פעמי משיח בעיצומה של המלחמה

השבוע מלאו שבעים שנה למעמד השמיימי של תחילת כתיבת ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו, על ידי הרבי הריי”צ • כתיבת הספר המיוחד כמעט ונשלמה בחודש חשון תש”ח, אלא שמסיבה עלומה בחר הרבי הריי”צ שלא לסיימו • כמעט שלושים שנה לאחר תחילת הכתיבה, ביו”ד שבט תש”ל, קיים הרבי מלך המשיח את מעמד הסיום, שהגביר את הציפייה והאמונה בביאת המשיח, ומאז נקרא הספר בפי חסידי חב”ד “ספר תורה של משיח”

פעמי משיח בעיצומה של המלחמה

שנת תש”ב. שנה נמהרת, המציינת את תחילתה של התקופה האיומה ביותר בתולדות עם ישראל. רבבות יהודים מובלים אל מותם במחנות ההשמדה הפזורים ברחבי אירופה הנאצית. יהדות אירופה שותה עד תומה את כוס התרעלה של השואה האיומה, ויהדות העולם נבוכה.

בתוך החושך הנורא, מאירה קריאת הקודש של הרבי הריי”צ: “לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה”. הרבי חוזר שוב ושוב כי השעה היא שעת הכושר להבאת הגאולה השלימה. קריאה זו החלה לחלחל ולתת פירותיה בשינוי חשיבתי של היהדות ככלל, ושל יהדות אמריקה בפרט; ביאת משיח, גואל צדק, הפכה לדבר מוחשי וקרוב מתמיד; הרבי הכריז שוב ושוב, כי הגאולה בוא תבוא בדורנו זה – וזאת על ידי עשיית תשובה.

כחלק מהתעמולה של אותו ‘קול קורא’, הודיע הרבי בליל שמחת תורה תש”ב על כוונתו לכתוב “ספר תורה לקראת קבלת פני משיח צדקנו”:

בעזרת השי”ת ובזכותם של אבותי הקדושים . . זכיתי לרעיון הזה להיות, בלי נדר, שליח לטובת ולזכות כלל ישראל ולכתוב ספר תורה מיוחד – “ספר תורה לקבלת פני משיח” – בכדי לקבל בו את פני משיח צדקנו במהרה בימינו.

הרבי מבקש עורות שעובדו בארץ הקודש

כשלב מעשי לביצוע התכנית, הקים הרבי הריי”צ את ה”ועד ספר תורה לקבלת פני משיח”. על חברי הוועד נמנו החסידים: הרב שמואל לוויטין, הרב אליהו ייכיל סימפסון ור’ דוד שיפרין. אלו החלו לפעול במרץ רב כדי להשיג את המטרה. בארץ ישראל נתמנה בא כוחו של הרבי הריי”צ – החסיד הירושלמי הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב. תפקידיהם של כל חברי הוועד פורטו במכתב מיוחד ששלח להם הרבי:

בזה הנני ממלא את ידכם להיות חברי ועד ספר התורה לקבלת פני משיח, לסדר ענין עיבוד העורות הדרושים לספר התורה, להשגיח על אופן כתיבתה, להודיע ברבים על אודות כתיבה ולענות להשואלים ודורשים להשתתף בכתיבה ולסדר, בעזרתו ית’, הכל כדרוש, והשי”ת יחוס עלינו ועל כלל אחב”י, ה’ עליהם יחיו, להקל מעלינו ומעליהם את חבלי משיח ולזכותינו כולנו יחדו לקבל פני משיח צדקנו בחסד וברחמים.

תחילה רצה הרבי שהקלף לספר התורה יהיה מעובד דווקא בארץ הקודש, ולפיכך שלח לרב אליעזרוב מברק בבקשה להסדיר זאת. ובאגרת מפורטת יותר אליו, בב’ מר-חשון: “שלחתי תלגרמה לידידי שי’ על אודות השגת קלף מעורות שחוטות וכשרות מעובדים לשמה – במדת ששה טפחים – בשביל לכתוב בעזה”י ספר תורה לקבל בה את פני משיח צדקנו בקרוב ממש”.

ברם, לאחר מכן חזר בו בנמקו: “אודות הקלף להס”ת הנה יעלה ביוקר ולכן בדעתנו לעשות זאת פה”. לבסוף, השיגו את הקלף בארצות הברית על אף הקשיים בהשגת קלף באותה תקופה, שכן רוב העורות נלקחו על ידי הממשלה עבור צרכי המלחמה.

