פרק עשירי

בקיץ תשי”ד נוסע הרב גורודצקי למדינת תוניס לבדוק האם אפשר לפתוח מוסדות חב”ד, ואף מקבל את ברכת הרבי לתוכנית * הג’וינט סירב לשלם על הפעילות אז, והתוכנית נדחתה עד לשנת תש”כ * מה היתה הפעולה הראשונה של הרב פינסון בתוניס? ומה הרבי הגיב על ‘מבצע מקוואות’ שעשה? * פרק עשירי

בפרק הקודם הצגנו סקירה על ארגון בלתי–ידוע, “הוועדה הבלתי–מפלגתית להצלה רוחנית של יהדות מזרח אירופה”, שנוסד בסתיו תש”ח על ידי אנ”ש באמריקה. בפרק הנוכחי מתואר ביקורו של הרב בנימין אליהו גורודצקי, בא–כחו של הרבי, במדינת תוניס בשנת תשי”ד, והדיווח ששיגר על כך לחברי הוועדה הנ”ל.

ארגון הג’וינט לא שש לקבל את מסקנות ביקורו של הרב גורודצקי, ואנשיו לא היו מוכנים לעכל את הרעיון של פתיחת סניף חב”די במדינה נוספת תחת חסותם. רק בשנת תש”כ, לאחר בואו של הרב ניסן פינסון לתוניס, בתחילה על תקן תייר בלבד, הסכימו לממן את פעולות חב”ד במדינה.

מסמכים מרתקים אלה מופיעים בארכיון הג’וינט (שעבר דיגיטציה ועלה על האינטרנט הודות למענק מד”ר ג’ורג’ט בנט וד”ר ליאונרד פולונסקי).

קיץ תשי”ד: צעדים ראשונים בתוניס

במכתב להרב גורודצקי, בתאריך כ”ד תמוז תשי”ד, כותב הרבי (אגרות קודש ח”ט עמ’ רו):

“…כן נתקבל המברק מנסיעתו לתוניס ובודאי הכוונה גם לאי ג’רבה…”

הקהילה ביקשה, והרבי הסכים

בדו”ח מאסיפה השנתית של “הוועדה הבלתי–מפלגתית להצלה רוחנית של יהדות מזרח אירופה” בשנת תשט”ו מופיע סיכום נאומו של הרב גורודצקי, ובין הדברים מופיע דיווח על נסיעתו לתוניס (תרגום מאנגלית):

לאחרונה ביקר הרב גורודצקי בתוניס, והוא מסר דיווח ממקור ראשון על החיים היהודיים במדינה זו, שבה חיים כ–120,000 יהודים בתנאים קשים מאוד. זה זמן מה שמנהיגים יהודים בתוניס מבקשים מהרבי מליובאוויטש להקים תכנית חינוכית שם, בדומה לתוכנית הכל–כך מוצלחת במרוקו.

הדובר המשיך, שבמהלך ביקורו בתוניס הוא התוודע לצרכים והבעיות שלהם, ולאחר שדיווח על כך אל הרבי מליובאוויטש, הרב גורודצקי הודיע כי תכנית פעולה כבר התפתחה, והפעולות יוכלו להתחיל ללא דיחוי.

הרב גורודצקי הונחה לפתוח במשא ומתן עם המשרד האירופאי של הג’וינט כדי לגייס את עזרתם. הוא כבר החל בדיונים מקדימים איתם, ומקווה כי הג’וינט יקבל את התוכנית בחיוב, בהתאם לשיתוף הפעולה המסורתי שלהם עם ליובאוויטש.

הג’וינט: לא נסכים להרחבת פעולות חב”ד

בניגוד לתקוותם של מחברי הדו”ח הנ”ל, כי הג’וינט יסכימו לממן את הפעילות החדשה - מנהלי הג’וינט לא היו מרוצים (בלשון המעטה) לאחר קריאת הדו”ח… במכתב פנימי מיום ז’ כסלו תשט”ו, שנשלח ע”י מר הרברט קצקי (ג’וינט - אירופה) למרת הנרייטה בוכמן (ג’וינט - ניו יורק), הוא מסרב חד–משמעית לשקול את התרחבות הפעילות החב”דית לתוניס:

… (2) אתם תראו בדו”ח כי הרב גורודצקי הזכיר את תכנית ליובאוויטש להתחיל לפעול בתוניס, ועד לעצם היום הזה ליובאוויטש לא פעלה שם בכלל. אנו חושדים, וחשד זה נובע מתוך ידיעתנו על ביקורו של הרב גורודצקי בתוניס, שדבר כזה עומד לקרות. למותר לציין, אנו כלל וכלל לא מוכנים לקבל שליובאוויטש תתחיל בתחום החדש הזה. לדעתנו, מצב החינוך היהודי בתוניס הוא די טוב, על אף שיתכן וליובאוויטש תמצא פתח להתחיל במדינה זו. וכמובן, שזה רק יסבך את המצב שם, הקשה בלאו הכי.

באם הרב גורודצקי יעלה לדיון את השאלה של סיוע הג’וינט לתוכנית ליובאוויטש בתוניס, ברצוננו לומר לו שאנחנו לא יכולים לסבסד הרחבת פעילותו במדינה זו. עם זאת, לפני שאני עושה כך, הייתי רוצה לשמוע ממך כמה חשובה הקבוצה אשר תומכת בפרויקט זה, וכך נדע איך להתמודד עם העניין.

פקידי הג’וינט בתוניס: לא רוצים את חב”ד

עותק של הדו”ח ועותק מהמכתב הנ”ל נשלחו למשרדי הג’וינט בתוניס, והם הגיבו בצורה דומה, והדגישו שהם לא רוצים את חב”ד בתוניס. במכתב שנכתב על ידי הנרי לוי (ג’וינט - תוניס) אל הרברט קצקי (ג’וינט - פריז) בי”ב כסלו תשט”ו, הוא כותב את הדברים הבאים:

… בכל מקרה, צריך להיות ברור לחלוטין כי אנו לא רואים שום סיבה להכניס את ליובאוויטש לתפקיד החינוך במדינה זו. התוכנית החינוכית מטופלת היטב על ידינו ולא שמענו מלה אחת מכל הקהילות שהם ביקשו מאיזה ארגון חיצוני אחר לבוא ולסייע בעבודה החינוכית. יש לנו את מחלקת התרבות והמחלקה הדתית של הסוכנות שעושים חלק מהעבודה החינוכית, ואנו משתפים איתם פעולה בתחומים שונים…

לפיכך, הצעתי היא שנעשה ככל האפשרי לעשות בכדי להניא את ליובאוויטש מלהיכנס לתוך כל סוג של עבודה במדינה זו, כי אני חושש שזה רק יוביל לבלבול וכפילות…

 

הג’וינט לרב גורודצקי: לא נראה בעין יפה את בקשתכם

במכתב מיום י”ג טבת תשט”ו, כותב מר הרברט קצקי (ג’וינט - פריז) להרב גורודצקי:

…לאור העובדה שדיווחת שאתה עומד לבצע תוכנית בתוניס ועבורה תרצה לבקש את הסיוע של הג’וינט, ולמרות שטרם באת לדון איתנו בעניין זה, אנחנו רוצים להודיע לך שלדעתנו הצרכים החינוכיים והתרבותיים היהודים בתוניס מטופלים כראוי, והמוסדות שם נמצאים בעמדה המאפשרת להם להתמודד איתם ללא כניסת ארגונים חדשים לתוניס.

לכן, אנו רוצים להודיע לך כי הג’וינט לא ייראה בעין יפה בקשה מליובאוויטש לסיוע כספי בכדי לאפשר לה לבצע תוכנית בתוניסיה.

מכתב זה בעצם חרץ את גורלה של התרחבות חב”ד לתוניסיה באותה העת, והתוכניות הוקפאו עד לזמן מתאים יותר.

 

תש”כ: גישוש שני

בחורף תש”כ, ניגש הרב גורודצקי שוב אל הג’וינט עם תוכניותיו עבור תוניס, ולאחר משא ומתן עם הקהילה היהודית המקומית וקבלת אישור בעל פה על הקמת נוכחות חב”דית במדינה, לאחר שהם הבינו את הצורך לבתי ספר חב”די במיוחד עבור הבנות. עם זאת, בשל מאבקים פנימיים בתוך הקהילה המקומית, הארגונים המקומיים שינו את דעתם, והחליטו להודיע להרב גורודצקי ולארגון הג’וינט את החלטתם שאינם מוכנים לקבל את חב”ד בתוניס. עם זאת, הרב גורודצקי המשיך בניסיון לקבל ויזה זמנית עבור הרב ניסן פינסון, מי שעתיד היה להיות השליח לתוניס.

 

הרבי: השליחות תביא לך ברכות

במכתב מיום י”א טבת תש”כ, כותב הרבי להרב ניסן פינסון בנוגע להחלטתו לקבל השליחות בתוניס:

לאחרי הפסק ארוך נתקבל מכתבו מה’ טבת, בו כותב אודות החלטתו,

ויהי רצון שתהי’ בשעה טובה ומוצלחת, וביחד עם זוגתו תחי’, ינצלו כשרונותיהם שם במקום החדש באופן הכי טוב ומועיל, בהפצת היהדות בכלל ובהפצת המעינות בפרט, ויהי’ זה מתוך שמחה וטוב לבב, ובודאי שפעולותיהם - הם צנור וכלים לקבלת ברכות ה’ יתברך בעניניהם הפרטים, ובנקודה הפנימית לחנוך טוב וקבלת נחת אמיתי חסידותי מכל יוצאי חלציהם שיחיו.

