השבת הזאת, ‘שבת נחמו’, לפני 49 שנים, הרבי ירד להתוועדות פתאומית כשבמהלכה, שם לב
השבת הזאת, ‘שבת נחמו’, לפני 49 שנים, הרבי ירד להתוועדות פתאומית כשבמהלכה, שם לב אחד החסידים שהרבי ממלמל משהו תוך כדי ניגון התוועדות >> על הניגון ומה שאירע בו - במדורנו השבוע
השבת הזאת, ‘שבת נחמו’, לפני 49 שנים, הרבי ירד להתוועדות פתאומית כשבמהלכה, שם לב אחד החסידים שהרבי ממלמל משהו תוך כדי ניגון התוועדות >> על הניגון ומה שאירע בו - במדורנו השבוע
מספר הרב יוסף שמואל שי’ גערליצקי, שליח הרבי לתל אביב: היה זה בשבת נחמו ט”ז מנחם אב תשכ”ח, הייתי אז בחור צעיר ב–770. לא הייתה אמורה להיות התוועדות עם הרבי בשבת זו, שכן זה לא היה שבת מברכים. רוב הקהל לא היה בשכונה; ה’בעלי הבתים’ נסעו לנופש ב’קאנטרי’ והבחורים היו ב’מרכז שליחות’. לפתע פתאום הודיעו שתתקיים התוועדות.
זו הייתה זו התוועדות עם מעט מאד נוכחים (כ–120 איש סך הכל), הקהל הכי קטן שזכור לי אי פעם בשעת התוועדות עם הרבי. אחי הגדול - שהיה מה’חוזרים’ - גם לא היה נוכח במקום, ולכן זכיתי לעמוד באותה התוועדות במקום של אחי - מאחורי ר’ יואל כהן שי’, קרוב לרבי.
ההתוועדות החלה בניגון, “ניגון–התוועדות”. כיוון שעמדתי מקרוב שמעתי בבירור איך שהרבי שר את פתיחת הניגון עם המילים “ברוך שלום בן בוניא רפואה שלימה”.
הרבה פעמים ראינו את הרבי מרחש משהו בשפתיו בשעת ניגונים, אבל אף פעם לא ידענו מה זה בדיוק, וכאן הייתה לי הזדמנות לעמוד מקרוב ושמעתי מה שהרבי אמר. לא ידעתי מי זה שבעבורו הרבי ביקש רפואה שלמה. רק לאחר מכן אמרו לי שזה אחיו של הרב אהרן יעקב שי’ שווי (כיום מרא דאתרא של קראון–הייטס) שהיה באותה תקופה במצב בריאותי ירוד, והרבי התפלל עליו וביקש עליו בשעת הניגון.
עד כאן סיפורו של הרב גערליצקי שי’.
הניגון שמעלה את הבקשות והתפילות
כולנו יודעים את דבריו של אדמו”ר הזקן, שמה שהתוועדות חסידית יכולה לפעול, אפילו מלאך מיכאל לא יכול לפעול. אז אם התוועדות היא שעת רצון, עד כדי כך שלפעמים יש צורך ליזום התוועדות “פתאומית” בזמן בלתי מתוכנן מראש כי זה צורך השעה - חשוב כמובן לנצל את העת–רצון של ההתוועדות לבקש ולהתפלל על יהודים שזקוקים לישועה.
בשיחת פורים תש”ט האריך הרבי הריי”צ בהפלאת ניגוני רבותינו נשיאינו, והתבטא שכאשר מנגנים ניגון שהרבי ניגן או חיבר, או התפלל או פעל - הרי הרבי בהיכלו בגן–עדן, עם כל החסידים ובאי כוחו, שומעים את הניגון, ומצטרפים לניגון.
ובהמשך לזה אמר הרבי שכאשר מנגנים את הניגון של הרבי, זהו זמן של יחידות, ואפשר לבקש בקשות.
מהסיפור האמור אולי אפשר ללמוד שגם בניגון “רגיל” יותר, ואולי בכל ניגון ששרים בהתוועדות והלבבות נפגשים בו, הוא זמן מסוגל לפעול.
לפעמים לא מתאים לקום ולהכריז בקול רם בפני כולם, פלוני בן פלונית לרפואה שלמה וכדומה; לפעמים גם האדם ביישן ואיננו אוזר אומץ לדבר בפומבי, אז אנחנו רואים שאפשר ואפשר לבקש גם בלחש, תוך כדי הניגון, וגם זה פועל ועוזר.
לעניות דעתי, ראוי להדגיש את החידוש העיקרי שבסיפור - שהבקשה הייתה לא רק בזמן הניגון (שאז היה אפשר גם לחשוב, שהניגון הוא סך הכל אתנחתא עבור הרבי בין שיחה לשיחה, ולכן בשעת הניגון יש לרבי הזדמנות להשלים “בקשות”), כי אם הבקשה עצמה הייתה בנגינה!
•
הניגון עליו מדובר בסיפור דלעיל, הוא “ניגון התוועדות”, מס’ קכ”ו בספר הניגונים, מופיע בתקליט ניח”ח #8, ועל גבי עטיפת התקליט נרשם שזהו אחד מניגוני חב”ד העתיקים ביותר. כאן ניתן לשמוע את הניגון בביצוע מקהלת ניח”ח:
התווים להלן מראים את שילוב המילים בניגון על ידי הרבי לפי עדותו של הרב גערליצקי שי’: