נקהלים אל המלך! דְּרָשׁ נָא דּוֹרְשֶׁיךָ בְּדָרְשָׁם פָּנֶיךָ הִדָּרֵשׁ לָמוֹ מִ

נקהלים אל המלך!

דְּרָשׁ נָא דּוֹרְשֶׁיךָ בְּדָרְשָׁם פָּנֶיךָ הִדָּרֵשׁ לָמוֹ מִשְּׁמֵי מְעוֹנֶךָ
וּלְשַׁוְעַת חִנּוּנָם אַל תַּעְלֵם אָזְנֶךָ

- “במוצאי מנוחה”, סליחות ליום ראשון.

אחי התמימים,
שהגיעו אל המלך מכל קצוי תבל!
ברגעים שבהם אנחנו נסחפים אל עיצומו של חודש תשרי מרומם במחיצת הרבי מלך המשיח שליט”א, כדאי לתת את הדעת על התזכורת החשובה והעיקרית שנאמרה בשיחת כ”ה אלול תנש”א. באותה שיחה מביא הרבי את המשל מבן המלך והאבן שבכתר אותה שוחקים לעפר, ומבאר - שבכך מרומז, בעצם, שמצב של גלות נחשב כ’אבק ועפר’ לעומת מצבו האמיתי של יהודי, בן מלך.
הרבי ממשיך ומסביר, “שענין הגלות הוא לא רק כאשר בן המלך נמצא במעמד ומצב של התעלפות (כבמשל הנ״ל), אלא גם כאשר בן המלך הוא בכל התוקף שלו, במעמד ומצב רוחני נעלה כו’, אלא שאינו סמוך על שולחן אביו המלך - הרי זה אצלו מעמד ומצב של גלות, ובמילא, כל העילויים שיהיו אצלו אינם אלא כמו עפר ואבק בלבד לגבי המעמד ומצב האמיתי שצריך להיות אצל כל אחד ואחד מישראל בכל משך ימי חייו, סמוך על שולחן אביו המלך”.
מכאן לומד הרבי עד כמה חשוב להדגיש שאנחנו מחכים לגאולה האמיתית והשלימה, באמיתתה ובשלימותה - ולא מוכנים להסתפק בשום פשרה אחרת. כל דבר אחר, חשוב ככל שיהיה, הוא מבחינתנו לא יותר מאבק ועפר - כי הרי מגיעה לנו גאולה אמיתית ושלימה!
זה הזמן להכניס בפרופורציה הנכונה את כל החוויות הרוחניות הנפלאות שקיבלנו ונקבל כאן אצל המלך, ולזכור שה–כ–ל כאין ואפס מול הדבר האמיתי, שלו אנחנו מחכים באמת. שבשבילו הגענו הנה. שלא נזוז ולא נרפה עד שנראה אותו מול עינינו. רצוננו לראות את מלכנו!
על הזעקה הזו נחזור שוב ושוב, ולא נירגע - -
אמנם כבר נאמר לנו שלו היו מתכוונים ומבקשים וצועקים באמת, כבר היה משיח בא; אבל למען ה’, מה יש כאן אם לא זעקת אמת?!
האם אלפי התמימים שגירדו פרוטה אחר פרוטה במאמץ רב, רק כדי לחזור הביתה אל הרבי - אינם מתכוונים באמת? האם מאות מאברכי אנ”ש, צעירים יותר ופחות, שהגיעו הנה במסירות נפש ונזרקו מבלי שיהיה להם מושג היכן יניחו את ראשם הלילה, רק בגלל שנת הקהל שבערה בעצמותיהם - אינם מתכוונים באמת? האם קהל האלפים שמצטופף שעות ארוכות מול המלך, בתפילות, בתקיעות ובהתוועדות, עם בקשה ודרישה אחת ויחידה - אינם מתכוונים באמת?
רבי, אם לא בתשע”ו, לפחות עכשיו - היענה לבקשה הטהורה הזו. הגלה נא. אנחנו כל כך רוצים להכריז לפניך, וגם לראות את העידוד בחזרה –
“יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!”
מענדי
קבוצה ע”ו לעד! 770 בית משיח

שבוע מרומם זה של ימי הסליחות בבית חיינו, החותם את שנת הקהל תשע”ו - נפתח בסערה עם זרם אורחים שהולך וגובר מרגע לרגע. המראות המוכרים מודיעים על תשרי תשע”ז שנכנס: עוד ועוד “פנים חדשות” הבאים בשערי בית חיינו כשאושר קורן מעיניהם, החיבוקים והנשיקות, המזוודות הגודשות כל פינה באיזור הכניסה ל–770 וברכות ‘הגומל’ מכל צד ופינה בקריאת התורה של שני וחמישי. בכל תפילה עם הרבי אפשר להרגיש שהצפיפות עולה בהרבה מהתפילה הקודמת. בכל שירת ‘יחי’ של לפני ואחרי התפילות אפשר לראות את האש היוקדת בעיניהם של אורחים טריים שזה עתה נחתו, והם לא מוכנים להמשיך עם שגרת החיים ב–770 שאנו הותיקים אולי התרגלנו אליה - הם רוצים לראות את מלכנו, בלי שום תירוצים!…