התחלת הכתיבה בב’ אייר

התחלת הכתיבה נקבעה ליום כ’ מרחשון, והיא תוכננה להתבצע ברוב עם. לפועל נדחה תאריך זה ונקבע שוב לב’ אייר, והיא התבצעה לבסוף בחשאי ללא פרסום.

הסופר ר’ חיים סאמעט שרטט את המסגרת של המילה ‘בראשית’ והרבי הריי”צ מילא אותה בדיו בידיו הק’. לאחר מכן נטלו ידיים והתיישבו לסעודה חגיגית. בתפילת מנחה לא אמרו תחנון, ולאחר התפילה דיבר הרבי שיחת-קודש. בין הדברים סיפר הרבי:

בימי הבעש”ט היה פעם קטרוג על עיר מזיבוז בענין החולאת ר”ל ובאו אנשי העיר אל הבעש”ט נ”ע ובקשו ממנו שיעזור, וענה שאין הוא יכול להושיע, אמרו לו: רבי, עבור אנשים זרים הוא עוזר, ואילו עבור אנשי עירו – לא?! אז אמר להם הבעש”ט שיתחילו לכתוב ספר תורה, ואמר אז שכתוב “תמיד עבודת ישראל עמך”, ישנם שני אופנים: אמירת חומש, תהלים בע”פ, או כתיבת ס”ת, ושניהם הם עבודת ישראל לרצון לפני הקב”ה, ועל כן שיכתבו ספר תורה.

יהודים זקוקים לרחמים – הרי שכותבים ספר תורה, וכאשר יהי’ גם אמירת חומש, תהלים בעל פה, במקומות שמותר לומר, שזהו לרצון תמיד עבודת ישראל עמך, יעזור השי”ת שיהי’ קיץ בריא ונזכה בקרוב לקבל פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן בחסד ורחמים.

הרבי משתף את הציבור

מתחילה, דבר כתיבת הספר המיוחד היה סוד כמוס אצל הרבי. הוא סבר לבצע את הדבר באופן פרטי מבלי לשתף בו את הציבור. ואולם, לבסוף נמלך בדעתו והחליט לזכות ולשתף את הכול במצווה רמה ונעלית זו, וכלשונו במכתב מיום ב’ אייר תש”ב:

עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, יתברך ויתעלה, בזכות הוד כבוד קדושת אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה”ה סיבב סיבה טובה לזכותני בשליחות מצוה רמה ונשאה, להתעורר ולעורר לאלתר לתשובה ולהכין עצמנו לאלתר לגאולה ולכתוב ספר תורה ביחוד לקבלת פני משיח צדקנו. והיה דבר כתיבת ספר התורה כמוס עמדי לעשות הדבר באופן פרטי, אמנם בסעודת שמחת תורה בשיחתנו במעלת אהבת ישראל . . עלה בדעתי האם צדקתי במשפטי לכסות על האמת ולמנוע רבים ושלמים התמימים מלהשתתף בזכות הגדולה והקדושה . . החלטתי להודיע ברבים כי בעזרתו ית’ הנני מתעתד לכתוב ספר-תורה ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו, במהרה בימינו אמן.

ובאגרת כ”ד טבת תש”ג:

“כשהיינו מסובים בסעודת יו”ט בימי החג, בנוכחות ידידינו אנ”ש שי’, דברנו על אודות חבלי משיח וביאת משיח צדקנו בקרוב ממש, ובתוך הדברים אמרתי אשר בדעתי לכתוב בעזה”י ס”ת . . ביחוד בשביל לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש, ומפני אהבת ישראל הנה כל החפץ להשתתף בכתיבת אותיות הרשות בידו”.

גדולי ישראל מצטרפים

מספר ימים לאחרי תחילת כתיבת הספר, פרסם הועד הממונה הודעה לכלל הציבור – הודעה שפורסמה גם בכתב העת של חסידות חב”ד באותם ימים “הקריאה והקדושה” – ובה קריאה ליטול חלק בקבלת פני משיח באמצעות קניית אותיות בספר התורה. ה’ועד’ הכין טפסים להרשמה. עד מהרה נענו רבים לקריאה ורכשו אותיות.

גדולי ישראל רבים הצטרפו גם הם לקריאת הרבי הריי”צ. גאב”ד בוסטון, הרב יוסף דב סולוביציק קרא לתלמידיו ליטול חלק בקניית אותיות, ואף הודיע על השתתפותו בעצמו בכתיבת הס”ת.

