“בן יכבד אב” - אין ספק שמילים אלו הולמות את הנהגתו של הרבי מה”מ בכל הקשור לאביו

“בן יכבד אב” - אין ספק שמילים אלו הולמות את הנהגתו של הרבי מה”מ בכל הקשור לאביו הגה”ח הרב לוי יצחק שניאורסאהן ע”ה, בחייו ולאחר הסתלקותו, כאשר הרבי מייקר כל בדל מידע ושביב עניין שהגיע מאביו >> לקט של התייחסויות מיוחדות ומאלפות של הרבי בכל הקשור לתורותיו, מעשיו וירושתו של אביו >> מתוך הספר “פאר לוי יצחק”

ליקוט: הרב אברהם שמואל בוקיעט

קריאת שם לבן הנולד

…זה עתה נתקבל מכתבו, בו מודיע אשר נולד בן למזל טוב ונקרא שמו בישראל ע”ש אאמו”ר ז”ל, לאורך ימים ושנים טובות.

והנני בזה להביע ברכתי, אשר הוא וזוגתו שיחיו יגדלוהו לתורה לחופה ולמעשים טובים מתוך הרחבה ומנוחת הנפש ומנוחת הגוף.

כשאהיה על הציון של כ”ק מו”ח אדמו”ר זצוקללה”ה נבג”מ זי”ע אזכירו ואת זוגתו ואת הרך הנמול שיחיו לבריאות הנכונה ולטוב גשמי ורוחני.

ויהי רצון מהשי”ת, אשר כשם שגרם לי קורת רוח ביותר במה שקרא שם בנו בשם אאמו”ר ז”ל, הרי יזכירו השי”ת להיות בקורת רוח ונחת רוח מכל בני ביתו וגם מעצמו שיחיו, הן ממצבם בגשמיות והן ממצבם ברוחניות, ויזכה לבשר תמיד אך טוב וחסד.

(אג”ק ח”ו ע’ קח, נדפס בלקו”ש חכ”ד ע’ 422)

יסוד כוללים לזקנים בשם “תפארת לוי יצחק”

[כ”ק אדמו”ר הציע לייסד כוללים לזקנים ולקוראם על שמו “כולל תפארת זקנים לוי יצחק”, והוסיף]: כי הקריאה בשמו תעורר למסירת נפש (ורצון) מתוך הרחבה וכן בודאי תגרום נחת רוח לנשמתו.

[דבר נוסף] כיון שהונהג לערוך בכל שנה ביום ההילולא מגבית לטובת “קרן לוי יצחק” - ינתנו בל”נ מקרן זו סכומים בתור השתתפות בכל הכוללים לזקנים שייסדו.

- לאלה שיתנו את השם “תפארת זקנים” [בלבד] תהי’ ההשתתפות בסכום של ח”י שקלים (וזאת בהתחשב בכך שזהו הסכום הפחות ביותר המוטל לדעתי על כל משתתף לתת);  ולאלה שיוסיפו גם את השם “לוי יצחק” - הרי מוטל עלי בפרט חיוב (וזכות) מיוחד בזה תנתן - איפוא, השתתפות מקופה מיוחדת - בסך מאה שקלים.

(תרגום חפשי מלקו”ש חכ”ט ע’ 269)

הודאה על הצלת ספרי אביו ועל הדפסתם

..באתי בזה להביע תודתי לו מקול”ע, על השתדלותו ועשיותיו בהנוגע להצלת ספרי זהר הק’ עם הגהות אאמו”ר זללה”ה אשר זה עתה באו לידי.

ונוסף על גודל הענין עצמו, הצלת דברי תורה, הרי כמובן בהנוגע אלי, גם נימה פרטית מיוחדת בזה, ככל עניני נחלת אבות, ובפרט בהעלות בזכרוני, העמל והיגיעה ביחד עם ההתלהבות, בם עסק אאמו”ר בהאמור… 

ויהי רצון אשר עוד רבות בשנים, יעסוק בעניני תורה ומצות בכלל, ובאופן טוב, במצוה רבה כפדיון שבוים האמור.

