בסימפוזיון משיח וגאולה שהתקיים ביום ח’ תשרי בחצרות קודשנו בנוכחות אלפי תמימים וא
בסימפוזיון משיח וגאולה שהתקיים ביום ח’ תשרי בחצרות קודשנו בנוכחות אלפי תמימים ואורחים, הוצגו שורה של שאלות נוקבות בכל הקשור לאמונה של החסידים ברבי כמלך המשיח * מדוע חייבים להאמין ולפרסם שהרבי הוא המלך המשיח? למה אי אפשר להסתפק בקריאת “עד מתי?” ואיך מתייחסים לכך שהרבי מחק מתוך השיחה את המילים המבהירו
בסימפוזיון משיח וגאולה שהתקיים ביום ח’ תשרי בחצרות קודשנו בנוכחות אלפי תמימים ואורחים, הוצגו שורה של שאלות נוקבות בכל הקשור לאמונה של החסידים ברבי כמלך המשיח * מדוע חייבים להאמין ולפרסם שהרבי הוא המלך המשיח? למה אי אפשר להסתפק בקריאת “עד מתי?” ואיך מתייחסים לכך שהרבי מחק מתוך השיחה את המילים המבהירות שצריך לפרסם מיהו המשיח? * סוללה של משפיעים השיבה תשובות בהירות וכנות
הביא לדפוס: פ’ זרחי
מנחה: עשרים שנה של אמונה: הרבי נהג תמיד לציין כל מספר עגול של שנים. אנחנו מציינים בתקופה זו עשרים שנה לג’ תמוז, עשרים שנה לתשרי תשנ”ה, ועשרים שנה של אמונה חזקה ואיתנה בדברי הרבי מלך המשיח.
בשונה מכל השנים שהרבי ציין, אנחנו לא מציינים היום עשרים שנה של איזהו הישג, גם לא עשרים שנה של איזו הסתלקות, כמו מאתיים שנה להסתלקות אדמו”ר הזקן וכדומה. היום אנחנו באים בטענה להקב”ה: עשרים שנה של אמונה זה כבר מספיק! אנחנו רוצים שהשנה תהפוך לשנה של ראיה, לשנה של הבנה. שנה שבה נוכל לראות את הרבי במארש של אחרי נעילה, ונוכל לשמוע את ברכת הבנים, נוכל לחגוג את יום כיפור וחג הסוכות בבית המקדש, במהרה בימנו ממש.
יש מכתב מעניין באיגרות קודש שבהשגחה פרטית מופיע כאיגרת מספר ג’תמז (ג’ תמז), שם הרבי כותב לאדם, שכנראה כתב לו על כך שכל מיני אנשים מגיעים אליו עם שאלות על מנהגי חב”ד. הרבי כתב לו (הנוסח לא מדויק) שכל קושיא היא מסטרא אחרא וכו’ וכאשר ניגשים אליו עם כל מיני שאלות משונות הוא לא צריך להיכנס לוויכוחים, מכיוון שהם רק רוצים לקנטר ולא באמת להבין.
הרבי חזר על זה כמה וכמה פעמים שלא צריכים להיכנס לוויכוחים ולא להתייחס לכל מיני טענות שונות ומשונות, עובדה היא שלא יוצא מזה שום דבר ברוב המקרים. מצד שני, כשאנו נמצאים מעל עשרים שנה מאז ג’ תמוז, עשרים שנה מתשרי תשנ”ה בה הגיעה קבוצה גדולה של אנ”ש ותמימים ל–770 וקבעו עובדה שלא השתנה שום דבר, הרי שגם עכשיו יש לנו את החובה והזכות להגיע לרבי לחגוג אתו את חודש החגים.
אבל בכל זאת, הזמן עושה את שלו ועברו עשרים שנה; צריכים להתכנס יחד לחזור ולחדד את אותן נקודות של האמונה שלנו, ולראות את דברי הרבי במפורש כמו גם לשמוע מפי המשפיעים — “שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך” — לשמוע את התשובות לשאלות הנשמעות מידי פעם.
שאלה: מדוע כל כך חשוב לפרסם ולהדגיש שוב ושוב לכל יהודי שנפגשים במבצעים שהרבי הוא המלך המשיח? הרי אפשר רק להסביר שהרבי הנו נשיא דורנו ולהמשיך עם מבצעים כפי שתמיד היה. ובפרט כשאין לנו הוראה ברורה מהרבי לפרסם שהוא המלך המשיח.
