מדור חדש : “בית משיח” שמח לפתוח מדור חדש של “אגרות קודש” שנכתבו במקור בשפה האנגל

מדור חדש: “בית משיח” שמח לפתוח מדור חדש של “אגרות קודש” שנכתבו במקור בשפה האנגלית ונדפסו בספר “Letters from the Rebbe”, ומובאות כאן בפרסום ראשון בלשון הקודש • תודתנו נתונה למערכת “אוצר ספרי ליובאוויטש”, שמסרה לידינו את התרגומים, שיצאו לאור בספר מיוחד בקרוב

תזונה ודיאטה יהודית

מכתב לרופא שזה עתה התחיל להתקדם בשמירת התורה והמצוות והרבי מעודד אותו להתחיל לשמור כשרות מכיוון שהכשרות היא התזונה והדיאטה שאלוקים נתן בעולמו.

ב”ה. ט”ו אב ה’תשל”ה

ברוקלין, ניו יורק

שלום וברכה:

שמחתי להיוודע אודות התקדמותך העקבית בענייני תורה, שנקראת ‘תורת חיים’, שכן היא מורה הדרך של היהודי בחיים, וכן ‘תורת אמת’, שכן היא האמת. הסיפוק הוא כפול הואיל ולאנשים במעמדך יש השפעה על הקהילה, שכן אנשים נושאים אליך עיניים ומנסים לחקות אותך. לפיכך, הליכתך מחיל אל חיל בענייני תורה ומצוות מוכפלת לאין שיעור דרך אותם אלו שמתעוררים בעקבות הדוגמה שלך, מבלי להזכיר את ההשפעה הישירה על ילדים ודרכם על ילדיהם בתור שרשרת נצחית.

לאור האמור לעיל, גם אם ישנם קשיים מסוימים שצריך להתגבר עליהם, בוודאי כדאי לעשות את המאמץ, הואיל ובמאמץ מעורב רק אדם יחיד, בעוד שהתועלת היא עבור רבים. נוסיף לכך גם את העובדה שזהו גם הערוץ לקבל את ברכת ה’ בכל המצטרך, והקב”ה גומל שכר בנדיבות, ובמידה הכי רחבה.

האמור מתייחס לכל ענייני תורה ומצוות, אך יש לו חשיבות מיוחדת בנוגע לכשרות. כרופא הנך מודע לידע העצום שהצטבר לאחרונה בתחום התזונה והדיאטה, ועד כמה איכות המזון משפיעה על הבריאות הפיזית והמנטלית.

עבור יהודים, כללי התזונה הגיעו עם התורה עצמה, שמגלה את הכוונה האמיתית של אמונה בא-ל אחד, והעם היהודי נושא אותה מאז. זה היה רלוונטי לא רק בימים הרחוקים ההם, כאשר עבודה זרה ואליליות היו הנוהג הכללי בעולם, אלא רלוונטי בדיוק באותה מידה בימינו אנו, הואיל ורק התורה והמצוות הם הבסיס לאמונה טהורה בה’ אחד, שמושרשת באחדותו המוחלטת של הקב”ה.

זאת אומרת, שיהודי מביא אחדות והרמוניה לתוך העולם הזה הגשמי, מסלק את כל השינויים ומעשים ארעיים מהחיים היומיומיים, או, כפי שכמה אנשים טועים או שלא מבינים כהלכה עלולים לחשוב, שהם יכולים לנהוג כיהודים בבית, אך מוכרחים לעשות ויתורים ופשרות מחוץ לבית.

הבחנות מסוג זה מנוגדות לאחדות האמיתית, אמונה טהורה בה’ אחד. שכן רעיון האמונה הטהורה בה’ אחד אינו מוגבל לה’ אחד, אלא בו בעת דורש אחדות בחיי היומיום של כל יהודי ויהודי, שהוא חלק מעם אחד, שעליו נאמר “גוי אחד בארץ”. וכפי שאדמו”ר הזקן, מייסד חסידות חב”ד, מסביר ש”גוי אחד בארץ” משמעותו שהם מביאים אחדות ואיחוד גם בדברים הארציים, ורק בדרך הזו האדם יכול להשיג הרמוניה אישית מושלמת ואחדות של הגוף והנפש, בכל הזמנים, בין אם זה בבית-הכנסת, בבית, או במשרד.

לפיכך, ברור עד כמה חשובה הכשרות עבור יהודי, היות שהמזון והמשקה שהוא אוכל נעשה לדם ורקמות ולאנרגיה, ומזון שאינו מתאים (לא כשר) עבור יהודי יכול רק להרחיק אותו מעניינים של אידישקייט, ורק המזון הנכון והכשר יכול להבריא אותו פיזית, מנטלית, ורוחנית. כפי שהוזכר כבר, אין צורך לפרט בזאת עבורך, רופא, למרות שהמומחיות שלך אינה באופן ישיר בתחום התזונה.

הברכה הרצויה ביותר שניתן להביע בענין זה היא שאכן תשמש כדוגמה חיה ומעוררת השראה לחיקוי עבור אחרים, ושעם ההתעוררות שלך רבים אחרים ילכו מחיל אל חיל בעניינים של תורה ומצוות בחיי היומיום.

יהי רצון שתבשר תמיד בשורות טובות.

