כ”ק אדמו”ר הזקן:

לפני ה’ תטהרו

כ”ק אדמו”ר הזקן: נאמר “מקוה ישראל ה’”. מכאן שבחינת שם הוי’, היא מקוה לטהר את ישראל. אולם, מהכתוב “לפני ה’ תטהרו”, שנאמר בעניין יום הכיפורים, אנו למדים, שיש מה שאינו נטהר מבחינת שם הוי’, אלא צריך לעורר עבור כך מדרגה שהיא לפני (לפני ה’ תטהרו), דהיינו למעלה - משם הוי’, ומשם “תטהרו”.

(לקוטי תורה, דרושים לראש השנה, נו, א)

טהרה (תשובה) וקדושה (מעשים טובים)

כ”ק אדמו”ר האמצעי: תשובה ומעשים טובים, נקראים טהרה (תשובה) וקדושה (מעשים טובים - תורה ומצוות). טהרה מביאה לידי קדושה, ואין קדושה ללא שתהיה טהרה תחילה. המהות של הטהרה היא לנקות ולברר את כל הפסולת והלכלוך הרוחניים, ניקוי בתכלית מן הרע ה”דק”, וזוהי טהרה מהעכרוריות, כטובל במקוה, שהטמא יטהר.

או אז, יעלה מטהרה אל הקדושה, לקבל את אור הקדושה, שהוא בחינת “קודש האלוקי”, בעצם הוויתו, באמצעות לימוד התורה וקיום המצוות.

(תורת חיים, שמות ח”א, ז, א)

“כה” ו”זה” - טהרה וקדושה

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: “כה” ו”זה”. שתי לשונות של גילוי אלוקי הן. “כה” - לשון המורה על הסתר מסויים, ואל הנביאים ה’ מדבר בלשון “כה”. לעומת זאת אל משה רבינו ה’ מדבר בלשון “זה”, שמורה על גילוי נעלה יותר.

כך גם בכהנים והלוויים. בכהנים נאמר, בפרשת תצוה - “וזה הדבר אשר תעשה להם”, דהיינו בלשון “זה”. לעומת זאת בלוויים נאמר “וכה תעשה להם לטהרם” - לשון “כה”. ולשון זו נאמרה בהתייחסות לטהרה - “לטהרם”. אולם בכהנים נאמר “קדושים תהיו” - קדושה שלמעלה מטהרה, ולכן נאמר בהם לשון “זה”, שהיא למעלה מלשון “כה”.

(אור התורה, במדבר כרך ד, עמ’ א’רפה)

תחטאני באזוב ואטהר

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: אחד הפירושים למילה “חטאת” הוא מלשון טהרה, כפי שנאמר “תחטאני באזוב ואטהר”, וכמו שנאמר “וחטא את הבית” ותרגם אונקלוס: “ודכי ית ביתא” (וניקה את הבית). ונקיות - (חטאת), מביאה לידי טהרה.

פירוש נוסף ישנו לחטאת, והוא מלשון חיסרון, כמו שנאמר “והיינו אני ושלמה בני חטאים”, ופירש רש”י: “כלומר - חסרים”. וצריך להבין: איך ייתכן שהמילה חטאת סובלת שני פירושים הפכיים, לשון חטא וחיסרון, ולשון טהרה וניקיון? אלא שנקודת הביאור בזה היא שחטאת לשון טהרה - זהו קרבן חטאת, שמנקה ומטהר את החטא והחיסרון.

(תורת שמואל תרל”ט ח”ב, עמ’ תמז ואילך)

כלי (טהרה) ואור (קדושה)

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: ההבדל בין טהרה לקדושה: גדר טהרה שייך ב”כלי” לבחינת האור, שכן ה”כלי” הוא בבחינה של “מציאות דבר” על כל פנים, ואם כן שייך בזה עניין של טהרה מהישות. ברם באור האלוקי עצמו, לא שייך גדר טהרה, שהרי הוא בחינת האין האלוקי בעצם, והוא בבחינת “קודש”, שמובדל לגמרי מבחינה זו, ומכל עניין.

(ספר המאמרים תער”ב, חלק שני, עמ’ תתקז)

קנין משיכה ברוחניות

כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: כשמתעורר האדם מלמעלה, ברוח טהרה, הרי הוא יוצא מאפילה לאור גדול. מצב זה הוא כמו יציאה ממקום למקום, שזהו “שינוי רשות”, ולכן נקרא הדבר בשם “משיכה”, שהוא אחד מדרכי הקניה, שהקונה מושך את החפץ הנקנה, מרשות המוכר לרשותו. וכך הוא ברוחניות כשהקב”ה פועל על היהודי “משכני אחריך נרוצה”, שהוא עניין המשיכה מלמעלה על ידי רוח הטהרה העוברת על האדם, ו”ממשיכו” ממקומו באשר הוא להעמידו בקרן אורה.

(ספר המאמרים תרצ”ב, עמ’ שפא)

דרגות בטהרה

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: כ”ק מורי וחמי אדמו”ר (מוהריי”צ) אומר שאין דומה זמן טבילת טהרה, ימי החול בכלל, ימי הקריאה בשני וחמישי, ימי תענית, ערבי שבתות ומועדים וערב ראש השנה ויום הכיפורים, שבתות ומועדים. בכל סוג מהם, ישנה המעלה המיוחדת לו.

וכמובן, שכמה עליות יש בזה, על פי מה שכתב הרמב”ם, שכל דבריו הם בתכלית הדיוק, בסיום וחותם ספר עשירי הוא ספר טהרה, שמבאר אשר הטבילה והביאה במים, רומזת להבאת נפשו במי הדעת. וכדברי המשנה: “מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב”ה מטהר את ישראל”.

(לקוטי שיחות כרך לט, הוספות, עמ’ 281)