תורת הגאולה לציבור הרחב * בין אמירת לחיים לניגון חסידי, משוחחים הרב פינחס ממן מנהל בית חב”ד מערב ראשון לציון, הרב משה גרוזמן מבית חב”ד המרכזי ראשון לציון והרב נחום רבינוביץ מכפר בילו — על הפצת בשורת הגאולה בציבור הרחב, על משמעותו של כ”ח ניסן תשע”ה, על השיחה האחרונה של תזריע מצורע, ועל ההשקפה המיוחדת של החסידות ובפרט בתורת הרבי * עשו כל אשר ביכלתכם
הרב שניאור זלמן חביב
כ“ח ניסן. תאריך שנצרב בלב כל חסיד חב”ד. אין חסיד שעמד על דעתו באותה שנה, ואינו זוכר את ההלם, הדיונים, השיחות (בין החסידים) ואחר כך את השיחות (של הרבי) שמאז כמו העפילו שלב אחר שלב, וכבשו בכל שבת פסגה נוספת. התנופה וההתלהבות, היוזמות הפרטיות והקמפיינים שצבעו את הארץ בצהוב בוהק, הציפייה הדרוכה והתחושה שהנה הנה זה בא. התאריך הזה ייזכר תמיד כנקודת מפנה בכל הקשור לציפייה, להשתוקקות, להפצת בשורת הגאולה בקנה מידה אחר לגמרי ממה שהיה עד אז לביאת המשיח ולזירוז הגאולה.
שבועיים לאחר השיחה של כ”ח ניסן, הגיעה השיחה של תזריע מצורע, והחלה לצקת את האורות והרעיונות הגדולים לתוך תבנית מעשית. הרבי דיבר על מידת התפארת שהיא לימוד התורה ובפרט לימוד ענייני גאולה ומשיח ובמיוחד בפנימיות התורה ובמיוחד בתורתו של נשיא דורנו. זו הדרך, אמר הרבי, הישרה והקלה מבין כל דרכי התורה לפעול ביאת משיח צדקנו.
בעקבות השבת המיוחדת הזו, ישבנו להתוועדות חסידית טלפונית עם שלשה שלוחים שידם רב להם בהפצת ענייני גאולה ומשיח בתוככי אנ”ש ובקהלים נרחבים יותר. הרב פינחס ממן, מנהל בית חב”ד בראשון לציון, הרב משה גרוזמן, אף הוא מהשלוחים בבית חב”ד המרכזי בראשל”צ והרב נחום רבינוביץ, מכפר ביל”ו.
הרב ממן היה מן החלוצים שהוציאו לאור ענייני גאולה ומשיח בצורה מסודרת. הוא החל עוד כבחור ב–770 וזכה לברכות והוראות צמודות מהרבי שקובעות ברכה לעצמן וראויות להיספר בכתבה נפרדת. בשנים האחרונות, עסק הרב ממן מעבר לענייני שליחותו, בהוצאה לאור של מגזינים איכותיים תחת השם ‘אזרחים במדינת המשיח’ ולאחרונה אף יצא לאור ספר שמקבץ את מיטב הכתבות מהמגזינים בפורמט אלבומי מהודר.
הרב גרוזמן, שליח ומשפיע בקהילת חב”ד ראשון לציון, חבר הוועדה לעניני גאולה ומשיח בצעירי אגודת חב”ד, ועוסק בהנחלת תורת הגאולה לציבורים רחבים במסגרת שיעורים והרצאות בפני מאות ואלפים ומועברים באמצעי המדיה השונים לרחבי תבל.
הרב רבינוביץ, מפורסם בציבור הרחב בזכות רבי המכר שכתב ויצאו לאור בהוצאת טעם ודעת בכפר חב”ד. לאחרונה הוא הוציא לאור ספר חדש בשם ‘העתיד כאן’. זהו ספר ראשון מסוגו המסביר את כל תורת הגאולה על פי החסידות ובהתאם לבניין המסודר של הרבי, בשפה בהירה מרתקת וקלה.
