חשיפת אוצרות גנוזים

בשני עשורים שעברו מאז הוקם השבועון החב”די ‘בית משיח’, הצליח להרים על נס - בין השאר - את הפן ההיסטורי שהוביל לתגליות משמעותיות בדברי הימים של חסידות חב”ד לדורותיה • חשיפת אוצרות גנוזים בתולדות ובתורת רבותינו נשיאנו והתרומה ההגותית העשירה; מחקר פרשיות מרתקות בתולדות ימי החסידים וליובאוויטש; תיעוד הקמת קהילות חב”ד באירופה, ארצות הברית, בארץ הקודש ובאוסטרליה הרחוקה • החוקר החב”די המוערך שניאור ברגר סוקר את התגליות של ‘בית משיח’ בניסיון לשרטט את התרומה הכבירה להיסטוריית חב”ד שראו אור עד כה • ודרשת וחקרת

להנחיל את ההיסטוריה

רבותינו נשיאינו עודדו את החסידים לשמור ולתעד אירועים היסטוריים, אירועים וסיפורים יחד עם זכרונות ודברי הימים. מי שקורא את ה”אגרות קודש” של הרבי, שוב ושוב נוכח לראות עד כמה מפציר הרבי מה”מ בחסידים להעלות על הכתב את זכרונותיהם, ואף הורה להוציא ספרים ובהם תיעוד היסטורי למען ידעו הדורות הבאים את המאורעות מדברי ימי החסידים.

“בית משיח”, חלק מהדגלים שהניף, לקח על עצמו גם ליישם הוראות אלו ולהנחיל את ההיסטוריה החב”דית לאלפי הקוראים, ובכך להעביר לדור הבא אין ספור אוצרות חסידיים כבירים שנשתמרו במשך השנים. במשך 900 מאות גיליונות העביר בית משיח מאות סקירות מפורטות בנושאים היסטוריים חב”דיים, חשיפת חומרים ארכיוניים חדשים ומרתקים - כאשר גולת הכותרת היא חשיפה ראשונית של שיחות רבותינו נשיאינו ואגרות שכתבו והיו גנוזים מעין כל במשך עשרות שנים.

במשך השנים חולל “בית משיח” מהפכה היסטורית של ממש. אלפי מסמכים וזכרונות הפכו במשך השנים לנכסי צאן ברזל - לשכבת בטון מוצקה שעליה מתבססים מחקרים רבים, המהווים כיום בסיס רחב לכל חובבי ומתעדי ההיסטוריה החב”דית.

פורצים דרך

הפרסומים ההיסטוריים של “בית משיח”, מצטרפים לפסיפס רב–גוני. אלה מתחילים בפירסום ראשון של כתבי יד מרבותינו נשיאנו בבחינת “תורה חדשה מאתי תצא”, ועד לסיפורים חסידיים שארעו בדור השביעי האחרון.

העבודה המושקעת בכתיבת היסטוריה, מלאכת הבירור והדיוק ועד לתיעודה - היא עצומה זהירה ואחראית ביותר. אך על כך אומר הפסוק: ‘יגעת ומצאת תאמין’.

למלאכת קודש זו שותפים כותבי “בית משיח” בעבר ובהווה, לצד חוקרים וחסידים אחרים שבחרו לפרסם זכרונות ומסמכים ב”בית משיח” ובכך מזכים את הרבים. החוקרים השונים שמצאו ב”בית משיח” כר פורה, נעזרים לא מעט בחשיפותיהם בחסידים אלה ואחרים המהווים חוליות בשרשרת המחברת בין המסמכים והזכרונות המצויים לעיתים בפינות מאובקות - ועד לפירסום הדברים עלי גיליון בצורה נגישה ומובנת לכל.

הראשונים שסללו את המהפכה ההיסטורית (תרתי משמע) של “בית משיח”, היו שני חסידים צעירים (אז כפשוטו, אך מסתבר ששניהם נשארו צעירים מאוד ברוחם): הרה”ח ר’ שלום יעקב חזן, עורך בית משיח והרה”ח ר’ שמואל קראוס - שניהם מה’פני’ של עולם המחקר והתיעוד החב”די בדור האחרון.