 

הג’וינט: אנו מוכנים לשלם חצי ההוצאות

במכתב מי’ ניסן תש”כ, כותב מר הרברט קצקי (ג’וינט - פריז) למרת הנרייטה בוכמן (ג’וינט - ניו יורק) על פגישתו עם הרב פינסון, שהיה כבר בתוניס על תקן תייר:

הייתי בתוניס בשבוע שעבר ונפגשתי עם הרב פינסון מליובאוויטש. רציתי לקבל קצת מושג מה התוכנית שלו בעת הנוכחית, ולשמוע מה יש לו לומר. חשבתי שתהיה מעוניין לדעת על זה.

הרב פינסון אמר כי הוא נמצא בתוניס כבר חודש, אבל טרם לקח על עצמו שום תוכנית. הוא נכנס לארץ באשרה לחודש, והצליח להאריך לעוד שלושה חודשים הודות למאמצים של אדם פרטי (למדתי לאחר מכן שהוא ניגש לקהילה המקומית לסיוע אבל הם סירבו לעזור לו כי הם אינם מעוניינים בתוכנית שלו). הרב פינסון אמר, שעד שידע שיקבל ויזה ארוכת–טווח, הוא לא רצה להתחיל עניינים. עכשיו, עם הארכה, הוא יחזור לקזבלנקה להביא את משפחתו לתוניס.

הרב פינסון אמר שהוא מעסיק את עצמו בעניין המקוואות בתוניס. הוא כבר ביקר בעיר ביזרט ובקהילות אחרות לבדוק את המקוואות ולשכנע אותם על הצורך לתקן אותם, בתור צעד להחיות את ההתעניינות בנושאי דת. הדבר השני שהוא אמר שהוא רוצה לעשות, זה, לארגן קורסי ערב לנשים בוגרות, בכדי לתת להם השכלה מסוימת בענייני יהדות. הוא חושב שאולי בעתיד הוא יעשה משהו בנוגע לבית ספר לבנות.

ארגון הקהילות היהודיות בתוניס אומרים שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה בענין קורסים לנשים מבוגרות… כשדברתי עם נציג הקהילות הוא אמר שהם אינם מעוניינים לעבוד עם ליובאוויטש, כי יש להם תכנית חינוכית משלהם והם עובדים לארגן את זה מחדש, והם בהחלט רוצים לסדר תוכנית עצמאית לפני שהם עושים משהו נוסף…

בנוגע לתוכנית הרב פינסון לספק או לשפץ מקוואות, אני לא רואה קשר לג’וינט. אם הקהילות רוצות מקוואות, זה בעיה דתית מקומית שלהם והם אמורים לטפל בזה בלעדינו. אין ספק, שאם ליובאוויטש פונה אלינו שהם רוצים להפעיל תוכנית חינוכית בתוניס, כוונתם היא בדיוק לזה, תוכנית חינוכית ולא מקוואות. השארתי הודעה אצל מר אולניק שאם הוא יתבקש לסייע בעניין זה, שיסרב.

…אמרתי גם למר אולניק, שאין לנו שום כוונה לממן 100 אחוז של תוכנית ליובאוויטש בתוניסיה ובאם צריכים לעשות משהו עבור התקופה הזאת, זה היה צריך להיות על בסיס הסדר של חצי–חצי, עם קצת פתח למו”מ על כך.

 

“הרושם הכי עז” מפעילות הרב פינסון

במכתב מיום ט”ו אדר תש”כ כותב הרבי להרב ניסן פינסון:

מובן הרושם הכי עז וכו’ ממה–שכתב, אף כי בקיצור, בהנוגע לבנות למקוואות וכו’. ובקשתי את הרה”ג והרה”ח וכו’ הרבא”ג שי’ לכתוב בפרטיות אליו, וחפץ ה’ בידם יצליח.

 

הרב גורודצקי: נתחיל בקרוב

במכתב מיום ו’ אייר תש”כ, מרת הנרייטה בוכמן (ג’וינט - ניו יורק) כתבה למר הרברט קצקי (ג’וינט - פריז) על פגישה שהייתה לה עם הרב גורודצקי בענין התוכניות החינוכיות של חב”ד בתוניס:

…הרב גורודצקי סיפר לי שהרב פינסון למעשה נשלח לתוניס לבדוק את המצב ולא לחנוך תוכנית חינוך. זה משהו שהרב גורודצקי מצפה לעשות, בעצמו. עם זאת, זה יהיה מנוהל על ידי הרב פינסון ואשתו, שכבר קיבלו רשות מהממשלה ויהיו בתוניס באמצע החודש.