נראה שהשנה זרם האורחים גדול אף יותר משנים שעברו. אולי בגלל הגדילה המתמדת במספרם של החסידים שהרגש החסידי מאיר בהם בגלוי, אולי בגלל הרצון לנצל ולחטוף את הימים האחרונים של שנת הקהל, ואולי סתם כך - בלי סיבה. האם צריכים לחפש סיבות לעוד ועוד בנים שחוזרים אל אבא, הביתה?…

החל מיום שני השבוע, זוכים אנו מידי בוקר לאמירת הסליחות במניין של הרבי מלך המשיח שליט”א. למרות השעה המוקדמת, איש אינו מוותר על הזכות, כמובן. הצפיפות במקווה בשעות המוקדמות הופכת לחלק טבעי מאוירת ה’תשרי’, ובשעה 7:00 בבוקר מתחילות הסליחות כשהזאל מלא מפה לפה.

ביום שלישי בשעות אחר הצהריים נערך ב–770 כנס הקהל המסורתי לנשי ובנות חב”ד, המתקיים מידי שנה לקראת ראש השנה וזוכה להשתתפותו של הרבי מלך המשיח שליט”א. תלמידי התמימים מפנים את הזאל ועוברים ללמוד בעזרת הנשים או במקומות אחרים, ובינתיים מסדרים האחראים את ספסלי הזאל ובעיקר - מכינים את מקומו של הרבי על בימת ההתוועדויות. אלפי נשים ובנות משתתפות בכנס, הנמשך עד תפילת ערבית, והן מנצלות את ההזדמנות לשאת תפילה קצרה באותם חלקים של 770 שהכניסה אליהם נמנעת מהן במשך השנה.

ביום רביעי בשעה 19:30 בערב מתקהלים אלפי האורחים שהגיעו ל–770 בימים האחרונים לכינוס ‘ברוכים הבאים’ שעל ידי ארגון אש”ל הכנסת אורחים (ראה מסגרת).

בלילה, מתקיימת התוועדות מרכזית לתלמידי התמימים עם הרה”ח ישראל גרינברג שי’ הסוחף ומרתק את התמימים עד השעות המאוחרות.

ביום חמישי, בשעות הערב, מתחילה הנהירה ההמונית לכיוון שדרת איסטערן פארקוויי מול בית משיח 770. תושבי השכונה - אנשים נשים וטף - והתמימים האורחים מתקהלים לערב חגיגי וכינוס ‘הקהל’ החותם את שנת הקהל, שמתחיל בשעה 19:30 (דיווח מפורט במדור החדשות).

לאחר תפילת ערבית עם הרבי מלך המשיח שליט”א, נפתח ב–770 ליל שישי בשטורעם מיוחד. ההתוועדות המרכזית מאורגנת על ידי ארגון אש”ל הכנסת אורחים, ובה משתתפים הרה”ח ניסים לגזיאל שי’ והרה”ח חיים שלום דובער ליפסקר שי’. כמו כן מתקיימות התוועדויות רבות נוספות.

ביום שישי בבוקר, לאחר תפילת שחרית, יוצאים תלמידי התמימים לכבוש את העיר בשליחות המלך. התמימים מהקבוצ’ס יוצאים ליהודים מהמסלולים הקבועים, שרובם יסגרו את חנויותיהם ביום ראשון - וזו ההזדמנות לברך בברכת ‘שנה טובה’, לחלק לוחות שנה ומתנות לחג, ולהתוועד על הגאולה האמיתית והשלימה שבפתח.

שאר התמימים האורחים מתפרשים על כל פינות העיר ומוצאים איש איש את מקומו, כאשר מאות הנחות תפילין ותקיעות שופר מצטברות לזכות עם ישראל לשנה הבעל”ט.

השבת האחרונה של הקהל…

אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה’ אֱלֹקֵיכֶם . .
כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל . . מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ

שבת קודש פרשת ניצבים, כ”ח אלול. עם כניסתה של שבת קודש - השבת האחרונה של שנת הקהל תשע”ו - 770 מלא וגדוש באלפי האורחים. בעצם, כמעט כל האורחים שהגיעו לראש השנה נמצאים כאן. כידוע, הקב”ה מברך את השבת הזו - ולולא הברכה הזו קשה להבין איך כמות אורחים כה גדולה נדחסת בזאל, והצפיפות הזו עוד תגדל בראש השנה פי כמה…

זמן ארוך לפני קבלת שבת שקועים התמימים הרבים בלימוד חסידות כהכנה לתפילה, ומדקדקים הדק היטב בדבר מלכות של שבתות ניצבים–וילך על חידושו המופלא של האדם הממליך את הקב”ה על כל הבריאה.

ועד חיילי בית דוד לא מפסיק להפתיע בהוצאה לאור מאסיבית במהדורת ‘תשרי’ חגיגית: הגיליונות ‘זיך האלטן בא דער קליימקע’, הקטנים בכמות ומרובים באיכות מתחילים לצאת בשבת זו, ומעתה ואילך מידי יום–יומיים. גם סדרת החוברות המוגדלות של תשרי מתחילה להופיע היום, כאשר ראשון הקבצים - ‘בחצרות קדשנו’ - המלא וגדוש בתיאורים חיים של נסיעת חסידים לרבי במשך השנים, מופץ ומתקבל בהתלהבות בין האורחים.