הרב יוסף יצחק אופן: השאלה הזו כבר אבד עליה הכלח. אם היו מדברים על זה לפני עשרים שנה, עוד ניחא. אולם במשך עשרים השנה שכבר חלפו, התפרסם בכל קצווי תבל שהרבי הוא מלך המשיח, אז אין זה רלוונטי לשאול כזו שאלה. זה כבר מפורסם והולך וכולם יודעים זאת; אם מישהו שואל מה הביאור בזה, אז אפשר וצריך להסביר לו, אך עצם הענין כבר ידוע ומפורסם בכל קצווי תבל. בייחוד שהרבי בעצמו פירסם זאת בשנת תשנ”ג ולכן לא צריך שתהיה הוראה מהרבי על הדבר הזה; ידוע שמעשה רב הוא יותר מכל הוראה שרק לא תהיה.
ומה ששואלים שאחרי ג’ תמוז זה לא שייך — זה דבר ברור שאצל הרבי שום דבר לא חוזר אחור, הכל הולך קדימה, ממילא מובן שדוקא בגלל העניין של ג’ תמוז הרבי פירסם זאת כדי שידעו את העניין ויחיו את זה עד שהרבי יתגלה בפועל ממש.
מנחה: ישנם כאלה שרק עכשיו מצטרפים למבצעים או שטרם הצטרפו. השאלה, אם כן, היא לא האם צריכים אלא מדוע זה כל כך חשוב לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח?
הרב אופן: למה צריכים לפרסם את זה? כי אם אנו יודעים מיהו המשיח, זה עצמו מקרב אצלנו את הענין להיות עוד יותר מוחשי ומציאותי — וזה לא נשאר כרעיון ערטילאי התלוי באוויר. ומכיוון שהרבי פירסם זאת, אנחנו גם צריכים ללכת בדרך הזאת. בפשטות אם יודעים מיהו המשיח, זה נותן לנו כח יותר לחיות את עניינו של מלך המשיח.
למה באמת הרבי פירסם זאת? אנחנו לא יודעים את העניינים הרוחניים של הרבי, אבל אם הרבי פירסם את זה, זה עצמו הוכחה שצריכים לפרסם את זהותו של המלך המשיח. אפשר לומר שהביאור בזה הוא בכך שזה מעניק לנו יותר חיות לחיות את משיח בשעה שאנחנו יודעים ש”הוא הוא”; והוא מתגלה כל רגע ורגע.
מנחה: לכאורה הביאור של הרב אופן הוא בגדר של ‘הרגש’. אבל כשמסתכלים על השיחה שהרבי הוציא לאור אחרי כינוס השלוחים תשנ”ב, בה חידש לשלוחים שיש להם שליחות מיוחדת וחדשה, כאשר העבודה עכשיו היא קבלת פני משיח צדקנו וזו העבודה היחידה שנותרה — הרי ידוע שכ’שהמניחים’ רשמו את השיחה, הם כתבו שההוראה לפועל מכינוס השלוחים היא שצריכים “מסביר זייין דעם ענין פון משיח און ווער איז משיח” (להסביר את הענין של משיח ומיהו המשיח), וכל אחד לפי המתקבל בשכלו והבנתו. הרבי אפוא מחק את המילים “און ווער איז משיח” (“ומיהו המשיח”).
אמנם זה חשוב מאוד להגיד שצריך לפרסם מיהו משיח, אבל רואים מפורש מהמקרה הזה שאין זו ההוראה ולא מה שהרבי מתכוון ב”קבלת פני משיח צדקנו”.
הרב זלמן נוטיק: ראשית כול, בקטעים הקודמים בשיחה, מפורש שבכל דור יש אחד הראוי להיות משיח, ולאחר שאומר שנשיא דורנו הוא המשיח היחיד שבדורנו - אומר הרבי שהדבר היחיד שנותר בעבודת השליחות, הוא לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש. די ברור שם שמדובר על מלך המשיח עצמו, ולא רק על הגאולה באופן כללי.
ושנית - אני חושב שהתשובה לדברים האלה כלולה קצת בדבריו של הרב אופן שנאמרו קודם, כשהזכיר את העידוד של הרבי, במיוחד במעמד המיוחד שהתקיים ביום יו”ד שבט תשנ”ג.