התעמולה של “לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה” גררה גם תגובות שונות. קבוצות שונות המתנגדות לתנועת ליובאוויטש ניסו ללעוג לרעיון זה: כיצד יתכן שהרבי מליובאוויטש מכריז על קץ הימים ומודיע מתי הוא זמן ביאת המשיח?! הרבי מוהריי”ץ נ”ע התבטא אז כי בדעתו להמשיך ולפעול במלוא העוז “מבלי התחשב עם הני כלבין דחציפין דסטרא אחרא”. האדמו”ר מזווהיל התבטא בחריפות על אלו הלועגים, ואמר כי “הרבי מליובאוויטש אומר מה שאומרים לו משמים”.

התעלומה: מדוע נדחה הסיום?

לאחר התחלת הכתיבה פנה הרבי הריי”צ, בו’ אייר תש”ב, למוה”ר אלי’ נחום שקליאר, וכתב לו: “בזה הנני למלאות את ידו להתענין אדות העורות הדרושים לעיבוד הקלף בשביל הס”ת שכותבים בעזה”י ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב”א, שיהיו משחוטות וכשרות ויואילו להשגיח על זה בדיוק, והשי”ת יזכנו לקבל פני משיח צדקנו בב”א בחסד וברחמים”.

כל ההוצאות בקנין הקלף ושכר הסופר (הרה”ח שמרי’ פאַקטאָר ע”ה), הכל הי’ על חשבונו הפרטי של כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ, והנדבות שנדבו עבור זה מסר לקופת ה”מרכז לעניני חנוך” וקופת “מחנה ישראל”.

כשש שנים לאחר מכן, בראשית חודש מרחשון שנת תש”ח, אחז הסופר בכתיבת פרשת האזינו שבחומש דברים. הרבי הריי”צ הורה לא לסיים לגמרי את הספר, אלא להשאיר כמה מהפסוקים האחרונים ריקים, במטרה לסיימם במעמד הסיום שנקבע ליום כ’ מרחשון של אותה שנה.

הכל היה מוכן לקראת המעמד. ברם, בסופו של דבר, התעכב העניין ולא יצא לפועל. הסיבה לכך נותרה בגדר תעלומה, ואינה ידועה לאיש עד עצם היום הזה. בחייו של הרבי הריי”צ התחילו אפוא בכתיבת ספר התורה, אך לא סיימוהו.

•

רק כעבור קרוב לשלושים שנה מיום תחילת כתיבת הספר, עשרים שנה אחרי הסתלקותו של הרבי הריי”צ, נסתיימה הכתיבה של הספר על-ידי הרבי מלך המשיח, ביו”ד שבט תש”ל.

מקורות: ספר “וזאת התורה” – שי”ל על ידי הוועד לכתיבת ס”ת כהכנה לקבלת פני משיח באירופה.  שיחות קודש תש”ל חלק א’ סוף עמ’ 392 ואילך. “סקירה קצרה ע”ד ספר תורה לקבלת פני משיח צדקינו”, ספר המאמרים מלוקט א’ עמ’ רס. אגרות קודש לאדמו”ר הריי”צ כרך ו’.  שבועון כפר חב”ד גיליון 494 ספר השיחות תש”ב. “נשיאי חב”ד ובני דורם” עמ’ 102

•

התוכנית הראשונית למעמד הסיום

הרב סימפסון ­יורד עם ספר תורה של משיח, ואחריו הרבי עם הקופסה בה הונח כתר התורה המוזהב.לפני כמה שנים נחשפה ב’בית משיח’ התכנית הראשונית לסיום ספר התורה, כפי שנכתבה על ידי הרה”ג הרה”ח ר’ אליהו ע”ה סימפסון. מכיוון שהרב סימפסאן מונה על ידי הרבי הריי”צ לחבר הוועד לכתיבת ספר התורה לקבלת פני משיח צדקנו, ומכיוון שכל הפרטים השייכים לספר תורה זה היו בהתאם להוראות מפורשות של הרבי הריי”צ - אפשר להניח שתוכנית זו נכתבה בהנחייתו של הרבי הריי”צ.

מהתוכנית מתברר כי עד שנת תש”ח המשיכו בכתיבת ומכירת האותיות, ולקראת חודש חשון אותה שנה כמעט והסתיימה כתיבת הספר.

