ההוראה ללמוד ענייני גאולה ומשיח, חוללה מהפכה של ממש בעולם היהודי כולו, והפכה את

ההוראה ללמוד ענייני גאולה ומשיח, חוללה מהפכה של ממש בעולם היהודי כולו, והפכה את הגאולה ומלך המשיח לנושא שמבינים, לומדים ומסבירים אותו, ובכך חיים משיח בתור מציאות השייכת לימינו, ומכינים את עצמנו והעולם כולו לקבת פניו.       

התקופה זו של השנה, משלהי חודש ניסן, אנו חוזרים, מתעוררים ונזכרים בשיחות ובהוראות המיוחדות שזכינו לשמוע ולקבל מכ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א בשבועות אלו בשנת תנש”א. החל מהשיחה של כ”ח בניסן, ומיד אחר כך בהתוועדויות ובשיחות המוקדשות כמעט כולן לענייני גאולה ומשיח, בדורנו ובתקופתנו.

אמנם, כפי שכבר הוזכר, נאמר ונכתב יותר מפעם אחת, השנה ובשנים קודמות, אין עניין להפוך ימים מסוימים, או שבועות מסוימים, ל”ימי זיכרון” ומועדים לענייני גאולה ומשיח, השליחות האחרונה ושאר הוראות. המטרה והכוונה היא לפעול בכל יום, מאז ולתמיד, ובכל יום לדעת שזהו היום בו עלינו לעשות כל אשר ביכולתנו להביא את הגאולה ואת התגלות מלך המשיח. יחד עם זאת, הרי כל דבר שמביא לחזוק המעשה בפועל הוא חיובי, ואם כן, כאשר לומדים את השיחות הקשורות לפרשות השבוע ולימי החודש, ומתעוררים במיוחד ממה שנאמר בהן, ואף מציינים זאת ברבים, זוהי פעולה רצויה.

איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם? כותרת זו, של המשנה בפרקי אבות, היא השאלה בה בוחר כ”ק אדמו”ר מה”מ שליט”א, להורות לנו את הדרך הישרה, כיצד עלינו לפעול, ומה עלינו לעשות כדי לחיות גאולה ומשיח, ובכך לקיים את השליחות והתפקיד, ולפעול בעולם כולו את התגלות מלך המשיח.

דרכים רבות יכולות להוביל למטרה אחת, ומטבע הדברים, כל אחד בוחר לו את הדרך המתאימה לו. דרכים רבות יכולות להיות כיצד לחיות, להסביר ולפרסם את בשורת הגאולה, דרכים שונות ולעיתים אף מנוגדות, מהי אם כן הדרך הישרה, הדרך אותה אנו צריכים לבחור?

התשובה, “רבי אומר”, נראית אולי ‘אפורה’ משהו, ולא כל כך מלהיבה - פשוט לשבת וללמוד, בעיקר ביחד, לימוד תורה בכלל, וקיום מצוות בהידור. ללמוד במיוחד ענייני גאולה ומשיח, בכל חלקי התורה, מהמקרא והש”ס ועד למאמרים ולקוטי שיחות של נשיא הדור.

אך במבט נוסף, ובמיוחד ככל שחלפו הימים, ולצערנו גם החדשים והשנים מאז, אפשר לראות כי מדובר באחת ההוראות שחוללו מהפכה אצל כולנו חסידים, מקורבים ולמעשה במידה רבה העולם התורני והיהודי כולו. ההוראה אודות לימוד ענייני גאולה ומשיח, שניתנה בשבועות אלו, כולל הדפסת ה”דבר מלכות” המוקדש לענייני גאולה ומשיח, גרמה לשינוי עצום ביחס לעניינים אלו, אצל כל מי שהתחיל לעסוק בהם ברצינות.

עד אז הביטוי “הלכתא למשיחא” הורה על עניינים שאינם נוגעים למעשה ובכלל המושג “גאולה ומשיח” היה של דבר שמתפללים אליו, שואפים ומאמינים שיבוא, אך לא כחלק מהמציאות המוכרת, אפילו לא חלק מנושאי הלימוד בצורה מסודרת. אמנם “כל הספרים מלאים בדבר זה”, כולל ובמיוחד תורתו של הרבי מה”מ, השיחות שנדפסו ב”דבר מלכות”, נאמרו ויצאו לאור במהלך השנים, אך ההתייחסות כעניין מיוחד ועיקרי בפני עצמו, החלה מאז אותה הוראה.

מאז, ברור לכל כי ענייני גאולה ומשיח, הם עניינים מרכזיים בתורה כולה, על כל חלקיה. תורה שבכתב ותורה שבעל פה, ובה עצמה - לימוד סוגיות בגמרא, ראשונים ואחרונים, ולימוד הלכה, חלק האגדתא, ובוודאי שפנימיות התורה. כיום, דומה שבכל החוגים, כולל אלו שאינם מכירים בכך, לומדים, דנים ומוציאים לאור ספרים וחיבורים המוקדשים לגאולה ולמלך המשיח.

העיסוק בענייני גאולה ומשיח כלימוד, הוא הדרך בה אפשר לחיות, להסביר ולפרסם את הבשורה לעצמנו ולעולם כולו. כך אנו יכולים לחוש ולהבין כיצד אלו אינם עניינים מרוחקים, השייכים לעתיד, אלא המציאות האמתית, מציאות ששייכת אלינו, לכל אחד מאתנו.

דווקא לימוד ענייני המשיח, גם אם לא רואים מיד את תוצאותיו, הוא זה שמביא אותנו לחיות עם משיח, ולעשות הכל כדי למלא את שליחותנו, ולהכין את עצמנו ואת העולם כולו לקבלת פניו. נלמד ונחייה את ענייני הגאולה ומלך המשיח, וכך נמלא את השליחות והעבודה היחידה, ונכין את עצמנו ואת העולם כולו לקבל את פניו מתוך ההכרזה והשירה:

יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד!