“ הצעתי לקבוע את השם “ אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש ”” • פרקים מסיפור חייו של הרה”ח

“הצעתי לקבוע את השם “אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש””  • פרקים מסיפור חייו של הרה”ח התמים ר’ יהושע שניאור זלמן סרברנסקי ז”ל • פרק שלושה-עשר

הביא לדפוס: אברהם רייניץ

לאחר חג הפסח תשי”א החלה תקופה קשה עבור הישיבה. התלמידים שהגיעו לימי החופש – חזרו לבתיהם, ותלמידים חדשים לא הגיעו. מספרם המועט של התלמידים גרם לאווירת נכאים בישיבה.

במקביל, אנ”ש במלבורן בדקו כל הזמן את האפשרות להעתיק את הישיבה למלבורן. דעתם הייתה, שסוד ההצלחה של הישיבה תלוי במיקומה המרכזי ונגישותה למרכזי האוכלוסייה היהודית. הם טענו כי בשפרטון תמשיך הישיבה לדעוך, ואילו אם תעבור למלבורן, היא תתחיל לפרוח.

באותה תקופה מצאו אנ”ש בבערווד, הפרבר המזרחי של העיר מלבורן, שטח גדול של תשעה אייקר, עם בניין גדול מעץ. בחצר הגדולה צמחו עצים גבוהים שהצלו על בניין הישיבה, ומכיוון שהמקום כולו היה על שטח הררי גבוה, שרר שם מזג-אוויר מעולה גם בחודשי הקיץ החמים. הריכוזים הגדולים של היהודים בתקופה ההיא היו בפרבר הצפוני קארלטון, ובפרבר הדרומי קאולפיעלד – שניהם מרוחקים כשעה נסיעה מבערווד.

האם לפתוח ישיבה במלבורן?

ר’ זלמן התפרנס בימים ההם מעבודתו בשדותיו של הרמ”ז פייגלין, ורק בשעות שלאחר העבודה עבד למען הישיבה, בלי לקבל על כך משכורת. היחיד שהיה בישיבה מהבוקר עד הערב, היה הרה”ח ר’ אבא פליסקין. משום כך החליטו אנ”ש לכבד את ר’ אבא לכתוב לרבי על הרעיון להעביר את הישיבה לבערווד.

במקביל למגעים להעברת הישיבה לבערווד, קיבל ר’ אבא הצעת עבודה אחרת. היו אלה אנשי קהילת טשעכין, שכמה מבניהם למדו בישיבה, והיו מודעים למצבה הקשה של הישיבה. עלה בדעתם לפתוח ישיבה בעצמם, עבור הילדים בקהילתם, והציעו לר’ אבא לעבוד עבורם.

ר’ אבא כתב לרבי על הצעת אנ”ש להעביר את הישיבה לבערווד, וגם הזכיר את הצעתם של אנשי טשעכין, שיעבוד עבורם. על כך זכה לקבל את מענה הרבי:

ב”ה, כ”ג אלול תשי”א

ברוקלין

הרה”ח הוו”ח אי”א נו”נ עוסק בצ”צ באמונה כו’ מהו”ר ישראל אבא שי’

שלום וברכה!

קבלתי מכתבו מי”ג אלול, בו מתאר בפרטיות על-דבר מצב הישיבה בשעפערטאן, ותשואות-חן על התאור הפרטי.

ומה ששואל בענין העתקת הישיבה למעלבורן, הנה כפי שאני מבין מתאור המצב, הנה אין מספר התלמידים מספיק בכדי שיוכלו לחלק לשני מקומות, אבל ידוע מרז”ל שאין סותרים בית הכנסת ישן עד שנגמר בנין בית הכנסת החדש, והוא הדין בנדון דידן.

מה ששואל בשביל הב‘… שמציעים לו לקבל ע”ע משרת מלמדות בת”ת של אנשי טשעכין, הנה לדעתי מהנכון שינצלו את כחותיו בהישיבה שלנו, ואם משרה הנ”ל אינה בסתירה לזה, ז”א אשר לא תהי’ טענה אח”כ למה לוקחים אותו למוסד שלנו, אזי נכון הדבר.

ולקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי לו ולב”ב שיחיו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות גם יחד.

בברכה.

ממכתבו של הרבי הבין ר’ זלמן שצריכים להתחיל לבנות את הישיבה בבערווד, ורק לאחר שתיכון שם הישיבה, יהיה אפשר לסגור את הישיבה בשפרטון ולהעביר את התלמידים לבערווד.

אולם רוב אנ”ש הבינו אחרת, וטענו שמכיוון שהרבי כותב שאין מספיק תלמידים לשתי ישיבות במקביל – הרי יש הסכמה מהרבי לפתוח מייד את הישיבה בבערווד ולהעתיק לשם את הישיבה משפרטון.

דעתם של רוב אנ”ש התקבלה באסיפה, והוחלט לערוך מגבית חירום לאסיפת כספים. הרה”ח ר’ אשר ע”ה אברמסון, מרבני העיר סידני, שהיה ידוע כעסקן מוכשר ונואם בחסד עליון, הסכים להצטרף לוועד, על מנת לסייע בהקמת הישיבה. הוא הגיע למלבורן, ונאומיו המוצלחים ריגשו את יהודי העיר. באותה מגבית נאספו סכומים נכבדים לטובת הישיבה.

הרבי מעניק שם לישיבה

העניינים החלו להתקדם במהירות, והיה צורך להחליט מה יהיה שמה של הישיבה. כאמור לעיל, ר’ זלמן כבר שאל על כך את הרבי, אולם לא קיבל מענה. כעת כיבדו אנ”ש את ר’ אשר אברמסון לכתוב על כך לרבי.

באותם ימים, ועוד שנים רבות אחר-כך, לא הייתה בכל רחבי אוסטרליה ישיבה אחרת, וכאשר היו אומרים ‘ישיבה’ סתם, היה ברור שהכוונה לישיבת ליובאוויטש. אבל מכיוון שרצו לקנות בניין, ולעשות הכל באופן רשמי, היו מוכרחים שיהיה שם רשמי לישיבה.

על כך השיב הרבי במכתב מי”ט אלול ה’תיש”א:

הרה”ג והרה”ח וו”ח אי”א נו”נ עוסק בצ”צ וכו’ מוהר”ר אשר שי’

שלום וברכה!

בעתו קבלתי מכתבו ואת כת”ר רב הסליחה אשר מפני רוב הטרדות והעבודה העמוסה לא יכולתי לענות כראוי על שני מכתביו ע”ע. ובטח בימי הרחמים והרצון האלו יסלח גם על זה.

נהניתי לקרות בכתבו פרשת הדברים איך שהשתדלו ומשתדלים גם עתה בקנין בנין בשביל הישיבה במלבורן, ואשר הצליח הוי’ חפצם למצוא בנין המתאים ובלי ספק אשר במשך הזמן יהיו גם-כן כל האמצעים הדרושים להתשלום בעד הבנין, והעיקר אשר ירבה השי”ת גבולם בתלמידים טובים, וכאשר יהי’ העיקר, בדרך ממילא יהיה גם-כן הטפל.

בנוגע לשאלתם על-דבר השם, הנה אם כבר קראו את השם אין לשנות, אבל אם הוא אצלם עדיין קודם ההחלטה, ונוסף על זה אשר על-כל-פנים במשך זמן הראשון אי אפשר יהי’ לסדר את המוסד מתאים לכל הדרישות הרצויות כפי רוח אנ”ש, הרי הצעתי לקבוע את השם “אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש”, אשר בכלל המוסדות חינוך שפותח אני עתה, משתדל אני, אם רק מתאים הדבר, לקראם בשם כ”ק מו”ח אדמו”ר, אשר מימיו אנו שותים ומפיו אנו חיים.

גודל הענין של יסוד והתפתחות ישיבה על טהרת הקדש

– אשר חומר בקודש אפילו מבתרומה, והרמז בזה ידוע, אשר תרומה זהו בעולם הבריאה, וקדש, שאמרו על זה בזוהר (ח”ג צד, ב) מלה בגרמי, הרי זה עולם האצילות, שלכן ג”כ רביעי הוא רק בקדש, וחלק המתאים בזה בתורה הוא חלק הסוד שבתורה, וכידוע אשר פרד”ס דתורה סודה וקבלה הוא בעולם האצילות –

היינו לימוד תורה מיוסד ומואר במאור שבתורה הוא פנימיות שבתורה, תורת החסידות, אין לשער ולפרט אפי’ בשנים כתקונם, ובפרט בשעת חירום זו, שנתפזרו בנ”י למקומות רחוקים איש מרעהו, ונתפזרו ג”כ כחות הנפש מרוב הטרדות והדאגות באופן מבהיל לגבי שנים שעברו, ועל אכו”כ שצריך לחפש ולחתור ביגיעה עצומה אחר כל ענין המאחד, ובפרט בתורה, שאף על פי שתורה אחת לכלנו, הנה האחדות שבה נדגשת ונבלטת ביותר בפנימיות התורה. וכמו שעל פי פשוט אין שם ענין של מחלוקת והפלוגתות כל כך כמו שהוא בנגלה שבתורה, ובשרש הדברים כיון שזהו מאילנא דחיי ולא מאילנא דטוב ורע, וכמבואר באגה”ק סכ”ו, מובן ממילא דלית תמן לא קשי’ ולא מחלוקת כו’ (עיין שם בזוהר ובאגה”ק). ובפרט בימינו אלה דעקבתא דמשיחא, אשר קרב קץ גלותנו וביאת משיח צדקנו, הרי על אחת כמה וכמה שגדל ענין הבאת אור למקום חדש, ובפרט כשמביאים המאור מקור האור.

ואני תפלה אשר חפץ הוי’ בידם יצליח, בעגלא דידן – וכמבואר במאמר שנדפס לי”ב תמוז השתא שיהי’ בטבע למעלה מדרך הטבע, וילך האור הלוך ואור, עד כי לילה כיום יאיר. וכבר הובטחו מפי רז”ל, אשר כל המתעסקים בזה ובכגון זה זכות הרבים תלוי בהם להשפיע להם ברכת טוב בכל המצטרך להם ולכל אשר להם.

בפרישת שלום כל החבורה שי’ ונא ונא מטובו למסור לכל אחד ואחד בפרט, וכיון שבחרו בכת”ר בתור שלוחם להודיעני על דבר בשורה טובה הנ”ל, הנה ברך אשיבנו על-ידי כת”ר לכל אחד ואחד מהם בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.

מ. שניאורסאהן

מוסג”פ קטע משיחת שבת מברכים ר”ח אלול אשר בטח יפרסמנו באופן המתאים. וחוברת ע”ד עסקנות ציבורית אשר בטח ימצא בה ענין רב.

‪*

לקראת השנה החדשה שלח הרבי לר’ זלמן מכתב ברכה:

ב”ה, שלהי אלול תיש”א

ברוקלין, נ.י.

הוו”ח אי”א נו”נ וכו’ מהו”ר שניאור זלמן שי’

שלום וברכה!

הפ”נ והמכ’ שלו נתקבל. ובהצעתו לקבל עליו איזה ענין – יקבל קיום הציווי עבדו את הוי’ בשמחה. ועיין זח”ב קפ”ד, ב. – ולקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי לו ולב”ב שיחיו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות גם יחד.

בברכה

מנחם שניאורסאהן