(אג”ק חי”ט ע’ קיז)

•

אמי ע”ה הפקידה אצל אחיו ז”ל (הר’ בנציון) במוסקבא ס’ מדרש רבה (פורמט גדול) ב’ כרכים שעל הגליון שלהם היו הערות רבות של אאמו”ר זצ”ל, היש אופן לברר הנעשה אתם וכו’? מובן עד כמה שהנ”ל נוגע וכו’.

(ממכתב להרב איסר קלובגאנט, מתחלת חודש תמוז ה’תשל”ד)

•

..כאן המקום להביע “יישר כח” על ההשתדלות והזריזות להדפיס מחדש את ספריו של אאמו”ר על הזהר - שהצליחו לסיים את מלאכת ההדפסה והכריכה, והביאו את הספר לקראת ההתוועדות דכ”ף אב - דבר בעתו.

(התוועדויות תשמ”ה ח”ה ע’ 2747)

•

“ת”ל שזכיתי זכות רבה ונפלאה והגיעו לידי כמה מכתבי אאמו”ר וכן ספרים אחדים. אשר אמי מורתי הרבנית חנה בת הרה”ג והרה”ח וכו’ הרב מאיר שלמה הביאה אותם אליו, כאשר קבלה הרשיון לנסוע להעיירה לשם הגלה ולהיות שם אתו עמו”.

(מתוך הפתח דבר לספרי ‘לקוטי לוי יצחק’ ‘תורת לוי יצחק’; וראה גם אג”ק חי”ח ע’ רנ)

משלוח חבילות להוריו והתעניינות בשלומם

..זה כשנה ששלחתי על שמו מאה וחמישים שקל .. ובקשוהו בטעלעגרמה ע”ד שילוח חבילות להורי שליט”א. כן כתבתי לו אחר זה עוד הפעם עד”ז בשאלה אולי הגיעו איזה ידיעות מהם שקבלו החבילות, ובכלל מהנעשה אתם .. ואכפול בזה בקשתי כפול ומשולש להודיעני - ולו יהי’ בקצרה - ע”ד החבילות והעיקר אם יש איזה ידיעות מהנעשה אתם.

(אג”ק ח”א ע’ רלב)

התוועדות ביום הולדתו

..לאחרונה הרעישו אודות עריכת התוועדות ביום ההולדת דכל אחד ואחד מישראל, ועל אחת כמה וכמה יום הולדתו של יהודי שמסר נפשו על תורה ומצוות, עד כדי כך, שנשאר במאסר ובגלות עד סוף ימיו בחיים חיותו בעלמא דין, ולא עוד, אלא, שגם לאחרי הסתלקותו נטמן ונשאר במקום גלותו.

(התוועדויות תשמ”ח ח”ג ע’ 90)

הרבי מקבל את שופרו של אביו

..נודע לי זה מכבר אשר עלתה בידו להביא ממדינתו מלפנים את השופר של אאמו”ר ז”ל, ובאשר הוו”ח וכו’ מוהר”ר דובער שי’ חאסקינד נוסע תחלת אלול הבע”ל לכאן צלחה, אסיר תודה אהי’ לו אם ימסור ע”י הנ”ל את השופר. ומובן אשר כל ההוצאות הכרוכות בכל הנ”ל עלי לסלקן ע”פ הוראתו נוסף על תודתי הרבה על כל זה.

(אג”ק ח”ג ע’ שפג)

•

מכתבו מט”ו מנ”א וכ”א אלול נתקבלו. כן קבלתי ברוב ת”ח ת”ח את השופר של אאמו”ר נ”ע. וטיבותי’ לשקי’ .. הנני נותן לו ע”י בנו .. חלק מטפחת של כ”ק מו”ח אדמו”ר הכ”מ.

(‘תולדות לוי יצחק’ ח”ג ע’ 806. וראה גם ‘ימי בראשית’ ע’ 241 הערה 16)

ספר תהלים שלו

בליל יום הכיפורים בשנת ה’תשי”א לפני כל נדרי אמר כ”ק אדמו”ר שליט”א תהלים, בס’ תהלים עם מפרשים.

מספרים שאביו - הרב לוי יצחק נ”ע - נתן את התהלים הזה לכ”ק אדמו”ר מהוריי”צ, וכ”ק אדמו”ר מהוריי”צ נתנו לכ”ק אדמו”ר שליט”א. (כמה מהתמימים הבחינו שעל גבי הכריכה מבפנים כתוב “כ”ק  אדמו”ר”.)

