“ אלה ” אותיות “ לאה ” כ ” ק אדמו ” ר הזקן : המילה “אלה” – מורה על גילוי, כמו שמ

“אלה” אותיות “לאה”

כ”ק אדמו”ר הזקן:  המילה “אלה” – מורה על גילוי, כמו שמורה באצבעו ואומר “אלה”. הכוונה הפנימית כאן היא לששת המידות של הנפש האלוקית, אשר כל אחת מהן כלולה מששת המידות, מה שעולה בגימטריא – 36 – שזו הגימטריא של “אלה”. והנה, מכיון שהו’ של שם הוי’ – מורה על ששת המידות שלמעלה, והה’ של שם הוי’ זאת בחינת המשכן – מלשון שכינה – שיורדת לשכון למטה כענינה של ספירת המלכות, נמצא ש”אלה” – רומז על ו’ של הוי’ והמשכן רומז על ה’ של שם הוי’, והמחברם להיותם בבחינת יחוד ו”ה – “פקודי”. כיצד? אלא שפקודי הוא מלשון “ופקדת נוך” –  כדברי חז”ל – חייב אדם לפקוד את אשתו, שכן הייחוד נקרא פקידה, לאמור: שעל ידי עסק התורה שבבחינת “ו’” (“אלה”– שישה סדרי משנה) נעשה “פקודי המשכן” – המשכה לבחינת “ה’”– שכינה – המשכן.

(לקוטי תורה פקודי ד, ד)                       

“פקודי” – לשון רבים

כ”ק אדמו”ר האמצעי: גם ענין ההמשכה מאות ו’ של שם הוי’ (ששה מידות), לאות ה’ של שם הוי’ (מלכות) נרמז במילה “אלה” – אותיות “לאה”, שכן לאה – ילדה ששה בנים שהן ששה מדות, ואחר כך ילדה בת ושמה דינה, שבזה נרמז “דינא דמלכותא דינא”, שמורה על ספירת המלכות – המידה השביעית, ומה שנאמר “פקודי” לשון רבים – הטעם לכך הוא, כי פקידת הקב”ה את כנסת ישראל, מתבטאת בהמשכה אלוקית, הנמשכת ע”י קיום כל אחת מרמ”ח מצוות עשה, שבכל מצווה מתקיים “ייחוד קודשא בריך הוא (שישה מידות) ושכינתיה” (מלכות).

(תורת חיים פ’ פקודי)

המשכ”ן

כ”ק אדמו”ר ה”צמח צדק”: ענינו של המשכן, הוא השכנת השכינה למטה, דהיינו “להמשיך דירה בתחתונים”. והנה כשם שדירה ראויה לשמה, היא רק כאשר היא נקיה מכל לכלוך, ושיש בה סידור של כלים נאים, מיטה, שולחן, כיסא ומנורה – ראשי תיבות “משכן”, כך זהו עניינם של המצוות, שמקיימים במשכן ובכל מקום, שפועלים שיהיה הגילוי למטה, כפי שהוא למעלה.

(אור התורה במדבר ח”ג א’טו)

“כמונח בקופסא”

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: על ידי מצוות עשה, ממשיכים יחוד זעיר אנפין (ששת המידות שבאצילות, הנרמזות ב”אלה”) ונוקבא (ספירת המלכות הנרמזת ב”משכן”). אלא שכל ההמשכות שבזמן הזה הן כדי להוסיף אורות בעולם האצילות והרי הן כ”מונח בקופסא” ולעתיד לבוא יתגלו בעולם הזה.

(תורת שמואל תרל”ג ח”א עמ’ רמד)

“בפניהם הם ניכרים”

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: אלה פקודי המשכן, משכן העדות. מבואר בליקוטי תורה ש”עדות” היא על דבר הנסתר מעינינו, והדבר רומז על אותיות י-ה שבשם הוי’, שהמשכתם והשכנתם למטה היא על-ידי קיום מצוות לא תעשה, אשר קיומן ממשיך את יחוד והמשכת אותיות שם י-ה שבשם הוי’. ומשום כך “כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה’, וזאת מפני שיש בכל יהודי בחינת שם הוי’ ממש , ולכן “בפניהם הם ניכרים”. ועל פי זה, יש לבאר את העובדה שבדרך כלל ההנהגה עם עם ישראל היא באופן שלמעלה מדרך הטבע, שזוהי הנהגה משם הוי’ שלמעלה מהטבע, משום שהנשמות הן אלוקות ודבקים בהוי’ ממש.

(המשך תער”ב ח”א עמ’ קע)

“המשכן” –שכינת השכינה

כ”ק אדמו”ר מהוריי”צ: כוונת בריאת העולמות היא, שתהיה לו יתברך דירה בתחתונים, ומשום כך נצטוינו לעשות משכן, כדי שעל ידי המשכן והמקדש, והעבודה בו, ישכין ה’ שכינתו שם, וכן שעל ידי זה יאיר גילוי אלוקות בעולם. משום כך היתה העבודה במשכן ובמקדש, בעבודת הבירורים, ענין עבודת הקרבנות, ומעשה הקטורת, שעיקר הכוונה בעבודות אלו היא לאתהפכא חשוכא לנהורא.

(מאמר באתי לגני ה’ תש”י)    

רק “אלה” הם “פקודי“…

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: המילים “אלה פקודי” – מלמדים אותנו, שרק עניני “משכן” (על שם ושכנתי – דהיינו – אלוקות, תורה ומצוות) שבהם מדובר כאן, רק אלה, הם “פקודי” – עניינים שמנין האדם עומד עליהם, ומראים על מנין זה תמיד, כי אלוקות ותורה ומצוות קיימים הם לעולם. מכאן יש ללמוד, שעל ידי הוספה בחינוך והפצת אורה זו תורה, וכן קיום המצוות, באופן דמוסיף והולך ואור ומתוך שמחה – מקדימים את בוא הגאולה האמתית והשלימה על ידי משיח צדקנו אשר יבנה את בית המקדש במקומו, הבא בהמשך למקדש המדבר, משכן העדות אשר פוקד על פי משה.

(ממכתב מכ”ק אדמו”ר מה”מ אדר”ח אדר שני ה’תשמ”ו)

פתגם השבוע בענייני גאולה ומשיח

ולכן צריכים בנ”י להכריז שמאורעות אלו הם נסים גלויים של הקב”ה, שבהם ניכרת מעלתה של שנה זו, “תהא שנת אראנו נפלאות” (ובהמשך לשנה שלפנ”ז - “שנת נסים”), ועוד ועיקר - להדגיש שנסים ונפלאות אלו הם מהסימנים על ביאת המשיח, ע”פ דברי הילקוט שמעוני.

ואם משיח יתעכב ח”ו עוד יום וכו’ - יראו בודאי עוד נסים גלויים וגם לעיני אוה”ע, שעי”ז תתחזק אצלם ההכרה שיש בעה”ב ומנהיג לבירה זו, שעושה גם נסים גלויים (לא רק “ברקיע השביעי”, אלא גם) בעולמנו זה, ועד שזוכים לקיום היעוד ד”והיתה לה’ המלוכה”.

(שיחת ש”פ ויקהל פקודי תנש”א)