שנים רבות צפן הרב שלום יעקב חזן את הסוד העצום שחולל רעידת אדמה במדיה החב”דית כמעט מדי שבוע - מהיכן הוא שולף מדי שבוע בשבוע חשיפות חדשות ומרתקות בדמות מאמרים של רבותינו נשיאנו, אגרות קודש שלהם, סיפורים מרתקים, יומנים אוטנטיים מצמררים שכתב אדמו”ר הריי”צ וכן גם גדולי החסידים (יצוינו במיוחד יומניו של החסיד ר’ אליהו חיים אלטהויז, שליווה את הרבי מה”מ בתקופת נישואיו ותיעד את חצר הרבי הריי”צ במשך כמה שנים).

מדי שבוע בשבוע היה הגיליון נחטף מהדוכנים או מתיבות הדואר עם רטט של ציפייה: מה הפעם?!

הרב חזן לא רק חשף גנזים ישנים, אלא בעצמו יגע וחקר. כבר בגיליונות הראשונים של “בית משיח”, בשלהי שנת תשנ”ד, פירסם רשימת תחקירים בסוגיות היסטוריות נודעות סביב תורתם של רבותינו נשיאנו - הראשונה שבהן היתה “מתן תורה בחצי הכדור התחתון”.

ברבות השנים שוב ושוב נחשפו אוצרות יקרים מסולאים מפז שעיבו את בסיס המידע ההיסטורי של חסידות ליובאוויטש לדורותיה, והכול בפירסום ראשון ובלעדי. כך התפרסמו מאמרים, שיחות ואגרות של רבותינו נשיאינו עם דגש מיוחד על אגרות רבות של אדמו”ר הריי”צ, אגרות של גדולי ישראל אל אדמו”ר הריי”צ, הגהות אדמו”ר הריי”צ על ליקוטי דיבורים וכן כתבי התקשרות וברכה ששלחו קהילות חב”דיות ברחבי רוסיה אל אדמו”ר הריי”צ.

בד–בבד דאג לשפוך אור חדש על פרשיות היסטוריות מורכבות, מהן שנידונו בעבר, וכעת התווסף חומר חדש. הוא גם לא היסס לגעת בפרשיות ובסוגיות היסטוריות עליהן לא נכתב עד עתה.

הקץ לתעלומה הגדולה שריתקה כל שבוע מחדש את אלפי הקוראים, הגיע רק כאשר בראיון מיוחד סיפר הרב חזן על האוצר שהתגלגל לידיו בהשגחה פרטית מופלאה, ולשם כך נסע למוסקבה כדי לאסוף את המידע העצום, אותו פירסם אט אט במשך השנים.

חוקר נוסף שהוביל מערך של מחקרים מרתקים ב”בית משיח”, היה הרה”ח ר’ שמואל קראוס, שמחקריו המקצועיים שהוגשו ברמה גבוהה, היוו גורם משיכה חשוב לקוראי “בית משיח” בכלל, ולגילדה המחקרית בפרט. הרב קראוס עסק רבות בליבון פרטים היסטוריים, ובהבהרה של פרסומים מסוימים, כאשר כל דבר מגובה בהוכחות ברורות ובהירות או בהשערות קרובות להיות וודאיות.

סדרת הפרקים על אודות שמשי וגבאי נשיאי חב”ד לדורותיהם קנו לעצמם שם של כבוד בהיסטוריה החב”דית. בירורים מקיפים ומעמיקים סביב סיפורים מסוימים, כמו מתי היה המקרה בו אוים אדמו”ר הריי”צ באקדח כשהוא משיב לחוקר עזות כי יש שתי עולמות. המימצא, מתברר, שינה פרטים רבים מסיפור המאסר והגאולה.

לא פעם עמד בראש מערכת פולמוסים חריפים מול חוקרים חב”דיים שונים, שהשיבו לו את תשובותיהם (בדרך כלל בשבועון כפר חב”ד), כששבוע לאחר מכן שב ר’ שמואל עם תשובות ומימצאים נוספים המאששים את מחקריו.

במקביל, ערך הרב קראוס ופירסם סקירות היסטוריות מאלפות - אחת החשובות שבהן, היא סביב חצר רבותינו בליובאוויטש, כולל כל השינויים שנעשו במבנים במשך המבנים, כאשר לצד זאת מופיעה סקירה מיוחדת על השריפות שהיו בליובאוויטש במשך השנים וכילו כל חלקה טובה.

מלבד זאת עסק בתיעוד התפתחות מוסדות חב”ד בארץ הקודש ומסכת הקשרים העניפה ששררה בין הרבי לבין הפרזידנט מר שניאור זלמן שז”ר (שהתפרסם לאחר מכן בספר המונומנטלי המפואר “נשיא וחסיד”).