אין זה סוד שיש הרבה מאוד דברים יותר פשוטים שהרבי אסר עוד לפני הדיבורים של מיהו משיח, כמו למשל הספר מגולה לגאולה — שבכל בית חב”די מתנוסס לתפארה ובכל ישיבה לומדים מתוכו במסגרת שיעורי גאולה ומשיח. לא רבים יודעים, אך עד כ”ח ניסן הרבי אסר להדפיסו למרות שהספר כבר היה מוכן לדפוס, וביקשו רשות מהרבי כמה פעמים, וזה בלי “יחי המלך” ובלי “יחי אדוננו”, וגם לא נכתב שם על זהותו של משיח! הספר הוא נטו רעיונות על גאולה ומשיח, ובכל זאת הרבי לא הסכים שהספר הזה יצא לאור. ולא סתם לא הסכים, אלא היתה תשובה חריפה ביותר על ההווא אמינא בכלל להדפיס את הספר הזה!
הגיע כ”ח ניסן, עברנו שלב בגאולה, והנה, הרבי מורה למוציא לאור להדפיס את הספר הזה. אנחנו רואים שיש מושג שנקרא “שלבים בגילוי משיח”. אין הכי נמי, שהרבי מחק את המילים “מיהו משיח”, אבל מגיע יו”ד שבט תשנ”ג, והרבי לא סתם עודד “יחי”, אלא היו ששאלו את הרבי כמה וכמה פעמים שהיציאה של הרבי למעמד זה יכול להביא לחילול ה’ ויכול להרחיק יהודים מחסידות, וכי יש ויכוח על הענין פה בחצר של ליובאוויטש ולפי דעת חלק מאנ”ש הדבר הזה יכול לגרום נזק לתנועת ליובאוויטש, ובכל זאת הרבי עונה בחיוב לכל השאלות; הרבי רוצה שיביאו צלמים, וצלמים מכל העולם, ושהצלמים מכל העולם יצלמו ויסריטו ויראו בכל מקום איך מעודדים ושרים מול הרבי “יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד”. מעשה זה של הרבי מבטל למעשה את הדברים שהיו קודם לכן.
בנוסף לכך, אם אנחנו מחפשים איזה ביאור שכלי על הענין של ‘מיהו משיח’, הרי שבמידה מסוימת זו סתירה בין אם תגיע הוראה מפורשת מהרבי ‘לכו תפרסמו שאני משיח’ לבין העובדה שעניין זה תלוי בקבלת המלכות על ידי העם. קבלת המלכות פירושה: העם מזהה משיח והעם צועק משיח. אז כשכולם רואים איך שחסידים צועקים והרבי מעודד, זה בא מצד העם והרבי מסכים לכך. אבל אם היה ציווי מהרבי ‘לכו תחפשו מיהו משיח’, זה כבר לא קבלת המלכות מצד העם.
על כל פנים, דבר ברור ופשוט, שאחרי אותה מחיקה שהרבי מחק “מיהו משיח”, בא ומתייצב אותו יום בהיר, יו”ד שבט תשנ”ג, כאשר הרבי מעודד להביא לכאן צלמים מכל העולם כדי שיראו איך חסידים שרים בפני הרבי.
יש יהודי מסוים, לא מפורסם, שלא אזכיר את שמו, שזכה להיות הרבה פעמים ביחידות אצל הרבי ואף זכה להרבה קירובים. בתחילת שנות הלמ”ד הוא היה ביחידות ושאל את הרבי “האם הרבי משיח?” הרבי אמר לו שלא. אבל הוא המשיך ואמר לרבי שחסידים בחוץ אומרים שהרבי הוא משיח. ענה לו הרבי, “אז לך תגיד להם שאני לא משיח”.
הוא יצא החוצה, אבל לא היה לו את האומץ להגיד דבר כזה. הוא יהודי מבוגר, (הייתי החברותא שלו והיינו לומדים חסידות ביחד), והוא החליט שהוא כותב ספר על החיים שלו. יהודי שיש לו מעל 400 מכתבים מהרבי, חלקם מכתבים מפורסמים על נושאים מגוונים שמופיעים בליקוטי שיחות והודפסו בהשמטת שמו. הוא החליט שהספר יכלול גם את הסיפור הנ”ל.
אני כחברותא שלו ביקשתי ממנו לחשוב רגע מה הוא רוצה להרוויח בפירסום סיפור זה, אך ללא הועיל. הוא התעקש להכליל זאת בספרו.