גוש האורחים העצום הנדחס בין קירות הזאל מזכיר חבית אבק שריפה, שחסר רק ניצוץ קטן וכבר היא כולה בוערת. הניצוץ מופיע דקות מספר לפני תחילת התפילה, כאשר שירת ה’יחי’ פורצת מאחת הפינות - ותוך רגע גועש ורועש הזאל כולו. עיני האורחים בוערות, עצמותיהם מיטלטלות מצד לצד וכולם מתכוננים לרגע הנכסף בו יופיע המלך במלוא הודו והדרו.

ומכאן לשירת ה’יחי’ שאחר “לכה דודי”, שאף עט בעולם לא יוכל לתארה. ברגעים אלו נשפכים מליבות האורחים כל הרגש שהצטבר במשך שנת ניתוק ארוכה. הציפיה לחזור הביתה, הגעגועים לאבינו מלכנו ובעיקר - הדרישה הבלתי מתפשרת: רצוננו לראות את מלכנו! לא בשביל חויה רוחנית כזו או אחרת עשינו את המאמץ, ושום דבר לא יספק אותנו. רוצים רק אותך, אותך בעצמך!

השכם בבוקר יום השבת מתמלא 770 באומרי התהלים במניין הרבי שליט”א המתחיל בשעה 8:30. בין לבין, מספיקים כמובן ללמוד משהו כהכנה לתפילה, וממשיכים בתפילה עם הרבי מלאת חיות ושמחה.

לאחר מכן נעמד הקהל הקדוש הכן לקראת המלך, להתוועדות קדשו שמתחילה בשעה 1:30. הלב נקרע מול כל כך הרבה אורחים, המצטופפים בתמימות ובצמאון, כשעיניהם נשואות אל מלכנו משיחנו - מחכים לראות בקיום דבריו הקדושים, בהתוועדות שבת זו, בשנת תנש”א: “שעוד ביום הש”ק זה, קודם תפילת המנחה וקריאת התורה שבה - תבוא הגאולה האמיתית והשלימה, וכל בני ישראל הולכים לארץ הקודש“… והרי התקווה הנפשית הזו אינה פרי בטנם. הרבי בעצמו החדיר והבטיח זאת שוב ושוב, ואם כן… היתכן?!

בהמשך להתוועדות עם הרבי מתוועדים אנ”ש והתמימים בכל פינות הזאל הגדול. בין המתוועדים - הרה”ח אהרן לייב רסקין שי’, הרה”ח זושא זילברשטיין שי’, הרה”ח מנחם מענדל יוזביץ’ שי’, הרה”ח יאיר רוזנטל שי’ ועוד.

במוצאי שבת קודש, נכנסים ללילה האחרון של שנת הקהל, שהוא גם ליל יום ההולדת של ה’צמח צדק’ - שהשנה היא שנת הק”ן להסתלקותו. יום רצון מסוגל לגאולה האמיתית והשלימה, מכל בחינה ומכל צד, כפי שמסביר הרבי שליט”א בדבר מלכות דיום זה - שיחת ערב ר”ה תשנ”ב.

אנ”ש, התמימים והאורחים מנצלים את הרגעים ומתוועדים כדת היום. ב–770 נפתחת התוועדות סיום הרמב”ם הקבועה בארגון הרה”ח מנחם גרליצקי, לרגל סיום הלכות נחלות וספר משפטים והתחלת הלכות סנהדרין וספר שופטים. בחדר האוכל 1414 מארגנת מחלקת ההתוועדויות של אש”ל התוועדות עם הרה”ח דוד כהנוב שי’, משפיע בישיבת אהלי תורה. כמו כן מארגנים הגבאים ב–770 התוועדות בראיית מראות קודש מהרבי מלך המשיח שליט”א מהתוועדות ערב ר”ה תשמ”ג.

רוצים לזכות עוד השנה!

הַמֶּלֶךְ פְּאֵר בֵּית ה’ עֵינַי יְשַֹבֵּרוּן וְכָל הָעָם יַחַד לְשִׁמְךָ יַאְדִּירוּן
אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וְהַכֹּל יְשׁוֹרֵרוּן וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ

- “מלך אחד”, סליחות לערב ר”ה

 

כ”ט אלול, ערב ראש השנה תשע”ז. על כל צעד ושעל במהלך היום מרצדות המילים “הפעם האחרונה בשנה”… לא יאומן שהגענו אל היום האחרון של שנת הקהל תשע”ו. השנה שבה היינו בטוחים שהנה הנה זה בא, השנה שתכננו לא רק לסיים אלא אפילו להתחיל בתוך בית המקדש השלישי - והנה גם היא חולפת… עד מתי?!

הסליחות האחרונות של השנה מתקיימות בשעה 7:00 בבוקר, ו–770 מלא מפה לפה באנ”ש והתמימים המבקשים את התגלותו של הרבי, ומתחננים “דעני לתבירי ליבא ענינא”. לאחר מכן מנצלים את הזמן ללימוד החסידות האחרון של השנה.