לא יום הזיכרון
לחיים לחיים, בערב שבת האחרונה, כאן בארץ ישראל, ציינו את שני התאריכים הללו בחדא מחתא. השבת עברה עלינו בהשפעת כ”ח ניסן ושבת תזריע מצורע. בטח כל אחד ואחד מאיתנו התוועד בקהילתו ועם שומעי לקחו על שני האירועים הללו. מה המשמעות של כ”ח ניסן, והאם יש משמעות מיוחדת לכך שזה יוצא השנה ביחד עם פרשת תזריע מצורע?
הרב גרוזמן: “כ”ח ניסן הוא לא יום הזיכרון למשיח. זה לא יום בו אנו מתייחדים עם ענייני גאולה ומשיח, לומדים לימוד סמלי וממשיכים הלאה במעגל השנה. אנחנו צריכים להיות מלאים חיות וחדורים בזה בכ”ח ניסן, בב’ אייר, בכ”ז חשוון ובכל השנה כולה. יחד עם זאת, רואים שהרבי מציין תאריכים מיוחדים, אבל זה לא כדי להתרפק על זכרונות העבר, אלא כדי לתת ‘קאך’ חדש בעניין.
לכן כשמגיע כ”ח ניסן ובפרט שהוא מחובר לשבת תזריע מצורע, זה צריך לתת לנו ‘זץ’. זה חייב לזעזע ולעורר אותנו. האם עשינו מספיק עד היום? איפה אנחנו עומדים מול הציפיה של הרבי מאיתנו? אסור לנו שזה יהפוך ליום שבו ‘העלנו את נושא הגאולה על סדר היום’, סימנו V והמשכנו הלאה. לא. היום הזה חייב לתת לנו תנופה ליום שלמחרת, לשבוע הבא, לחודש ולכל השנה עד שנראה את הרבי בעיני בשר. לחיים!”
הרב ממן: “ביום חמישי אור לכ”ח ניסן תנש”א, נפל דבר בישראל. הייתי אז בחור ב–770, הרבי חזר מהאוהל, ואחרי ערבית ביקש לומר שיחה. כולנו מכירים את השיחה של ‘הריני מוסר את העניין אליכם, עשו כל אשר ביכלתכם’, זו הייתה שיחה קשה מאוד. לא הכרנו ביטויים כאלו, אחרי שנה ויותר שהרבי מדבר על ניסים ונפלאות, ההרגשה הייתה שהרבי נושא אותנו על כנפיו לגאולה, ופתאום הרבי אומר שיחה שכזו.
“האווירה אחרי השיחה הייתה בעיקר של הלם ובלבול, עדיין לא נפל האסימון, לקח כמה שבועות עד שהתחילה להצטייר תמונה של מה קורה כאן. התחלנו להבין את זה רק אחרי המענות שיצאו מהרבי, חלוקות דולרים ובעיקר בהתוועדויות של השבתות שאחרי. כל שבת הרבי התחיל להסביר, להרחיב בענייני גאולה ומשיח. כל ההתוועדויות היו סביב הנושא של גאולה ומשיח.
“כל שבת קיבלנו הוראה חדשה, אם זה בשיחה, או בחלוקת דולרים שהראתה לנו את הכיוון של הדברים. אבל אפשר לומר שהמצפן המשמעותי ביותר באותה תקופה, ועד היום, היה השיחה של תזריע מצורע שהרבי דיבר על לימוד ענייני גאולה ומשיח, ובפרט בתורת החסידות.
“מבחינתי, השיחה הזו היא המצפן של חיי. הבנתי שהדבר הכי יעיל שאפשר לעשות כדי להביא את הגאולה, זה לעסוק בנושאים הללו. ללקט אותם, להסביר אותם, לפשט אותם ולהפיץ אותם. מאוחר יותר גם קיבלתי מספר תשובות והדרכות מהרבי בנושא.
