“משנכנס אדר מרבין בשמחה”, כי בו נולד משה רבינו נשיאם של ישראל, ולכן נתחיל בסיפור הקשור ליום הולדת הרבי מלך המשיח:

מאת: הרב ישראל הרשקוביץ, שליח הרבי מלך המשיח לאופקים, ורב קהילת חב”ד בעיר

 

“משנכנס אדר מרבין בשמחה”, כי בו נולד משה רבינו נשיאם של ישראל, ולכן נתחיל בסיפור הקשור ליום הולדת הרבי מלך המשיח:

באחת השנים הגיע לשכונת קראון הייטס בחור יהודי ‘שנפל’ ונהיה מאמין ואוהד של “אותו האיש” רח”ל. הוא הסתובב בשכונה וכתב לרבי מכתבים, אך בו זמנית ניסה להפיץ את אמונתו בין הסובבים אותו ומובן שכולם לעגו לו או ריחמו עליו.

אותו בחור הכניס לרבי פתק, דרך המזכירות, ובו כתב כי “הוא מרגיש שרצונו של ה’ שהוא יעזוב את קראון הייטס בגלל שהקהילה (החב”דית כמובן) מתייחסת ביחס שלילי ל”אותו האיש”.

להלן בתרגום חופשי מאנגלית מכתבו של אותו יהודי לרבי :

“הרבי מליובאוויטש, תודה על אהבתך ודאגתך שהראית לי באופן כל כך גלוי בזמן שהותי כאן עם מאיר אבוחצירה. תודה על כל כך הרבה דברים אותם למדתי מהחיים שלך. הייתי נשאר יותר, אבל היחס לאותו האיש (במקור נכתב שמו) פוגע בי. בעזרת הא–ל, אני מתכננן לעזוב מחר. מטרתי היחידה, אני מקווה, היא למצוא את הרצון השלם של הא–ל”.

הרבי מה”מ השיב לאותו יהודי:

אינו נכון כלל וכלל ובודאי אשר אין זה רצון ה’. וישאר כאן על כל פנים עד לאחר תשרי הבעל”ט באופן שנוכל לחוג ביחד כל ג’ הרגלים (וכן יום הולדתי) — וכן שמח”ת — וינצל הזמן ללימוד התורה ועיון בה בחיות ועד שיוכל להחיות גם אחרים וה’ יצליחו כי זהו רצון ה’.

אזכיר על הציון.

הבה ננסה להתבונן במענה הרבי, מתוך ראייה ומחשבה חסידית: בנוסף לאהבת ישראל העצומה שמבצבצת בכל מילה של הרבי — יש להבין מהי הסיבה שהרבי בוחר להוסיף במענה בסוגרים את המילים “וכן יום הולדתי”? האם זוהי ‘רק’ אהבת ישראל וענווה העצומה של הרבי שכולו ‘אמת לאמיתו’ שהרבי מעוניין לחוג עם יהודי (גם במצב נמוך זה) את יום הולדתו? או שיש כאן עומק נוסף?

לעניות דעתי, לאחר שנקרא יחדיו את המאמר הבא, בו נלמד את הסברו של הרבי, שביום הולדתו של נשיא הדור גובר מזלו של כל עם ישראל — נבין, שבעצם הרי עיקר המענה של הרבי טמון בסוגרים אלו…

הרבי אומר לאותו יהודי: תהיה כאן ונחוג יחד את יום הולדתי, ומכיוון שביום הולדתי גובר מזלם של כל עם ישראל (ולא סתם ‘גובר’ אלא כפי ש’גובר’ אצל נשיא הדור) — ממילא יגבר מזלך ותצא מכל המצב הירוד בו אתה נמצא וכו’.

גילוי אור הקו - בשיחות נ”א-נ”ב

בהתאם לדברי חז”ל “ראה מעשה ונזכר הלכה” — אפתח במעשה שהיה: בכינוס השלוחים העולמי (כסלו תשע”ד) התוועד בליל ש”ק המשפיע — שלמדתי אצלו בתו”ת — הרה”ח הרב זלמן גופין, וסיפר את הסיפור דלהלן:

בחג הסוכות תשכ”ו (או כ”ז) התוועד הרבי ודיבר על האושפיזין של אותו יום — אושפיזין של יעקב אבינו. הרבי הביא את הפסוק השייך לאושפיזין של יעקב “אז יבקע כשחר אורך” — ‘יבקע’ אותיות יעקב — וביאר, “שיבקע זהו בקיעת וגילוי אור הקו שלאחר הצמצום “, דהיינו האור אלוקי ‘שבוקע’ את ‘הפרסא’ ו’המסך’ ומאיר ומשפיע לעולמות. במהלך הביאור התבטא הרבי ש”חסידות חב”ד זהו גלוי אור הקו”! היינו, שחסידות חב”ד שמסבירה ומגלה אלוקות בעולם — היא היא גילוי אור הקו!

בהתוועדות חסידים שנערכה לאחר ההתוועדות של הרבי, התבטא אחד מחשובי המשפיעים דאז בהרגש חסידי, ואמר שדברי הרבי שחסידות חב”ד זהו גלוי אור הקו, הם חידוש עצום שרק היום ירד והתגלה בעולם, ולכן ראינו ושמענו בשעת ההתוועדות קולות חזקים במיוחד של רעמים וברקים (שהיו באותו זמן באופן חזק מהרגיל), מעין מתן תורה. ע”כ.

