משיח - ‘יחידה’ כללית

איך באמת אפשר להתגבר על קנאה, דאגה ושאר טרדות של העולם שמאיימות להפיל אותנו? יש דרך לעשות זאת, ואפילו יש “מסלול מהיר”. כדאי שנעצור רגע ונכיר את ‘היחידה’ הפועלת בנו ואת המעגלים החשמליים שהיא יוצרת, כדי ליצור מעגל גאולתי מושלם

כבר בתחילת נשיאותו של הרבי, דרש הרבי מהחסידים עבודה בבחינת ‘יחידה שבנפש’, עבודה של מסירות נפש שלמעלה מטעם ודעת; התמסרות לזולת מתוך ויתור על ה’קריירה’ האישית. החסידים אכן נענו למשימה ועולם השליחות גדל והתעצם ללא הפסקה.

רבים שואלים, כיצד חסידי חב”ד מצליחים כל כך בשליחות, והרי הם אנשים ‘רגילים’? ומהיכן הגיעו כל הכישורים הנדרשים כדי להנהיג, להוביל ולחולל מהפך? אך התשובה היא פשוטה, ההצלחה היא בזכות ההתקשרות לרבי. ההתקשרות לרבי מלך המשיח היא זו שעוזרת לחסיד לעורר את בחינת ה’יחידה’ שבו; היא זו שעוזרת לחסיד להתנהג כמו שה’יחידה’ דורשת, להתמסר לשליחות הרבי בכל רמ”ח אבריו ושס”ה גידיו.

משיח - ‘יחידה’ כללית

אחד העניינים שיהיו בימות המשיח הוא, שבחינת ה’יחידה’ תתגלה אצל כולנו; בכל פרט בטבע יתגלה העצם שלו והמהות האמתית שלו. כיום העולם והטבע מעלימים על אלוקות ותכלית הבריאה של הנבראים לא מתגלית, וכך צפות ועולות בעיות של שנאה, קנאה ותחרות. הגוף מסתיר על הנשמה; האדם מרגיש את האגו שלו במקום את האמת האלוקית שאין עוד מלבדו.

כאשר משיח יתגלה הוא יגלה בכל אחד את הבחינה הזו, וברגע אחד כל המציאות משתנה. כל אחד ישנה את כל ההסתכלות שלו על המציאות כאשר הוא יסתכל באופן אחר; פתאום הוא יבין מה חשוב באמת ומה לא, מה עיקר ומה טפל. פתאום הוא יקלוט מהי תכלית הבריאה ומה תפקידו בעולם.

ה’יחידה’, עצם הנשמה, היא מאוחדת עם הקב”ה כל הזמן ורואה בבירור כי כל העולם הוא רק העלם, וכל הקשיים שיש הם אינם אלא ניסיונות. כאשר האדם מגלה את ה’יחידה’ שבו הוא רואה איך כל ענייני העולם לא רק שלא מפריעים לו למלא את שליחותו, אלא להיפך, הם נועדו לרומם אותו. וכאשר יתרומם, יגיע למצב שבו הוא רואה כיצד ענייני העולם עוזרים ומסייעים בידו.

לעורר את ‘יחידה’?
- נו באמת…

‘יחידה’ היא למעשה נקודת המשיח שבכל אחד מאיתנו, והמשיח הוא בחינת ה’יחידה’ הכללית, שמגלה בנו את כוחות המסירות נפש שלנו, את העצם שלנו, את מי שאנחנו באמת. המשיח הוא זה שמעורר את ה’יחידה’ שבנו.

הוא מגלה בנו את הכוחות הנסתרים האינסופיים שבנפש, הוא מגלה בנו את בחינת ה’יחידה’, ובכך נותן לנו את הכוח להתגבר על המניעות והעיכובים בחיי היום יום ובשליחות.

כאשר משיח מתגלה, הוא מעורר ברגע אחד את ה’יחידה’ בכל היהודים שבעולם וכולם מתחילים לחיות לפי רצון ה’יחידה’.

לא אף זאת, אלא במקביל הוא מעורר את ה’יחידה’ שבעולם וכך מתגלה הרצון של הקב”ה. במצב כזה, באופן ממילא כל ענייני העולם אינם אלא חלק מרצון הבורא, שהרי “כל מה שברא לא ברא אלא לכבודו”.

כבר היום, ברגעים האחרונים שלפני הגאולה, אנו יכולים לעורר את היחידה שבנו ולהגיע לגאולה הפרטית שלנו על ידי התקשרות לרבי מלך המשיח, ה’יחידה’ הכללית של עם ישראל.

המאבק עם הנפש הבהמית הוא מאבק יומיומי. באפשרותנו להיגרר אליו ולהיות מובלים, אך באפשרותנו גם להוביל אותו. על ידי גילוי הניצוץ שבתוכנו, על ידי הזיכרון שיש בנו את ה’יחידה’ שכל מהותה היא התקשרות לבורא, ביכולתנו לגשת למאבק מכיוון אחר לגמרי. כדי להגיע לזה, עלינו לפקוח את העיניים, לעשות שינוי באופן בו אנו מסתכלים על העולם, להרכיב את המשקפיים של היחידה.

