מאבק בן 150 שנה

 גל של חקיקה אנטישמית פוקד את אירופה, בזה אחר זה מחוקקים בתי הפרלמנט ביבשת חוקים האוסרים על שחיטה יהודית, במסווה של ‘צער בעלי חיים’ * מי שמרכז את המאבק בתופעה הם מרכז רבני אירופה ואיגוד הארגונים היהודיים באירופה בשיחה עם בית משיח מספר הרב מנחם מרגולין העומד בראש הארגונים הללו, על התופעה,  המניעים, והמאבקים הגלויים וחושף לראשונה סיפורים מאחורי הקלעים של המאבק היהודי באנטישמיות המודרנית * שחיטה אירופאית. מאת: זלמן צרפתי

בעוד הציבור הדתי והחרדי בארץ ישראל עסוק בהכנות לבחירות, מתמודדת יהדות אירופה עם גל של חקיקות אנטישמיות שנועדו להקשות על קיום חיים יהודיים תקינים ומזכירות ימים אפלים בהיסטוריה האירופאית.

מסתבר שעלילות הדם לא פסקו, הן רק לבשו איצטלה אחרת. במסווה של הומניות ו’צער בעלי חיים’, מנסים באופן קבוע, ארגוני ירוקים וזכויות בעלי חיים למנוע את האפשרות לקיים שחיטה יהודית. הם פועלים בשיטתיות, עוברים ממדינה למדינה, משר ממונה לשר ממונה ומפרלמנט למשנהו במטרה להביא לחקיקת חוקים שיגבילו את השחיטה היהודית.

מי שעומד בפרץ ועובד ללא לאות בניסיון לעצור את הגל העכור הזה, הוא הרב מנחם מרגולין, מנכ”ל מרכז רבני אירופה ויו”ר איגוד הארגונים היהודיים באירופה.

לאחרונה רשמו הרב מרגולין ויהודי אירופה הישגים נאים והקהילה היהודית יכלה סוף סוף לנשום לרווחה, כשהצליחו לסכל שתי החלטות לאסור שחיטה יהודית בפולין ובבלגיה.

 “אירופה נתונה מזה זמן מה תחת קמפיין ארוך המסית נגד שחיטה יהודית”, אומר הרב מרגולין “הם מנסים לתאר את השחיטה היהודית כפולחן חשוך וברברי המסב לבהמה צער רב. מי שמוביל את הקמפיין הם ארגוני זכויות בעלי החיים וארגונים ירוקים למיניהם. יש מהם שפועלים מתוך דאגה כנה לבעלי חיים, אבל רובם הגדול מונע מאינטרסים זרים. יש כאלו שמונעים משנאת יהודים, יש כאלו שמנסים לדחוק את רגלי המוסלמים המתפשטים ומתגברים בכל אירופה, ויש אנטישמיים קלאסיים ששונאים את שניהם” אומר הרב מרגולין.

מאבק בן 150 שנה

המאבק נגד השחיטה באירופה אינו חדש. הצעות חוק האוסרות שחיטה יהודית בטענה של צער בעלי חיים הוגשו בכל רחבי אירופה כבר משנת תרכ”ד, מאז נמשך המאבק כאשר החוק האוסר על שחיטה כשרה מתקבל ומתבטל חליפות, במדינות אירופה השונות, בעקבות לחץ ושתדלנות יהודית.

התירוץ הרשמי של ‘צער בעלי חיים’ הומצא כבר לפני למעלה ממאה וחמישים שנה. מתנגדי השחיטה, דרשו אז להמם את הבהמה קודם שחיטתה במכה על הראש. גדולי ישראל באירופה של הדורות הקודמים נדרשו לסוגיה. הם פעלו רבות על מנת לגייס הוכחות מדעיות הסותרות את טענת האכזריות. אנשי מדע מתחומי הפיזיולוגיה האנטומיה והפתולוגיה הוזמנו על ידי רבנים משווייץ ומגרמניה אחרי איסור השחיטה במדינות אלו בשנת תרכ”ז כדי שיחוו את דעתם בקשר לשאלה האם קיימת אכזריות בצורת השחיטה היהודית.

באותם שנים, הזמינה החברה לצער בעלי חיים ברוסיה, מחקר יסודי אצל פיזיולוג מפורסם בשם ד”ר צמבו. ד”ר צימבו ערך מחקר מעמיק שקבע כי השחיטה היהודית אינה אכזרית. המחקר תורגם לשפות רבות והופץ ברחבי אירופה וארצות הברית. בהמשך לכך פרסם הרב ד”ר הירש הילדסהיימר דעות של למעלה מ–800 מומחים בינלאומיים שהסכימו כי אין בשחיטה היהודית משום אכזריות.