יום אחד באתי ללמוד עמו בביתו, והוא אמר לי שהוא החליט שלא לכתוב את הסיפור. שאלתי “מדוע?” והוא ענה: “הקשר שלי עם הרבי הוא מאוד לא פשוט. הייתי ביחידות עשרות פעמים, יש לי מאות מכתבים מהרבי (גם לאבא שלו שלא היה חב”דניק היו עשרות מכתבים מהרבי). הרבי הופיע אצלי אתמול בחלום ואמר לי “נשתנו העיתים. שלא תכתוב את הסיפור הזה”.
למה אני מספר את הסיפור הזה? לכאורה זה ההיפך ממה שהרבי אמר. אני מספר רק בשביל להמחיש את הענין של “נשתנו העיתים”. יש תקופה, ויש תקופה. אין הכי נמי, הרבי מחק את המילים “מיהו המשיח”, אבל ה’מעשה–רב’ האחרון היה ‘תפרסמו מיהו המשיח אבל לא בצורה שאני אמרתי לפרסם. תפרסמו את האמונה של החסידים ותראו לכולם שאני לא מתנגד לענין’.
מנחה: מדוע עושים רעש ושטורעם מסביב להכרזת “יחי אדוננו?” הרי בשיחת ב’ ניסן תשמ”ח הרבי אמר שהכרזת “עד מתי” כוללת גם את הכרזת “יחי המלך” ומדוע אפוא לא נסתפק בהכרזת “עד מתי”?
הרב חיים לוי יצחק גינזבורג: דבר ראשון צריכים להגיד “יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד!” לתת שיעור על כל הענין של יחי אדוננו יקח זמן רב, לכן נתמקד בכמה נקודות, וראוי להוסיף בשיעורי גאולה ומשיח שיעור מיוחד להסביר מה זה “יחי אדוננו”.
השאלה בעצם כלולה בשאלה הקודמת: למה כל כך חשוב לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח? התשובה פשוטה: כי חשוב שהעם יקבל את מלכותו של הרבי!
אנחנו באים עכשיו מראש השנה ומיום הכיפורים. בחסידות מוסבר שזה זמן של הכתרת המלך, בנין המלכות. כל העניינים חוזרים לקדמותם, בני ישראל באים להקב”ה ומבקשים “אלוקינו ואלוקי אבותינו מלוך על העולם כולו בכבודך”. תוקעים בשופר, צועקים “מלך מלך” כמו שכתוב בליקוטי תורה, וממליכים את הקב”ה למלך.
יבוא מישהו וישאל: ‘למה צריך את זה? יש על זה ציווי?’ כן, יש על זה איזשהו ציווי: “אמר הקב”ה אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם”. זה לשון חז”ל.
הנקודה של הכתרת המלך היא, שהקב”ה כביכול חוזר לנקודה הראשונה שהייתה לפני בריאת העולם, לפני הכל, ואז הקב”ה רוצה שהתחתונים עצמם — אנחנו, היהודים — נבוא לקב”ה וכביכול נפעל אצלו שירצה להיות מלך ישראל ומלך העולם, שכן הוא מצד עצמו נעלה ומרומם מכך. זה התוכן והמהות של ראש השנה כפי המובא בדרושי חסידות, שזה צריך לבוא דוקא מלמטה, מהעם.
בא הרבי שליט”א מלך המשיח ביום ב’ ניסן תשמ”ח ואומר אותו דבר גם בנוגע למלך המשיח. הרבי אומר את זה יותר חזק בשיחה של ערב ראש השנה תשנ”ב, שם הרבי אומר שהענין של ראש השנה זה בנין המלכות — לקיים את הבקשה של הקב”ה שתמליכוני עליכם, והענין הזה נעשה בשלימות על ידי דוד מלכא משיחא שעניינו ספירת המלכות. כלומר, שהגילוי של מלכותו של הקב”ה בעולם מתגלית על ידי מלך המשיח.
למרות שהמלך המשיח לא נבחר בבחירות דמוקרטיות, ואין פריימריז למלך המשיח, ואיננו מחליטים מיהו מלך המשיח, שכן כמובן הקב”ה בוחר בו והוא אשר שולח אותו, אבל אחרי שהקב”ה בוחר בו ושולח אותו, צריך שהעם יבוא אליו ולבקש שיהיה מלך! לבקש, לדרוש וכביכול לקבוע עובדה שזהו המלך שלנו.