חשיפת מקום קבורת אחי–הרבי

אחד החוקרים החשובים שליווה את “בית משיח” בשנותיו הראשונות ומצא את “בית משיח” כבמה חשובה ומכובדת לפירסום מחקריו וחשיפותיו, היה “י. בן ראובן” הלא הוא הרב יוסף יצחק קמינצקי מכפר חב”ד.

כבר בגיליון 11 שיצא לאור בי”ז מר חשון תשנ”ה, פרסם תגלית מיוחדת בפתח העיתון - תמונה של מציבה שחורה וגדולה, ומתחתיה הסבר קצר וכואב: “מקום קבורתו של הרה”ח ר’ דובער שניאורסאהן הי”ד. אחיו של כ”ק אדמו”ר מה”מ”. לצד התמונה דברי הסבר נוספים: “במסגרת ביקור שערכנו בימים האחרונים בערים ניקולייב ודנייפרופטרובסק שבאוקראינה, בהם תיעדנו בצילומים את כל האתרים בהם שהה כ”ק אדמו”ר מה”מ בילדותו, הגענו גם לעיירה איגרען שליד דנייפרופטרובסק. בעיירה זו נמצא בית הרפואה בו שהה ר’ דובער בימי מלחמת העולם השניה”.

בחודשים הבאים הוסיף הרב קמינצקי ופירסם קווים לדמותו של הרב יצחק גרליק רבה האחרון של העיר ניקולייב, ומדי פעם הוציא מאמתחתו עוד פרסומים ותגליות שהוסיפו נופך ומימד להיסטוריה החב”דית.

אלומת אור על חיי הדורות הקודמים

בשנים הבאות תרמו למהפכה ההיסטורית שניים מבכירי השבועון - הרה”ח ר’ אברהם רייניץ והרה”ח ר’ מנחם זיגלבוים. השניים פירסמו סקירות וכתבות היסטוריות רבות.

אחת הסקירות המרתקות שפירסם ר’ מנחם זיגלבוים הייתה סביב שנות ילדותו של אדמו”ר הריי”צ בצל אביו ובחצר הליובאוויטשית. למעלה מעשרים פרקים תיעדו את מסכת שנות ילדותו של אדמו”ר הריי”צ, כשהוא מגיש את יומניו של אדמו”ר הריי”צ לסיפוריים וקריאים. במסכת הפרקים הללו הוסיף זיגלבוים ופירסם גילויים חדשים ומרתקים המתארים את השנים הקשות בילדותו של הרבי הריי”צ. סדרה זו שפכה אור חדש ומיוחד על השנים בהם צמח מנהיג ישראל בחצר ליובאוויטש או במסעות במחוזות רחוקים יחד עם אביו ובני משפחה אחרים. המון רגשות של שמחה וכאב, תקוות ואכזבות שזורים במסכת השנים הזאת (לימים סדרה זו קובצה ומצאה מקומה בספר “הנסיך השישי”).

נדבך מיוחד הוסיף זיגלבוים אודות חייו, אישיותו ופועלו של הצדיק רבי מנחם מענדל מויטבסק, שהיה מבכירי תלמידי המגיד ממזריטש וכן רבו וחברו של אדמו”ר הזקן. לצורך סדרה זו נעשתה עבודת מחקר מורכבת ומקיפה שהפכה ליצירת מופת (גם סדרה זו קובצה ומצאה מקומה בספר “מרומם ואיש עליה”).

ר’ מנחם זיגלבוים השקיע רבות בתיעוד דברי ימי החסידים בדורות הקודמים, הן באמצעות סדרות וראיונות עם חסידים מדור קודם, והן באמצעות עידוד כותבי “בית משיח” לראיין חסידים קשישים ולתעד את הדור הקודם כל עוד והדבר אפשרי.

עם התקרב גיליון ה–300 של “בית משיח”, הצליח ר’ מנחם זיגלבוים להפתיע את כלל הקוראים בשני ראיונות מרתקים וייחודיים עם שני החסידים הקשורים בכל נפשם לכתיבת ההיסטוריה של חב”ד מזה עשרות שנים, הלא הם: הרב טוביה בלוי והרב חנוך גליצנשטיין. בראיון שהעניקו השניים, התמקדו בהוראות שקיבלו מהרבי בעת שערכו את ‘ביטאון חב”ד’. אחת המסקנות החשובות שעלו בראיון הייתה הבהרה של הרבי, כי סיפור חסידי תמוה אינו יכול להתפרסם כפי שהוא, אלא צריך להסבירו, ואין לתרץ את פרסומו ללא הסבר “עם כל הכבוד שהסיפור עוסק ברבותינו נשיאנו, יש לחשוב על הקוראים של דורנו שיבינו כדבעי”. 

