המצב בו אנו מצויים עכשיו, כאשר הרבי פועל בראש שלוחיו לתקן את העולם כולו במלכות ה

המצב בו אנו מצויים עכשיו, כאשר הרבי פועל בראש שלוחיו לתקן את העולם כולו במלכות ה’. ובפרט לאחר פסק הדין של עשרות רבנים כי הרבי הנו כבר “בחזקת שהוא משיח”, ועד “הרי זה משיח בוודאי”. שכל זה אומר בהדגשה - לא רק שהוא עומד להיות הגואל, אלא שהוא כבר עכשיו הגואל, והוא כבר פועל בעולם בשליחות ה’ להביא את הגאולה בשלמות

האברבנאל לא הגיע סתם…

סיפר הרה”ח ר’ שמואל הכהן הענדל ב”שבת שכולה משיח”, סיפור ששמע בפלורידה מפי בעל המעשה, חסיד חב”ד שעוסק לפרנסתו בעריכת דין - עו”ד אברבנאל. הלה עובד במשרד של עורכי דין גדול, כאשר כל אחד מעורי הדין הנמצאים במשרד, מטפל בתחום מסוים.

באחד הימים התקשרו אליו זוג שביקש להיפגש עמו בנושא מסוים. הלה הגיב שהוא אינו מטפל בתחום זה, לא הוא ולא אנשי המשרד שבו הוא עובד. אך, המליץ להם, בסמוך למשרדו ישנו משרד עורכי דין נוסף שמטפל בדיוק בתחום לו הם זקוקים לעזרה. אולם הללו התעקשו שרצונם דווקא לבוא להיפגש עמו. הוא השיב להם שאם הם מתעקשים, הם מוזמנים לבוא, למרות שהוא חושב שזה יהיה לחינם. אולם, הוסיף, כי עליו יהיה לסיים את הפגישה בדיוק בחמש כדי לקחת את ילדיו ממוסדות החינוך בהם הם לומדים, ולא יוכל להתעכב עוד.

הללו הגיעו ברבע לחמש וישבו עמו. התברר, כפי שאמר להם בתחילה, שאין זה התחום שלו והוא אינו יכול לעזור להם. הם הודו לו על שהקדיש להם זמן וקמו ללכת, ואז אמרה האישה “אני מאד אוהבת את המאכלים היהודיים”. ובעלה הוסיף: “זה מזכיר לי את בית הסבתא”. הנורות במוחו של עו”ד אברבנאל נדלקו, והוא התחיל לשאול איזו סבתא מאיזה צד. התברר שאם–אמו של הבעל היא יהודיה. “אם כן, גם אתה יהודי!” הלה קפץ ממקומו: “מה פתאום?! אני יהודי?! כל ימי גדלתי בידיעה שהנני גוי וכך התנהגתי כל הזמן”.

עו”ד אברבנאל ראה שבשעה חמש הוא כבר לא יצליח לצאת מהמשרד, הזדרז להתקשר הביתה וביקש שיקחו את ילדיו ממוסדות החינוך. הם נכנסו לשיחה ממושכת, כשאותו יהודי הספיק עוד לפני השקיעה, להניח תפילין, והקשר עמו ממשיך לעוד ענייני תורה ומצוות.

כך מגלגל הקב”ה את העניינים, והרבי דואג שעבודת השליחות תתמלא, בכך ש”ממש במקרה”, ללא שהיו זקוקים כלל לשירותי העו”ד כשלעצמם. הם הגיעו אליו רק כדי להתקרב לה’ ולתורתו.

“בחזקת משיח” - מהו?

לפני כמה ימים הגיעו לידי שורות שעמדו להתפרסם באחד העלונים המיועדים להסביר לציבור ענייני משיח וגאולה. וכך נכתב שם, תחת הכותרת “למה דווקא הרבי יודע”:

“יש אנשים שמתקשים לעכל את דבריו של הרבי מליובאוויטש, כי דורנו הוא דור הגאולה וממש בכל רגע עומד המשיח להתגלות לעיני כל. אחד הטיעונים שמעלים הוא, שאם אכן אמת הדבר - כיצד ייתכן שרק הרבי ידע על כך? כיצד ייתכן שדבר כה מרכזי בחיי עם ישראל ייסתר מכל הצדיקים האחרים וייוודע דווקא לרבי? יש מי שמציגים את הקושיה בנימה קצת שונה: אם הסתיר הקדוש–ברוך–הוא את קץ הגאולה ונמנע מלגלות אותו לאורך הדורות, כיצד ייתכן שלרבי מליובאוויטש הוא כן גילה אותו?