התוכנית שופכת אור חדש על אגרת הרבי שנכתבה בט’ חשון תש”ח, בה כותב הרבי: “אפשר להיות שבקרוב יסיימו כתיבת הספר-תורה של קבלת פני-משיח ומהראוי שהרוצים להשתתף בכתיבה ימהרו בזה”. ממסמך זה אנו למדים על התוכנית הראשונה לסיים את ספר התורה בכ”ף מרחשון תש”ח, יום הולדת כ”ק אדמו”ר הרש”ב נ”ע.

יצויין שהרב סימפסון זכה להיות נוכח ולהנחות את מעמד הסיום שהתקיים בפועל בערב יו”ד שבט תש”ל, בנוכחות הרבי.

ב”ה, אודות הסיום של “קבלת פני משיח ספר תורה”

אשר ההתחלה הי’ בעזה”י ביום הקדוש ב’ אייר תפארת שבתפארת, יום הולדת של הוד כ”ק אדמו”ר מהר”ש זצוקללה”ה נבג”מ זי”ע, שנת שב”ת, ע”פ הצעת כ”ק אדמו”ר שליט”א ביום שמח”ת שנת הנ”ל.

הנה הסיום של הס”ת הוקבעה על יום הקדוש כ’ מרחשון, יום הולדת הוד כ”ק אדמו”ר הרש”ב זצוקללה”ה נבג”מ זי”ע, שנת תש”ח.

והסדר בזה הוא:

כאשר רצונו של כ”ק אדמו”ר שליט”א שלא יהי’ בפרסום, הוזמנו ויותר בדיוק הודיעו לאנשים במספר… שיבואו לזמן המוגבל ביום א’ בערב בשעה… בדיוק, לצורך ענין גדול העומד ברומו של עולם – אבל שיהי’ בסוד, בשחרית ילכו לטבילה.

ב’ פסוקים האחרונים עדיין לא נכתבו רק נרשמו כנהוג.

כל היריעות תפורים זל”ז עם העץ חיים הימיני דבוק להס”ת, והעץ חיים הב’ בסופה איננו דבוק בה עדיין, לטובת הכתיבה שיהי’ בנקל,

יביאו את הס”ת לכ”ק אדמו”ר שליט”א בהיכלו להראותו ולבקש מאתו רשות לכתוב את האותיות ולכבד את כאו”א מהנאספים בהכתיבה עד… ולקחת את הס”ת ולכנוס בחדרו של הרמ”ש [כ”ק אדמו”ר מה”מ], ושם יהי’ הכתיבה, ואח”כ להעלות את הס”ת בחזרה להיכל כ”ק אדמו”ר שליט”א אשר הוא יסיים את הספר תורה, לעיני כל ישראל,

ובעת יבישת הדיו של האותיות, אשר צריך לשהות לערך 15-20 מינוטין, ידביק הסופר ר’ שמרי’ [פאקטאר] את העץ חיים השני להספר תורה.

ואח”כ מחנכים את התורה בקריאה מן ויעל משה עד גמירא ואומרים חזק חזק ונתחזק. ואח”כ גוללין אותה וקוראין את ברכות כהנים.

ומכבדין לאחד בהגבהת ספר תורה,

ולאחד בגלילת ספר תורה בחגורה,

ולאחד בלבישת המעיל.

ואח”כ מעמידין את החופה ומדליקין נרות,

ומכבדין את כ”ק אדמו”ר שליט”א אשר הוא בעצמו יוליך את הספר תורה תחת החופה לבהמ”ד, ויכניס את הס”ת להיכל,

ובבוא כ”ק אדמו”ר שליט”א עם הס”ת תחת החופה בהפרוזדור של הביהכנ”ס, הגבאים של ביהכנ”ס יבקשו מהס”ת אשר בארה”ק [= בארון הקודש] להטריח ולצאת לקראת ספר התורה של קבלת פני משיח, ויוציאו כל הס”ת ויעמדו בשתי שורות, וכ”ק אדמו”ר שליט”א עם הס”ת תחת החופה עם נרות דולקות יעבור בין שתי השורות, עד שיגיע לארה”ק, ואז בעלי השיר ינגנו איזה ניגונים כנהוג, ויאמרו יהללו, ואח”כ יכניס את הס”ת לארה”ק וכל הס”ת מכניסים בהיכל ואומרים עלינו וגו’.

ואח”כ יושבים אל השולחן וחוגגים חגיגת המצוה כהלכתה.

וכאשר כבר נגמרה הספר תורה של קבלת פני משיח בשלימות, ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שנזכה בקרוב ממש כולנו יחד עם כ”ק א”ש בראש לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש אמן ואמן.

ואחרי החגיגה מלוים את כ”ק א”ש בהניגון של כי בשמחה תצאו וכו’.