בשעות אלו ניתן לראות בכל פינות 770 חסידים היושבים ברצינות עמוקה תוך כדי כתיבת הפ”נ לרבי מלך המשיח. כל מילה היא מחושבת. כל מילה תעבור מול עיניו של הרבי, כל בקשה תזכה להכלל בתפילתו של הרבי ברגעים הנשגבים שלפני התקיעות - ועלינו להיות כלי ראוי לכך… אברכי אנ”ש גם חותמים על הפ”נ הכללי, שיוגש היום לרבי.

בשעה שלאחר מכן עורכים אנ”ש והתמימים את התרת נדרים - על הספסלים, על הרצפה ובכל פינה אפשרית ובלתי אפשרית. באזניים מהדהדים דבריו של הרה”ח אלעזר קעניג שי’, הזועק מקירות ליבו - שביום זה, כשכולנו נקראים “דיינים מומחים”, עלינו לנצל זאת ולפסוק את הפסק העיקרי עליו עורר הרבי שוב ושוב: הפסק דין ש”הנה זה בא”, ו”יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!”

אנ”ש והתמימים יוצאים למבצעים בכל רחבי העיר - בפעם האחרונה לשנת הקהל זו. במהלך שעות היום רבים נוסעים להשתטח על הציון הקדוש של כ”ק אדמו”ר הריי”צ נ”ע, כנהוג ביום זה על ידי חסידים, ובראשם הרבי שליט”א.

כשעה לפני תפילת המנחה - כך קבע אדמו”ר הריי”צ במכתבו הידוע - מתחילה אמירת התהלים של ראש השנה. ואכן, בשעה זו מתחילה הרחבה מול 770 להתמלא באנ”ש והתמימים הצובאים על הפתח ומחכים להכנס, כאשר את ההמתנה מנצלים לאמירת תהלים.

תפילת מנחה במניין של הרבי שליט”א נקבעה לשעה 17:15, וזמן מה אחר כך נפתחים דלתות 770 והקהל העצום נוהר פנימה. בסיום התפילה נעמד הרה”ח אלעזר קעניג שי’ על מדריגות בימת הרבי שליט”א ומקריא את הפ”נ הכללי בשם כל אנ”ש, ובו בקשתם לשנה טובה ומתוקה בכל המצטרך - ובעיקר, כמובן, התגלותו של הרבי תיכף ומיד ממש.

אלו הרגעים האחרונים של תשע”ו. כל אחד מצטופף במקומו ב–770 - המקום ששתי הרגליים יכולות להדחק בו רק בניסי ניסים - שקוע בספר התהלים. אלו הרגעים האחרונים של שנת הקהל, בהם מנסים עוד ועוד מהמוני החסידים ‘לעלות על העגלה’ ולערוך כינוסי הקהל ספונטניים. אלו הרגעים בהם בוקעת התחינה מעומק הלב: “ברך עלינו ה’ אלקינו את השנה הזאת”, שעוד בשנת תשע”ו נזכה להתגלות המיוחלת…

שנה חדשה עם המלך

שְׁמוֹ מְפָאֲרִים עֲדַת חֶבְלוֹ
וְנַעֲרָץ בְּאֶרְאֶלֵּי קֹדֶשׁ הִלּוּלוֹ
וּבְהֵיכָלוֹ כָּבוֹד אוֹמֵר כֻּלּוֹ. קָדוֹשׁ

- “שמו מפארים”, שחרית לראש השנה

יום א’ דראש השנה תשע”ז. שנת תשע”ז פורשת את כנפיה על 770 כאשר אלפי בנים עומדים ניצבים “לאחדים כאחד” מול אביהם המלך, שקועים באמירת תהלים, וברגעים שלפני תפילת ערבית - פורצים בשירת ‘יחי’ במנגינת ‘כתיבה וחתימה טובה’. ים החסידים הדחוס נבקע לשניים בצורה מופלאה שלא נתפסת בשכל, והכל מתכוננים בחרדת קודש לכניסתו של אבינו מלכנו לתפילה הראשונה של תשע”ז.

בשעה 19:15 נפתחת תפילת ערבית באמירת תהלים לרגעים מספר, כנהוג, ולאחריה נשמעת בעוז שירת ‘אבינו מלכנו’ מול פני אבינו מלכנו. הש”ץ הרה”ח מרדכי ברקוביץ’ שי’ פותח בתפילה לבבית, כדרכו, והקהל מצטרף, כשמול העינים מרצדים דברי מלכנו בדבר מלכות דימים אלו: “גודל הפלאת עבודתם של רבותינו נשיאנו בתפילת ערבית דליל א’ דראש השנה . . ומזה מובן שמעין זה ושמץ מנהו צריך להיות גם אצל כל אחד ואחד מהחסידים”.

לאחר התפילה נוהג הרבי לברך את הקהל בברכת “גוט יום טוב” ו”לשנה טובה תכתב ותחתם”, והקהל משיב בברכה ופורץ בשירת ‘יחי’ סוערת, כשאחריה ריקוד ה’יחי’ הראשון של השנה. האורחים הרבים נוהרים אל סעודת החג בבתי אנ”ש או בחדר האוכל של אש”ל, ורבים אחרים נשארים ב–770 כשהם שקועים בתפילה ובהתבוננות.