אבסורד וצביעות

אולם ההלכה שעשיו שונא ליעקב, קדומה כימי עולם. עם הדורות היא לובשת צורה ופושטת צורה, אך העיקרון הוא אותו עיקרון. “קשה לנו לקבל את זה שמדובר באמת בדאגה לשלום בעלי החיים”, אומר הרב מרגולין. “ראשית, ישנן בעיות רבות באירופה הקשורות לבעלי חיים. למשל ציד מותר היום באירופה. או בעיות של תרופות, של שינוע, תנאי מחיה, שטחי מרעה, הלעטה אכזרית של בעלי חיים. כל אלו עוברים בשתיקה וכולם מתעסקים רק בשחיטה היהודית.

“זה אבסורד וצביעות, הרי הטענה שלהם אינה נגד עצם המתת הבהמה. בסך הכל מדברים על שתים שלש שניות של ספק סבל אחרי השחיטה. אנחנו טוענים הרי, שהשחיטה הכשרה היא צורת ההמתה ההומנית ביותר שקיימת, ויש לנו לכך אסמכתאות מעשרות ומאות מחקרים וחוות דעת מקצועיות. הם טוענים שלא. אז בשביל אותו ספק, הם מבקשים לפגוע פגיעה חמורה כל כך בחופש הדת? ועוד כשאחוז הבשר הכשר מהווה פחות מאחוז מכלל תעשיית העוף והבשר באירופה, קשה להאמין שלא מעורבים בזה גם מניעים אחרים”. אומר הרב מרגולין.

סלע המחלוקת כאמור, הוא בעיקר הרגעים שלאחר השחיטה. ארגוני הירוקים טוענים כי בשחיטה היהודית, עוברות כמה שניות עד למוות המוחלט של הבהמה. זהו פרק הזמן בו הבהמה סובלת ועל כן הם דורשים שהבהמה תעבור הימום לפני השחיטה. היהדות כמובן טוענת שלא. רופא יהודי מפורסם מהמאה הקודמת, בשם ד”ר שלמה מנחם ליבן, פרסם בזמנו מאמר ארוך בעניין, אותו הוא סיכם כך: “א. כח הדם בגידי המוח נופל מיד אחר השחיטה ומזמן הזה לא בא דם, אפילו כל שהוא, לגידי המוח, והמוח שנתרוקן מדם לא יוכל להרגיש צער וכאב מכל וכל. ב. כח הדם כלה במהירות כל כך מכל המוח עד כי כלות הדם עושה רושם בכל המוח כמו מכה גדולה הנופלת על המצח מבחוץ. ג. כל זה אי אפשר להראות כי אם נעשה השחיטה בבהמה קשורה מונחת בארץ, על ידי סכין חד וחלק בלי עיכוב ושהייה, ובית השחיטה נפרעת עד שדם השחיטה שותת ויורד בכל כוחו”. מחקרו של ד”ר ליבן מהמאה הקודמת מקבל גם כיום חיזוק והוכחה במחקר מדעי מתקדם.

קמפיין מתוזמן והסתה בתקשורת

לאחרונה נרשמו, כאמור, שני הישגים חשובים ליהדות אירופה. האחד בפולין, השני בבלגיה. “בבלגיה זה  היה ברמה הצהרתית ולא הבשיל לכדי חוק”, מסביר הרב מרגולין. בחודש אלול האחרון, בראיון לערוצי התקשורת, הצהיר מר בן וויטס, השר לעניני רווחת בעלי החיים במדינה, כי יפעל לאסור על קיום שחיטה כשרה במדינה, וציין כי הנושא עומד על סדר היום של קבינט הממשלה וצפוי להפוך לחוק האוסר כל שחיטה ללא המום הבהמה באמצעות מכת חשמל כבר בשנת 2015.

במרכז רבני אירופה שמעו על ההצהרה ונכנסו מיד לפעולה. “פעלנו בהרבה אופנים”, מספר הרב מרגולין, “פגישות, דיונים, מכתבים. בסופו של דבר, הצלחנו ברוך ה’, והשר חזר בו מן ההצהרה, ואפילו הוסיף כי יפעל כדי לאכוף את החוק הבלגי המתיר את השחיטה הכשרה”.

לעומת זאת בפולין זה היה סיפור אחר. שם, לאחר מאמצים מרובים של מרכז רבני אירופה, הכריע בית המשפט לחוקה בפולין ברוב של 9 מול 5 שופטים שהחלטת הפרלמנט נוגדת את החוקה הפולנית.