“ידוע הביאור החסידי ל’והימים האלה נזכרים ונעשים”. כל שנה ושנה כשמגיע התאריך הזה אנחנו צריכים להתחזק בלימוד עניני גאולה ומשיח, כי זה העניין היום. בזה צריך להתעסק, שם נמצאות הישועות, שם נמצאות כל הברכות, שם נמצאת הגאולה הפרטית שלנו. כשלומדים את זה כמו שצריך נכנסים לעומק, מבינים ששם הכל קורה”.
הדבר האמיתי
למה אתה מתכוון כשאתה אומר ‘ללמוד כמו שצריך’?
הרב ממן: “כל אחד יודע אליביה דנפשיה מה זה ללמוד ברצינות. לא מדובר במכסת שעות שצריך להשלים, או בכמות סוגיות שצריך ללמוד. הרעיון הוא להיכנס לעניין. יש אחד שאצלו זה שעה ביום, ויש אחד שאצלו זה עשר דקות ביום, הרעיון הוא ללמוד באופן שזה ירד מחכמה ובינה לדעת. כשלומדים משהו מהרבי, צריך להבין מה החידוש של הרבי כאן, ואחר כך להפנים את זה, לחוות את זה, להתרגש מזה. כמו המשל הידוע על האיכר שהתעלף כששמע שאביו נפטר, לעומת חברו שקרא את האיגרת והסתפק בהבעת צער. כמו שהרבי אומר ‘לא נגע ולא פגע’, זה צריך לנגוע ולפגוע.
כשלומדים באופן כזה, זה לא רק מזרז את הגאולה כסגולה, אלא גם משפיע על ההווה. זה מכניס אותך לגאולה פרטית”.
איך היית מגדיר גאולה פרטית?
“לפעמים יש תחושה כזו של היי, של התרוממות. זה קורה אצל איש עסקים שמרוויח בעסקה המון כסף. אני מרגיש את זה לפעמים כשליח, כשהמצב הכלכלי פחות או יותר מאוזן. פתאום אתה מרגיש משוחרר מלחצים, פתאום אין עליך עול, אתה מרגיש טוב עם עצמך, זה נוסך בך ביטחון ושלווה.
“זו התחושה של מי שלומד ענייני גאולה ומשיח כמו שצריך. הוא מקבל מבט גאולתי על העולם. זה עוזר להתמודד עם כל טרדות היום יום. פתאום, שאלות כמו מה יהיה עם הילדים, עם הפרנסה, כל המחשבות שנובעות ממועקות הגלות, ‘צרכי עמך מרובים’ נעלמות.
“ישנו סיפור מפורסם על הרבי הריי”צ שהתחיל לומר פעם מאמרים עמוקים מאוד. באו אליו זקני החסידים והתלוננו שהם לא מבינים את המאמרים. והרבי הריי”צ הפסיק לומר מאמרים עמוקים. כששמע זאת הרבי שליט”א, לא הייתה דעתו נוחה מכך. הוא אמר לזקני החסידים “הרבי רוצה לתת לכם את הדבר האמתי ואתם רוצים סוכריות”.
“בשיחות של נ”א נ”ב הרבי נותן לנו את הדבר האמתי. הרבי נותן לנו את הקוד לחיות עם האתגרים של הדור שלנו. זה הקוד של החיים בעולם הזה. את הקוד הזה כתב הרבי מתוך הבנה עמוקה של העתיד העבר וההווה. הכל נמצא שם זו הנקודה, אין משהו אחר”.
גאולה במשפחה
הרבי בונה בשיחה סוג של פירמידה. הוא מתחיל בלימוד תורה בכלל, לימוד ענייני גאולה ומשיח, ובזה גופא בתורת החסידות, ובזה גופא בתורת נשיא דורנו. מה מיוחד בלימוד עניני גאולה ומשיח בתורת החסידות ובתורת הרבי דווקא?