יחידה של המבצעים

ניתן דוגמא מוחשית מיציאה ל’מבצעים’. לפני גילוי היחידה, עלול להיות מצב שקודם היציאה למבצעים נעשה כל מיני ‘חשבונות’ - במה בדיוק לעסוק? איך להתחיל? כמה להשקיע? איך נצליח להסתדר? או חשבונות של ‘מה יגידו עלינו?’ ועוד - שהרי על פי טבע זה מאוד קשה.

אבל כאשר ניגשים לכל עבודת ה’מבצעים’ מצד בחינת היחידה, בחינת המשיח - לא נוגע שום דבר מלבד ‘יחידו של עולם’. במילא אין מקום לכל החשבונות האמורים, כי כל מה שנוגע זה דבר אחד: קיום הרצון העליון בלבד (‘יחידו של עולם’).

המסלול המהיר

גילוי ה’יחידה’ היא אכן דרגה גבוהה ומשום כך נדמה לנו שזה מאוד רחוק מאתנו וכמעט שלא באפשרותנו, אך הרבי לימד אותנו שזה שייך לכל אחד הלכה למעשה. גם אם עוד לא גילינו אותה בפועל, עצם הלימוד והדיבור על כך כבר מתחיל בשינוי הגישה.

לדוגמה, אדם שאיבד את הארנק שלו מחוץ לבית, הוא נכנס לפאניקה ובמהלך החיפוש הוא מודאג שלא ימצא אותו. אך אדם שמאבד את ארנקו בתוך הבית, הוא יודע בוודאות שהארנק נמצא בהישג יד ורק עניין של זמן עד שימצא אותו; לכן גם החיפוש נעשה בנחת ובביטחון שהוא אכן ימצא.

כאשר יהודי יודע שיש בתוכו את נקודת ה’יחידה’, גם אם הוא עוד לא גילה אותה וגם אם הוא עוד לא מרגיש אותה, זה משפיע על ההתנהלות שלו; הוא כבר לא בלחץ, שכן הוא יודע שזה נמצא ורק עניין של זמן עד שזה יתגלה.

ובהקשר של ציפייה לגאולה, כאשר יודעים שהגאולה כבר פה, וזה רק עניין של זמן עד שהיא תתגלה, כבר לא צריך להיות בלחץ… צריך, כמובן, לפעול בכל הכוח להביא אותה בפועל ממש, אך ההתנהלות היא אחרת.

הפלא הגדול הוא, שכיום גם אדם רגיל, שטרם גילה את היחידה, יכול להתחיל לחיות את הגאולה.

לדוגמא: כאשר אדם נמצא בפני ניסיון, כמו למשל הצעת עסקה רווחית ביותר אך זו טומנת בחובה חילול שבת חס ושלום. בפניו עומדות שתי אופציות אך הוא מרגיש שקשה לו לבחור באופציה הנכונה; קשה לו לוותר על הרווח שיבוא בעקבות חילול שבת. אם ה’יחידה’ הייתה מתגלה ברגע מכריע זה,  לא הייתה כאן שאלה כלל, שהרי ה’יחידה’ לא מוכנה להיפרד מהבורא בעד שום הון שבעולם. אך מכיוון שה’יחידה’ מסתתרת לה בשעה זו, הוא יכול אפוא להשתמש ב”מסלול המהיר” בכך שייזכר שיש לו בכלל ‘יחידה’; הוא ייזכר שיש בו נקודה פנימית שאינה מוכנה להיפרד מהבורא, על ידי כך הוא יכול להחליט כי יתנהג כמו שהיה מתנהג אילו היה מרגיש באמת את ה’יחידה’, וממילא יעמוד בניסיון.

אם כן, מה עליו לעשות כאשר הוא לא מרגיש את היחידה בשעה שהוא נמצא לפני החלטה קשה? הוא פשוט צריך לעצור רגע, להיזכר שיש בו ‘יחידה’ (גם אם הוא אינו מרגישה בה), להחליט בתוקף שהוא ינהג כפי שה’יחידה’ הייתה מתנהגת. כך ברגע אחד הוא מעורר את נקודת המשיח שבו ומתחיל לצעוד לעבר הגאולה הפרטית והכללית.

להתייעץ עם הרבי

מסופר על חסיד שהיה מעוניין לנסוע למקום מסוים והתייעץ על כך עם  המשפיע שלו. המשפיע ניסה להניא אותו מכך והסביר לו כי זה לא מתאים, אך ללא הועיל. לבסוף הציע לו הצעה פשוטה: כתוב את הרצון שלך ותבקש על כך הסכמה וברכה מהרבי. החסיד ניגש לכתוב, אך כאשר חשב לעצמו בפועל מה הרבי יחשוב כשיקרא את זה, לא היה מסוגל לכתוב. פתאום הוא נזכר איך הרבי, ה’יחידה’ הכללית, מסתכל על העולם, והבין שהרצון שלו באמת לא מתאים.

כאשר אנחנו מתקשרים לרבי ומעמידים את עצמנו מולו, בוודאי שאנחנו פועלים בהתאם ל’יחידה’, בהתאם לבחינת המשיח שבתוכנו.

מאת הרב נדב כהן