זכורני מקרה לו הייתי עד, בו ידידי ר’ מנחם התרגש כמעט עד דמעות כאשר נמסרה לו תמונה נדירה ובלעדית של תלמידי ישיבת “תומכי תמימים” בברדיצ’ב, כפי שצולמו על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. בחצר תחנת המשטרה לאחר מעצרם. באותה עת עסק זיגלבוים באיסוף ידיעות ואימות הסיפור הידוע של בריחת התלמידים מתוך בית יתומים סובייטי בעיצומו של יום שבת. תמונה זו היא עדות ויזואלית יחידה למעצר נערים צעירים בתקופת הקומוניזם. התמונה נחשפה כעבור ימים ספורים ב”בית משיח”.

זכרונות והיסטוריה של הדור הקודם

מי שהיה שותף למלאכת הקודש בתיעוד ושימור ההיסטוריה החב”דית, הוא הרה”ח ר’ אברהם רייניץ שבמשך השנים פירסם שורה של זכרונות ארוכים, מרובי פרקים, מדברי ימיהם של החסידים ר’ דוד מישלובין, ר’ חייקל חאנין, ר’ הלל זלצמן, ועוד רבים. סדרות אלו הוסיפו נדבכים חשובים ביותר לתיעוד ושימור חיי החסידים בתקופת השלטון הקומוניסטי, כאשר דגש רב ניתן על חיי החסידים תחת המגף הקומוניסטי בתקופה שלאחר מלחמת העולם השניה, תקופה שמשום מה קופחה מאוד בתיעוד ההיסטורי–חב”די. סדרת זכרונותיו של ר’ הלל זלצמן שמחיה את חיי החסידים בסמרקנד בשנים שלאחר מלחמת העולם השניה, יצאה בספר עב כרס ושמו: סמרקנד.

במהלך השנים תעד “בית משיח” ושימר תולדות חייהם של דמויות חסידיות רבות, הנה דוגמאות נוספות שילמדו על הכלל: הרב אליהו לוין (פאריטשער) ה’חוזר’ של אדמו”ר הרש”ב ורב קהילת ליובאוויטש בסמרקנד; שלושת האחים הרבנים לבית מיכאלשוילי בראיון משותף; הרב זלמן פבזנר (בובער), רב קהילת ליובאוויטש בטשקנט; הרה”ח ר’ דובער ריקמן שלמד עם הרבי ב’חדר’ ולאחר שנים הוגלה לסיביר. “בית משיח” חשף את יומנו ובו תיאורים מפורטים על המאסר והגלות, וכן חייו של הרה”ח ר’ חיים זלמן קוזלינר (חז”ק), ועוד רבים וטובים. 

הרב רייניץ עסק גם בתיעוד העשיה החב”דית בארץ הקודש בשנים הראשונות - עם הקמת שורה של ארגונים ומוסדות על ידי הרבי, נשיא הדור השביעי. תיעוד זה עוקב אחר התרקמותה של המעצמה החב”דית בארץ הקודש, לא מעט בזכות זכרונותיו של הרב יצחק (איצק’ה) גנזבורג, שהחל לספר זכרונותיו מאז שנות הצ’, דרך הקמת “צעירי חב”ד” ו”רשת אוהלי יוסף יצחק” וכלה במבצעי הרבי. סדרה ייחודית זו יצאה בספר: “חייל בשירות הרבי”.

סדרה מונומנטלית מרתקת מתעדת את הקמתה של ממלכת ליובאוויטש באוסטרליה. בסדרת פרקים ארוכה ועשירה, מעלה הרה”ח חיים סרברנסקי את זכרונותיו מהשנים הראשונות להקמת מוסדות חב”ד, ולצדה קהילת חב”ד באוסטרליה הרחוקה, לצד מכתבי קודש המתפרסמים לראשונה, בהם מלווה הרבי בכל צעד ושעל את התפתחותה ושגשוגה של הקהילה הרחוקה כל כך.