לפי הרב גורודצקי, התעסקותו של הרב פינסון עם מקוואות אינה קשורה בכלל לתוכנית העיקרית שעליה דיבר עם מר ירדן. זה רק עניין צדדי של ליובאוויטש; וכן חינוך מבוגרים הוא גם שיקול משני.

אלו הן פעילויות שוליות של ליובאוויטש, והרב גורודצקי אינו מבקש את סיוע הג’וינט עבורם. הוא באופן טבעי מצפה כי ההבנות שהיו לו עם מר ירדן בכל הנוגע לתכנית החינוך הבסיסית שליובאוויטש מתכננת להקים, והיקף סיוע הג’וינט למטרה זו, יישארו בתוקפן…

עדיף שהם יסרבו, כך נוכל לפעול עצמאיים

במכתב מיום י’ תמוז תש”כ, מר לורנס אולניק (ג’וינט - תוניס) מדווח למר הרברט קצקי (ג’וינט - אירופה) על פגישתו עם הרב גורודצקי, והסכם הג’וינט לתת חסות לפעילות החינוכית של חב”ד בתוניס:

… בפגישה הבאה שלי אתו, הרב גורודצקי הכריז: אני לא הלכתי לג’רבה כי הייתי חולה. אני במו”מ עם ארגון הקהילות היהודיות על תוכנית תחת חסותם; אם הם מסכימים (ואני לא מצפה שזה יקרה) אפעל על בסיס זה. ואם לא (ומבחינה מסויימת - אני מקווה שהם יסרבו כי זה יקל עלי את עבודתי) אפעל באופן עצמאי; אני כבר יצרתי קשרים חשאים ואני בטוח שאני יכול לפתור את כל הבעיות כולל הבעיות החוקיות. כנראה אתחיל עם [בית ספר ל]בנות, ואולי גם בחורות, אבל אין בכוונתנו להתחיל עם פנימיה. אני לא אבקש כסף עבור הרב פינסון עד שנוכל להציג בפניכם פרויקט מסודר שמתמודד עם כל ההיבטים (דיור, כוח אדם, ציוד, תכנית, מספר הילדים וכו’). אם אעשה בית ספר מלא עבור בנות אתכנן תוכנית לימודים שתהיה חציה לימודי קודש וחציה לימודי חול. אם וכאשר אגיע לעשות תכנית כזו גם לבנים אני מקווה גם שאחוז ניכר של התכנים עבורם יהיו לימודי חול, כי אני מזהה ש”הגישה המרוקאית” אינה מתאימה כאן.

בתשובה לשאלות של הרב גורודצקי, עניתי: ההוראות שקיבלתי הם לממן את פעולות הרב פינסון ברגע שהוא יציג תוכנית חינוכית אמיתית, שבהמשך תהיה תוכנית מלאה או חלקית, בין אם זה יהיה רק עבור בנים או בנות, או עבור שניהם, בין אם יהיו צעירים או מבוגרים. תשלום הג’וינט של 2000 דינר ישמש עבור כל ההוצאות (שכר הדירה, משכורות, ציוד, בית הספר, מוניות וכו’). ההשתתפות של הג’וינט תהיה 50% על כל הפרטים. אבקש מהמשרד המרכזי הוראות מה לעשות אם לדעתי המעמד החוקי שלך אינו תקין.

הרב גורודצקי השיב: אני תמיד עובד עם הג’וינט על בסיס שהאחרון תורם 70% מהוצאות התפעול (כולל משכורת של הרב פינסון) ו–100% של עלויות “התקנה” (ציוד וכו’). ובאמת, המשכורת של הרב פינסון יש לשלם עוד לפני התחלה רשמית של הפרויקט החינוכי, כיוון שגם העבודה הארגונית הראשונית היא הכרחית. הרב פינסון מוכן להגיש קבלות על כל הוצאות, אבל אני מבקש שג’וינט–תוניס יעריכו את כל ההוצאות המוצעות שלו עם מינימום של “סחבת”, גם אם הגישה האחרונה היא לגיטימית כאשר מדובר על סוכנויות תוניסאיות.

הגבתי: אין לי סמכות להשתתף ביותר מ–60%. עבור שאלה זו, כמו גם על שאר השאלות אני מתכנן לנצל את הזמן שעוד נשאר ולבקש הדרכה מהמשרד המרכזי…

•

בסופו של דבר הגיעו ארגון הג’וינט והרב גורודצקי להסכמה כי הג’וינט ישלם 60% והרב גורודצקי יספק את ה–40% הנותרים. עם תמיכה זו נפתחו בתי הספר החב”דים לקראת שנת הלימודים תשכ”א, וממשיכים לתפקד עד עצם היום הזה.