“כדי לענות על כך, עלינו לבדוק בדברי ימי ישראל, אם מרכזיותו של דבר בחיי העם מחייבת שצדיקים רבים ידעוהו לאשורו. אם לא ייתכן כי רעיון שיש לקדוש–ברוך–הוא עניין להסתירו מכול - הוא יגלהו לצדיק מסוים דווקא (הכותב מביא דוגמא מפרה אדומה, שרק למשה רבינו התגלה הטעם, ומסיק: )זו אפוא התשובה לתהייה בעניין ידיעת עיתוי הגאולה. הגאולה ובואה הם אחד משלושה–עשר עיקרי האמונה ואכן מרכזיים מאוד בחיי עם ישראל. יחד עם זאת, מסיבות שונות החליט הקדוש–ברוך–הוא להסתיר את העיתוי המדויק בו תתחולל הגאולה ונמנע מלגלות אותו. אולם אין בכל האמור מניעה כי יהיה מישהו שלפניו כן יגלה הקדוש–ברוך–הוא את הדבר”.

דומני כי בדברים אלו, בעיקר בתשובה, טמונה טעות עיקרית בכל העניין של בשורת הגאולה של הרבי, ובמציאותו והתגלותו של משיח עתה.

ישנם יהודים רבים וטובים שטוענים: הרבי מליובאוויטש מנבא כי “הנה זה משיח בא” תיכף ומיד ממש, ואף אומרים כי הוא עצמו יהיה המלך המשיח - בבקשה. אנו מוכנים. לנו לא איכפת מי יהיה המלך המשיח. אנו מוכנים שהוא לא יהיה “מהמפלגה שלנו”, ובלבד שיבוא כבר ויגאל את ישראל מן הגלות.

כאן בדיוק טמונה הטעות. בנדון דידן , לא מדובר רק על הבטחה ונבואה של מה שעומד לקרות בעתיד הקרוב, אלא על מה שקורה לנגד עינינו כבר עכשיו. והעיקר, מה שזה דורש מאתנו, שאנו חייבים וזכאים להצטרף לכך עכשיו, כי משיח נמצא כבר עכשיו והוא כבר פועל בעם ישראל ובעולם. לכן עלינו ללכת אחריו ולהישמע אליו. ויותר מזה, התגלותו הסופית של משיח לעיני כל, צריכה לבוא דווקא מלמטה, על ידי העם.

כשם שמשה רבינו, הגואל הראשון, התגלה לעם ישראל במצרים אחרי שהקב”ה התגלה אליו ושלח אותו. אז בישר לעם בשם ה’ את בשורת הגאולה, “פקד פקדתי”, עשה אותות ומופתים לעיני עם ישראל, הלך אל פרעה ואמר לו בשם ה’ “שלח את עמי ויחוגו לי במדבר” - ועדיין הגאולה ממצרים לא הגיעה. פרעה עדיין הכביד את לבו ואף הכביד עוד יותר את הגלות. עד כדי כך שמשה רבינו בא וטוען להקב”ה בלהט “למה הרעות לעם הזה, למה זה שלחתני. ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך”. למרות זאת, כולם ידעו שישנו כבר הגואל, משה רבינו. לא רק שהוא עומד להיות הגואל, אלא שהוא כבר עכשיו הגואל, והוא כבר פועל בעולם בשליחות ה’ להביא את הגאולה בשלמות. אלא שהתחלת פעולתו של הגואל היא לפני הגאולה, בכדי להביא את הגאולה.

כך בדיוק בגואל אחרון. לא מדובר כאן רק על מי שראוי להיות משיח. כפי שבכל דור ישנו מי שראוי להיות משיח. שהרי ברגע בו עם ישראל יזכה והגאולה תצטרך להתחיל, חייב להיות מוכן האדם המיועד למשימה זו, מי שיהיה המלך המשיח. אולם כרגע הוא עדיין לא מציאות הלכתית של משיח - הוא כבר נשיא הדור, הוא צדיק הגדול ביותר, והוא ראוי מצדקתו להיות גואל”, אולם בפועל הוא רק מועמד המיועד להיות משיח, ועדיין לא מציאות הלכתית של משיח.

ואולם כשמגיע הזמן, והקב”ה שולח את משיח לבשר כי הגיע הזמן ולהביא את הגאולה - כאן כבר לא מדובר רק על “ראוי להיות משיח”, אלא על מי שהוא כבר משיח בפועל. אלא שהוא מתחיל את פעולותיו בעולם לפני הגאולה בכדי להביא את הגאולה, כפי שעשה משה רבינו במצרים.

בניגוד לטעות רווחת בעולם (ללא שום מקור) כאילו ברגע שיש כבר משיח פירושו של דבר שיש כבר גאולה, הרי לפי כל המקורות משיח מתחיל את עבודתו בעולם עוד לפני הגאולה - בהבאת עם ישראל לחיי תורה ומצוות ולתקן את העולם כולו למלכות השם. למצב זה של פעולותיו של משיח בעולם לפני הגאולה קורא הרמב”ם “הרי זה בחזקת שהוא משיח”. והרי “חזקה” היא וודאות גמורה על פי התורה. עד כדי ש”סוקלין ושורפין על החזקות”. וזה עוד לפני שהצליח בפעולותיו וניצח במלחמותיו (שזה מסימני “משיח בוודאי”). שכבר אז מוטלת חובה וזכות על כולם להצטרף אליו וללכת אחריו, כפי שהרמב”ם לומד מכך שרבי עקיבא הלך להיות נושא כליו של בן כוזיבא המלך, כאשר הוא מכריז עליו “דין הוא מלכא משיחא” (זהו מלך המשיח), כדי שכל ישראל ילכו אחריו להילחם מלחמות ה’ נגד הרומיים, אף שיציאה זו למלחמה הייתה כרוכה בפיקוח נפש ממש.