השכם בבוקר החג מתחילים אלפי המתפללים למלא את 770, כאשר השעות שעד לתפילה מנוצלות לאמירת תהלים ולימוד חסידות בעניני החג. כמובן, שכל אחד ואחד מהאורחים משקיע מחשבה רבה בתפיסת מיקום אסטרטגי בו יוכל לעמוד בשעת התקיעות, ובעזרת ה’ - גם לראות בעיני בשר.

החל משעות אלו עומד בלובי של 770 הרה”ח מנחם גערליצקי שי’ על יד מפת העיר הענקית שנתלתה במקום מערב החג, ובידו רשימת כתובות ארוכה להולכים למבצע שופר. רבים מאנ”ש והתמימים מספיקים לחטוף לפני התפילה יציאה למבצעים ולזכות יהודים רבים במצות היום.

בשעה 10:00, לאחר שירת ‘יחי’ סוערת, ניגש הרה”ח אלעזר קעניג שי’ ועובר לפני התיבה עד “המלך”. בתפילת שחרית עובר לפני התיבה הרה”ח זלמן גולדשטיין שי’.

לאחר קריאת התורה, גובר המתח ועולה. עיני כולם נשואות אל הבימה ואזניהם כרויות לשמוע את הרבי שליט”א קורא את ההפטרה, וכמובן שבינתיים מתכוננים לתקיעות, ותופסים מקומות על כל פיסת ספסל וכל זיז אפשרי…

כמה מהאחראים נושאים את חבילות הפ”נים לעבר בימת קריאת התורה. מול העינים מצטייר כעת סדר העבודה המופלא והשמיימי בו נוהג הרבי ברגעים נשגבים אלו: התפילה או הניגון החרישי, ההתעטפות בטלית יחד עם חבילות הפ”נים, סידור השופרות… בודאי אלו הרגעים בהם מעתיר הרבי עבורנו ופועל את מילוי כל בקשותינו הרבות. בודאי ללא כל ספק, שאחרי מה שפועל הרבי ברגעים אלו, את התקיעות כבר נזכה ונשמע אך ורק ממנו בעצמו - וכפתגמו של ר’ מענדל פוטרפס: “תקיעת שופר מותר לשמוע רק מאדם ולא מבהמה”…

בינתיים נעמד על הבימה הרה”ח שלמה מאיעסקי שי’, וההכרזה המסורתית מהדהדת ב–770 ונוקבת כליות ולב: “בשיחת ערב ראש השנה תשנ”ב אומר הרבי”… ולאחר הציטוט המפורסם על העבודה של קבלת המלכות, כפי שמתגלית על ידי דוד מלכא משיחא - מכריז ואחריו כל הקהל כהד: “יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד”!

אף אחד לא מוכן לשמוע תקיעת שופר מפה זר. הכל מתכוננים בחרדת קודש לכך שאת התקיעות של תשע”ז נשמע מפי מלכנו. בינתיים, ברגעי ההמתנה, מתחילים לנגן את ניגוני רבותינו נשיאנו. השירה הרועמת מתגברת ועולה מרגע לרגע, ומגיעה לשיא כאשר פורצים בשירה העשירית - שירת ה’יחי’ - מהמיית ליבם של המון החסידים המקיימים את בקשת “תמליכוני עליכם”.

והנה, הדקות חולפות, השעון מסתובב וההתגלות מתמהמהת… למרבה התמהון, ובאופן שממש לא ברור כיצד, מתחילים הפסוקים ולאחריהם התקיעות… כאשר איננו זוכים לראות ולשמוע… איך, כיצד?! אי אפשר להבין.

לאחר ה’חזרת פנים’ ושירת ‘יחי’, ניגש הרה”ח מרדכי ברקוביץ’ שי’ ופותח ב”הנני העני”.

התפילה מסתיימת - בשלושים התקיעות האחרונות - בסביבות השעה 15:15, והגבאי מכריז על זמנה של תפילת מנחה בשעה 17:30. קצת יותר משעתיים זה בהחלט זמן מנוחה קצר, במיוחד למתפללים במניינו של הרבי שעומדים על רגליהם שעות רבות בתנאים קשים - ואף על פי כן רבים לא מוותרים, וכחיילים אמיתיים יוצאים למבצע שופר בכל האיזור.

לאחר תפילת מנחה מצטופפים סביב בריכת התשליך מאחורי 770, מתכוננים לראות את מלכנו משליך את הגלות הארורה אל מצולות הים.

כְּבַקָּרַת רוֹעֶה עֶדְרוֹ

מַעֲבִיר צֹאנוֹ תַּחַת שִׁבְטוֹ
כֵּן תַּעֲבִיר וְתִסְפֹּר וְתִמְנֶה וְתִפְקֹד נֶפֶשׁ כָּל חָי

- “ונתנה תוקף”, מוסף לראש השנה

תפילת ערבית של ליל ב’ עם הרבי שליט”א מתחילה בשעה 19:15 באמירת תהלים קצרה ולאחריה שירת ‘אבינו מלכנו’, כאתמול. הש”ץ בתפילה זו הוא הרה”ח שמעון הרץ שי’.

 תפילת שחרית בבוקר היום השני מתנהלת, למרבה הצער, כאתמול - מבלי שנזכה לראות ולשמוע. הש”ץ בתפילת שחרית הוא הרה”ח אלעזר קעניג שי’ - עד “המלך”, ולאחר מכן הרה”ח יעקב הרצוג שי’. בתפילת מוסף הש”ץ הוא הרה”ח שמואל מנחם מענדל בוטמן שי’.