(‘ימי בראשית’ ע’ 255)

מי זה שאבא מכבד?

כשהגיעו לעיירתנו יקטרינוסלב פליטים מוורשא [בהתחלת מלחמת העולם הראשונה, כאשר הצאר עם מפקד הצבא (שהי’ בן דודו) שלחמו נגד הגרמנים, חשדו ביהודי פולין שיעזרו לגרמנים, ולכן גירשו את היהודים מפולין לרוסיא], היה ביניהם יהודי נשוא פנים שהבחנתי - ביום הש”ק - שאאמו”ר מתייחס אליו באופן מיוחד בכך שהושיבו בראש השולחן ודברו יחד בדברי תורה כו’ (אף שמלבדו היו עוד כו”כ מזקני החסידים), ואף שמפאת גילי הצעיר לא התעניינתי בתוכן הדברים [זכורני רק שדיבר אידיש במבטא שונה מהאידיש המדוברת באוקראינא ודרום רוסיא], הייתי מעוניין לדעת מי הוא יהודי זה שאאמו”ר מכבדו. את אאמו”ר בעצמו יראתי לשאול, ולכן הלכתי לשאול את אמי מורתי מי הוא יהודי זה שאאמו”ר מכבדו כל כך, ואמרה לי, שיהודי זה הוא הרב מנהם מענדל קאמינער, גיסו של האדמו”ר מגור [בעל ה”אמרי אמת” זצ”ל].

(תרגום חפשי משיחות קודש תשל”ז ח”א ע’ 525)

התרגשותו של הרבי בעת קבלת התפילין

..גם זוג התפילין של רבי לוי יצחק הועבר לרבי .. כאשר השליח מסרם לרבי בעת חלוקת ה”לעקאח” בהושענא רבא, הניח הרבי את ידיו הק’ מתחת לידיו של השליח, הרימם ואמר “יישר כח גדול. עס איז א אמת’ער פדיון שבויים [הרי זה פדיון שבויים אמיתי!]”.

(‘תולדות לוי יצחק’ ח”ג ע’ 793)

השלוחים פוקדים את ציונו הקדוש של אביו

..ה”פלא” שמתרחש בימים אלו ממש: כינוס אנ”ש והשלוחים שיחיו במדינת רוסיא, שהתכנסו מכו”כ מקומות (גם משאר מדינות שבעולם) בעיירה ליובאוויטש, כולל גם כדי להשתטח על ציוני קודש של רבותינו נשיאינו ששם מנוחתם כבוד, וגם על הציון הק’ של אאמו”ר ז”ל.

(ספר השיחות תנש”א ח”ב ע’ 745)

מצבה חדשה על קברו

ביום ב’ אייר תשל”ב, “תפארת שבתפארת”, זכיתי לראשונה .. להכנס ליחידות אצל הרבי. בהכנסי אמר לי הרבי תודה על הגודל הנחת רוח שגרמתי לו [בהקמת המצבה החדשה על קבר אביו], והנני נותן לך יישר כח גדול ותשואת חן!

והוסיף  - “בקשה לי אליך, ואבקשך שלא תשיב פני ריקם. כל ענין המצבה הלא עלה לך כספים. היות וזה נעשה עבור אבי - הייתי רוצה מאד שזה יהיה מהכסף שלי. הכן חשבון מדויק בכמה הסתכמו ההוצאות -  ואשלם לך!”

למחרת נתן לי הרב חדקוב בשם הרבי שלש פעמים ח”י דולר תמורת הסך של 350 רובל שעלו ההוצאות.

(מסיפורי הרה”ח ר’ מענדל גורליק ז”ל, נדפס ‘תולדות לוי יצחק’ ח”ג ע’ 820)

ברכה למקימי ה’אוהל’ החדש

כשנתנו לרבי את המפתח הראשון של האוהל [המחודש והמשופץ של אביו], ואמרנו שזה המפתח של הציון החדש באלמא אטא. הרבי החזיק היטב את המפתח הסתכל כלפי מעלה ושאל ברגש רב (מתורגם מאידיש) “זה המפתח של האוהל באלמא אטא?” - לאחר מכן הרבי בירך אותנו ואמר:

“אשרי חלקם, רב שכרם, גדול זכותם, על זה שעוררו את יהודי רוסי’, פעלו אתם והתעסקו באוהלים של הרביים צדיקים וקדושים שלא נצטרך להגיע לזה - עד שיהיה ‘הקיצו ורננו שוכני עפר’”.