הגה”ח הרב שלום בער וולפא, אף הוא ידיו רב לו בכתיבה תורנית ואקטואלית אך גם היסטורית. הרב וולפא זיכה את חסידי חב”ד באוצר יקר מפז - סדרה המתעדת קשרי גדולי ישראל עם הרבי. סדרה זו מהווה מרכיב חשוב בסדרת הספרים: “שמן ששון מחבריך”.

אי אפשר שלא לציין גם את חתנו של הרב וולפא, הרה”ח הרב אסף פרומר, הכותב בשמות עט שונים, ועסק בכתיבה ובתרגום מאידיש של סדרות חשובות ביותר, ובהן זכרונות הרה”ח ר’ יהושע דובראווסקי.

הרב לוי יצחק גיזנבורג, במדורו ההתוועדותי, אף הוא פירסם במשך מספר שנים זכרונות וסיפורים רבים מהמשפיע הנודע הרב ר’ מענדל פוטרפס, ולימים הפכו לספרי נכס צאן ברזל בסיפורת החסידית.

גם ר’ “שי גפן”, הלא הוא הרה”ח ר’ שבתי ויינטרוב, עסק בשנים האחרונות יותר באקטואליה, אך בשנים הראשונות של “בית משיח” עסק גם בסקירות היסטוריות מיוחדות שהוסיפו נופך רב לעיתון ולתיעוד היסטוריית חב”ד בארץ הקודש, כמו למשל סדרה על שכונת נחלת הר חב”ד שהוקמה על ידי הרבי.

בפרק השני בסדרה בגיליון 219 ראיין את הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי רב השכונה, שסיפר על התמנותו כרב ועל ימי הבראשית של נחל’ה, ואילו יו”ר ועד נחלת הר חב”ד הרב מרדכי גורודצקי הוסיף אף הוא כמה חשיפות מרתקות על הקמת נחלת הר חב”ד.

ובשנים האחרונות הפציעו כותבים רבים ומהם אשר מפעם לפעם גם מפרסמים תיעודים היסטוריים, וביניהם ר’ נתן אברהם ור’ מענדי ערד. בתקופה היותר אחרונה החל להופיע בקביעות מדורו המצויין של ידידי ר’ רפי דינרי “לדמותו של חסיד”, המשרטט מדי שבוע קווים לדמותם של חסידים בדורות עברו.

אין ספק כי רשימות אלו מנציחות ומתעדות את הדור הקודם של חסידי חב”ד ברוסיה הסובייטית, בארצות הברית ובארץ הקודש, כמו גם את הקמתה של ממלכת חב”ד בארץ הקודש.

ראיון עם סיביר

כותב השורות עצמו (ואמנם, אין הנחתום מעיד על עיסתו) עוסק כיום רבות במחקרים היסטוריים, כפי שמכירים בוודאי קוראי העיתון. בתחילת כתיבתי ב”בית משיח” עסקתי במקביל באקטואליה ובתיעוד דברי ימי החסידים, אך במשך השנים אט אט מצאתי את אשר אהבה נפשי - לעסוק במחקר היסטורי, בדגש מיוחד על ביוגרפיות. עבודתי מורכבת מעיון בספרות חב”דית ובד–בבד נבירה בארכיונים ובספריות בהם אני מוצא לעיתים יהלומים היסטוריים חשובים.

מלאכת התחקיר של כל העוסקים בתיעוד היסטורי מורכבת מכמה ערוצים, בהם גם ראיונות - בדרך כלל - עם יהודים קשישים, לעיתים גם כאלה המתגוררים במדינות מרוחקות. זכורני שלפני למעלה מעשור ערכתי תחקיר אודות ארגון “אחות התמימים” בלטביה.

תוך כדי המחקר הסתבר שרוב חברות הארגון נספו בשואה, אך אחת מחברות הארגון שרדה בחיים והיא מתגוררת אי שם באחת מערי סיביר. עובדה זו לא גרמה לי להתייאש ולאחר מאמץ לא פשוט, הצלחתי ליצור עמה קשר. היא שמחה לתאר את סניף “אחות התמימים” הראשון שנוסד בריגא בשנים שקדמו לשואה.

חשוב לציין, כי במקרים רבים חשיפה אחת גוררת חשיפה נוספת, או גורמת לבעלי מסמכים וזכרונות להעבירם אלי.