התפילה מסתיימת בשעה 14:45, ועד תפילת מנחה נשארות קצת יותר מ–3 שעות, המנוצלות גם היום למבצעים בכל השטורעם על ידי חיילי הרבי. בשעות אלו מתחילים האחראים לעמול על סידור 770 להתוועדות קדשו של הרבי שליט”א מלך המשיח שתתקיים בערוב היום.

לקראת תפילת מנחה מלא 770 בצפיפות גדולה, כאשר פירמידות מתנשאות בכל קצוות הזאל. כל אחד תופס את מקומו לקראת ההתוועדות, לאחר נטילת ידים, ועומד מוכן להתגלות שבודאי תהיה תיכף ומיד ממש - כי הרי כבר עברו כמעט כל היומיים של ראש השנה, ואם לא עכשיו אימתי?!

תפילת מנחה עוברת במהירות ולאחר דקות מספר מתחילה ההתוועדות עם הרבי מלך המשיח שליט”א. מילים נוספות, מיותרות - כי הרי מה שהיה צריך להיות שם בפועל לא קרה, ומה שהיה בפועל כלל לא חשוב, והוא כאין ואפס מול מה שהיה צריך להיות…

ובכל זאת - גם המראה הזה, של אלפי חסידים מצטופפים וצועקים “אבא אבא”, מחכים בקוצר רוח להתגלותו וממאנים להאמין כשעוברים עוד רגעים והיא מתעכבת - נותן כוחות וזריקת חיות, מעורר ומזכיר לנו מה באמת צריך להיות.

כאשר נעמד הגבאי לאות סיום, ומכריז על הסדר, הוא פותח ואומר: “ראשית כל, תהיה התגלותו של הרבי מלך המשיח שליט”א תיכף ומיד ממש!” והקהל משיב ‘אמן’ בסערה. נכון שאותה הכרזה נאמרה גם בשנה שעברה ובהתוועדויות הקודמות, אבל זאת לא מליצה ולא טקס קבוע - זה הרי הדבר הכי ברור שיכול להיות. הרבי הבטיח וכך יהיה.

במהלך ליל מוצאי החג, מתיישבים אנ”ש והתמימים להתוועד ולהכניס את האורות הגדולים בכלים. בין המתוועדים ב–770 הלילה - הרה”ח משה הלל שי’, הרה”ח יעקב לנצ’נר שי’, הרה”ח יהודה פרידמן שי’ והרה”ח עמוס כהן שי’.

יום רצון לה’

פָּנֶיךָ עַד מָתַי מֶנּוּ תַסְתִּיר, צַעֲקָתֵנוּ שְׁמַע וַאֲסִירֵינוּ תַתִּיר
קָדוֹשׁ בִּיטָה כִּי אֵין בַּעֲדֵנוּ מַעְתִּיר, רְאֵה בְּדַלּוּתֵנוּ וְשִׁבְחֲךָ בְּפֶה נַכְתִּיר

- “אבלה נפשי”, סליחות לצום גדליה

יום רביעי, ג’ תשרי - צום גדליה יהפך לשמחה. עקב התעכבותה התמוהה של ביאת משיח, יום זה הוא עדיין יום צום - ולמרות זאת, אין זה מפריע להמוני האורחים להשכים לסדר חסידות ולשאר הסדרים (המתקיימים בחציו הראשון של היום). תפילת שחרית מלאה באנ”ש והתמימים המתחננים וזועקים “תשוב תרחמנו שוב שבותנו כנאמך”, “אבינו מלכנו הרם קרן משיחך”!

במהלך היום מתחילים בבניית הסוכה הגדולה שבחצר 770.

תפילת ערבית המסיימת את הצום מתקיימת בשעה 19:00, ואחריה ממהר הקהל לשבור את הצום בסעודה רחבת הידים המתקיימת בארגון ‘ועד סעודת שלמה’. גם הרה”ח נחום מרקוביץ’ שי’ מחלק ברחבה מול 770 כיבוד ושתיה.

בהמשך הלילה מתקיימת התוועדות רבתית סוערת במערב 770 עם הרה”ח עקיבא ווגנר שי’, ראש ישיבת תות”ל טורונטו, המשולבת גם עם סיום הלכות סנהדרין והתחלת הלכות עדות ברמב”ם, בארגון הרה”ח מנחם גערליצקי שי’. מהר מאוד מתרוממות פירמידות סביב הרב ווגנר וההתוועדות נמשכת עד שעות הלילה המאוחרות.

“בהיותו קרוב”

יום חמישי, ד’ תשרי. היום ממשיכים בסערה סדרי הלימוד של אש”ל הכנסת אורחים בהשתתפות מאות מהתמימים. ביניהם, אורחים טריים שממשיכים לנחות כל הזמן.

את שיעור גאולה ומשיח הכללי לאחר תפילת מנחה מוסר הרה”ח חיים לוי יצחק גינזבורג שי’, בנושא חשיבות הכרזת הקודש “יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד”.