הרב רבינוביץ: “לחיים לחיים, אכן, בשיחה של פרשת תזריע מצורע תנש”א, הרבי מדבר בהרחבה על לימוד ענייני גאולה ומשיח. הרבי מדבר על לימוד כללי, ועל לימוד העניינים בפנימיות התורה ובפרט בתורת נשיא דורנו. לא סתם הרבי מדבר על לימוד ענייני גאולה ומשיח בחסידות ובתורת הרבי. החסידות מסתכלת על זה בצורה אחרת לגמרי. היא מאירה את כל העניין של הגאולה ונותנת עומק נפלא לכל המושג של גאולה.
“יש הבדל בהבנה היסודית של כל תהליך הגאולה אם לומדים את זה על פי חסידות או שמסתפקים במדרשים ובאגדות חז”ל. לדוגמא, כל מה שקשור לשפע הגשמי שיהיה לעתיד לבוא. אם לומדים מהמדרשים, על התקופה של מעדנים מצויים כעפר, והעבדים שישרתו אותנו וכו’, אפשר לצאת בתחושה שזה העיקר של ימות המשיח. שמחכים לגאולה כדי שלא נסבול עוד מעוני, ממחלות ממלחמות ושנחיה ברווחה. נכון יהיה גם גילוי שכינה ובית המקדש, אבל עיקר החזון זה השפע הגשמי.
“לעומת זאת, מי שלומד את הנושא הזה על פי חסידות מבין שעיקר העניין בגאולה זה הגילוי האלוקי. העולם ‘מלשון העלם’ יעלם, והאור האלוקי הטמון בבריאה כולה יתגלה. כיוון שהאור האלוקי הוא כל כך מושלם והוא טוב מוחלט, לא יהיה עוד הבדל בין טוב גלוי לטוב נסתר וממילא מה שצריך להיעלם לא יהיה עוד ומה שטוב שיהיה בהרחבה, יהיה בהרחבה. אבל כל זה, היא ממילא ולא עיקר העניין של הגאולה.
“הלימוד בתורת הרבי הוא שלב אחר לגמרי הרבי לוקח את כל הנושא של הגאולה ובונה את זה כבנין מפואר בנוי לתלפיות. נדבך על גבי נדבך, שיחה ועוד שיחה, מאמר ועוד מאמר, מי ששם לב רואה איך שהכל מתחבר לרעיון אחד, הרבי בונה את תורת הגאולה באופן מושלם.
“בדרך כלל אנחנו רגילים ללמוד שיחה פה ושיחה שם, יש גם הרבה ספרי ליקוטים, ולא תמיד שמים לב ששיחה אחת משלימה את השניה, ובעצם נבנית כאן תורה שלמה וברורה של חזון הגאולה העתידה.
“דבר נוסף שמאוד בולט בתורה של הרבי, הם ההוראות למעשה בפועל. זה דבר שחוזר על עצמו כמעט בכל שיחה או מאמר. הרבי תמיד מסיים בהוראה למעשה בפועל.
“כתוב בתניא שכל הגאולה קשורה למעשינו ועבודתנו כל משך זמן הגלות. הרבי לוקח את זה למקום של יישום עקרונות הגאולה בחיי היום יום שלנו. הרבי הופך את הגאולה מנושא ערטילאי ומופשט השייך לתחום הדרוש והאגדה לדברים שבכל יום. וכיוון שהגאולה מקיפה וחודרת בכל הבריאה, הרבי מלמד אותנו איך אפשר וצריך לחיות כל פרט מהחיים שלנו בצורה גאולתית. זה מתחיל מאיך שהולכים לישון, איך קמים בבוקר, וזה נוגע לכל תחומי החיים, חינוך, זוגיות, פרנסה, בריאות, הכל.
כל עניין שיש בגאולה הכללית, אפשר ליישם בעבודה היום יומית שלנו, כשאדם חי את החיים הפרטיים שלו בצורה גאולתית, זה נקרא ‘גאולה פרטית’.
אתם עוסקים הרבה בהסברת ענייני גאולה ומשיח לקהל הרחב. איך עושים את זה?