בברכה

(חתימת יד קודשו)

פסיכיאטריה על פי תורה

עם התפתחות מדעי הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה, וכן עם ירידת הדורות של תרבות בני זמננו וערכי המוסריות של אנשים, הרבה פעמים פסיכיאטרים ופסיכולוגים עומדים בפני דילמה קשה, איך להתמודד עם הבעיות של אנשים הפונים אליהם.

המכתב הזה נכתב לרופא פסיכיאטר שחזר בתשובה, וההתמודדות עם הקונפליקטים האישיים האלה הביאה אותו לכתוב לרבי שהוא רוצה לפרוש מהתחום הזה. הרבי עונה לו שאדרבה, ימשיך לעסוק בתחום הזה מכיוון שהוא מציל נפשות בדרך התורה.

ב”ה. ראש חודש אדר ב’ ה’תשל”ו

ברוקלין, ניו יורק

ד”ר…

…קליניקה רפואית פסיכיאטרית

סַניווייל, קליפורניה

שלום וברכה:

קיבלתי בזמן את מכתבך מכ”ג אדר א’, ואזכיר אותך בתפילה להתגשמות משאלות לבך לטובה.

ביקשת את חוות דעתי לגבי הבעיה שהזכרת בהקשר עם מקצועך כפסיכיאטר קליני ביחסיך עם הפציינטים שלך, בייחוד בסוגיות של מוסר ודת.

אין צורך, כמובן, לציין עבורך שאין כלל שהוא חוק בל יעבור שחל לגבי כל הפציינטים בשווה, מכיוון שכל אדם הוא עולם בפני עצמו. מכל מקום, ישנן כמה נקודות שהן שוות בכל המצבים:

בראש ובראשונה, בכל מה שאסור מצד נקודת ההשקפה של התורה, שנקראת תורת חיים (שכן היא מורה הדרך האמיתי בחיים), אסור לעודד. אין לבלבל זאת עם העיקרון של פיקוח נפש, שדוחה שבת, שזו עצמה הוראה של התורה, שדורשת שהלכות שמירת שבת יידחו זמנית במקרה כזה; אין זה חילול שבת, אלא הוראה אלוקית – בדיוק כמו שמירת שבת – אשר, במקרה של פיקוח נפש, היא משנית, ובוודאי אין זה ענין שנתון לשיקול דעת או שיפוט אנושי. וברור שהעיקרון האמור אינו יכול לשמש כבסיס להעלמת עין מהפרת חוקי תורה אחרים במטרה לעזור לפציינט להיפטר מרגשי אשמה, או לאפשר לו להרגיש טוב יותר.

באותו זמן ישנה גם ההוראה “לא הקפדן מלמד” (אבות ב, ו). זה מתייחס, כמובן, לא רק למורה שמלמד נושא או תיאוריה כלשהם, אלא גם למי שמלמד ומדריך ויועץ בעניינים של חיי והנהגת היומיום.

נקודה מועילה נוספת שצריך לקחת בחשבון היא שעל ידי הגברת לימוד תורה ודבקות קפדנית במצוות – למרות שהן חובה בפני עצמן – יהודי מרחיב את הצינורות לקבלת ברכת ה’, כולל תובנות והבנות עמוקות יותר להתמודד עם בעיות ולהגיע לשיקול הדעת הנכון ולהחלטות הנכונות.

באיחולים לבביים להצלחה בכל האמור, ומאחל לך ולמשפחתך פורים שמח ומעורר השראה.

בברכה,

(חתימת יד קודשו)

נ.ב. מיותר לומר, אין טעם בכלל לשנות לתחום התמחות אחר ברפואה, שלא יטריד את שלוות הנפש שלך וכו’. להיפך, הואיל ובמקצוע הנוכחי אתה יכול עתה להיות מונחה בשיטות הריפוי של התורה, וזו תהיה גם זכות גדולה יותר עבורך וגם רווח גדול יותר לפציינטים שלך – שעושה זאת אפילו חיוני יותר שתמשיך דווקא בתחום הנוכחי שלך.

אחת הדרכים להקטין ולסלק את הקונפליקטים האישיים וכו’, היא להתייחס לפציינטים שלך בדרך שהתורה מסבירה את מצבם, כלומר, ש”אין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות” – במילים אחרות, בגלל חולי נפשי. והמצב הכי חמור הוא כשהאדם לא רוצה להכיר ולהודות שהוא חולה.

כל האמור אינו בא לרמוז שצריך לומר לפציינט בצורה בוטה שמה שהוא עשה אסור על פי תורה ומשום כך אסור לו להתנהג כך. הגישה שיש להעדיף היא לנהוג בשיטה שמוצעת על ידי הרמב”ם בלימוד ילד. הוא כותב שכשמלמדים ילד תורה, יש לעודד את הילד ולזרז אותו ללמוד בחשק על ידי שמבטיחים ונותנים לו ממתק ותגמול דומה שמדבר לשכל הילדי שלו, עד המועד שהוא יבין שהלימוד עצמו הינו השכר הגדול ביותר. אותו דבר בנוגע לפציינטים הללו שההכרה והרמה שלהם עדיין בדרגה של ילד, והעיקר הוא להשיג תוצאות ממשיות.

(חתימת יד קודשו)