(עדות הרה”ח דוד שי’ נחשון, נדפס ב’תולדות לוי יצחק’ ח”ג ע’ 833)

גדולים צדיקים במיתתן

מעשה באחד החסידים אשר התקשה מאד בהשגת היתר יציאה מברית המועצות. הוא עשה נסיון אחר נסיון, אך הכל היה לשוא, ואת ההיתר המיוחל - לא קיבל. הוא ביקש מאחד מחבריו שזכה לעלות לארץ הקודש, שיזכירהו לטובה לפני הרבי.

הרבי שלח לאיש זה את תמונתו ויצווהו אשר ילך לציון אביו נ”ע, שם יאמר כי הוא שליח מבנו המבקשו לעורר רחמים עליו שיזכה לצאת ממדינה זו.

השליח נסע מיד לאלמא אטא, עשה ככל אשר צווה ונשאר שם כשבוע ימים.

כאשר חזר הביתה מצא להפתעתו את ההיתר יציאה מוכן על שולחנו!

(‘תולדות לוי יצחק’ ח”ג ע’ 802 וראה גם שם ע’ 813)

לחשו את שם הרבי ושם אביו

המעשה דלהלן קרה בשנת תשי”א:

פעם מצאו את אחד התמימים (אברהם סייקינס מבוסטון) מוטל ברחוב בגולגולת פצועה בלי הכרה. הוא שכב שלשה ימים בלי הכרה והרופאים כולם התייאשו ממנו וקבעו שמצבו אנוש. הת’ יהודה שי’ קרינסקי שטיפל בו, טלפן למזכירות שיספרו לכ”ק אדמו”ר שליט”א אודות מצבו של הנ”ל, ושיבקשו את ברכתו הק’.

לאחר יומיים הורה כ”ק אדמו”ר שליט”א להת’ הנ”ל שילחש באזנו שסיפרו לכ”ק אדמו”ר שליט”א אודות מצבו, ושילחש עוד באזנו את השם המלא שלו ואת שם אביו הרלוי”צ נ”ע. הת’ הנ”ל עשה כך ולפתע פתח החולה את עיניו והכיר את העומדים סביבו. כל הרופאים היו המומים ואמרו שזה נס על–טבעי.

(‘ימי בראשית’ ע’ 290)

געגועים לשמיעת דברי תורה בשם אביו

..ת”ח ת”ח על מה שמזכיר במכתבו ששמע מאאמו”ר ז”ל בעת בקורו בקיוב פי’ על שבעה דברים בחכם. ות”ח מראש אם יוכל להודיעני עוד איזה פרטים הן מהפגישה ובעיקר מהפירוש עד כמה שנשארו בזכרונו.

(אג”ק ח”ו ע’ כא, וראה גם ‘תולדות לוי יצחק’ ד”ג ע’ 779)

•

הרב החסיד הת’ דוד רסקין כתב לכ”ק אדמו”ר שליט”א (בשנת ה’תש”י) מה שהיה בזכרונו מהדברי תורה שזכר מאביו, שפעם נכנס אל הרלוי”צ נ”ע הרה”ח בצלאל ווילשאנסקי וראה שהוא כותב משהו על פרק מ”א בתניא. ר’ בצלאל ביקש לראות את הנכתב, אך הרלוי”צ נ”ע הסתיר זאת בידו. בהזדמנות אחרת ראו כי כתב על מ”ש בתניא שלפני לימוד התורה צריך לכוין שיהי’ לשמה “כמו בגט וס”ת שצריכים לשמה לעכב”. ודייק הרלוי”צ שב’ דוגמאות אלו הם כנגד סור מרע (גט) ועשה טוב (ס”ת) שהם כללות התורה.

כאשר הרבי קיבל את הרשימה, נתן להת’ הנ”ל “יישר כח”. בהתוועדות כ”ף מנ”א דיבר ע”ד ענין זה (ראה תורת מנחם התוועדויות ה’שי”ת ח”א ע’ 168).

(‘ימי בראשית’ ע’ 208)