בית משיח · עברית
השליחות לכיבוש אוסטרליה · #1003 · 2016-01-07

פרקים מסיפור חייו של הרה”ח התמים ר’ יהושע שניאור זלמן סרברנסקי ז”ל • פרק ארבעים

טבעה של קהילה בהתפתחות, שיש פעילויות שמוצאות חן בעיני חלק מאנשי הקהילה, אך תמיד יש אנשים בעלי דיעות שונות ואף הפוכות, שפעילויות מסויימות אינן מוצאות חן בעיניהם.

פרקים מסיפור חייו של הרה”ח התמים ר’ יהושע שניאור זלמן סרברנסקי ז”ל • פרק ארבעים ושניים הביא לדפוס: אברהם רייניץ

הרשנ”ז סרברנסקי במשרדוטבעה של קהילה בהתפתחות, שיש פעילויות שמוצאות חן בעיני חלק מאנשי הקהילה, אך תמיד יש אנשים בעלי דיעות שונות ואף הפוכות, שפעילויות מסויימות אינן מוצאות חן בעיניהם.

כך אירע עם המניין לצעירים שארגן ר’ אהרן סרברנסקי, בנו של ר’ זלמן, שהיה מלמד בישיבה והשתדל להשפיע על תלמידיו גם מעבר לזמן הלימודים. הוא פתח מניין מיוחד לילדים, וביקש מהילדים לבוא ולהביא עמם את חבריהם. כיום, כמעט בכל קהילה מסודרת יש מניין מיוחד לילדים, אבל באותן שנים היה זה חידוש גדול, ורבים מאנ”ש התרעמו על ר’ אהרן שעשה כזה צעד בלי להתיישב תחילה עם עסקני אנ”ש.

באותם ימים פרסם בנו השני של ר’ זלמן, ר’ חיים ע”ה, על קעמפ מיוחד עבור ילדי המוסדות החב”דיים, וגם על כך היו כמה עסקנים שהתרעמו: מדוע הצעירים פותחים מסגרות חדשות ומחודשות - בלי להתייעץ לפני כן עם העסקנים הוותיקים.

שתי דוגמאות אלו, שמובאות במכתבו של ר’ זלמן לרבי מר”ח כסלו, מלמדות על השתתפותם הפעילה של הצעירים החב”דיים, בדומה לפעילות “צעירי אגודת חב”ד” בארץ הקודש ובארצות הברית.

הצעירים חזרו מ–770 עם כוחות חדשים

מי שהובילו את הרוח הצעירה, היו ר’ אהרן סרברנסקי ור’ שמואל גורביץ, שבתשרי תשט”ז שהו ב’בית חיינו’, וחזרו משם עם כוחות חדשים ומרץ גדול לפעולות. ביקורם בחצרות קודשנו נערך חצי שנה לאחר שהרבי הקים את צעירי אגודת חב”ד בארצות הברית (בשלהי ניסן תשט”ו), ובהתוועדות שמחת תורה בה נכחו השניים דיבר הרבי על הצורך להרחיב את פעולות צעירי אגודת חב”ד לכל מושבות אנ”ש.

לאחר שחזרו השניים מביקורם אצל הרבי, שיגר הרבי בי”ב כסלו תשט”ו מכתב לעסקני אנ”ש, בו כתב על מעלותיהם של שני הצעירים:

במ”ש במכתבם דאז אודות שיבוא איש למדינתם איש מכותר בכמה מעלות וכו’. הנה כפי שהראה הנסיון בכמה מקומות בכגון דא, מה שנצרך בענינים כמו אלו הם בעלי מרץ ואנשים מסורים למטרה הק’ דהפצת המעינות ופעולות בהחוצה מכרם חב”ד, ואנשים המתאימים בהמעלות שלהם וביכולתם לעקור הרים ולטוחנם זו בזו בפלפולים, אינם מביאים כל תועלת, ולפעמים תכופות הרי אדרבה כו’. וכשהכרתי האברכים שביקרו כאן ובהשערתי ע”ד אנ”ש הנמצאים מכבר במדינתם, הנה לפום גמלא שיחנא, ויש היכולת והכחות לעשות ולפעול במדינתם ככל הדרוש ואין הדבר תלוי אלא בגילוי הכחות מן העלם שישנו במציאות ואפילו מהעלם שאינו במציאות אל הגילוי בפועל ממש.

טענות אנ”ש על פעילות הצעירים

לאור מכתבו של הרבי, סמך ר’ זלמן ידו על פעולותיהם של הצעירים, ולכן כאשר אנ”ש הגיעו בטענות, אמר להם ר’ זלמן שכוונתם של הצעירים טובה ופנימית, ובוודאי יצליחו בפעולותיהם. ומכיוון שהם כותבים לרבי באופן ישיר על תוכניותיהם, אין הוא רואה צורך להתערב בזה.