זה התוכן של הכרזת “יחי המלך”. צריכים ללמוד את השיחה היטב. הרבי אומר במפורש שכדי שתהיה ההתגלות של מלך המשיח, צריך שהעם יכריז “יחי המלך” למלכות בית דוד ובמיוחד למלך המשיח, כדי לפעול את התגלות מלכותו וכדי להוסיף לו חיים.
“יחי המלך” זה גם כן ענין של הוספת חיים, אבל קודם כל ההכרזה נועדה לפעול את התגלות מלכותו, את הגאולה האמיתית והשלמה.
יש כאלה שטוענים שהרבי אמר “יחי המלך” ולא אמר “יחי אדוננו”, וממילא צריך לומר “יחי המלך” דווקא. “יחי המלך” פירושו שעם ישראל בא למלך, מלך המשיח, ואומר לו אנחנו רוצים ומבקשים שתהיה מלך עלינו ואף קובעים עובדה: אתה המלך שלנו.
כל הענין של “יחי המלך” הוא שאתה פונה למלך ספציפי ומכריז זאת לפניו; אתה לא אומר ‘לא אכפת לי מי המלך’, כשם שכשאני הולך להכתיר את הקב”ה מלך בראש השנה אני לא אומר לא איכפת לי מי זה העיקר שיהיה לי מלך. זו השטות הכי גדולה. בכל הכתרות המלך המופיעות בתנ”ך תמיד הוזכר שמו של המלך — “יחי המלך שלמה”, “יחי אדוני המלך דוד”, כאשר תוכן ההכרזה הוא לבוא אל המלך ולהגיד אנחנו רוצים שאתה תהיה המלך שלנו! אנחנו קובעים עובדה שאתה המלך שלנו!
אותו דבר בקשר למלך המשיח. הרבי מחדש בשיחה הזאת שצריך שהעם יבוא ויכריז “יחי המלך” כלומר, שהעם יגיד מיהו המלך — יחי אדוננו מורנו ורבנו, שהוא מלך המשיח לעולם ועד, וזאת כדי לפעול התגלות מלכותו של מלך המשיח!
אם כך, זה מאוד חשוב לדעת את זהותו של משיח צדקנו, וכעת מה שנותר זה לבוא אליו ולבקש ממנו למלוך.
יש קטע קטן בשיחה, אבל מאוד משמעותי, שהרבי אומר אותו בהבלעה. רואים את זה בוידאו וזה מופיע גם בשיחה המוגהת: זה שהסברנו קודם שצריכים להכריז “יחי המלך” וזה פועל את התגלות מלכות המשיח, זו הסיבה למה מרעישים לאחרונה על “עד מתי”.
משך בעשרות שנים הרבי צועק, מוציא את הלב בעשרות רבות של שיחות, בעשרות שעות שהרבי מבקש ומפציר לצעוק ‘עד מתי!’ למה צועקים “עד מתי?” איזו שאלה זו למה צועקים “עד מתי?” רוצים משיח אז צועקים “עד מתי?”
לא. זה לא מספיק. כעת הרבי אומר זה הסיבה למה מרעישים שיצעקו ‘עד מתי’? כי כדי לפעול את ההתגלות של משיח צריך את הכרזת “יחי המלך”, ולכן מדברים על “עד מתי” שבתוך זה נכללת הכרזת “יחי המלך”. זה פחות או יותר המילים בשיחה.
למה הרבי מדבר כל כך הרבה על “עד מתי?” לא רק בשביל שיבקשו מהקב”ה ‘עד מתי תמשך הגלות’, אלא כי צריך לבקש מהמלך שימלוך עלינו, ולכן צועקים ‘עד מתי’ כי בתוך ‘עד מתי’ נכלל גם ‘יחי המלך’.
אז נשאלת השאלה: עם כל הכבוד ל”יחי המלך” ישנן כל הרבה שיחות על “עד מתי” וחצי מילה של “יחי המלך!” ובתוך החצי מילה הזו הרבי אומר ‘דעו לכם שכל מה שצועקים ‘עד מתי’ זה בשביל ה’יחי המלך’. הענין של יחי המלך, כמו שהרב נוטיק אמר קודם, זה לא שהמלך יבוא ויגיד תגידו לי ‘יחי המלך’, טוב, תודה! להיפך, העם צריך לפעול אצל המלך כי המלך עצמו הוא למעלה מזה כשם שהקב”ה הוא למעלה מכל ענין של מלוכה, למעלה מהכל.
המשך יבוא בעז”ה