הרב גרוזמן: “ראוי שכל חסיד חב”ד יהי’ בקי ולפחות שידע את העניינים הבסיסיים בענייני גאולה ומשיח. זה לא קשור למה אתה חושב שצריך לפרסם יש דברים שכל חסיד חב”ד ראוי שיהיה בקי בהם. בשיחה של חיי שרה תשנ”ב, הרבי מדבר על כך שקבלת פני משיח זה השער שדרכו עולים כל עניני השליחות. לכן הכל חייב להיות חדור במשיח. אני אישית עוסק בעיקר במסירת שיעורים ולכן הניסיון הפרטי שלי הוא משיעורים, מהניסיון שלי, לא צריך לחכות ל’שיעור גאולה ומשיח’ כדי לדבר על משיח. אפשר לדבר על משיח בשיעור גמרא, הלכה ופרשת השבוע ועל אחת כמה וכמה בשיעורי חסידות.
בכלל, שיעורי חסידות הם המפתח לשיעורי גאולה ומשיח. לא לחינם בשיחה של חיי שרה, הרבי אומר שצריך ללמוד תורה אור. מי שרגיל לשמוע אגדות חז”ל ופרשת השבוע, אז גם כשהוא שומע על הגאולה זה מקוטלג אצלו בקטגוריה של אגדות ודרושים. אבל מי שלומד חסידות, ובפרט חסידות לעומק, בעיון, הוא לומד על מושגים מופשטים ומרגיל את המוח שלו לקלוט מושגים כמו אחדות ה’, אלוקות שבתוך הטבע. ואז ממילא כל הרעיונות של הגאולה חודרים אצלו בקלות הרבה יותר, מה גם שבחסידות ובפרט של הרבי הכל מוביל בסופו של דבר לגאולה.
הגאולה, חשוב ואקטואלי
הרב רבינוביץ: “יש שני תנאים עקרוניים, שצריכים להתקיים בכל מכירה שהיא. האחד, הבן אדם צריך להבין שזה דבר טוב עבורו ושזה חסר לו. שנית, הוא צריך להאמין שזה בר השגה. כדי לפתח ציפייה חייבים שזה יהיה משהו הגיוני ומציאותי.
“לדוגמא, העלאה במשכורת. אנחנו מצפים להעלאה במשכורת, כיוון שאנחנו מבינים שזה חסר לנו ואנו רוצים בה, ויחד עם זאת, אנחנו מבינים שזהו דבר מציאותי ובר השגה. לעומת זאת אדם שאינו עובד, לא יצפה להעלאה במשכורת שכלל לא קיימת, או אדם העובד בשכר מינימום לא יצפה שיעלו לו את המשכורת לסכום של מאות אלפי שקלים לחודש.
“או למשל, אנו יושבים בתחנה וממתינים לאוטובוס משום שאנו מבינים שאנו זקוקים לנסוע באוטובוס על מנה להגיע למחוז חפצנו ואנו יודעים שההגעה של האוטובוס לתחנה זו היא מציאותית. לא נמתין בתחנה הקרובה לבית כשאנחנו יודעים שהאוטובוס אינו עובר בתחנה זו.
“שני הדברים הללו זה בדיוק מה שהרבי עושה בתורה שלו. אחד זה לתת לנו להבין שמשיח זה דבר שחסר לנו ואנחנו לא יכולים לחיות בלי זה. ולא רק כפתרון לצרות ולסבל. אלא הגאולה היא תכנית אלוקית שמתחילה מבריאת העולם ומטרתה להביא את העולם לשלמות ולכן לא רק מי שיש לו בעיות בריאות או קשיי פרנסה צריך לחכות למשיח, אלא גם מי שחייו מסודרים וכל משפחתו בריאים צריך משיח לא פחות.
“הדבר השני הוא להבין שהעניין הזה ריאלי. וזה לא עניין ששייך ל’אחרית הימים’, אלא ל’במהרה בימינו’. זה דבר הגיוני, ריאלי ומציאותי ולכן אני מחכה ומצפה לו בכל יום שיבוא.
שלשה שלבים
דבר נוסף, שבועיים אחרי כ”ח ניסן, הרבי אומר שצריך לעסוק בלימוד עניני גאולה ומשיח, שזו הדרך הישרה להביא את הגאולה בפועל ממש. והרבי מתחיל לעשות את זה בעצמו ומיד בשיחה שלאחר מכן, הרבי מתחיל ללמד בעצמו עניני גאולה ומשיח.
הדבר הראשון שהוא עושה זה לפנות לאנשים שמפחדים מהגאולה. במילים אחרות, הרבי אומר להם אני מבין אתכם, עבדתם קשה כדי לצבור כסף, נכסים, מעמד חברתי, כבוד, כל המשפחה בריאים ומאושרים, יש לכם הכל. יכול להיות שאתם מדקלמים כמו כולם שאתם רוצים משיח, אבל באמת אתם לא ממש רוצים אותו. ואתם אולי אפילו מפחדים שהוא יגיע. אז קודם כל הרבי מרגיע אותם ומסביר להם שהם לא צריכים לפחד, כי עולם כמנהגו נוהג, ושום דבר ממה שצברו לא יילקח מהם. דבר שני הרבי מסביר להם שכל ההבדל בין גולה לגאולה היא הא’, מלשון אלופו של עולם. כלומר הארה אלוקית שתאיר את הגולה. אותו עולם רק מואר יותר.
בשבוע שלאחר מכן, הרבי מוסיף עוד שני משמעויות לא’ של הגאולה. א’ מלשון אולפנא וא’ מלשון פלא. בזה הרבי למעשה מסביר שלש דרגות בגאולה. הגאולה הראשונה, אני קורא לה גאולה התנהגותית, השניה היא שינוי פנימי מהותי, והשלישית, אני קורא לה יציאה מהקופסא.
יש משל שאני מרבה לספר, ואף הבאתי אותו בספר. תארו לכם אסיר הכלוא מזה שנים רבות על עבירות שונות, משתחרר יום אחד מבית הכלא. הרי זהו אושר גדול. אולם זהו שחרור טכני בלבד. הוא נשאר בדיוק כפי שהיה, רק כעת, פיזית, הוא חופשי. עכשיו תאר לך, שאותו אסיר מתבשר שזכה בחבילת שיקום במסגרתה הוא לומד מקצוע מכובד, ומתחיל לעסוק בה, הוא מקים משפחה ורוכש בית גדול ומרווח. זהו שינוי מהותי. הוא הופך מעבריין לאיש ישר ומכובד בחברה, שומר חוק ובעל אמצעים. השינוי אינו רק טכני, אלא שינוי פנימי מהותי באישיות שלו.
אבל ישנו שחרור גבוהה יותר, ישנה דרגה נעלית יותר של חירות והיא שהמלך מתקשר אליו ישירות וממנה אותו למשנה למלך ונותן לו את המפתחות של כל האוצרות. זה כבר לא רק שינוי מהותי אלא מהפך שיכול לבוא רק מהכוחות של המלך. זוהי גאולה אחרת לגמרי, זה בכלל לא במושגים של הבן אדם, גם אם האסיר יעבוד כל חייו למצות את כל יכולותיו, הוא לא יכל להגיע להיות משנה למלך. זה גאולה במושגים של המלך.
את שלושת השלבים הללו ניתן להשליך גם על הגאולה הפרטית של כל אחד מאיתנו. השלב הראשון בגאולה, הוא גאולה התנהגותית. עולם כמנהגו נוהג, ואור ה’ שמאיר בו גורם לכך שלא תהיה לא קנאה, לא שנאה ולא תחרות. את כל הדברים הללו, אנחנו יכולים להתחיל לקיים עכשיו. כאשר העיקר בחיים הוא ידיעת ה’ וקיום מצוותיו, העושר והרדיפה אחר הכסף שנובעת פעמים רבות מהרצון להרשים את הסביבה, מאבדים את חשיבותם. ולאט לאט הנפש מתנקה מהרעלים של קנאה שנאה ותחרות.וכשאנחנו מקפידים בהידור על מצוות שהן סגולה לגאולה, כמו צדקה, אהבת ישראל, לימוד תורה, שבת, ועוד, זה גורם לנו לחיות חיים של גאולה.