משפטנים רבים העריכו אז, כי לפסק הדין תהיה השפעה מכרעת על המערכות המשפטיות במדינות אירופה כולה, שבימים אלה מתחבטים בסוגיה בעקבות עתירות של גופים שונים, חלקם אנטישמיים מוצהרים, שמבקשים להצר את צעדי היהודים באירופה בדרכים שונות.

אתם קמים בבוקר ומגלים שמדינה אסרה על שחיטה כשרה? איך החוקים הללו מתקבלים?

“לכאורה זה מגיע בהפתעה”, אומר הרב מרגולין, “אבל כל מי שמבין ברזי הפוליטיקה ויודע איך הדברים עובדים, מבין שזה לא סתם מגיע יום אחד בבוקר. תמיד זה מתחיל בקמפיין מתוזמן בכלי התקשורת המסית את דעת הקהל נגד השחיטה הכשרה, מתפרסמים סקרים המצדדים באיסור השחיטה, ישנה פעילות מאומצת של לוביסטים ולחצים על חברי פרלמנט, ואז, כשהתנאים מבשילים, הם מגישים את החוק”.

ספר טיפולים
על כל עוף

ואז אתם נכנסים לפעולה.

“כן. זו עבודה מאוד מאוד מורכבת, עדינה ורגישה”. אומר הרב מרגולין, “רובה נעשית הרחק מאור הזרקורים. אבל היא כוללת בעיקר הרבה קשרי ממשל, המון פגישות, לחצים, שכנועים. הרבה פעמים אנחנו מערבים פוליטיקאים בכירים שתומכים בנו באירופה, מארצות הברית ולפעמים אנחנו נעזרים אפילו במערכת הפוליטית הישראלית. וכמובן הרבה יחסי ציבור נכונים כדי להשפיע על דעת הקהל האירופאית שבדרך כלל היא מוטה לכתחילה”.

“כל הנושא של השחיטה הכשרה, הוא נושא רגיש וחשוב מאוד”, מסביר הרב מרגולין, “זה הרבה מעבר לדיון בצורת המתת הבהמות. יש כאן בעקיפין ניסיון להשחיר את דמותו של העם היהודי. לא לחינם ארגונים אנטישמיים משקיעים בזה כל כך. הם מציירים את השחיטה הכשרה באור מעוות ופרימיטיבי כהתעללות בבעלי חיים, אחר כך את ברית המילה כהתעללות בתינוקות חסרי ישע כל זה חלק מניסיונות להשחיר את פניהם של היהודים, ולהציג את היהדות כסוג של ‘דאעש’, דת חשוכה ופרימיטיבית שאינה מתאימה לציוויליזציה האירופאית. כל זה מוביל בסופו של דבר להצדקת פגיעות ביהודים. זה היה אחד החוקים הראשונים שחוקק הממשל הנאצי כשעלה היטלר לשלטון, היה איסור על שחיטה כשרה”.

המאמצים מתרכזים במישור המהותי, כלומר מנסים לשכנע שהשחיטה היהודית אינה גורמת צער בעלי חיים, או שאלו הם בעיקר מאמצים פוליטיים?

“גם וגם, אנחנו פועלים בכל המישורים ובכל הכלים העומדים לרשותנו. אנחנו עוסקים הרבה בהסברה. אבל גם בתחומים אחרים כמובן. ויש גם דברים שהצנעה יפה להם”.

איך משכנעים חבר פרלמנט אירופאי שהשחיטה היהודית היא ההומנית ביותר?

“בהמון דרכים. ראשית אנחנו מסבירים לכולם ש’צער בעלי חיים’ זה משהו מובנה ביהדות. אנחנו הדת היחידה שיש לנו מצוות ייעודיות למניעת צער בעלי חיים כמו הציווי ‘ונתתי עשב בשדך לבהמתך’. אנחנו מצווים למשל גם לתת אוכל ואפילו מנוחה לבהמה לפני השחיטה. לא עושים את זה בשום מערכת אחרת. מבחינתם חבל להאכיל עופות או חיות המובלות לשחיטה. יש לנו שלש עשרה דינים והלכות הקשורות לצער בעלי חיים, אז שאף אחד לא יבוא ויטיף לנו מוסר על צער בעלי חיים.

“אנחנו גם מסבירים את החומרה שבהשחרת פניה של היהדות ושל היהודים כמיעוט החי באירופה ועל ההשלכות הקשות שעלולות להיות למהלכים כאלו. אנחנו מצביעים על עשרות ליקויים וחוקים שצריך לתקן הנוגעים לצער בעלי חיים, לפני שנטפלים לשחיטה.