דוגמה מרתקת: פרסמתי שני פרקים אודות דמותו וחייו של הרה”ח הרב אוריאל צימר שבעצמו היה כתבא רבא מופלג. הרבה עמל ויזע השקעתי באיתור פיסות חלקי חייו והשלמתן זו לזו. מכיון שהיה חשוך בנים, ועל בני משפחה אחרים לא היה ידוע בחב”ד, שאבתי את עיקר המידע מתוך הכתובים וממספר חסידים שהכירוהו מקרוב. זמן קצר לאחר פירסום הכתבה, התברר לי כי אחותו גרה ברמת גן. בפגישה עמה התברר לי כי החסיד שאחז בשנותיו האחרונות בדעות קיצוניות על גבול הקנאות, נולד למעשה במשפחה שלא שמרה מצוות, ובמשך הזמן התקרב לחוגי ‘בני עקיבא’, ורק לאחר זמן הפך לחרדי, ולימים לחסיד חב”ד.

בשנים האחרונות זכיתי לפרסם סדרות היסטוריות מקיפות ובהן: ביקור אדמו”ר הריי”צ בארה”ב בשנת תר”צ; סדרת הקמתה וגלגוליה של ישיבת “תורת אמת” בחברון ובירושלים, וכן על התרקמות קהילת חב”ד הראשונה בארץ הקודש, בעיר העברית הראשונה תל אביב. כמו כן פרסמתי סקירות עיתונות במספר נושאים, שלושה מהם לפחות קשורים לאדמו”ר הריי”צ: תקופת מאסרו, מסעו לארץ הקודש וכן על אודות הסתלקותו.

דומה כי גולת הכותרת הייתה בסדרה המונומנטאלית “חב”ד בשואה”. היה זה באחד הימים, כאשר מישהו העיר (והאיר) את תשומת לבי, כי בעוד חסידויות אחרות מנופפות בעובדה שרובן ככולן נכחדו בשואה, הרי שחסידות חב”ד הייתה “מוגנת”, כביכול, ברוסיה. “הדבר אינו נכון כלל וכלל”, שלל אותו מאן–דאמר באוזניי. “לליובאוויטש היו קהילות גדולות רבות ברחבי אירופה, ואלפי–אלפי חסידי חב”ד נהרגו בשנות הזעם של השואה”.

הצפי היה שנושא זה יעלה במסגרת ארבע או חמש כתבות, אך בכל זאת ביקשתי לבדוק את הנושא לעומק - והבדיקה העלתה את סדרת הכתבות - חמישים וחמש במספר! - על קהילות חב”ד שהיו באירופה לפני השואה, וסיפור הכחדתן על ידי המרצחים ימ”ש. קהילות שלמות ותוססות, ובהן רבנים, משפיעים, בתי כנסת וישיבות חב”דיות חשובות, אלפי נשים וטף, נספו בשנים ההן. במשך הזמן התגלו דמויות חסידיות רבות שעד לפירסום סדרה זו לא היו ידועות בציבור. כך התברר כי חב”ד אף היא איבדה חלק הארי בשנות השואה האיומות.

גם לאחר תום פירסום הסדרה, מפעם לפעם שבתי לעסוק בנושא מצדדים שונים כאשר גיליתי עדויות חדשות - כמו מסמך ממנו עולה שאגודת ישראל עסקה בהצלת אדמו”ר הריי”צ יחד עם כמה מחסידי חב”ד, וכן העובדה שבני משפחת גוראריה שהו בגטו ורשה, בזמן המרד המפורסם.

•   •   •

בתשע מאות גיליונותיו של “בית משיח” הובאה לא רק בשורת הגאולה שהיא–היא נושא הדגל שהוא מניף, ולא רק אלפי סיפורי מופתים, יומנים מרתקים, עדויות חדשות וסיפורים שנלקטו מקרוב ומרחוק, אלא גם הפן ההיסטורי, התיעוד והשימור החשוב כל כך למען המשך הקיום והדרך, קיבל ביטוי עצום בקנה מידה רחב.

למהפכה ההיסטורית הזאת שותפים הכותבים אך גם הקוראים השולחים חומרים חשובים, כמו גם אלו שמעירים הערות.

זו ההזדמנות לפנות אליכם כלל הקוראים: אם יש לכם סיפור, תמונה, מסמך או כל תיעוד היסטורי שטרם פורסם, ניתן לשלוח אלינו ואנו נעשה הכול כדי לפרסם את הדברים שיש בהם ענין לציבור החב”די, תוך נתינת קרדיט ראוי למוסרי החומרים החשובים.