אבל השלב הראשון, השינוי במעשים שלנו. עדיין לא מצביע על שינוי תודעתי. השינוי הפנימי הוא התגלות הא’ מלשון אולפנא, לימוד. לא רק שאנשים לא יתנהגו בשנאה ותחרות אלא מידות אלו תעלמנה מן העולם, מה שיגרום שגם בין החיות ישררו שלום ואחווה, מין הצומח יניב פירות גדולים ומשובחים במהירות וגם בדומם, בכל חפץ תתגלה מטרת בריאתו. בעבודה שלנו, זה אומר, להשתחרר מרגשות שליליים ולהתחיל לחיות בתודעה של גאולה. וזה בא בעיקר על ידי לימוד תורה וגם בעבודת התפילה. ככל שנרחיב את הדעת, ירחקו מאתנו מידות מגונות ותכונות הנפש שלנו יתעדנו מאליהן.
השלב השלישי הוא א’ מלשון פלא. זה החיבור של העולם לאלוקות. זה השלב שבו מתגלית אחדות הבריאה. שבו בורא עולם והברואים אינם נפרדים עוד אלא הכל מתגלה כעניין אחד, כגוף אחד. וממילא הבריאה לא רק שלא תפריע לאלוקות, אלא אדרבה, כל הבריאה כולה תסייע לאלוקות ותהיה חלק גלוי מן האין–סוף. בעבודה האישית, אני קורא לזה ‘לצאת מהקופסא’. או בלשון החסידות זה לצאת מהמיצרים וההגבלות. לכל אחד מאיתנו יש קופסא של הרגלים, של טבעים. את כל ההרגלים הללו אנחנו צריכים לפרוץ. בדרך כלל זה הכי קשה, לצאת מהמקום המוכר גם כשהוא לא הכי נוח. אבל כשאנחנו נפרוץ את ההגבלות שלנו ונצא מקופסת הקבעונות, אז גם ה’ יפתח לנו שערי הצלחה גשמית ורוחנית על טבעית. זה א’ מלשון פלא — גאולה מושגים של הקדוש ברוך הוא.
חיבור למנהיג בשר ודם
כמי שעוסקים בלימוד עם הקהל הרחב, האם יש חשש שהצבעה על זהותו של המשיח תרחיק יהודים באופן כללי מהנושא?
הרב ממן: “חד משמעית לא. ואני אומר זאת מניסיון. כשמסבירים זאת לאנשים כמו שצריך, הם מקבלים את זה. מעבר לכך, שאתה לא יכול לצפות לתהליך כל כך גדול מבלי שהוא יהיה קשור למנהיג ספציפי שיוביל את התהליך. יותר נכון, אתה יכול להאמין, אבל זה נשאר בגדר אמונה מרוחקת של משהו שיקרה בעתיד הרחוק. לעומת זאת, כשזה מחובר לדמות בשר ודם שאתה מכיר, זה הופך להיות אקטואלי. משהו עכשווי שאתה יכול להתחבר אליו”.
באיזה אפיק לדעתכם יש לשים כיום את הדגש בהפצת בשורת הגאולה?
הרב ממן: אנחנו נמצאים כיום בתקופה של מהפכה טכנולוגית. יש כיום אמצעים להגיע כמעט לכל אדם בעולם. אפשר להגיע בין רגע למליארדי אנשים. אנחנו חייבים להיות שם. עם הכלים המודרניים ביותר, בכל השפות, לגייס את כלי ההסברה הטובים ביותר ולהביא את בשורת הגאולה לעולם כולו.