בסדר נגלה אחר הצהריים, מתקיים פאנל בנושא ‘חסידישע למדנים’ - לימוד תורת הנגלה לאור הדרכות רבותינו נשיאנו. הרה”ח מנחם מענדל הלפרין שי’, ר”מ בישיבת חח”ל צפת, מדבר על הדרך הישרה לגשת אל דף הגמרא ואל הרש”י והתוספות, מתוך הבנה ברורה של מהלך הסוגיא. הרה”ח משה קורנוויץ שי’, משפיע בישיבת חח”ל נצרת עלית וחבר ‘מכון הלכה חב”ד’, מרחיב בנושא הלימוד לעיון ושיטותיהם השונות של הראשונים והאחרונים.

לאחר תפילת ערבית מתקיימת אסיפה רבתית בנושא - בניין הארמון למלך המשיח בכפר חב”ד. מאות תמימים שאכפת להם מתקהלים בהמוניהם, על מנת לשמוע מה עוד ניתן לעשות כדי לפעול את רצונו של הרבי בענין.

הרה”ח חיים לוי יצחק גינזבורג שי’ מזכיר את התייחסויותיו של הרבי לענין, שמראות עד כמה חשוב לו בניין הארמון, ומדבר גם על המצב האקטואלי - התקדמות הנושא לאחרונה. הרה”ת משה חיים עמית שי’ מדבר על הפעילות בשטח, ומסביר כיצד ניתן בקלות להשפיע על יהודים נוספים לתמוך בענין. הרה”ח שניאור שניאורסון שי’ חותם בענין המעשה בפועל - כיצד כל תמים יכול לסייע בפועל ממש להתקדמות בניית הארמון.

לאחר הכינוס ניתן לראות דיונים ערים והתקהלויות תמימים סביב הנושא. האכפתיות וההתמסרות לענין בולטת, ונראה שהתמימים לוקחים את הנושא ברצינות, ואכן יתגייסו לפעול בענין שבעזרת ה’ יגיע לסיומו המושלם תיכף ומיד ממש.

בהמשך הלילה נערכת התוועדות מרכזית בשיא השטורעם במערב 770 עם הרה”ח משה קורנוויץ שי’. כמו כן מתקיימות התוועדויות פרטיות רבות בארגון מחלקת ההתוועדויות של אש”ל - ביניהן התוועדות עם הרה”ח נפתלי אסטולין שי’, שליח הרבי מלך המשיח בקליפורניה, וכן התוועדויות לקבוצה תשע”ח, תשע”ט, תש”פ וקבוצות נוספות - כמתאים לליל שישי.

פנינים משולחנות הפארבריינגענס

לרצות באמת

הרה”ח זושא זילברשטיין שי’ מתוועד על דברי הרבי שליט”א מלך המשיח בשיחת כ”ח ניסן - “אילו היו מתכוונים ומבקשים וצועקים באמת, בודאי ובודאי שמשיח כבר היה בא”. מה כוונתו הקדושה, בכך שאין אף אחד שרוצה משיח באמת - הרי יש כל כך הרבה אנשים שרוצים משיח?!

הרב זילברשטיין אומר, שכשכולנו רוצים משיח, אנחנו לא מתכוונים באמת למשיח - אלא לרבי, כמו שאנחנו מכירים ואוהבים אותו. אנחנו מחכים שהכל יחזור להיות כמו לפני שלושים שנה או יותר… לרצות משיח באמת, פירושו לרצות את הגילוי של משיח, את האלוקות שתתגלה דוקא אז!

 

תפקידו של ראש ישיבה

הרה”ח יעקב לנצ’נר שי’ מספר על ימי בחרותו, כאשר למד בישיבה תיכונית, ועל הדרך הארוכה שעשה עד שזכה להתקרב לאורו של הרבי מלך המשיח שליט”א. מי שהשפיע עליו באותה תקופה, וקירב אותו ללימוד חסידות, מבצעים וכו’ - היה ר’ בצלאל קופצ’יק. הוא התקדם בהדרגה, עד שהגיע לשלב בו רצה לעבור לישיבת תומכי תמימים בלוד.

כאשר שמעו הוריו על כך, הביעו התנגדות ופנו לראש הישיבה התיכונית להתלונן על כך. ראש הישיבה קרא אליו את ר’ בצלאל וביקש ממנו לחדול מפעילותו החב”דית בין בחורי הישיבה. ר’ בצלאל לא התבלבל, וענה לו בסיפור (המסופר על ידי הרבי שליט”א באחת השיחות):

בתחנת הרכבת הסמוכה לליובאוויטש, שבה היה נוסע הרבי המהר”ש, היה מקובל שכאשר הרבי היה צריך לנסוע והיה מאחר קצת - היו מעכבים את הרכבת עד בואו. פעם אחת אירע שהרבי איחר והפקיד שלח את הרכבת לדרכה בלי לחכות לרבי. הרבי הקפיד על כך, וזמן קצר אחר כך פיטרו את אותו פקיד…

ר’ בצלאל סיים באמרו בנחרצות - “בדיוק כמו שתפקידו של הפקיד בתחנת הרכבת הוא לאפשר לרבי לנסוע, כך גם תפקידו של ראש ישיבה הוא לחנך את תלמידיו לתורה ויראת שמים, דבר שייתכן באמת רק על ידי התקשרות לרבי. זהו הענין שלך, ולא”… ואכן, ראש הישיבה נשאר בהתנגדותו, וכדבריו של ר’ בצלאל כן היה…

 

לעצור בזמן

הרה”ח משה קורנווייץ שי’ מדבר על כך שהרבי ייעץ פעמים רבות לחסידים להחזיק אצלם תמונה של הרבי (הריי”צ) ובמקרה שיש בעיה מסויימת או חלישות, להביט בתמונה ולהתגבר על העיכובים.