בהתאם להנ”ל, הרי כולנו מבינים שגילוי אור הקו — המתגלה לעולם ע”י חסידות חב”ד — לא הסתיים בתשכ”ז… אלא המשיך וממשיך כל הזמן עד לגילוי האור הגדול שהתגלה לנו בשיחות של הרבי בתנש”א–תשנ”ב, וממשיך גם היום וחודר לכל הבריאה על ידי לימודינו את תורת החסידות, בפרט כפי שהיא מבוארת על–ידי נשיא דור השביעי שגילה את אור הקו בעולם והמשיכו למטה ממש.

מדוע “בניסן עתידין להגאל”?

ב’דבר מלכות’ שנת תשנ”ב אומר הרבי (בשיחת ג’ ועש”ק וש”ק פ’ תצוה ז’ יו”ד וי”א אדר ראשון בעיבוד חופשי) שהסיבה לכך שלידת משה בשבעה באדר (יום שמחה), פועל על כל חודש אדר — הוא על פי הידוע שביום הולדתו של אדם “המזל השולט ביום ההוא עוזר לו”, ויש לומר שביום הולדתו של משה גובר מזלם של ישראל, וכלשון הכתוב “וגבר ישראל” (כי משה הוא ישראל וישראל הם משה — נשיא הדור הוא ככל הדור כי הנשיא הוא הכל) ולכן “בריא מזלי’ה” של חודש אדר כי המזל של עם ישראל עצמו עומד בתוקף בחודש זה, בגלל יום הולדת משה (שהוא וישראל חד הם).

בשיחה זו מגלה הרבי ‘גילוי אור עצום’: לא זו בלבד שיום ההולדת של משה ביטל את השלילה של מיתת משה ביום זה — אלא שמזלו של עם ישראל בתוקף ובריא במשך כל החודש, כי ביום הולדת המזל גובר! ולידת משה פעלה שכל החודש מזלם של ישראל יהיה בריא וגובר!

[חובה — וליתר דיוק: זכות (!) נפלאה ללמוד שיחה זו בעיון ולגלות איך הרבי מקשר במפורש את יום הולדת משה, לי”א ניסן. ומסביר שבריא זה אותיות ‘בר י”א’ (נולד בי”א…) ומסביר שמלידת משה שהתחילה בז’ אדר המשיך משה רבינו לפעול בעולם עד הקמת המשכן בחודש ניסן… שאז משה אמר לישראל מה אתם יראים הרי כבר באתי לגני. ומשה שהוא השביעי הוריד את השכינה למטה בארץ ע”י המשכן וחנוכת הנשיאים עד י”ב בניסן (ובהערה— 92 בעיבוד חופשי –שהשראת השכינה היא בעיקר לאחר י”א ניסן ‘אחד עשר בו’ שגם דרגת הי”א שזה ‘אנת הוא חד ולא בחושבן’ נמשכת ומתגלה בתוך גדרי העולם שזהו ענין י”ב הנשיאים)]

אין ספק כלל שבאם חסידי אדמו”ר הזקן היו שומעים כאלו דברים מנשיא דורם על יום הולדת שלו עצמו — הם היו מתוועדים יומם ולילה ורוקדים ברחובות תבל… עד שיתגלה משיח כפשוטו!

ואנו?…

מכיוון שאנו דור השביעי(!) ועלינו מוטל התפקיד לגלות את הרבי מה”מ בכל העולם — לכן אף אנן נאמר: שהסיבה לכך ש”בניסן עתידין להיגאל” היא, כי לפני הגאולה בפועל, בו יוולד נשיא הדור! ואכן נולד בו נשיא דור השביעי הרבי מה”מ ! ולכן מזלו של כל החודש הוא בריא וגאולתי.. ולכן בו עתידין להיגאל !

(כעת, אפשר להבין טוב יותר, על כל פנים בדרך אפשר, מדוע הרבי ביקש מאותו יהודי להישאר “לחוג יחד את יום הולדתי”).

ואם למישהו מהקוראים נראה הביאור במעלת יום הולדת הרבי גבוה מדאי, וזה נראה מדאי “שפיץ חב”ד”, נגלה לו שהרבי עצמו אומר זאת:

(בשיחת שבת הגדול תשמ”ט אות ו’ ואילך ) אומר הרבי: “ועל פי זה יש לומר, שלידת עם ישראל בפסח מתחילה ביום ‘אחד עשר’ בניסן!!” (בשיחה מובא פרטים נוספים באריכות). זאת אומרת, שהרבי עצמו מוביל אותנו למסקנה ש”גואל ראשון הוא גואל אחרון”, וכמו שבגואל ראשון יום הולדתו גרם שכל החודש יהיה ‘בריא מזלי’ של בני–ישראל וגאולתן מיד המן הרשע –

הרי על דרך זה, ויותר מזה, בגואל אחרון: לידתו ביום י”א בניסן גורמת שכל החודש מזלו של עם ישראל גובר ולכן בו “עתידין להיגאל”.

ובגואל אחרון בולט יותר הקשר בין יום ההולדת של נשיא הדור ל”גובר מזלם של ישראל” — כי ביום ההולדת עצמו של נשיא הדור (י”א ניסן) הוא הוא היום בו התחילה לידת עם ישראל ביציאת מצרים כנ”ל.

כמובן שאיננו צריכים לחכות כעת עד לחודש ניסן, כדי שהרבי מה”מ יגאל אותנו, וכפי שהרבי מוסיף בשיחה הנ”ל (י”א אדר ראשון נ”ב):

וכן תהיה לנו שבאחד עשר באדר . . יושלם כבר הענין דאחד עשר בניסן . . על ידי המשיחה של ראש בני ישראל למלך המשיח שיבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, תיכף ומיד ממש!

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!