כשהרבי אומר (ש”פ חיי שרה וש”פ משפטים תשנ”ב) כי כעת ישנו כבר “בחזקת  שהוא משיח”, ועד “הרי זה משיח בוודאי”. שכן “רואים במוחש שמשיח כבר נלחם מלחמות ה’, ובכמה עניינים כבר מנצח”.

וזהו המצב בו אנו מצויים עכשיו, כאשר הרבי מלך המשיח שליט”א מכריז בנבואה כי כבר “הגיע זמן הגאולה”, והוא פועל בראש שלוחיו (ובחר ומינה גם כל יהודי שיהיה שליח) לתקן את העולם כולו במלכות השם. והרי ישנו פסק דין של עשרות רבנים כי הרבי הנו כבר “בחזקת שהוא משיח”, ועד “הרי זה משיח בוודאי”. שכל זה אומר בהדגשה שהוא אכן כבר הגואל - לא רק שהוא עומד להיות הגואל, אלא שהוא כבר עכשיו הגואל, והוא כבר פועל בעולם בשליחות ה’ להביא את הגאולה בשלמות.

לשאול כעת “מנין הוא יודע?” זה כמו שהיינו שואלים את משה רבינו כאשר הוא בא בשם ה’ לבשר לישראל “פקד פקדתי אתכם”, מנין הוא יודע? ומדוע רק הוא יודע? - הוא יודע משום שהוא נשלח על ידי הקדוש ברוך לבשר לנו על הגאולה הקרובה, להכין את עם ישראל ואת העולם כולו לכך, ולהביא תכף ומיד ממש את הגאולה בשלמותה.

דבר אל בני ישראל - ויסעו!

מוטל עלינו, כפי שנצטווינו באותה שיחה מפורסמת (לקוטי שיחות כרך ג’ פרשת בשלח) אודות ארבעת הכיתות במצרים: לא לשוב מצריימה ח”ו. לא ליפול אל הים. לא לערוך עימם מלחמה. ואפילו לא להסתפק ב”נצווח כנגדן” בתפילות ובתחנונים. מאתנו נדרש דבר אחד: “ויסעו” - לנסוע קדימה למתן תורה. לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש. לא להתחשב בכך שבאמצע נמצא הים. לא להתפעל אם מסביב ישנו המדבר. לא להתעסק עם המצרים או שאר “מרעין בישין” המפריעים ומונעים ומעכבים, ואף לא להסתפק בתפילות ובתחנונים. אלא עלינו ללכת קדימה מבלי לעצור אף לא לרגע, כשאנו מאמינים יודעים ובטוחים, ומי שזוכה לפקוח את העיניים יכול אף לראות זאת בעיני בשר בהזדמנויות רבות, כמו לדוגמא בסיפור שעמו פתחנו את ההתוועדות הפעם - שמלכנו בראשנו. שהרבי מלך המשיח, הוא ורק הוא מנהל את המלחמה ומוביל אותנו בדרך הנכונה קדימה אל המטרה. לצעוד אחריו מבלי להביט ימין ושמאל, בלי להסיח את הדעת מן העיקר, ממה שנצטווינו במפורש: לפרסם בכל העולם את בשורת הגאולה. להודיע לכולם כי ישנו גם עכשיו בכל התוקף “שופט דורנו ויועץ דורנו ונביא דורנו”, אשר “הנשיא הוא הכל”, הכל ממש. לקרוא לכל העולם להתקשר אליו, לקיים את הוראותיו ופקודותיו (“שופטיך”), לשמוע לעצותיו (“יועציך”), ולהאמין ולפרסם את נבואותיו. עד הנבואה העיקרית - לא (רק) בתור חכם ושופט, אלא בתור נביא שזהו בוודאות” - ש”הנה זה מלך המשיח בא”.

ויותר מזה, אצל משה רבינו היה די בכך שהולכים אחריו וממלאים את הוראותיו במסירות נפש. אצלנו נדרש יותר מזה - “הדבר  היחיד שנותר בעבודת השליחות - קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש”. לקחת יוזמה מלמטה, לקבל את מלכותו, ולבקש את התגלותו המלאה כמלך המשיח.

לכן, קריאה בקשה ותביעה זו צריכה להישמע ללא הרף, ולחדור בכל החיים ובכל המציאות, שכל העבודה תהי’ חדורה בה, עד שתתמלא בשלימות בגאולה האמיתית והשלמה. ובפרט בהכרזה הפועלת את שלמות התגלותו לעיני כל בשר בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.