באחת ההזדמנויות נכנס בחור לרבי ליחידות, וכאשר דיבר עם הרבי על בעיותיו הרוחניות, אמר לו הרבי להחזיק תמונה של הרבי. הבחור אמר לרבי, שהוא אכן יודע על אותה עצה של הרבי לבחורים, אלא שאצלו עצה זו לא עובדת - כי כאשר הוא מגיע למצב שבו הוא זקוק להסתכלות בתמונה, הוא כבר לא רוצה אפילו להסתכל… ענה הרבי, שעליו לזכור זאת מראש. במקום לחכות עד לרגע שבו הוא שקוע עמוק בענינים שליליים, לעצור מראש כבר כשמתחילה הנטייה לכך, ואז להסתכל בתמונה של הרבי.

הרב קורנווייץ מתוועד על נקודה זו באופן כללי - שצריכים להיות מתוכננים ומחושבים, ולהחזיק מעמד בהתקשרות לרבי עוד לפני שמתחילים ליפול.

 

מול הפנים הקדושות של הרבי

הרה”ח עקיבא ווגנר שי’ מתוועד על הזכות לשהות אצל הרבי והצורך לנצל אותה כראוי. “כשאנחנו שומעים סיפורים מהדורות הקודמים, אנחנו חושבים עד כמה זכו אותם חסידים שעמדו מול הרבי הריי”צ, הרבי הרש”ב ולמעלה בקודש… אבל הרי האמת היא שאותם חסידים היו נותנים כל מה שהם יכולים כדי להיות כאן איתנו, מול מלך המשיח!”

בקשר לכך הוא מספר על החסיד ר’ זלמן משה היצחקי, שבאחת הפעמים שבהן נסע לרבי הריי”צ נ”ע, קרא לו הרבי בשעת ההתוועדות ושוחח איתו. לאחר מכן התגודדו החסידים סביבו ושאלו אותו “מה אמר הרבי?” אך ר’ זלמן משה לא ידע לענות, ורק אמר: “כל אותם רגעים חשבתי רק על דבר אחד - מתי יוריד הרבי את פניו הקדושות מהפנים הבהמיות שלי”…

פנינים - שיעורי גאולה ומשיח

“עשו כל אשר ביכלתכם”

יום רביעי, כ”ה אלול - הרה”ח שניאור זלמן ליברוב שי’

הרב ליברוב מעורר שעלינו לקלוט ולהפנים את גודל האחריות שהוטלה על שכמנו, כאשר הרבי מסר לנו את האחריות בשיחת כ”ח ניסן. זה הרי חשבון פשוט, כי הרי למי נמסרה האחריות אם לא אלינו?! אנחנו החסידים המקושרים לרבי, ששמו נקרא עלינו, ובמיוחד כאשר זכינו ואנו מכונים ‘משיחיסטים’, וכל יהודי ויהודי הפוגש איתנו רואה עלינו משיח - על כתפינו בעיקר מוטלת האחריות להבאת הגאולה!

 

דוקא דבר מלכות

יום חמישי, כ”ו אלול - הרה”ת מנחם מענדל אקסלרוד שי’

הרב אקסלרוד מתעכב על שלל הנקודות החשובות המודגשות בשיחות אלו דוקא: היותם הדברים האחרונים ששמענו לעת עתה מפי הרבי שליט”א, כידוע הקאך והחיות של הרבי בנוגע לדקדוק בדברים האחרונים ששמענו מהרבי הריי”צ. ובעיקר, שדוקא בשיחות אלו חוזר על עצמו הנושא העיקרי של ‘משיח’ בצורה הכי אקטואלית שיש, וזו הדרך שלנו כיום להיות חסידים של הרבי - כדבריו של הרבי הריי”צ לחסיד הגדול ר’ איצ’ע דער מתמיד: “רק אם תתעסק בעניני תשב”ר - אתה ‘שלי’, אבל אם לא, אמנם הינך איצ’ע - אך לא ‘שלי’”…

 

“יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד”

יום חמישי, ד’ תשרי - הרה”ח חיים לוי יצחק גינזבורג שי’

הרב גינזבורג מתעכב על כך שכל עניני ראש השנה, אפילו ההנהגות הפרטיות, קשורים איך שהוא לענין קבלת המלכות - עד כדי כך, שאפילו על מנהג ה’תשליך’ מובא טעם הקשור לקבלת המלכות. מכאן זיקה לנושא הבוער והמעסיק אותנו כחסידים - קבלת המלכות של מלך המשיח, דבר הנוגע ושייך בכל פרט ופרט בחיים. וכפי שאכן נוהגים חסידים רבים, שבכל הזדמנות ועל כל פירסום תתנוסס הכרזת הקודש ‘יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד’.