לאלו מאנ”ש שהוסיפו לטעון שאי–אפשר לסמוך על הצעירים, וחייבים להיות מעורבים בהחלטותיהם, אמר ר’ זלמן שרק מי שמוכן להיות שותף מלא בפעילויות שהצעירים מארגנים - יכול לתבוע שיתנו לו דין וחשבון וישתפו אותו בתוכניות. אבל אי אפשר לעמוד מהצד, ורק לבקר לאחר מעשה.

ר’ זלמן הוסיף ואמר למבקרים את דעתו, שאדרבא: צריכים לעודד ולחזק את הצעירים, מכיוון שהם מלאים כוח ומרץ נעורים וביכולתם לפעול גדולות ונצורות. והרי כולם מודים שכל הצעירים מקדישים את כל כוחם ומרצם לטובת הישיבה. ואם יעודדו אותם, יוכלו במשך הזמן להיות לכוח גדול ומאורגן.

למרות הכול, כדי להניח את דעתם של אנ”ש, אמר להם ר’ זלמן שישאל לדעתו של הרבי בקשר למניין. אולם לאחר שחלפו כמה שבתות, ואנ”ש ראו את התועלת הרבה שבמניין הצעירים, הביעו גם הם את הסכמתם לקיום המניין, ורק ביקשו לוודא שרק הבחורים הצעירים יתפללו במניין של הילדים, ואילו האברכים ימשיכו להתפלל במניין המרכזי.

הרבי מתייחס לביקורת

את כל הפרשייה הזאת כתב ר’ זלמן לרבי, וסיים בעדכון קצר בקשר לבית הספר, שבחול המועד סוכות התקיימו הלימודים בבית הספר, מכיוון שחלק גדול מהילדים באים מבתים שאינם שומרים תורה ומצוות, ובאם לא יבואו לבית הספר - לא יקיימו את מצוות החג. בחצר הישיבה נבנתה סוכה גדולה, שם אכלו התלמידים במשך חג הסוכות, ושם גם נענעו את ארבעת המינים בכל בוקר. במהלך החג אף נערכה עבורם התוועדות בסוכה, והאווירה המיוחדת השפיעה עמוקות על הילדים.

במכתבו של הרבי מח’ כסלו תשי”ז, התייחס הרבי גם לביקורת על פעולותיהם של הצעירים, וזה לשונו:

במ”ש אודות מנין לבני הנוער והענין דמחנה קיץ וכיו”ב אשר יש מפקפקים בתועלת הדבר ומכמה טעמים.

הנה ידוע הבחינה בכגון דא, שיש ספק מי הוא הטוען שצריך להתבונן בהתוצאות אם מביאות לתוספת פעולה בעניני קדושה או למניעה בפעולה, וכמובא בהיום יום (כ”ג סיון) כי כל דבר המועיל או מביא לעבודה בפועל, הנה כל מניעה שתהי’ לדבר זה - אפילו אם המניעה היא מדבר היותר נעלה - הוא רק מתחבולותי’ של נה”ב [= נפש הבהמית], ובלי שום ספק אשר המחנה קיץ והמנין לבני הנוער הם מהדרכים המיוחדים לכבוש הנוער והצעירים ועל ידם לכבוש ג”כ לבב הוריהם ומשפחתם, ואשרי חלקם של כל אלו המתעסקים בכגון דא, ובפרט שהטענות שכותב אודותם אינני מבין תוכנם מעיקרא ג”כ מהו, וכבר כתבתי להוו”ח אי”א כו’ מוהרשב”ץ שי’ אלטהויז אשר דא עקא באנ”ש שהיו בהפסק מקום גשמי כמה שנים מכ”ק מו”ח אדמו”ר, ולכן לא הגיעו אליהם דבריו שבע”פ [= שבעל פה], ואפילו גם דבריו שבכתב בהנוגע לערך העבודה (דכבוש הנוער והצעירים וגודל ערך) חינוך הבנות ותעמולה בין הנשים, ולא עוד אלא שגם מה שהגיע אליהם הרי מפני שלא הורגלו בכגון דא והי’ זמן הפסק בינתים לא הגיעו אליהם כפירוש הלקו”ת ריש פ’ שמיני - ניט אנגערירט - ולכן מתיחסים לגמרי שלא בשימת לב הראוי’ לענינים אלו, וכשזה נופל (מדרגא הראוי’ לו בכגון דא) זה קם, ונמצאים העלמות והסתרים וגם התנגדות מהצד שכנגד.

מובן שיכול הוא להראות מכתבי זה לכל אלו שזה שייך אליהם, ויה”ר שימי הרצון דחדש כסלו ובפרט הימים יו”ד וי”ט כסלו שבינתים יעוררו גם בהם הכחות הנעלמים עד לכחות היולים עצמיים להוציאם אל הגילוי עד שיפעלו פעולתם במעשה בפועל, והרי גם כחות העצמיים שייכים לימים אלו, וכאגרת הק’ של כ”ק אדמו”ר (מהורש”ב), העצם וההתפשטות, ובודאי כבר הכינו תכנית איך לנצל ימים הנ”ל להרחבת כל עניני חב”ד בסביבתם ככל האפשרי, והשי”ת יצליחם.

בברכת חג הגאולה ופ”ש כל אנ”ש שי’.