“בהולנד למשל, חוקקו חוק נגד השחיטה. החוק בא בעקבות מחקר גדול שערכה אחת האוניברסיטאות באירופה. המעניין הוא, שהמחקר הוכיח שצורת השחיטה היהודית בבהמות אמנם גורמת סבל לבהמה, אולם לעומת זאת, צורת השחיטה בעופות היא הטובה ביותר עבור העופות.

“כשנפגשנו עם אנשי הממשל בהולנד אמרנו להם: אם אתם מקבלים את המחקר קבלו את כולו. אם אתם מחליטים לאסור את השחיטה בבהמות, תחוקקו במקביל שכל המתת העופות חייבת להיות אך ורק בשחיטה. כך הגענו בסופו של דבר להסכמים עם השלטונות שהתירו את השחיטה היהודית.

“במקרה אחר, קמה קבוצה גדולה של חברי הפרלמנט האירופאי וביקשו לחוקק חוק שיחייב לסמן כל בשר שנשחט. ואסביר. בכל שחיטה קורה שבהמות ועופות הופכים טרפה. במקרה כזה, נשלח הבשר למכירה בשוק הכללי. הצעת החוק שהוגשה הייתה שהבשר הזה יסומן במרכולים וברשתות השיווק בטענה של זכות הציבור לדעת.

“החשש מבחינתנו היה כפול. הראשון, צעד כזה היה בהכרח גורם לעלייה דרסטית של מחירי הבשר הכשר היקרים דיים, משום שהבהמות הנמכרות בשוק הכללי משוקללות בתחשיב המחיר. החשש השני היה שוב מהשחרת היהודים משום שסימון כזה קובע למעשה שהשחיטה היא צער בעלי חיים.

“נפגשנו עם רבים מחברי הפרלמנט שחתמו. באחת הפגישות, אמר לנו חבר הפרלמנט שהוא תומך בשקיפות ובזכות הציבור לדעת. אמרנו לו אם כך, אז מדוע לסמן רק שהעוף נשחט? הרי בשם זכות הציבור לדעת צריך גם לפרסם כיצד הוא הובל למשחטה, ומה הוא אכל, כיצד טיפלו בו, איזה זריקות ואלו טיפולים הוא קיבל, מה היה גודל שטח המרעה שלו ובאלו תנאים הוא גדל. למעשה צריך להצמיד ‘ספר טיפולים’ לכל רגל של עוף ולכל נתח בקר, כשהבין את האבסורד שבדרישות הסימון, הסברנו לו על ההשלכות שיכולות להיות בהשחרת פני היהדות. לבסוף הוא התנצל, אמר שארגוני הירוקים הטעו אותו והבטיח לעמוד לצידינו ככל שידרש”.

עבודה קשה וניצחון חשוב

בפולין לעומת זאת, העבודה הייתה הרבה יותר קשה. רוב גדול של הבשר הכשר באירופה ואפילו בארץ ישראל, מקורו בפולין. כך שלאיסור השחיטה שם הייתה משמעות רחבה הרבה יותר. ארגוני הירוקים הצליחו לגבש קואליציה רחבה בעלת רוב מוצק להעברת החוק, ואפילו נסיונות של הממשלה להעביר הצעת חוק מתוקנת ומרוככת, נדחתה ברוב גדול על ידי הפרלמנט.

“הבנו שמאבק בתוך הפרלמנט הוא חסר סיכויים ונועד לכישלון, מה גם שסקרים שפורסמו בהבלטה הראו שרוב גדול של אזרחי פולין תומך באיסור השחיטה. והחלטנו לפנות לבית המשפט לחוקה של פולין. הטענה שלנו הייתה היו לנו למעשה שהחוק אינו חוקתי, כיוון שהוא סותר את ערך חופש הדת המופיע בחוקה הפולנית.

“למען האמת, נעשתה כאן הרבה מאוד פעילות מאחורי הקלעים, היינו צריכים לגייס הרבה מאוד בכירים ומנהיגים מכל העולם. עבדנו מאוד מאוד קשה, המערכת המשפטית, בניגוד למערכת הפוליטית, אינה מערכת שניתנת להשפעה ישירה והכל צריך להיעשות בזהירות ובעקיפין. במהלך המשפט, היה ניסיון של הירוקים לדרוש שהשחיטה תותר אך ורק לצרכי הקהילה המקומית ולא ליצוא, אבל ברוך ה’ ביום רביעי ערב חג הגאולה, אור לי”ט כסלו, דחה בית המשפט העליון של פולין את כל הטענות והתיר את המשך השחיטה הכשרה במדינה”.