אברהם אבינו, השפיע על העולם כולו, ולשם כך לא הסתפק בכך שיהיה אהוד על הבריות, אלא

אברהם אבינו, השפיע על העולם כולו, ולשם כך לא הסתפק בכך שיהיה אהוד על הבריות, אלא הפיץ בלי פשרות את המסר היחיד, של אמונה בה’, בכל מחיר. כך עלינו לנהוג היום עם התפקיד שלנו - הכנת העולם לקבלת פני משיח צדקנו.

הנושא שב’חדשות’ השבוע, הוא מן הסתם תוצאות הבחירות לנשיאות בארה”ב, שאינן ידועות בשעת כתיבת השורות. מובן שנושא זה מעניין את קוראינו, שהרי מדובר במעצמה המרכזית, ה’מושלת בכיפה’ אשר כל הנעשה בה משפיע על העולם כולו, ובמיוחד על הנעשה בארה”ק.

אנו יודעים ש’לב מלכים ושרים ביד ה”, וכי תוצאות הבחירות נקבעו בעת שעל המדינות נאמר איזו לחרב ואיזו לשלום, ע”י פעולתו של נשיא הדור, כפי שסיפרו רבותינו נשיאנו על ה’סדרים בפרטבורג’ שערך אדמו”ר הצמח צדק. אנו יודעים זאת תמיד, אך לעיתים אנו מקבלים המחשה מעשית לכך, שהרי מערכת הבחירות עצמה, זהות המועמדים והדרך בה הם נבחרו, הייתה רחוקה מכל דמיון ותחזית מוקדמת. הדבר יכול גם ללמד אותנו, עד כמה העיסוק האינטנסיבי בנסיונות לפרש, ובוודאי לחזות את העתיד, הם מיותרים. יש נביא בישראל, וכאשר יש בכך צורך, הוא מגלה את מה שצריך, גם כשהנבחרים עצמם, אינם יודעים זאת. כבר ראינו מנהיגים - כמו גורבצ’וב בשעתו - שנבחרו או התמנו מתוך תוכנית אחת, ובפועל בצעו תכנית אחרת לגמרי, כחלק מהתכנית האלוקית, להביא את הגאולה והתגלות מלך המשיח.

מבחינתנו, בכל מקרה השבוע, בו קוראים את פרשת לך לך הוא שבוע שמח, כך מביא כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, בלוח ‘היום יום’, את דברי רבותינו נשיאנו, זהו השבוע שבו אנו חיים כל יום עם אברהם אבינו. חיים אתו, ולומדים ממנו את ההוראות המתבקשות.

אברהם אבינו, החל בפעילות ובתפקיד שלו, הרבה לפני מה שמסופר בפירוש בפרשה. הוא היה גורם מרכזי ומשפיע על האנושות כולה, בעל כושר שכנוע יוצא דופן, שסוחף אחריו רבים. כפי שמתאר זאת הרמב”ם:

..כיון שהכיר וידע התחיל להשיב תשובות על בני אור כשדים ולערוך דין עמהם ולומר שאין זו דרך האמת שאתם הולכים בה ושיבר הצלמים והתחיל להודיע לעם שאין ראוי לעבוד אלא לא–לוה העולם ולו ראוי להשתחוות ולהקריב ולנסך כדי שיכירוהו כל הברואים הבאים וראוי לאבד ולשבר כל הצורות כדי שלא יטעו בהן כל העם כמו אלו שהם מדמים שאין שם אלוה אלא אלו..

.. התחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העולם ולהודיעם שיש שם א–לוה אחד לכל העולם ולו ראוי לעבוד והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה עד שהגיע לארץ כנען והוא קורא שנאמר ויקרא שם בשם ה’ א–ל עולם .. עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות והם אנשי בית אברהם ושתל בלבם העיקר הגדול הזה וחבר בו ספרים ..”

אברהם אבינו, שחיפש כאמור להשפיע, לא חשב שתפקידו המרכזי הוא להתחבב על הבריות. אף שהוא היה בעל החסד הגדול ביותר, הוא לא הסתפק באירוח, בלי שהתעקש על ברכת המזון. הוא לא הפסיק להכריז ולספר על המציאות האמתית, גם אם הדבר עורר כעס, ואילץ אותו לשבור פסלים, ולהתעמת עם דעת הקהל העולמית והעומדים בראשה.

הוא לא הסתפק בכך שכל המטיילים יספרו לחבריהם עד כמה אברהם מקבל כל אחד בסבר פנים יפות, מכל הלב. הוא ידע שיש מטרה, תפקיד ושליחות וכל מה שהוא עושה מיועד לכך.

נסמוך על הקוראים, שאינם זקוקים להרחבת הביאור מהי ההוראה האקטואלית. כל אחד מאתנו מבין כי התפקיד והשליחות שלנו, אותה מגדיר הרבי, אינה מסתפקת בפעילות, גם אם היא טוב מצד עצמה, שעניינה תדמית חיובית בלבד, ובוודאי לא על חשבון המחויבות המוחלטת, לתורה ולהלכה בכל פרט ועניין, בלי שום פשרות, כפי שמורה אותה הרבי.

דביקות בכל הוראה של הרבי מה”מ, בכל רעיון ובכל פעולה, וכמובן - לא לוותר ולא למתן את המסר האחד והיחיד, העיקרי והאחרון, המסר שאותו נצטווינו למסור- להכין את עצמנו והעולם כולו, לקבלת פני משיח צדקנו: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!